על הפרק

נאמר בפרשתנו (בהעלותך): "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת י"י, וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם". כתב מרן שליט"א בשע"ה: ויש עוד מיני עופות ידועים שאוכלים אותם, כגון מין תרנגול הנקרא בזמנינו פֵּסְיוֹן. גם הנקראים בתימן בל"ע עֻקַאבּ [מצויים בהרים, ובלשון יחיד עֻקֲבּהּ. ובזמן מהרי"ץ נקראו שׁחיְמה], וכנראה הם אותם שנקראים כעת כאן בשם שְׂלָיו...

נושאי השיעור: ביאור המעשה שהובא בגמ' [ב"ק דף נ:] לגבי אדם שהיה מסקל מרשותו לרה"ר, ומצאו חסיד אחד שאמר לו, ריקה, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך וכו', אמר, יפה אמר לי אותו חסיד וכו'. דעת מהר"י צ֗אהרי זצ"ל – אחד מגאוני ארץ תימן, רבינו זכריה היצהרי - בספרו צדה לדרך - שלא כדעת רבים מן המפרשים - כי המעשה דלעיל איננו כפישוטו, מחמת ארבע קושיות ששאל. והכוונה מהעוה"ז, לעוה"ב. תירוצי מרן שליט"א על קושיותיו. מדוע אומרים 'שהכל נהיה בִּדברו', הבי"ת בדגש, הרי אחרי האות ה"א צ"ל רפה. המשך בעניין השיר 'לכבוד התנא האלהי, רבי שמעון בר יוחאי', כי אין לומר 'האלהַי' בפתח משום דהוי חירוף וגידוף וכו', אלא צ"ל האלהִי. תגובה למכתב בעניין מה שאמר מרן שליט"א לגבי המלה 'צדיקאי', בשיר ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי. מה ההבדל בין המלה 'חנוכיה' שאין לאמרה, לבין שאר המלים שבשפה העברית. תשובות לַמובא בחוברת 'הלכתא', לגבי השיר לכבוד התנא האלהי וכו'. המשך בעניין ההיתר להשתמש בדפים של ס"ת בלויים, לעשות מהם ס"ת לילדים. המשך בעניין הכורכים ספרי קודש עם דפים בלויים של ספרי קודש אחרים, ביאור מדוע מהרי"ץ השמיט בתשובתו את סוף דברי מהרשד"ם, וב' חילוקים לגבי המשל שהביא בשו"ת רביד הזהב בנדון דידן, נגד סברת הט"ז.

"נוהגים שלא ליפול על פניהם עד שנים עשר בסיון, ועד בכלל. בשלשה עשר כבר נופלים, למרות שיש דעות שלא ליפול. אבל מתחילת חודש סיון עד שנים עשר בו, לא נופלים..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק במדבר ה'תש"ע.

ביאור דעת הקדמונים הסוברים כי יש להדביק את רגל האות קו"ף לגגה, בפסוק "הם העומדים על הפקודים" (פרשת נשא) וכן בפסוק "לשמצה בקמיהם" (פרשת כי תשא). ומדוע צריך שספר התורה יהיה שלם ללא חסרות ויתרות או דיבוקים וכדומה. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נשא התשע"ה

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

"ובעסקו בזאת, מפציע הגר"י רצאבי שליט"א בהצעה מפתיעה ומחודשת, נימוק מופלא שטרם נשמע עד הנה, היוצק נופך שונה בעליל לכל שורש היווצרותו של מנהג האריות ולקורות השתלשלותו בארצות אשכנז דווקא, בניגוד לקהילות הספרדים והתימנים שלא הכירו כלל במנהג זה..." מתוך עיתון "המבשר" תורני - ד' בסיון תשע"ח - עש"ק פרשת במדבר - חג שבועות ה'תשע"ח.

קריאה לאחדות אמיתית (אחדות, איננה "אחידוּת". ודי למבין) בעדתנו הקדושה ק"ק תימן יע"א, והלימוד מנסיון העבר בעניין זה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - שנמסר במוצש"ק תזריע ומצורע שנת התש"ע.

להאזנה! דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בענייני חודש סיון וחג השבועות בהלכה ובאגדה, מהות שם חודש סיון, הלכות חג השבועות, גלות מוזע, חשיבות לימוד הזוהר בליל שבועות, ועוד. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" [קלטת מס' 5] שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק. 30:14 דקות.

קונטריס "מועדי השם" על הלכות חג שבועות ויום טוב, עפ"י פסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר חלק ג' [מועדים], ובתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן שליט"א והשיב עליהם. החוברת מחולקת לשלשה נושאים: שער ההלכות, שער השו"ת, שער המאמרים.

תחקיר עתיר גילויים! מסע חובק עולמות ודורות, לפענוח מקור היחס של תפוצות ישראל לי"ב שבטי ישורון, כולל פרק מיוחד על יהדות תימן, ודברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שאנחנו משבט יהודה, מאת הסופר מנחם מענדיל רוזנבוים, פורסם במוסף התורני של עיתון "המבשר", עש"ק במדבר ה'תשע"ט