על הפרק

לצפייה! האם יש איסור בעשיית מלאכה בפורים או בשושן פורים? מה המנהג בזה? האם מותר להפעיל מכונת כביסה בפורים? האם פורים שונה מחול המועד? ופליאה גדולה על בעל ילקוט "מעם לועז" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסר בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו.

עקב מגבלות הקורונה, המעוניינים להעביר דרך מוסדות יד מהרי"ץ "זכר למחצית השקל" וכן "מתנות לאביונים" מבלי לצאת מהבית, ניתן לעשות זאת כעת דרך האתר. קבלה נשלחת אוטומטית במייל חוזר. המעות יינתנו עבורכם ביום פורים עצמו לנזקקים בני עדתינו ק"ק תימן יע"א, ושמות התורמים יוזכרו - בעיצומו של יום פורים - לברכה ולהצלחה מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ברוכים תהיו!

גליון כתרי תורה מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: מי זוכה למלוכה • הדלקת נרות בבתי כנסיות במשנת רבותינו. כתר ההלכה: מגילה שנכתבה בה אות שלא כהלכה • המתפלל מתוך שכרות • פרוז שנסע לשבות בירושלים. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו. המדור החדש יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

מתוך מגילת אסתר "עדת קדושים" נוסח ק"ק תימן יע"א. נוסח המגילה מוגה ומדוייק היטב על פי כתי"ק של מהרי"ץ זיע"א, ועל פי הוראות מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן. מהודרת ומעוטרת ע"ג נייר כרומו מרהיב עם פרטי כל הלכות מקרא מגילה, בשילוב תמונות, כולל שירים וברכת המזון לפורים. להשיג בטלפון: 02-6420535. התיקון קוראים נערך ע"י הצב"י מאיר ליאור לוי (שִׁעְתַּאל) יצ"ו. חודש אדר ה'תשפ"א ליצירה, ב'של"ב לשטרות.

דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והמי"ם רפויה, והשנייה היא מלעיל והמי"ם דגושה, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.

אדם המזלזל בתעניות, האם מצטרף למניין בתענית? כמה מתענים צריך בשביל אמירת "עננו" בתפילה, וכמה לקריאת "ויחל" בס"ת? קטע מתוך "השיעור השבועי" של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פנחס ה'תשס"ט

"בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלשה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם ולהינקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת ה' יתברך שיעזרם. ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם ה', וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה, ואם כן מסתמא גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג באדר. ולכן קיבלו עליהם כל ישראל יום זה לתעְנית ציבור ונקרא תעְנית אסתר..."

קריאת מגילת אסתר בטעמיה ובדקדוקיה ("משנה אחרונה" - כולל תיקון שלושת המלים לגביהם חזר בו מרן שליט"א ממ"ש ב"בינה במקרא" על מגילת אסתר "אורה ושמחה", וכפי שנתבאר בשיעור השבועי מוצש"ק פקודי התשע"ד, וכפי שנדפס לאחר מכן במגילת אסתר "עדת קדושים" שבהוצאת ארגון אור ההלכה. הקריאה מתוך מגילה מהודרת שנכתבה במיוחד למרן שליט"א בשנה זו, ע"י הסופר החשוב הרב אוהד נהרי הי"ו מהעיר רחובות ת"ו, הידוריה ומעלותיה נמנו ע"י מרן שליט"א בשיעור השבועי מוצש"ק תצוה ה'תשע"ח), ליל פורים ה'תשע"ח, בבית הכנסת "פעולת צדיק" - בני ברק.

"פיוט קדמון מזמן הגאונים, שהיו אומרים אותו בסיום המגילה, ובזמנינו מה־טוב לאמרו בסעודת פורים. וצירפנו עליו פירוש נרחב, המקיף כמה וכמה עניינים שבמגילה". מתוך ספר "נפלאות מתורתך" (שעודנו בכתובים )למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

"שמחת הפורים לא נועדה לקלות ראש הוללות וסכלות, אלא לשמחה לשם שמים, שמתוכה יגיע אדם לאהבת השי"ת ועבודתו. מנהג התחפושות והמסכות ושאר מיני ליצנות שנהוג כבר דורות רבים בארצות שונות, נכנס גם אלינו בדור הזה. ואע"פ שמצאו היתרים ונתנו טעמים, עכ"פ עניין זה בעוונותינו הרבים הלך והפך יותר ויותר בפרט בזמנינו להתפרקות מקדושה ויראת שמים במסוה של "מנהג ישראל תורה", וכבר צווחו על זה ככרוכיא גדולי ישראל. אבותינו הקדושים נע"ג מעולם לא הלכו בדרך זו. וכבר כתב מהרד"ם זצ"ל בשתילי זתים סימן תרצ"ה ס"ק י"א, אין חילוק בַּשָּׁטוּת בין פורים לשאר ימות השנה, וכל שכן להזיק אחד את חבירו, ואין זה אלא נאצה לפני השי"ת ולא שמחה..."

נאמר בפרשתנו (תצוה) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְ"י" [שמות כ"ט, כ"ד]. כתב מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."