על הפרק

עצרת התעוררות לקראת הימים הנוראים הבעל"ט. שהתקיימה ביום שלישי כ"ד אלול ה'תשע"ב, בבית הכנסת "משכן צדוק", שיכון המזרח - ראשון לציון, בהשתתפות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן. שאלות ותשובות לאחר בדרשה. יישר כח למארגן הרב איתי דהרי יצ"ו.

דברי חיזוק והתעוררות לקראת ראש השנה - יום הדין הבעל"ט, מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת עצרת התעוררות לעילוי נשמת המנוח ר' יוסף בן צדוק דהרי ז"ל בבית הכנסת "משכן צדוק" - שיכון המזרח ראשל"צ, כ"ה אלול ה'תשע"ח.

דברי חיזוק והתעוררות לקראת ראש השנה - יום הדין הבעל"ט, שנמסרו מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בפני מאות בחורי הישיבה הגדולה "כסא רחמים" - בני ברק, בראשות הגאון הגדול הרב מאיר מאזוז שליט"א. יום שני ט"ז אלול ה'תשע"ח. כולל תמונות.

דברי חיזוק והתעוררות לקראת ראש השנה - יום הדין הבעל"ט, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו בפני מאות בחורי הישיבה הגדולה "כסא רחמים" - בני ברק, בראשות הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א. יום רביעי כ"ה אלול ה'תשע"ט. כולל תמונות.

מדוע ההפטרה האחרונה בשבע דנחמתא "שוש אשיש" מתחילה לפי מנהגינו בפסוק "ונודע בגויים זרעם וכו'"? מה קשר הפטרה זו עם הקריאה בתורה? מה הטעם לקריאת ההפטריות? מי תיקנן? כמה פסוקים חייבים לקרוא בכל הפטרה? מהו המנהג שהאבא מברך על ההפטרה והבן קורא? בירור המנהג להוסיף להפטרת חתן פסוקי 'שוש אשיש'.

נושאי השיעור: דברי אבי תנועת המוסר הגר"י סלנטר זצ"ל בספרו אור ישראל, בהם הוא מעורר (כבר בדורו) על ירידת הדורות בחודש אלול - ימי הרחמים והסליחות, ביאור המלה "פלצות", עדויות מגדולי ישראל האשכנזים זצ"ל על הרעדה והפחד והאימה שהיו בימים אלו, ותיאור בעל ענף חיים זצ"ל על מה שהיה נהוג בעדת תימן בימים אלו. דברים חוצבי להבות ממרן שליט"א כי הסיבה שבדורינו לא מתעוררים, משום שאיננו רוצים לשנות את עצמינו מהרגלינו, ורמז על כך מהפסוק שיחת לו לא בניו מומם דור עיקש ופתלתול. חשיבות אמירת ה'אשמורות' בבוקר מוקדם, לפני עלות השחר. דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמתו לאשמורות לחודש אלול, שם הוא כבר נקט במלה 'פלצות', ותמיהה על הדימוי לדין מודה בקנס פטור מתשלומין אפי' שאח"כ באו עדים, שהרי הדבר תלוי במחלוקת בגמ' בין רב לשמואל. תמיהה מדוע כל הפוסקים פסקו כדעת רב, למרות שנקיטינן דהלכה כשמואל בדיני, וכן תמיהה על עצם הדימוי בין מודה בקנס לבין מי שחטא, שהרי העונש על החטא אינו קנס. רמזים מפסוקים במקרא לגבי העניין דלעיל, ותירוצים על השאלה הראשונה והשלישית דלעיל. המשך ביאור דברי הריטב"א לגבי 'אסמכתא', כי מי שאומר שאסמכתא היא 'כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוָּנת התורה לכך, הרי זו דעת מינות'. דברי מרן שליט"א בשבח פסקי מהרי"ץ החדש על הלכות נטילת ידים, ברכות השבח, ומנחה וערבית, עם פירוש בארות אליהו להרב אליהו ב"ר יחיאל מדמון שליט"א, ותשובה על שאלתו בעמ' רנ"ג על בעל ספר המזרחי זצ"ל.

וידיאו! דרשת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרה במסגרת "ערב התעוררות" לקראת הימים הנוראים הבעל"ט, בבית המדרש "איילת השחר" בעיר פתח תקוה ת"ו, ביום חמישי בערב, כ' אלול התשפ"ב. יישר כוח למארגן הרב שמואל פרסיק הי"ו

עודכן השיעור השבועי - טקסט. ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

להורדה ולהדפסה! כולל את סדר הסימנים לראש השנה עפ"י מסורת ק"ק תימן, ונוסח ברכת המזון בנוסח תימני מותאם לימי ראש השנה, בשילוב תמונות המאכלים מתוך ספר "אור ההלכה" החדש, אותיות מאירות עיניים. באדיבות ארגון 'אור ההלכה' בראשות ידידנו הרב מאיר ליאור לוי שליט"א

שופר של ראש השנה האם חייב להיות של איל, כיצד מנהגינו בזה, ותשובה לטוענים נגד כשרות השופר התימני. התייחסות לדברים חמורים המובאים בשם רב תימני [הרב שלמה מחפוד] בספר "השופר כהלכתו", שכביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר תימני. מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א - שנמסר במוצש"ק נצבים ה'תשע"ב.

"מהרי"ץ רומז כאן תוכחת מוסר, מורה לנו דרך על ההסתכלות בעניין. הוא אומר, כי בדורנו האנשים עושים דברים, בלי הרבה מחשבה. 'נראה לי כך', או 'אני חושב כך'. במקום שיקחו את הדברים בהבנה, בהסתכלות עמוקה ורחבה יותר, לדעת את שרשי הדברים, כי הם לא נעשו ע"י הראשונים כפי שהזדמן להם, אלא הכל היה מתוך מחשבה ועיון וידיעה בפנימיות הדברים. ואפילו דבר שאתה חושב שהוא פשוט, כי אה"נ, מבחינה הלכתית הדבר אינו משנה, תעשה את מברך ששי כך או כך, אבל 'אין לזוז ממה שיסדו הם ז"ל'. ואם ריק הוא, ממנו הוא ריק. ובפרט כאשר אנו יודעים ומבינים קצת, מה היתה כוונתם"

"רוצים לשמוח במה שאסור. במקום לשמוח במה שצריך לשמוח, במצוות ה', 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלד'יך בשמחה'... אבל במצוות הוא לא שמח, מקיים את המצוות בעל כורחו בלי לשמוח, אז הוא מחפש ממה לשמוח, ושומע שירים. כל ימיהם כך. יש אנשים שכל הזמן שומעים שירים, מה יעשו בחתונות? ישמעו שוב שירים? כבר התרגלו וזה לא משפיע, אז עכשיו צריך להשתגע, לשמוע שירים פראיים"...

האם ישנה חובה לתרגם את ה"תוכחה" שבפרשת השבוע "כי תבוא", האם יש הבדל בין התוכחה שבפרשת "כי תבוא" לתוכחה שבפרשת "בחקותי" בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן, וכיצד ראוי לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן