על הפרק

מדוע מקום טעם האתנחא אינו במקומו בפסוק זה וכן בפסוקים הבאים, הבנת דברי חז"ל עפ"י פיסוק הטעמים, ודוגמאות נוספות לכך. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות שנת התשע"ד

לעיון דיגיטלי! ספר פסקי מהרי"ץ חלק ג' עם פירוש "בארות יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובו ביאורים הערות וציונים, שקלא וטריא חידושים ובירורים על הל' נדה ומקואות. בקרוב! מהדורא חדשה של ספר זה, עם הוספות ותיקונים. המעוניינים לסייע בהוצאת הספר בהנצחה, לרפואה, להצלחה או לעילוי נשמת, יפנו למכון פעולת צדיק ב"ב טל': 052-7635645

לוח חזרה על הלכות טהרה ללימוד יומי בימי השובבי"ם, עפ"י ספר שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א [יורה דעה חלק קדושה]. חדש! ניתן להצטרף לרשימת התפוצה לקבל ישירות למייל "הלכה יומית" על הלכות טהרה, לפי סדר ההספק המופיע בלוח, כולל שאלות לחזרה על ההספק השבועי.

"אנחנו בימי השובבים. שובו בנים שובבים, לקחו זאת כרמז על פרשיות, שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. פרשיות אלו הם שבועות מיוחדים לתיקון עבירות באופן כללי, ובאופן מיוחד לעניינים של קדושה, וצריכים לנצל את הימים האלה, שהקריאה וההתעוררות לא ילכו לחינם..."

דברי תורה וברכה מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו במסגרת הכתרת רבנים וחלוקת "היתר הוראה" להלכות ריבית, שעל ידי בית דין צדק ובית ההוראה לענייני ריבית בראשות הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, במוצש"ק ויחי התשפ"ב (לאחר השיעור השבועי) באולמי אחוזת וגשל בני ברק, בהשתתפות כארבע מאות אברכים ורבנים שליט"א

על פי הוראות מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. כולל: מעלת ימי השובבי"ם, התעוררות לתשובה, תיקון העבירות לתלמידי חכמים, עבר אותה עבירה מספר פעמים, או על אחת משלושת העבירות החמורות, השתתפות בפדיון הבן, הניעור באשמורת הבוקר, תענית ראב"ד, התייחדות עם קונו, פדיון התענית בממון, דברים המועילים לתיקון הברית.

נושאי השיעור: ביאור המובא בתנא דבי אליהו, כי הקב"ה 'עשיר ושמח בחלקו'. והמשך ביאור דברי הרמב"ם [בהל' דעות], כי במצות 'והלכת בדרכיו' כלול גם עניין השמחה וכו'. פירושו של מהרי"ץ על הכתוב בזמירות, הללו־יה כי טוב 'זמרה' אלהינו. תוספת רמז נוסף מפסוק זה, לגבי עניין אמירת שם ה' מלעיל, והיתר הכפלתו לפי דרך הנעימה. בירור הכלל 'כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה, הטיל לה הכתוב ה"א בסופה' (יבמות דף עג:), וחידוש נפלא בביאור העניין שהוחלפה האות למ"ד באות ה"א, עפ"י המבואר בגמ' עירובין דף יג: 'כל המגביה עצמו, הקב"ה משפילו. וכל המשפיל עצמו, הקב"ה מגביהו'. ונרמז הדבר בשמו של 'הלל' הזקן. הפוך בה והפוך בה והגי בה וכו', טעם שכתוב פעמיים 'הפוך בה', ללמדנו כי על הלומד להבין קודם מעצמו מה לדעתו צריך היה להיות, ואז להפוך ולהבין מדוע כתוב אחרת. ובעניין לימוד מעט מדרכי עבודה זרה, או את דעת הכופרים וכדומה, בכדי לדעת את ההבדל הגדול שבין הקדושה לבין הטומאה. שני מהלכים לקיים 'הפוך בה והפוך בה', בדברי הרב המגיד שבסוף הלכות לולב, בעניין עבודת ה' בשמחה. עבדותנו מתוך רצון. במצות לימוד התורה, אין את הכלל 'מצוות לאו ליהנות ניתנו', ואדרבה צריך שתהא שמחה והנאה ותענוג בעת לימוד תורה"ק. הביאור הנכון בדברי חז"ל, כי לא ניתנו המצוות אלא 'לצרוף' בהן את הבריות. ושתי סגולות שהאדם יהיה שמח.

כח ההתמדה מביא לגדלות בתורה, וביאור המעשה שהיה עם דוד המלך ע"ה שמת ביום שבת – ועניין לא פסיק פומיה מגירסא. מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויחי התש"ע.

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר (או"ח סי' ס' הל' ג'): ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד) ששי של פרשיות ויחי, יתרו, קורח והאזינו [ויש מקומות שאינם נוהגים כן, אלא מעלים אותם בשמחת־תורה]: וכתב בענף חיים דף י"ג: ודע דתקנת הקדמונים ג"כ לחנך את קטני העיר לעלות לס"ת בששי דפרשת ויחי שהוא מתחיל בנימין זאב יטרף וכו'. ועיי"ש הטעם.

כאשר אומר החזן את המלים 'לישועתך קויתי י"י' בסוף נוסח "רפאני", צריכים הציבור ללחוש עמו ביחד את הפסוק הזה, כדי להתעורר בכוונה לצפות לישועת ה'. מתוך דברי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" (קלטת מס' 57), שיצאה לאור ע"י מכון פעולת צדיק בשנת ה'תשס"ד. וכן תשובה לשאלה האם ישנה קדושה בשם לק"י או בס"ד, מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים על התכלאל בדף ר"א ע"א: "רבים תמהו על הנוסח של הספרדים והאיטליאני השגור בפי הכל, המעידים על משה רבינו ע"ה שעמד בתפלה וכך אמר בתפלתו מלכי ואלד'י סלח נא לעון העם הזה וכו', ולא מצינו זה התואר זולתי בשירי דוד ולא בדברי משה רבינו, חלילה להוציא שקר מפינו..."