-
-
חיפוש מתקדם

מדורים אקטואליים:
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

 


 

 


 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1708 אורחים

על הפרק

הלכות נישואי שתי נשים (ויצא)

הלכות נישואי שתי נשים (ויצא)

    
"ופוק חזי מאן גוברא רבה הגר"א יחיד ומיוחד מגאוני אשכנז גופייהו, שאמר כי אם היה עולה בידו, היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר לבטל חרם דרבינו גרשום בעניין שתי נשים, כי בזה תהא התקרבות הגאולה..." מתוך הערות עיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א
מספר צפיות:17561
ד' כסליו ה'תשפ''ו
אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [ויצא]

אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [ויצא]

    
"האמת היא, לפי עניות דעתי, היה יותר טוב להזכיר פסוק אחר. אינני יודע מדוע הוא אמר את הפסוק 'אין זה כי אם בית אלהים', שם לא כתוב שֵׁם הוי"ה, עדיף ונכון היה לומר פסוק אחר, אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [בראשית כ"ח, ט"ז]. הפסוק הזה, זה יותר טוב, כי יש בו שם הוי"ה, וזה מה שנתגלה. וכעת, ישנו פירוש חדש בפסוק. לא שיעקב אבינו נתכווין לכך, אבל זה רמוז בתורה. אכן יש הוי"ה במקום הזה, ואנכי לא ידעתי..."
מספר צפיות:3649
ד' כסליו ה'תשפ''ו
מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי [ויצא]

מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי [ויצא]

    
וכדומה דיברנו על כך בזמנו [שיעור מוצש"ק נח ה'תשע"ח], הבאנו את מה שכתב הרה"ג נתנאל אלשיך שליט"א בהקדמתו לתאג תורת אבות, על אביו מהר"י אלשיך זצוק"ל, והוא כותב בזה"ל, "מלבד ההטעמה בטעמים מסויימים שכתבתי לעיל שא"מ זלה"ה היה מטעים בהם, היה עוד מטעים לפי התוכן, אם זוהי שאלה, ואם זוהי תשובה, או אם זוהי תוכחה, וכגון הוכחת יעקב ללבן בסוף פרשת ויצא באמרו 'מה פשעי מה חטאתי' וכדומה. ואמר שכך שמע בשם אביו כמוהר"ר נתנאל, שיש לקרוא ההטעמה לפי התוכן, ולא כל הקריאה באותה נעימה, כך שאדם חי ומרגיש את הדברים".
מספר צפיות:3446
ד' כסליו ה'תשפ''ו
"השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פרשת ויצא התשפ"ו (811)

"השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פרשת ויצא התשפ"ו (811)

         
נושאי השיעור: המשך בעניין עבודת ה' בשמחה. חידוש ממהרח"ו זצ"ל, כי השכר הגדול על מצוה איננו על עצם עשיית המצוה, אלא על עשייתה בשמחה, 'כאילו הרויח אלף אלפים דינרי זהב', והערה על מי שכתב בהיפך. תשובה לשאלה מדוע נהוג בקהילותינו לומר בליל שב"ק את מזמור שיר ליום השבת וגו' בנעימת המשנה, ולא בנעימת הזמירות כפי שאומרים בשבת בבוקר. תירוץ שלישי לגבי השאלה, כיצד ומדוע הנהיגו קדמונינו נע"ג לומר קדיש דרבנן אחרי מזמורי תהלים דוקא. הרחבה בביאור מאמר חז"ל, שדוד המלך ע"ה התפלל לה' שיהא חשוב אמירת תהלים לפניו יתברך, כעוסק בנגעים ואֹהָלות. חידוש כי תיבת וגואלי, נדרשת בנוטריקון נגעים ואהלות. שקלא וטריא בדברי הגר"ח מואלאז'ין כי אולי בקשתו [דלעיל] של דוד המלך לא התקבלה, ומקורות רבים מגדולי ישראל אשר נקטו בפשיטות בהיפך ממנו. המשך ביאור דברי הרמב"ם [בהל' לולב] והרב המגיד, בעניין השמחה במצוות. מקור נוסף לכך, כי מה שהרמב"ם הכניס את עניין אהבת ה' עם עניין השמחה, זהו מפני שהשמחה צריכה להיות מתוך אהבת ה'. הערות על מ"ש הגרמ"פ בספרו דברות משה, שהרב המגיד כמו חולק על הרמב"ם בעניין זה, וביאור דברי הרב המגיד עפ"י הגירסא הנכונה ברמב"ם. הערה והתרעה בעניין המכשול בקצת מן האתרוגים התימניים בשנים האחרונות שיהיו עם פיטם.
מספר צפיות:1008
ג' כסליו ה'תשפ''ו
זמן חליצת תפילין בראש חודש

זמן חליצת תפילין בראש חודש

    
זמן חליצת תפילין בראש חודש, הטעמים לכך והנפק"מ בזה, ומה הדין באדם ששכח והשאיר תפיליו עליו גם במוסף. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש שנת ה'תש"ע
מספר צפיות:13398
א' כסליו ה'תשפ''ו
מדור ראש חודש!

מדור ראש חודש!

                   
לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש כסלו התשפ"ב ליצירה, ב'של"ג לשטרות. בברכת חודש טוב ומבורך!
מספר צפיות:19935
א' כסליו ה'תשפ''ו
חדש! חוברת "שערי יצחק" - השיעור השבועי פרשת תולדות התשפ"ו

חדש! חוברת "שערי יצחק" - השיעור השבועי פרשת תולדות התשפ"ו

         
השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.
מספר צפיות:1054
כ"ט מרחשון ה'תשפ''ו
"הקריבהו נא לפחתך, הירצך או הישא פניך..." (הפטרת תולדות)

"הקריבהו נא לפחתך, הירצך או הישא פניך..." (הפטרת תולדות)

    
כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר: "יין שנשאר מגולה כמה שעות (אף־על־פי שבזמנינו אין מקפידים על גילוי משקין כדלהלן בחלק יורה־דעה סימן קל"ט סעיף ה'), אין מקדשין עליו, משום "הקריבהו נא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ או הֲיִשָּׂא פניך". ואפשר להכשירו ע"י סינון במסננת או בבגד..."
מספר צפיות:8931
כ"ט מרחשון ה'תשפ''ו
בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל

בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל

    
בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל, והתייחסות למ"ש היפ"ה בחומש "תורה קדומה" בהערה בסוף פרשת חיי שרה (תחת הכותרת "כחס על הניר"). מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ו.
מספר צפיות:3454
כ"ט מרחשון ה'תשפ''ו
עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג', י"ח)

עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג', י"ח)

    
לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי אריאל נהרי הי"ו, להצלחתו ולהצלחת כל בני משפחתו, ולעילוי נשמת אביו רבי יוסף ב"ר יחיא נהרי ז"ל, ואמו מרת בתיה בת יחיא ע"ה. תנצב"ה. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו', "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר.
מספר צפיות:1200
כ"ח מרחשון ה'תשפ''ו
וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת [פרשת תולדות]

וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת [פרשת תולדות]

    
שאלו את מהרי"ץ שאלה: "לגבי מי"ם ד'מחלת', האם היא בקמץ או בפתח"? כתוב בפסוק, בסוף פרשת תולדות, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם וגו' [בראשית כ"ח, ט']. בספרי הדפוס, כתוב 'מַחֲלת'. אבל בספרי התיגאן, כתוב 'מָחֳלת'. השואל ראה חילוקי דעות, ונסתפק בעניין. עונה לו מהרי"ץ, "דע, כי בכל התיגאן אשר יסדו הראשונים מעשה ידי אמן, הרמב"ם זלה"ה, נמצא כתוב המ"ם בקמץ וכו'". אני מקצר, אביא רק את הנקודה לעניינינו. "ומן התימה אם יחלוק אדם על זה..."
מספר צפיות:3531
כ"ח מרחשון ה'תשפ''ו
וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא [פרשת תולדות]

וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא [פרשת תולדות]

    
הערבים הישמעאלים וספרם קוראן [קורען], ההשקפה הנכונה ודעת־תורתנו הקדושה בהתייחסות לערבים בזמנינו, 'ומשמע ודומה ומשא'. איסור התגרות באומות ואיסור עלייה להר הבית, וצורך החיזוק בענייני קדושה וצניעות.מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"ו

מספר צפיות:4217
כ"ח מרחשון ה'תשפ''ו
בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר  וגו' [תולדות]

בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר וגו' [תולדות]

    
מקורות לכך שגלות תימן היתה הקשה ביותר. תמיהת מרן שליט"א על דברי האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג זצ"ל שיהודי תימן סבלו מאד בגלות בגלל שלא החמירו להוציא שבת כדעת רבינו תם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהר התשע"ט.
מספר צפיות:3722
כ"ח מרחשון ה'תשפ''ו
וּשְׁקָה לִּי  [פרשת תולדות]

וּשְׁקָה לִּי [פרשת תולדות]

    
"תראו למשל בשו"ת רביד הזהב [סי' מ"ד] לגבי הפסוק [בראשית כ"ז, כ"ו], גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי, ששאלוהו כיצד לקרוא את תיבת 'ושקה'. והשיב להם בזה"ל: "ושקה לי, השי״ן בשו״א ופת״ח, כן היא הקריאה הנהוגה ברוב בתי כנסיות". תחשבו אולי הוא הביא מספרי התאג, מבניה הסופר או משהו דוגמתו. אבל לא. תשמעו מה הוא כותב, רק מדפוסים. התיגאן בכלל לא קיימים בראש שלהם..."
מספר צפיות:4330
כ"ז מרחשון ה'תשפ''ו
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה [תולדות]

וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה [תולדות]

    
תשובה לשאלה (ממוצש"ק תולדות ה'תשע"ג) בעניין סנדק רשע, האם נכון שאליהו הנביא בא בשעת המילה ומוחל על כל עוונותיהם של המשתתפים, האם הדבר כן גם לגבי סעודת חתן, והאם זה דוקא בתנאי שחוזרים בתשובה. בעניין חתן שנמחלים לו עוונותיו ביום חופתו, והאם דוקא כשעשה תשובה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ שנת התשע"ג.
מספר צפיות:6407
כ"ז מרחשון ה'תשפ''ו
וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [פרשת תולדות]

וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [פרשת תולדות]

    
"שאל ידידנו הרב ניר טיירי יצ"ו, מה נֹאמר לגבי הפסוק, וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ [בראשית כ"ז, כ"ה]. במלה 'לו', יש תרי טעמי. ובמלה 'יין', ישנה טפחא. הוא שאל אותי על כך באמצע השבוע. מה שייך בקשה ותחינה, בפסוק 'ויבא לו יין וישת'?..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק לך לך התשע"ח

מספר צפיות:4577
כ"ז מרחשון ה'תשפ''ו
"וילך ויקח ויבא לאמו..." (פרשת תולדות)

"וילך ויקח ויבא לאמו..." (פרשת תולדות)

  7:45 דק'  7:45 דק'
ביאור דברי המדרש על יעקב אבינו, ומדרשי חכמי תימן על פסוק זה, וכן דיוק ב"טעמים" והלקח הנלמד מעניין זה לזמנינו. קטע מדרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בפני אברכי כוללים במודיעין עילית - ברכפלד, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק"
מספר צפיות:13131
כ"ז מרחשון ה'תשפ''ו
"גשה נא ואמשך..." (תולדות)

"גשה נא ואמשך..." (תולדות)

    
פירש רש"י: "אמר יצחק בליבו, אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר כי הקרה ה' אלהיך". מצ"ב תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין הזכרת שם ה' לבטלה, פרטי דינים בעניין כינויים בשם ה', וכיצד מנהג קהילות קודש תימן יע"א בזה...
מספר צפיות:12827
כ"ו מרחשון ה'תשפ''ו
"וימכור את בכרתו ליעקב" (תולדות)

"וימכור את בכרתו ליעקב" (תולדות)

    
כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר בזה"ל: "וזהו סדר עשיית הפדיון [בכור] כפי מנהגינו. מביא האב את הבכור (כשהוא מקושט בבגדים נאים) לפני הכהן, וכן מכין כסף או שוה־כסף חמשה סלעים. ובעת כניסתו, אומרים הלל כל הקהל יחד, והללו־יה הילד הזה יברכהו אֵל. ויתברך וכו'..."
מספר צפיות:11191
כ"ו מרחשון ה'תשפ''ו
"ויעקב איש תם יושב אהלים" (תולדות)

"ויעקב איש תם יושב אהלים" (תולדות)

  5 עמ'  5 עמ'
לעיון ולהורדה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין נוסח תפילת היוצא מבית המדרש -וביאור תוספת הפסוק שאינו כתוב בגמ' ברכות - שם מקורה של התפילה הנ"ל. פורסם בקובץ "המעין" - בהוצאת מוסד יצחק ברויאר וישיבת שעלבים, חודש ניסן שנת ה'תש"ע
מספר צפיות:25958
כ"ו מרחשון ה'תשפ''ו
"השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פרשת תולדות התשפ"ו (810)

"השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פרשת תולדות התשפ"ו (810)

         
נושאי השיעור: י"ג מקורות לעניין עבודת ה' בשמחה. וחשיבות לימוד התורה בשמחה, מבלי להכניס שום עצבות וכדו'. התחלת ביאור דברי הרמב"ם בסוף הלכות לולב, ג' תירוצים לגבי השאלה מדוע רק חסידים ואנשי מעשה וכו' היו שמחים בריקוד ובניגון וכו' בביהמ"ק בשמחת חג הסוכות? ומדוע הכניס הרמב"ם - בתוך עניין שמחת חג הסוכות בביהמ"ק - את עניין 'אהבת האל'? נספח - מאמר היכן המתורגמן, מתוך גליון 'אכסוף' 540 שיצ"ל בעיר אלעד ת"ו, פ' בראשית, תשרי התשפ"ו.
מספר צפיות:1054
כ"ה מרחשון ה'תשפ''ו
מאמר מנורת חנוכה



 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות

עיצוב האתר: על פי עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל.

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני (אימייל): [email protected] 

טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד