על הפרק

נושא השיעור: מה פירוש דברי הגמרא "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" (עד שתכלה רגל מן השוק), מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר בבית הכנסת "מקור חיים" - בני עיי"ש ת"ו, כולל שאלות ותשובות לאחר השיעור.

האם 'יום הולדת' הוא מנהג ישראל או מנהג גויים? ומה היתה גזירת היוונים על עם ישראל שיחגגו יום הולדת. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ ה'תשס"ט

א. איתא בברכות (כד ע"ב) המתעטש בתפילתו סימן יפה לו וכו'. האם אדם המתעטש מחמת "אלרגיה" (רגישות הנמצאת אצל חלק מבני האדם בפרט בתקופת ה"אביב" וגורמת פעמים רבות להתעטשות) באמצע התפלה הוא גם סימן יפה לו, והטעם? ב. אדם שמתעטש בשעה שמדבר על המת יש נהגו שימשוך את אזנו [ספר אוצר כל מנהגי ישורון ס"ס לט]. ויש החולקים וכותבים שאין זה מנהג ישראל והוא מדרכי האמורי ואין לעשות כן [שו"ת משנה הלכות חי"ב סי' קלז]. וע"ע מה שהארכנו בזה בגליוננו הקטן 'פנינים' (גליון פ' עמ' ג). מה דעת כת"ר בענין זה? ג. האם מותר לאיש לומר לאשה המתעטשת "אסותא", והטעם?

דרישה וחקירה אחר מנהג מעט מקהילות ישראל להשאיר את מנורת חנוכה לפני ואחרי ימי החנוכה. מנהג ישראל בכל הדורות לקרוא למנורת חנוכה בשם "חנוכה". מקור השם "חנוכיה" הגיע מאותם הממשיכים את שורש יון גם בזמנינו, וצריך להסביר זאת לציבור בנועם. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח התש"פ בבית המדרש "פעולת צדיק" – בני ברק

נושאי השיעור:

בעניין תאריך פטירת רחל אמנו, ביאור דברי רש"י בפרשת וישלח, מהו "סתיו", ושיבוש השפה העברית. תירוצים נוספים לסתירה בעניין זמן פטירתה, והערות עליהם. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות התשע"ג.

לעיון ולהורדה! מאגר עלוני "פעולת צדיק" שיצאו לאור בחודשי כסלו של שנים עברו, ובהם חומר רב בהלכה ובאגדה, מדורי "שואל ומשיב" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ועוד... העלונים יצאו לאור ע"י מכון "פעולת צדיק" - בני ברק, בראשות ידידנו הרב ניר טיירי הי"ו

לצפייה! תשעה שיעורים בתכלאל עץ חיים על הלכות חנוכה שנמסרו במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מפי בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א,ראש כולל "פרי צדיק" בחריש ורב קהילת "פעולת צדיק" באלעד, ומו"צ בבני ברק, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ, ו'בנין משה' על הלכות שבת, ועוד

דברי יעקב אבינו ע"ה - "הסירו את אלהי הנכר" - מוסבים כלפינו, הרמז הטמון בפסוקים לדורינו, והלקח הנלמד מהם, בפרט לבני עדתינו ק"ק תימן יע"א. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן (קלטת מס' 55) שיצ"ל ע"י מכון פעולת צדיק

נושאי השיעור: מדוע לא קבעו חז"ל לעשות סעודות בימי החנוכה כמו במועדים ובפורים, ומנא ליה להב"ח [בסימן תר"ע] כי הגזירה בחנוכה היתה בגלל שהתרשלו בעבודה בביהמ"ק. אודות גזירות שלטון הערב־רב כיום על עולם התורה, וביאור דברי הגר"א בעניין הערב רב אשר רמוזים בפסוק 'וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה'. התיקון לגזירת 'בן שמונה עשרה לצבא', הוא על־ידי 'בן שמונה עשרה לחופה'. פיאות 'יהודיות' תמורת פאות נכריות. ב' הערות על דברי מהר"ש אוזידא במדרש שמואל מן הסמיכות שבמשנה באבות, 'בין חמש עשרה לתלמוד' - 'בן שמונה עשרה לחופה'. לגבי קניין התורה הט"ו [בפ"ו דאבות] 'במיעוט שינה', דברי המדרש שמואל ומהרי"ץ זיע"א. המשך בעניין השאלה האם נתקבלה תפילת דוד המלך ע"ה, שהקורא תהלים יהא נחשב כעוסק בנגעים ואהלות, ושקלא וטריא בראיה חדשה שהביא לכך בספר חדשים גם ישנים, מהגמ' בברכות דף ג' ע"ב, ובמה שכתב מהר"ח בן עטאר בעניין. וביאור דברי מהרי"ץ לגבי דוד המלך, כי היה קם בחצות ואמר שירות ותושבחות, ואח"כ עסק בתורה. השלמה בעניין השאלה, האם אפשר לצרף לתפילת ערבית, שבעה אנשים שלא התפללו. תוספת דברים בעניין הסידור-תכלאל קהל יהודה, והדגשת המלים 'אמת' שבע-שמונה פעמים. בעניין צורת עטיפת הטלית, תמונה מבית הכנסת באיסנטבול שבו מתעטפים כמו התימנים.