על הפרק

אם התקיעה בשופר היא כפי שכתב הרמב"ם בפשטות שמטרתה 'עורו עורו ישנים משינתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם... וחיזרו בתשובה", א"כ מדוע דוקא בימי עשרת ימי תשובה אין מנהגינו לתקוע בשופר? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק האזינו ה'תשע"א

עודכן מדור יום הכיפורים כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי יום הכיפורים כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. באם ישנה כתבה שאינה נפתחת, נא להודיענו ונתקנה בעז"ה. קראו ושמעו ותחי נפשכם!

נושאי השיעור: ביאור צורך המשפט בבית דין של־מעלה, למרות שהקב"ה יודע הכל, ועניין השטן המקטרג. האם אומרים את המלים 'צועקים על חטאתם, ולעוונם יבכיו' אשר בפיוט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וכו', בשבת וביום טוב. ואיך לנהוג בשבת שובה. בפיוט הנז"ל, לאחר המלים 'מטה כלפי חסד, להטות איש לתחיה', ראוי להוסיף 'ישמע קולו ויושיעו, משאול תחתיה'. אין להתפלא על כך שיש חסרון בפיוטים, ודוגמא לכך מן הפיוט של־חתן. המשך בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', במנחת תעניות ובאשמורות (סליחות), ושתי שאלות לגבי מנהגינו בעניינים הללו. ביאור שבעת הכללים לשיטת רבינו הרמב"ם בעניין הקדישים, ועל פי זה הבנת קושיית חכמי תימן לרבי' יהושע הנגיד. כמה הערות על מ"ש בספר אוצר הקדיש בעניין דלעיל, ותירוצים לכמה תמיהות שהשאיר בצ"ע. ותירוצים לשתי הקושיות דלעיל. תשובה לשאלה ממ"ש מרן בב"י [בסימן מ"ז], כי ק"ש נחשבת כמו תפילה. השלמה בעניין הנשים שהן יכולות לברך את ברכות התורה, ותשובה לשאלה כיצד מהרי"ץ הביא את דברי ספר המנהיג למרות שהב"י דחה את דבריו. ותשובה לשאלה נוספת, מדוע לא אומרות הנשים לאחר ברכה"ת, דין או הלכה השייכת להן. בעניין 'שבתות לקדשנו', ובדבר פגעי הטכנולוגיה וכו' שבדורנו. בשבח הספר 'בשעה אחת', מאת הרב יקיר שונם הי"ו מאשקלון ת"ו.

נושאי השיעור: המשך ביאור העניין כי מזמור תהלה לדוד וגו' נקרא תחנונים, ועל כן יש לומר קדיש לאחר אמירתו, בתחילת האשמורות [סליחות]. חשיבות הפסוק פותח את ידיך וגו' שבמזמור זה, ודין מי שלא כיוון בו. השלמת ביאור דברי בעל סדר היום, כי על האדם לבטל תורה בשביל לעשות חסד, ותירוץ על הקושיא עליו מן הירושלמי. הערה נוספת שהקשו על דברי סדה"י, ממ"ש ר"י החסיד בספר חסידים, וביאור העניין שמרדכי היהודי נחת דרגא לאחר שנתמנה להיות משנה למלך אחשורוש. המשך בירור מקור דברי הרמב"ם, בעניין שבט לוי שהם חיל השם, שנאמר ברך י"י חילו. לגיון של־מלך. דין נשים בברכות התורה, שלושה נימוקים שהן יכולות לברך ברכות התורה אף לדידן, דלא כמובא בקונטריס בית עזריה, בשם ספר בית תפילתי.

נושאי השיעור: בעניין ההפטריות תלת דפורענותא, שבע דנחמתא, תרתי דִּתְיובתא. חיבור הימים שבין תשעה באב, עד אחרי יום הכיפורים. חידוש כי גם בהפטריות הללו, יש 'מֵעִניין הפָּרשה'. בירור בעניין השאלה מה מפטירים כאשר חל ר"ח אלול בשבת, וכן כשחל ערב ר"ח אלול בשבת [כבשנתנו זו]. הבנת דברי מהרי"ץ בעניין זה, מה נראית מסקנתו להלכה ולמעשה, ודחיית המובא על זאת בספר זית רענן [על שת"ז]. חידוש שגם בהפטרת מחר חודש, נזכר ברמז עניין הנחמות. הערות על מ"ש עוד בזי"ר שם בנדון דידן, דחיית מסקנתו בעניין דעת מהרי"ץ, ושנמצא בתכאליל קדמוניות כת"י שכתבו להפטיר מחר חודש. ביאור דברי הרמב"ם בהל' שביתת יום טוב, בעניין היתר הכנת אוכל נפש ביו"ט. דרשת חכמי תימן נע"ג מן הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש וגו' שנאמר בפסח, לעניין היתר אפיית המצות בפסח עצמו, והמשך בירור התשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא בעניין זה. כעין החידוש הנז"ל שכתבו חכמי תימן, כתב גם החיד"א בספרו נחל קדומים, לגבי עניין הנישואין בגיל שמונה עשרה. ורמז נפלא במאמר 'זכה - עזר, לא זכה - כנגדו' לעניין גילֵי הנישואין, ומקורו. רמז בתוה"ק לעניין כשרות הארבה גם באחרית הימים. אכילת פת חָמָה ביו"ט איננה ציווי מן התורה, אלא היתר גרידא. מפני מה שלחו בני קהילת התימנים בירושלם עיקו"ת את השאלה הזאת לחכמי צנעא, הרחבה לגבי הקורות אותם עם קהילות הספרדים דאז והתפלגותם מהם, והתייחסות למי שכתב כי המנהג לאפות מצות בפסח פסק ובטל בא"י. תוספת בעניין השאלה, מי כתב ומי ניסח את תשובת רבני צנעא הנז"ל, ולגבי שינויים שבין התשובות. מציאת מקור לעניין הקמיע שנזכר בו 'בעל שלושת הראשים', שהובא בשיעור מוצש"ק בא התשפ"ד בשל"ה.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: טעם שמחות הנישואין שעושים בקול רעש גדול ובפרהסיא. והסבר מדוע האשה נבראה מן הצלע, ולא מן העפר, כמו האדם ושאר בעלי החיים. השלמה בעניין תשובת מהרי"ץ לגבי נישואין בימי העומר – וכן בימי בין המצרים – למי שעדיין לא קיים מצות פו"ר, או שאין לו מי שישמשנו, ובירור הראיה מן האבל. בירור היתר הנישואים בימים הללו, למי שאין לו מי שישמשנו. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ הנז"ל, חשיבות עניין השמחה בעת הנישואין, בירור העניין כי מ"ש מהרי"ץ לגבי ימי ספירת העומר הוא גם לגבי ימי בין המצרים, והערה על מ"ש בספר שושנת המלך בנ"ד. תוספת דברים בעניין קריאת שיר השירים בע"ש, ואמירת הבקשה ריבון כל העולמים וכו' לאחר מכן. ובירור דעת מהרי"ץ לגבי קריאת שה"ש עם הטעמים. תגובה למכתב בעניין גירסת המלה 'שְׁמותיו' בבקשה הנז"ל, וכן המלה 'לִמְקום', וחידוש בעניין כל רודפיה השיגוה בין המצרים. בפסוק בשה"ש 'הביאני אל בית היין, ודגלו עלי אהבה', הוכחות שצריך לתקן ולעשות את ההפרדה (טפחא) במלה 'עָלַי', ולא במלה 'ודגלו'. הוספה בעניין תיבת 'ארדי' במגילת אסתר, שהיא צ"ל חסרה יו"ד. ביאור ובירור הנוסח שבתפילת מוסף, לא נתתו 'אלהינו' לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים. לבית ישראל 'עמך' נתת וכו'. יעקב, ישראל, וישורון.

נושאי השיעור: דברי הפלא יועץ על מאמר הגמ' [ברכות ו:] כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמשה קולות, כי אין האדם מחוייב בכך אלא כפי יכלתו, כגון לשורר לפניו וכו', אבל לא שירי גויים או שירי עגבים וכו'. ביאור כי מה שנקט כי סיבת האיסור היא מפני שאין תועלת בכך וכו', ולא כתב בפשיטות מפני שהדבר אסור באיסור חמור, זהו מפני שאפילו לפי שיטתו דס"ל דאמרינן בעלמא 'גדולה עבירה לשמה', בנדון דידן אין היתר. תגובה למכתב בעניין שירי עגבים בזמנינו, והזמר ציון גולן. והתייחסות לטענה כי דברים הללו הינם בגדר 'קיצוניות', וביאור המושג קיצוניות שהוא שלמות. איסור שירי עגבים הוא גם לאותם אשר לא מבינים את המלים, מכיון שיש בהם השפעה על טהרת הנפש וקדושתה. האם ישנן השפעות סגוליות שליליות בשמיעת שירי עגבים וכד' אפילו דרך מכשירים אלקטרוניים. המשך בעניין הנדון מי חיבר את הבקשה ריבון כל העולמים וכו', שמומלץ לאמרה לאחר קריאת שיר השירים. בבקשה הנז"ל אין מניעה מלומר את המלים 'ובזכות טעמיו', גם אם קוראים שה"ש ללא טעמי המקרא. וראיה מן התפילה על הפרנסה, שאומרים לאחר לדוד מזמור וגו'. למה אומרים בבקשה הנז"ל, ריבון 'כל' העולמים, ולא 'ריבון העולמים'. מה באה לרבות המלה 'כל'? השלמת ביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, בעניין לאו ד'לא תשנא את אחיך בלבבך', ותשובה לשאלה מהו החידוש שישנו בכך, ומהי הסיבה שכתובה המלה 'בלבבך'. ג' הסברים בהבנת דעת הרמב"ם בעניין זה. לגבי דברי הר"א בן הרמב"ם, כי ישנם דברים שאביו הרמב"ם בעצמו נהג אותם, למרות שלא הביאם בחיבורו משנה תורה. פירוש המלים שכתב, וכל זה דרש 'גְּלוּי־ההבנה'. בשבח הספר החדש אור הנר חלק רביעי, שיצא לאור כעת לרגל יום פטירת הגר"נ רצאבי זצ"ל.

הרצועות האלו פסולות בהחלט: "בזמן האחרון התברר שיש שערוריה ברצועות התפילין, הדבר קיים כבר הרבה שנים, אבל הנושא הזה לא התברר עד תומו רק בזמן האחרון. והבעיה מאד קשה, פשה הנגע. התפרסם פסק שחתמו עליו גדולי הדור, ת"ח חשובים, דיינים, מורי הוראות, מתאריך ד' אב, בעניין רצועות תפילין המצויות בשוק, ונתברר כי הם עשויות משתי שכבות, שכבת עור ושכבת פלסטיק עבה או דקה דבוקה לעור. ובאו על זה חתימות של הרבה רבנים..."

וז"ל מרן פוסק עדת תימן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א בשע"ה חלק יו"ד:כשיוצא מפתח ביתו וכן כשנכנס, נכון להניח ידו הימנית על המזוזה ולנשקה. וטוב שיתפלל אז כשהוא יוצא: יְ"יָ שוֹמְרִי, יְ"יָ צִלִּי עַל יַד יְמִינִי. יְ"יָ יִשְׁמָר־צֵאתִי וּבוֹאִי, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". (התייחסות נוספת ממרן שליט"א בעניין זה, בסוף השיעור השבועי מוצש"ק ויקהל-פקודי התשע"ב).