-
-
חיפוש מתקדם
מדורים אקטואליים:
 
 

 

 
וידיאו! מסיבת חנוכה - עמנואל  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

אור ההלכה
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
531 אורחים

אופן הקריאה הנכונה של המלה "מזבח"

מספר צפיות: 31228
ו' אדר א' ה'תשע''א

והיה המזבח֙ קדש קדשים (פרשת ואתה תצוה, שמות כ"ט ל"ז)

 

כתב היפ"ה בתורה קדומה:

בפשטא אחת והיא מלרע, בכל ספרי תימן, והיא שיטת מהרי"ץ בכל מקום.

ובתאג י"ם לא עמדו על דעת רבינו בזה, ועשאוה בתרין פשטין היפך דעתו והיפך התיגאן, ופשוט.

שוב מצאתי גילוי גדול לדעת רבינו במוסרת תאג קדמון בפרשת ויקהל על פס' ויעש למזבח מכבר דמסיר עלה 'למזבח, כלהון ביתיב חד', הרי זה בניין אב לכל המקרא שלעולם לא תבוא תיבת המזבח בתרין פשטין אלא בפשט אחד.

ומעתה אָבַד סִבְרוֹ וָּבַטל סֵיכוּיוֹ של כל הבא לחלוק על דברי מוסרה זו שקבעוה קמאי דקמאי עפ"י חכמי המוסרה.

 

וכן בהפטרת דואתה תצוה עה"פ 'יעשו הכהנים על המזבח֙ את עולותיכם ואת שלמיכם' (יחזקאל מ"ג י"ח)

כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק: על המזבח֙. בפשטא אחת בכל התיגאן, והיא מלרע.

 

 

קטע חלקי מתוך שערי יצחק – השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א מוצש"ק משפטים ה'תש"ע, בעניין מיהו מהרי"ץ, גדלותו, בקיאותו ועמקותו, ומעמיד מנהגי אבותינו

 

צריכים אולי להסביר בעצם מי זה מהרי"ץ. מהרי"ץ נפטר לפני 205 שנה. הוא חי יותר מתשעים שנה. ז"א התקופה שלו לפני 300 שנה, והתורה שלו זורחת בעולם בערך 250 שנה. ההוראות שלו היו מקובלות, והגיעו לכל קצוות תימן.

כידוע, בנושאים של תפילות, יש כאלה שלא קיבלו. אבל בנושאים האחרים התקבלו פסקיו בכל העניינים, כגון שחיטה, טריפות, גטין וקידושין. מהרי"ץ פסק והורה בכל חלקי התורה. מבחינת גדלותו בתורה, וכפוסק ביהדות תימן, אין מישהוא בשיעור קומה כמוהו. כולם קבלו את ההוראות שלו. מי שיראה פה בהקדמה לשו"ת פעולת צדיק החדש, יש פה כמה מגדולי חכמי תימן, מכל הכוונים, שהראו שכולם כפופים למהרי"ץ. בשו"ת חן טוב, מי לנו גדול ממהרי"ץ. שו"ת זכרוני אי"ש, מהרי"ץ הוא רבן של כל בני הגולה בכל ערי תימן. בענין של גטין הוא כותב, על פי תשובת מורינו הרב ר' יחיא צאלח ראוי להורות הלכה למעשה, כי רב חילו ורבן של כל בני הגולה כידוע. ומארי חיים קורח כותב עליו, נר ישראל. מהרי"ץ מאריה דאתרין. ועוד ועוד. ר' יחיא הכהן בשו"ת חיי שלום כותב עליו, יש שם איזה נושא ששנוי במחלוקת, אז הוא כותב, להשיב על דברי אביר הרועים, מי אנכי ומי ביתי. וכו', הרב מרנא ורבנא גוברא דמריה סייעיה ונחית לעומקא דדינא ומי כמוהו מורה ודאין. הגדלות של מהרי"ץ בתורה, גם בבקיאות וגם בעמקות. בבקיאות, כל רז לא אניס ליה, כל סתום לא עממוהו מכל ספרי הפוסקים. כל הספרים שרק היה אפשר להשיג, היה לו. שליטה מלאה. מבחינה זו, אין מישהוא שאפשר להשוות איתו. וגם בעמקות ודקות ההבנה, אין מישהו שווה לו.

זו נקודה אחת אצל מהרי"ץ שהוא מאריה דאתרין, גדול בכל חלקי התורה, בנגלה וגם בנסתר.

דבר שני שמיוחד למהרי"ץ, זה נושא ההעמדה של המנהגים. בנושא המנהגים, חלה בזמנו מחלוקת. ויכוח שבעצם לא התחיל בזמנו, אלא לפני זמנו שהחלו שינויים. יש את מנהג אבותינו הקדמון, ויש את המנהגים המאוחרים. זה מתייחס בערך מאז שנדפס השו"ע. עד אז היה את רבינו הרמב"ם, שזה לפני 800 שנה, ואח"כ מרן הבית יוסף שזה בערך לפני 400 שנה. וגם התחיל הדפוס בעולם, נהיו יותר ספרים, והיתה להם תפוצה יותר גדולה בעולם, וגם השפעה גדולה. ממילא חלו שינויים במנהגי הקדמונים, לגבי מנהגי האחרונים. מבחינה זו, הרבה מחכמי תימן, היתה להם נטיה ללכת אחרי ספרים אחרים. יש מתוך תמימות ויראת שמים. וק"ו אם יש מנהגים שהם על פי הקבלה, יש משיכה גדולה לסודות התורה, וקבלו את הדברים כהלכה למשה מסיני. ולאו דוקא בנושא זה, גם בכל הנושא מה שדברנו בענין מסורת המקרא, לעומת מה שכתוב בדפוס. הם חשבו שהדפוס יותר חשוב מכתבי יד. אם זה נדפס, כנראה זה יותר מדוייק ונכון. אפילו את הספרים וכתבי יד שלהם, היו מתקנים לפי הדפוס. אפשר לראות בכתבי יד, תיקונים ומחיקות. היו משנים אותם. וק"ו סופרים שכותבים מחדש, הם כבר היו משתווים עם הדפוס, ולא המשיכו לפי המסורת הישנה. וגם בנוסח התפילות, חלו שינויים עצומים בתקופה ההיא.

פה מהרי"ץ בא, והעמיד את מנהגי תימן. עשה סטופ. דהיינו, יש את מנהגי הקדמונים, ויש מנהגים חדשים, והכל טוב ויפה, אבל פה צריכים לעשות בדיקה, מה כן ומה לא. יש מנהגי הקדמונים, יש נוסחאות הקדמונים, מהרי"ץ היה אלוף הנוסחאות. הוא היה דיקן גדול, בקי בכל תנועה וקוץ, במקרא ישר והפוך, עשה את חלק הדקדוק על כל ארבעה ועשרים, כדי להעמיד את נוסח התיגאן. תיגאן זה הנוסח הקדמון של אבותינו בתנ"ך, לא כפי ספרי הדפוסים. היום כבר אנחנו יודעים לצערנו, וכל מי שמתעסק בנושא יודע, שהמקראות גדולות הנדפס משובש. נכנסו שם הרבה טעויות. וכל דפוס נוסף עושה עוד טעויות על טעויות וכו'. והמדפיסים מדפיסים אותיות או מפסידים אותם. הנוסח הקדום של אבותינו בתיגאן, הכי מדויק בעולם. ועוד מעט תראו למה אני אומר יותר מדויק בעולם, אף כי היום כבר יש את הכתר של בן אשר, ובעצם הכתר של בן אשר הוא מאד מדויק, ובכל זאת הנוסח של תימן עוד יותר מדוייק. אני לא יודע אם אצליח להסביר את הכל, אבל אם לא אסביר, אח"כ תשאלו ואני בל"נ אפרש. זה לגבי התיגאן. ויש לנו את התכאליל, דהיינו הנוסחאות של התפילה. כמו בתנ"ך, אותו דבר בנוסחאות התפילה, חלו שינויים עצומים. בין נוסח  תימן הישן, לסידורי הדפוסים. ופה מהרי"ץ בא, ועשה זיקוק וזיכוך. קבע את הגדרים. וקבע מנהגים. בד"כ המנהגים שהוא מדבר עליהם, הם מנהגים שהיו חיים וקיימים. יש כמה וכמה דברים שהוא ביטל מנהגים חדשים שכבר השתרשו ע"פ דברים אחרים, והחזיר את המנהג שהיה לפני כן. כמו הדוגמא שאמרנו קודם, כי יד על כס. הוא ראה שבבית כנסת שלו בעיר שלו עשו כך, והוא כבר כותב בלשון נהגו. ואמרתי שחושבני שבמקומות אחרים, מעולם לא נהגו כך גם בזמנו.

 

יוצא כך, כשאנחנו מדברים על מהרי"ץ, שהוא גאון רבני תימן, והוא מאריה דאתרין, הוא הרב שלנו ואנחנו הולכים אחריו, זה מדובר על שני הדברים האלה. מבחינת הפסק שלו. בכל דבר בתורה, שלא נוגע למנהגים. ומבחינת הנוסחאות, שאנחנו כופפים את ראשינו, נותנים את ראשינו תחת רגליו. לא משנה לי מה אמר מארי זה, ומה אמר מארי זה, או איך נהגו בביכ"נ זו או אחרת, כי מהרי"ץ יותר גדול מכולם. הרבה יותר. כל הספרים וכל המנהגים שיש היום, לעומת המקורות שהיו לפני מהרי"ץ, הספרים העתיקים שהיו לו שמגיעים היום לאלף שנה, שהיום כבר בכלל לא בנמצא. וכן, שאין מישהוא שישב על המדוכה כמוהו, וקבע את המנהגים כמוהו, ובגדלות בתורה כמוהו. ממילא מבחינה זו, כל מנהג אחר לעומתו, בטל. לא משנה מה אמר אבא שלי, ומה אמר סבא שלי. מה אמר המארי הזה, ומה אמר החכם הזה. כי כולם לא מגיעים לקרסוליו. ואלה שהבינו את זה, אין הכי נמי, קיבלו את הדעה שלו. ויש כאלה שלא מסכימים. אני לא אומר, שחייבים להסכים. אני רק אומר מה דעתי. אם יש כאלה שחושבים אחרת, לא עליהם אני מדבר כרגע. אני מסביר כעת רק את השיטה שלנו.

הדפסשלח לחברהוסף תגובהשלח ידיעה חדשה

עוד על הפרק...

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[236-240]
מאי חנוכה
 
  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 
 

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ארז יחיאל
מועדי השם
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד