על הפרק

"כתוב פה הגדרה חדשה, מתקפלת בקלות. זה חילוק שלו. הוא כותב את זה בעוד מקום בשם הרשב"א והמאירי. עיינתי שם, ולמעשה מתברר כי זו הבנה שלו...בכל אופן במחכ"ת אין אנחנו חוששים לדבריו, כי אין לזה מקור. ההגדרה של מתקפלת בקלות, זה המצאה..."

דין ברכות הצמח "שדאב" והצמח "ריחאן" למנהג ק"ק תימן, "עצי בשמים" או "עשבי בשמים", בתוספת הסבר הלכתי מנומק, מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א = פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" שיצ"ל ע"י מוסדות פעולת צדיק ב"ב

תשובה הלכתית בנוגע ללחם מטוגן, האם הטיגון הוי כבישול, ומה דינו בקביעות סעודה, האם ברכתו "המוציא" או "בורא מיני מזונות", מתוך הספר שאלות ותשובות "עולת יצחק", למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

לעיון ולהורדה! קונטריס "מועדי השם" על הלכות ברכות, עפ"י פסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, בספריו שו"ת עולת יצחק, שלחן ערוך המקוצר, שערי יצחק ועוד, בתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן שליט"א והשיב עליהם. ניתן להשיג בטל' 054-8499453

"והדברים פשוטים לפענ"ד, עד שאין להחשיב זה לספק ונאמר מפני זה לברך במ"מ ומעין שלוש כדקיימא לן בכל מְקום-ספק... אלא הדין ברור הן במצות והן בחלות המתוקות, שברכתן היא המוציא וברכת המזון, אע"פ שאינו קובע סעודתו עליהם ואפילו לא אכל מהם אלא כל שהוא כדין לחם גמור, מאחר שאכילתן דרך סעודה..."

להורדה! מהדורא חדשה של "ברכה מעין שלש" בנוסח ק"ק תימן יע"א, כולל טבלת "ברכות חמשת מיני דגן" עפ"י הוראות מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, מתוך הספר "אור ההלכה" מאת המחבר הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערך המקוצר (או"ח סימן מ"א סעיף א') בזה"ל: "מי שיש לפניו מיני פירות הרבה והוא רוצה לאכול מכולם, אם ברכותיהן שוות, יברך על זה שהוא חביב לו וחפץ בו יותר, ואם שניהם שוים לו בחביבות, אזי אם יש ביניהם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל יברך על זה..." מצורפת טבלה לשינון הלכות דיני קדימה בברכות

חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "בשלח" - שבת שירה, מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום.

"דרך אגב, מעניין שהוא כותב שמחלת זה גם מלשון מחולות, וגם מלשון חולי ומחלה, כי שמעתי על איזה זמר היום בזמננו, אחד שהחטיא את הרבים, שיש לו גידול בגרון לא אליכם. לא פחות ולא יותר, ודוקא שם. עכשיו אני מבין מאיפה זה בא, ממחלת בת ישמעאל באים החולי ומחלה, ה' ירחם..."

נושאי השיעור: השלמה לגבי השאלה מדוע לא העלו הרמב"ם והש"ע להלכה ולמעשה, את המובא בתלמוד כי יש לפתוח במלתא דבדיחותא לפני הלימוד. המְתנת שש שעות בין בשר בחלב לחתולים... המשך תירוצים על השאלה בעניין נוסח ישמח משה וכו', בשחרית דשבת, מדוע הביאו את הפסוק ושמרו בני ישראל את השבת וגו', ולא הביאו מה שכתוב בלוחות, זכור את יום השבת וגו'. בדין 'כבוד יום קודם לכבוד לילה', חשיבות סעודת היום יותר משאר הסעודות, ובעניין אכילת ביצים (ובצלים) בשבת. המשך ביאור דעת הרמב"ם בעניין המיצוע במדות, דוגמאות מגדולי ישראל אשר הלכו ג"כ בדרך הזאת, ובנו על פי דבריו פירושים גדולים ועצומים. ביאור דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק, לגבי הפסוק 'זובח תודה יְֽכַבדנני, ושָׂם דרך אראנו בישע אלהים'. שי"ן ימנית ושמאלית. רמז שלושת רגלי השי"ן. ובעניין הגעיא שבאות יו"ד. המשך בעניין השאלה מהיכן הרמב"ם לקח את עניין המיצוע במדות, בירור מהיכן נולד המושג 'שביל הזהב'. המצאת המלה חנוכיה, מאת הרשעים, במקום מנורה, חנוכה. חיזוק הרישום לישיבת איתן התורה שבעיר אלעד ת"ו, לבחורים מצויינים.