על הפרק

מה מפטירים בשבת כשחל ראש חודש אלול ביום ראשון, האם "עניה סוערה" שהיא מהפטריות שבע דנחמתא, או הפטרת "מחר חודש". וכן כשחל ר"ח אלול בשבת, "עניה סוערה" או "השמים כסאי". מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק עקב, שנת התשע"ה, בבית המדרש פעולת צדיק בני ברק

"בפרשת ראה [דברים י"א, כ"ו], לגבי הפסוק, אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה. זאת ג"כ טעות נפוצה, בפיפיות כל הציבור. אינני יודע, מה כתוב ב'תורה קדומה' שבפניכם, אבל אקרא מה שכתוב בפני, במהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. כותב היפ"ה כך, את הברכה, אין געיא בה"א בספרי תימן ובדפוסים, אבל כבר נהגו רוב העולם להטעים הה"א, ונהרא ונהרא ופשטיה. גם לגבי עניין זה, הוא כביכול משאיר את הדבר. אבל אנחנו, הדבר אינו נראה לנו. מי שיכול, שיתקן את הדבר. 'את הַבְּרכה', לא להטעים את האות ה"א. ותבוא עלינו ועליכם ברכה".

נאמר בפרשתנו (ראה): אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ. מה ההבדל בין מצוות התורה לבין מצוות דרבנן, ומדוע במצוות דרבנן אין דין "בל תוסיף"? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פקודי ה'תשע"א

"רבם של עדת תימן בארה“ק, הגר“י רצאבי שליט“א, מציין בספרו ”עולת יצחק“ כי אכן כהיום ’דאתפתחו תרעי דחוכמתא‘ כלשונו, בדקו ומצאו שמתוך כ 20,000- סוגי החגבים הנמצאים על פני הגלובוס כולו לא אותר כלל מין חגב שקרסוליו סמוכים לצווארו, זאת מלבד פרט יחיד המוכר בשם ’גמל שלמה‘ שאכן קרסוליו יוצאות בקדמת גופו, אולם בוודאות גמורה אין זה החגב המותר, שכן כל שאר הסימנים העיקריים המפורשים ברורות בתורה ובפוסקים אינם נמצאים בו...". מתוך עיתון "המבשר" - מוסף תורני, עש"ק ראה

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך: "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים.

תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א אינו ממליץ על "תפילין חרוצות" שנתחדשו בדורנו?: "התפילין החרוצות, זהו דבר חדש שהכניסו בזמן האחרון. בכל הדורות, זה לא היה מקובל. אני מתפלא על הנושא הזה. ראיתי רבנים שנתנו לזה "הסכמות", אבל זהו דבר מוזר. לא ראינו ולא שמענו על תפילין כאלה, שזה חרוץ באמצע... בקיצור, אני לא ממליץ על זה. תיקח תפילין רגילות, נורמליות".

"חז"ל אומרים [תענית דף ב' ע"א], וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [דברים י"א, י"ג], איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה. אבל הדבר אינו במפורש, אלא דרשה..." בעניין חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה, ובעת קריאת התורה הקב"ה מדבר אתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ראה התשע"ח

"מצות־עשה להידבק בחכמים ובתלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם, כעניין שנאמר ובו תדבק. וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה. אלא כך פירשו רבותינו ז"ל הידבק בחכמים ובתלמידיהם. לפיכך צריך האדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, לאכול ולשתות עם תלמיד חכם, ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם, ולהתחבר אליהם בכל מיני חיבור. וכן ציוו רבותינו ז"ל ואמרו וִהְוִי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצָמְאָה את דבריהם..."

נושאי השיעור: דברי הפלא יועץ על מאמר הגמ' [ברכות ו:] כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמשה קולות, כי אין האדם מחוייב בכך אלא כפי יכלתו, כגון לשורר לפניו וכו', אבל לא שירי גויים או שירי עגבים וכו'. ביאור כי מה שנקט כי סיבת האיסור היא מפני שאין תועלת בכך וכו', ולא כתב בפשיטות מפני שהדבר אסור באיסור חמור, זהו מפני שאפילו לפי שיטתו דס"ל דאמרינן בעלמא 'גדולה עבירה לשמה', בנדון דידן אין היתר. תגובה למכתב בעניין שירי עגבים בזמנינו, והזמר ציון גולן. והתייחסות לטענה כי דברים הללו הינם בגדר 'קיצוניות', וביאור המושג קיצוניות שהוא שלמות. איסור שירי עגבים הוא גם לאותם אשר לא מבינים את המלים, מכיון שיש בהם השפעה על טהרת הנפש וקדושתה. האם ישנן השפעות סגוליות שליליות בשמיעת שירי עגבים וכד' אפילו דרך מכשירים אלקטרוניים. המשך בעניין הנדון מי חיבר את הבקשה ריבון כל העולמים וכו', שמומלץ לאמרה לאחר קריאת שיר השירים. בבקשה הנז"ל אין מניעה מלומר את המלים 'ובזכות טעמיו', גם אם קוראים שה"ש ללא טעמי המקרא. וראיה מן התפילה על הפרנסה, שאומרים לאחר לדוד מזמור וגו'. למה אומרים בבקשה הנז"ל, ריבון 'כל' העולמים, ולא 'ריבון העולמים'. מה באה לרבות המלה 'כל'? השלמת ביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, בעניין לאו ד'לא תשנא את אחיך בלבבך', ותשובה לשאלה מהו החידוש שישנו בכך, ומהי הסיבה שכתובה המלה 'בלבבך'. ג' הסברים בהבנת דעת הרמב"ם בעניין זה. לגבי דברי הר"א בן הרמב"ם, כי ישנם דברים שאביו הרמב"ם בעצמו נהג אותם, למרות שלא הביאם בחיבורו משנה תורה. פירוש המלים שכתב, וכל זה דרש 'גְּלוּי־ההבנה'. בשבח הספר החדש אור הנר חלק רביעי, שיצא לאור כעת לרגל יום פטירת הגר"נ רצאבי זצ"ל.

הרצועות האלו פסולות בהחלט: "בזמן האחרון התברר שיש שערוריה ברצועות התפילין, הדבר קיים כבר הרבה שנים, אבל הנושא הזה לא התברר עד תומו רק בזמן האחרון. והבעיה מאד קשה, פשה הנגע. התפרסם פסק שחתמו עליו גדולי הדור, ת"ח חשובים, דיינים, מורי הוראות, מתאריך ד' אב, בעניין רצועות תפילין המצויות בשוק, ונתברר כי הם עשויות משתי שכבות, שכבת עור ושכבת פלסטיק עבה או דקה דבוקה לעור. ובאו על זה חתימות של הרבה רבנים..."