על הפרק

"במקום אשרי העם, איכה זהב יועם. ובמקום גדלו המונינו, נפלה עטרת ראשינו. ובמקום העטרה, ראש פתנים ומרה. ובמקום מפה יפה, וחסר צעיפה וכו'". וכתב מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א בעיני יצחק אות כ"ד: והנוהגים שלא להסיר המפה (שעל תיק הספר, אלא שמים מפה שחורה), צריכים לדלג מהקינה 'ובמקום מפה יפה וחסר צעיפה', משום דובר שקרים. כנלע"ד פשוט".

"וכל המְמַנה דיין שאינוּ הגון במעשיו אף־על־פי שהוא תלמיד־חכם, או שאינוּ תלמיד־חכם אף־על־פי שהוא הגון במעשים טובים, חכו ממתקים וכולו מחמדים, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תכירו פנים במשפט, ופירשו רבותינו ז"ל כלומר לא תכירו פני איש לומר, פלוני עשיר הוא, נאה הוא, גבור הוא, קרובי הוא, אושיבנו דיין. ונמצא מזכה את החייב, ומחייב את הזכאי..." מתוך שע"ה למרן שליט"א חלק שמיני סימן רי"א - הִלכּוֹת בית־דין (טוען ונטען, דיינים, פְּשָׁרוֹת וערכאות)

וידיאו! דברי תורה והתעוררות מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו בקרב בני משפחתו וצאצאיו בעת "ביקור הקבר" אצל אביו הגה"צ הר"ר נסים רצאבי זצ"ל, ביום פטירתו ה-30, ו' מנחם אב התשפ"ב, בית העלמין כפר סבא ת"ו. לאחר מכן התקיימה סעודת אזכרה משפחתית בבית מרן שליט"א עם בני משפחתו (כמנהג אבותינו באכילת בשר מר"ח אב עד תשעה באב).

יום רביעי ו' מנחם אב, יום היארצאייט של הגאון הצדיק רבי נסים רצאבי זצוק"ל (הידוע בשם "מארי נחום"), אביו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מצ"ב פרקים מתולדותיו הערוכים מתוך רשימות תלמידיו ועדיות מקורביו, ועפ"י מה ששמענו מפי קדשו וראינו בכתביו. [מתוך גליון פעולת צדיק מס' 23].

"וגם אם הוא לא נתכוון לכך, מן השמים סובבו את הדבר. כי ידוֹע ידענו כיום שמקרובי צאצאי משפחתו של־הר"ר חיים הנזכר, מורגלים לגנות מזה שנים רבות בכל הזדמנות, תלמידי־חכמים חשובים וידועים בזמנינו, בלשון מדברת גדולות, עד כדי לכנותם חמורים וכדומה, וזאת רק מחמת שחלוקים הם מהם במנהגי התפילות... אוי להם מיום הדין, אבוי להם מיום התוכחה." מתוך מאמר "רפואה למכה" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

לצפייה! ברכת בורא מאורי האש בביהכ"נ, קריאת מגילת איכה ואמירת קינות בנעימה תימנית ובדקדוק כמנהג אבותינו. שנערך בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק, בראשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ליל תשעה באב התשע"ט.

תזכורת בעניין תיקון חצות בימים אלו, שעדיף לומר קינות של תשעה באב שבדר"כ לא נהוג לאמרם בת"ב עצמו. ברכת בורא מאורי האש לנשים בתשעה באב שחל במוצאי שבת. תזכורת ל'תיקוני תפילות' בקינות ותפילות תשעה באב. זמן החלפת הבגדים והמנעלים בתשעה באב שחל במוצאי שבת. שו"ת הציבור בעניינים נוספים הנוגעים לתשעה באב שחל במוצאי שבת: כיבוס בגדים ואכילת בשר, והאם מרן שליט"א אוכל בשר בימים אלו? מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מסעי התשע"ט.

וידיאו! שיעור בענייני חודש אב מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביום ראשון כ"ט בתמוז ער"ח אב ה'תשע"ד, בבית המדרש "נחלת ישורון" רח' הנביאים 12 ראש העין. שאלות ותשובות לאחר השיעור. דברי פתיחה מפי מגיד השיעור הקבוע הרה"ג משה רצאבי שליט"א. יישר כח למארגן הרב נאור גראמה הי"ו.

נושאי השיעור: מדוע בארץ תימן לא בנו מצבות ע"ג הקברים. מקורות לכך שצריכים לעשות מצבה ע"ג הקבר, וכיצד היא צורתה בעבר ובהוה. גירסת המלה נֶפֶשׁ, ולא נְפָשׁ, וביאורה. המשך בעניין שנאת חנם, שבגללה חרב בית שני בעוה"ר, ביאור דברי המדרש לגבי השנאה הכבושה שהיתה קרוב לתשע מאות שנה, בין ישראל לבין אביהם שבשמים. ביאור דעת רב אחאי גאון בשאֵילָתות, הסובר - דלא כהרמב"ם - כי הלאו דלא תשנא וגו', קל וחומר שהוא גם כאשר השנאה היא גלויה. דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, ביאור הנצי"ב בהַעֲמֵק שְׁאָֽלָה בדעת הרמב"ם ורב אַחַאי גאון, ותמיהה על ביאורו בדברי הכס"מ. שקלא וטריא בהמשך דברי הנצי"ב בביאור המשנה במס' נדרים אליבא דרב אַחַאי גאון בשאילתות, ובעניין עקימת פיו דקיי"ל שנחשבת מעשה. תיקון והבהרת הדברים שנאמרו בתחילת השיעור הקודם, בעניין ברכת רפאנו וכו' בשמונה עשרה, ואֵלו סוגי רפואה כוללת ברכה זו. תשובה לשאלה, מדוע צריכים לומר את הבקשה שאחרי שיר השירים, ריבון כל העולמים וכו', בעמידה. מכתב שפירסם הרב ליאור מעלם הי"ו, לגבי כוונה בברכת בונה ירושלם גם על בניית בית הכנסת ע"ש מהרי"ץ זיע"א שבעיר רכסים ת"ו. כוונת הגר"י אברמסקי זצ"ל במלים 'ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם', כלפי השתלות אברי בשר, וקבלת עירויי דם. ותוספת דברים ממרן שליט"א בעניין. תשובה למכתב שאלות מאת הר"נ קרני הי"ו. א' בעניין קריאת המלה 'שָׁמְרָה', בספר תהלים. ב' בירור דברי מהרי"ץ בע"ח, שעיקר הכוונה באמירת הפסוק פותח את ידיך וגו', צריכה להיות בסדר היום ובמנחה. ג' בעניין הוספת תארים מופרזים לתלמידי חכמים, כגון 'הגאון'.

קונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב, עפ"י פסקי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתומצת מתוך ספרו "שלחן ערוך המקוצר" ושאר ספרים, בתוספת מרובה של פסקי דינים והלכות שנשאל מרן שליט"א ע"י העורך והשיב עליהם. ניתן להשיג בטל' 054-8499453

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סימן ק"ז הלכה ה': הרואה מקום בית־המקדש בחרבנו, דהיינו הר־הבית או הכותל המערבי, צריך לומר תחילה את הפסוק "בית קדשנו ותפארתנו אשר הִללוך אבותינו, היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחָרְבָּה". ואחר־כך יקרע כל בגדיו (חוץ מהמעיל העליון וטלית־קטן ו"גופיה") לצד שמאלו עד שיגלה את ליבו, בידו ולא במספריים או בסכין, מֵעוֹמֵד ולא מִיּוֹשֵׁב. ולא יְאַחֶה קְרָע זה לעולם.