על הפרק

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנאמרה במסגרת "כנס חיזוק לקראת זמן אלול" לציבור האברכים ובני הישיבות הקדושות תושבי פתח תקוה, במעמד מרנן אדירי התורה חברי נשיאות קופת הצדקה, יום חמישי כ"ז מנחם אב בית הכנסת המרכזי פאר הרש"ש פ"ת

"מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. ואין מברכים על מצוה זו, הן כשנותן ליד העני או הגבאי, הן כשנותן לקופה של־צדקה". הִלְכּוֹת צדקה ומעשר־כספים מתוך שלחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק ב' סי' קצ"ט) למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

הרמב"ם כותב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי [פרק ד' הלכה ט'], אין פודין פירות מעשר אלא בכסף, שנאמר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]. דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצא לאור לאחרונה על פי הוראותיו של מרן שליט"א. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק יתרו ה'תשע"ג ב'שכ"ד.

"השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

"בפרשת ראה [דברים י"א, כ"ו], לגבי הפסוק, אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה. זאת ג"כ טעות נפוצה, בפיפיות כל הציבור. אינני יודע, מה כתוב ב'תורה קדומה' שבפניכם, אבל אקרא מה שכתוב בפני, במהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. כותב היפ"ה כך, את הברכה, אין געיא בה"א בספרי תימן ובדפוסים, אבל כבר נהגו רוב העולם להטעים הה"א, ונהרא ונהרא ופשטיה. גם לגבי עניין זה, הוא כביכול משאיר את הדבר. אבל אנחנו, הדבר אינו נראה לנו. מי שיכול, שיתקן את הדבר. 'את הַבְּרכה', לא להטעים את האות ה"א. ותבוא עלינו ועליכם ברכה".

תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א)

"דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו)

נושאי השיעור: דברי החיד"א בספרו שם הגדולים בעניין ההבדל שבין הדורות הראשונים לדורות האחרונים לגבי שיטת לימוד התורה, שקלא וטריא והלכה למעשה וכו', ובפרט לגבי הדרשנים. השלמה לגבי השאלה האם אסור גם לנשים לראות אנשים, כפי שלאנשים אסור לראות נשים. התייחסות לטענות הגר"מ מאזוז שליט"א בעלון "בית נאמן" האחרון (322) לגבי דברי מרן שליט"א שפורסמו בעלון "תוצאות חיים" בעניין הגיית אות גימ"ל דגושה, וכן קו"ף דגושה, הרחבה לגבי האותיות הדגושות, ודחיית ראיותיו מן השרעבים ומשו"ת פאת שדך. התייחסות לטענתו השנייה של הרב מאזוז בעלון שם, כי כביכול ישנם פסיקים שלא צריך להפסיק בהם, שזאת המצאה שלו אשר אין לה מקור, והרחבה בעניין זה. דברים שפורסמו ברבים ע"י אחד מידידנו הי"ו אשר שריפה כילתה את ביתו ורכושו בעיר רכסים ת"ו.

שיעור מיוחד לבחורי הישיבות הקדושות, העוזבים חיי שעה ועוסקים בחיי עולם גם בימי הנופש, לומדי "ישיבת בין הזמנים", המתקיימת בבית המדרש "אור הנר" בני ברק, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר ביום חמישי כ"א מנחם אב התשפ"ב, בשעה 12:30 לפני הצהרים. יישר כוח למארגן הרב יואב שלם שליט"א.

"תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל לְבָנִים". תפילת הצדיק – בקבר רחל אמנו! בעת רצון, לאחר אמירת תפילות מיוחדות ומסוגלות לישועה, יעתיר מרן הגאון הצדיק רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בתפילה נדירה ומיוחדת מעומקא דליבא, על קברה של רחל אמנו בעיר בית לחם, בעד שמותיהם ובקשותיהם של כל תורמי "המגבית השנתית", המתקיימת בס"ד "אחת בשנה" בימי הרחמים והסליחות, לטובת מוסדות יד מהרי"ץ - הארגון העולמי להפצת תורה ויהדות, ולהנחלת מסורת ק"ק תימן האמיתית והנאמנה לדורות. צדיק גוזר – והקב"ה מקיים! מרן שליט"א יזכיר שם אחר שם בפרטות, ויתפלל מעומקא דליבא לישועתם הקרובה במהרה, ולמילוי כל משאלות ליבכם לטובה. אל תחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית להתברך מפי קדשו, במעמד תפילה נשגב זה, ולהיוושע בכוח תורתו צדקותו וקדושתו. השם שלך חייב להיות שם! בתרומה חד פעמית בסך 238 ₪ לכל שֵׁם – כמניין רח"ל (אפשרות בתשלומים). התפילה תתקיים בעז"ה בעשרת ימי תשובה התשפ"ג. על מועד התפילה המדוייק, תפורסם הודעה נפרדת. קישור ישיר למסירת שמות – כאן באתר יד מהרי"ץ.

מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך: "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים.

תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א אינו ממליץ על "תפילין חרוצות" שנתחדשו בדורנו?: "התפילין החרוצות, זהו דבר חדש שהכניסו בזמן האחרון. בכל הדורות, זה לא היה מקובל. אני מתפלא על הנושא הזה. ראיתי רבנים שנתנו לזה "הסכמות", אבל זהו דבר מוזר. לא ראינו ולא שמענו על תפילין כאלה, שזה חרוץ באמצע... בקיצור, אני לא ממליץ על זה. תיקח תפילין רגילות, נורמליות".

"חז"ל אומרים [תענית דף ב' ע"א], וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [דברים י"א, י"ג], איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה. אבל הדבר אינו במפורש, אלא דרשה..." בעניין חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה, ובעת קריאת התורה הקב"ה מדבר אתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ראה התשע"ח