על הפרק

"י"ד באייר, לא אומרים בו נפילת אפים ולמנצח, ולא את כל הדברים שיש בהם ענייני צער ודינים, כי יום י"ד באייר הוא פסח שני..." הרחבה בעניין דין "פסח שני", ומדוע צריך שלושים יום בין חג פסח לבין פסח שני? מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק אחרי מות וקדושים שנת ה'תשע"ב.

נושאי השיעור: ביאור המאמר במדרש רות (זוהר חדש) אשרי מי שתלמודו מתקיים בידו וכו', והמעשה המובא שם עם רבי יוסי בנו של רבי חסדא וכו', ממנו אחד המקורות לעניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת גדולי ישראל. וזהו אחד מן הטעמים שהביא מהרי"ץ זיע"א, לבאר מנהגינו שאומ' את פסוקי ויעל וגו' בשמחת תורה, בנעימת השירה. על פי האמור לעיל, הננו עושים בכל שנה ושנה את הילולת מהרי"ץ ביום פטירתו, כ"ח בניסן. ביאור חילוקי הדעות לגבי השאלה, האם מותר לבטל תורה בשביל להשתתף בהילולת רשב"י במירון בל"ג בעומר, ודעת מרן שליט"א בעניין זה. מעשה שהיה באחד הצדיקים, שראה יהודי ניצול שואה אשר היה עצוב ועישן סיגריה בשב"ק וכו', איך קירב אותו. מו"מ בשאלה האם מחלל שבת בפרהסיא יכול להיות שליח ציבור, כמו שדן הגר"י זילברשטיין שליט"א על פי הסיפור הזה, הערה על ראייתו מהגמרא בשבת לגבי אותו גוי שבא לפני שמאי והלל שיגיירוהו על מנת שילמד רק תורה שבכתב וכו', הערה על ביאור האיגרות משה בדברי רש"י בגמ' שם, לגבי ההבדל שבין אותו גוי לבין כופר, והשלמה לעניין 'גדולה עבירה לשמה'. התחלת תשובה לשואל לגבי תפירת יריעות ישנות של ס"ת לצורך ספרי תורה לילדים קטנים, שיקיפו וירקדו עמהם בשמחת תורה. בירור דין קבורת ספרי תורה בלויים אצל קבר ת"ח, ומהו הדין לגבי שאר ספרי קודש. בעניין השיר 'לכבוד התנא האלהִי, רבי שמעון בר יוחאי', מגבית לטובת הוצאת החוברת המתריעה על החירוף והגידוף כשהוגים את הה"א בפתח, תמורת חירק.

בין שָׁבועות בקמץ, לשְׁבועות בשוא * טעם למצות ספירת מ"ט יום, ושבעה שבועות * קשר ושייכות בין מצות ספירת העומר למנהג ההימנעות בימים האלה מנישואין ומתספורת * השתקת מדת־הדין, בהשתוקקותנו לקבלת תורה שבכתב ותורה שבעל פה * שבעים פנים לתורה. מתוך הספר "נפלאות מתורתך" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (שעודנו בכתובים).

דיגיטלי! ספר משלי מוגה ומדוייק היטב עם רווחים באמצע השורות כפי מסורת הקדמונים, ועליו סובב ספר "בינה במקרא" המברר את מסורת הקריאה והכתיבה עפ"י תיגאן כת"י ישנים ונאמנים, כולל הדרכה מפורטת לקריאה הנכונה מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובצירוף ילקוט "אהבת הקדמונים" הכולל פירושים רעיונות ופנינים מחכמי תימן, בהוצאת מכון פעולת צדיק

לבקשת ידידנו הרה"ג איתמר חיים כהן שליט"א, הננו מפרסמים את ההזמנה לחתונת בנו הי"ו, ובקשתו המצורפת בזה: לכל רעי מכרי וידידי הע"י. נא לראות בהזמנה זו כהזמנה אישית. מפני רוב טרדותי, קשה לי לאתר את כל הכתובות. ברוכים תהיו. איתמר כהן, בני ברק.

השיעורים היו לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

חודש אֲיָר ר"ת אני י"י רופאך. כיצד לכתוב את שם החודש אייר, בשתי יודי"ן או ביו"ד אחת. דחיית טענה על גירסת התימנים אֲייר בשוא-פתח תחת האות אל"ף ולא בחירק. אמיתות מסורת קריאת שמות החודשים עפ"י גירסת התימנים. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תזריע ומצורע התש"פ.

נושאי הדרשה: ביאור מהרי"ץ זיע"א לגבי מה שנאמר [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וגו', אשר המדובר כלפי הקב"ה. ופירוש נפלא דרך רמז דקאי על אדם אשר מברך והוא יחידי, שהמלאך הנברא מברכתו אם היא נאמרת בכוונה שלימה, הוא שעונה אחריו אמן. בעניין מי־פירות שאינם מחמיצים. המשך בירור האמור בתשובת מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ [ח"ב סימן קל"ה] לגבי מנהגינו בעניין הטינון, דחיית ההצעה [שהובאה בדרשת חוה"מ פסח] כי אולי רבותינו ואבותינו נע"ג נהגו והנהיגו להחמיר בענייני פסח כדעת מרן הש"ע, גם בדברים שרבינו הרמב"ם מיקל. ותירוץ אחר לגבי השאלה, מדוע הוקשה למהרי"ץ על כך, הלא אדרבה נוכיח מזה שמנהגינו כדעת הרי"ף והרמב"ם בעניי, שאפילו בתערובת מים עם מי־פירות, אין העיסה ממהרת להחמיץ. חידוש שבזמן מהרי"ץ זיע"א, היו עושים 'מצה עשירה'. תירוץ לתמיהה [שעוררנו בדרשת הילולת מהרי"ץ בשנת התשפ"ב] על מ"ש מהרי"ץ בעניין 'כורך' בליל הסדר, כי מנהגינו שהמרור צריך להיות מעל המצה, ואחד המקורות שהביא לכך הוא מדברי הספר מגיד מישרים, אף שלכאורה הדבר אינו מוזכר כלל בספר מגיד מישרים. סגולה חשובה מאת מהר"ש שבזי זיע"א, למי שיש לו דאגה ויגון, שיאמר ז' פעמים י"י האלהים. לגבי סגנון התפילה בכח השם הקדוש, 'אהיה אשר אהיה'. ובעניין סידור-תכלאל החדש 'קהל יהודה'. 'סדר לימוד יומי בספר עץ חיים למהרי"ץ זיע"א'. בשבח הוצאת לוח חדש לשנת התשפ"ה-התשפ"ו.

סדר לימוד יומי בספר עץ חיים לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, לשנים התשפ"ה-התשפ"ו (מחזור ה'), בעריכת הרב נסים רצאבי הי"ו, בנו של מרן הגר"י רצאבי שליט"א. להארות והערות על סדר הלימוד, ניתן להתקשר לטל': 0548475985 או לטל': 0534159746.

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספר שלחן ערוך המקוצר - אורח חיים חלק ג' סימן צ"ב סעיף י': "בששת השבתות שבין פסח לעצרת, נוהגים לקרות מסכת אבות לפני תפילת מנחה, עם פירוש רבי' עובדיה מברטנורה, פרק בכל שבת. וכן ספר משלי אחרי מנחה, כחמישה פרקים בכל שבת. ויש שקורים את משלי בימות החול אז, מעט בכל יום, בשילוש שאחרי תפילת שחרית".

בעניין המלה "יַֽמְשֵׁנִי" (הפטרת שביעי של פסח), מדוע יש בה געיא והשוא נע (ולא כמובא בסידור "תורת אבות" שכביכול השוא נח). ותשובת מרן שליט"א לשואל, מתי הגעיא עושה את השוא הבא אחריה נע. דוגמאות רבות מפסוקים שונים, לפי כללי הדקדוק, לשיטת מהרי"ץ והספרים המדוייקים. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק בהר ה'תשע"ד.