על הפרק

מדברי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א: "אני לא עושה ביקורים, גם לא בקברי צדיקים, בכלל לא מסתובב. אבל פעם הייתי במירון, בקבר של רשב"י זיע"א, התפללתי שם באופן מיוחד. אמרתי, בזכות רבי שמעון, יהי רצון מלפניך ה' וכו' שהבית הזה יתקבל ויתפשט. וב"ה היתה סייעתא דשמיא..."

לקראת ל"ג בעומר יומא דהילולא דרשב"י זיע"א, מצ"ב להאזנה פיוט "בר יוחאי" עפ"י מסורת ומנהג ק"ק תימן יע"א, מפי המשורר ר' אדיר ושדי הי"ו, כולל תוספת הבית האחרון: בר יוחאי, יֵחַדְתָּ עשר ספירות. מֵאֵין סוף, בחביון העוז נסתרות. סובלים את העולם, י"י בם להורות. וסוד המאורות יענו אשריך:

לעיון ולהורדה! קטעי שיעורים בעניין הפיוט בר יוחאי, שצריך לגרוס "תעלומה, ואין קורא לה" (ולא "תעלומה ואין, קורא לה"), מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק אמור, ובמוצש"ק בהר ובחוקותי, ומוצש"ק קרח, שנת התשפ"א.

מעלת קריאת ולימוד הזוהר והתיקונים לכל אחד ואחד מישראל, אפילו כשאין מבינים כלום, ובפרט לילדים קטנים, מלוקט מתוך הספר "אור הזוהר החדש והשלם"- אשר מופיע בסוף כל כרך של ספר הזוהר הקדוש

נושאי השיעור: מעלת אמירת מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו' לאחר ספירת העומר, וביאור בפסוק ישמחו וירננו לאומים וגו' על דרך הסוד. דברי הר"ר עמרם קורח זצ"ל לגבי המלים 'בקבלה וסוד תפתח' שכתב מהר"ש שבזי בשירו ביום שבת, ומכתבו המופיע בהקדמה לדיואן שיצ"ל ע"י הר"ר שלום יצחק הלוי זצ"ל כנגד אותם "תועי רוח" (דרדעים) ששינו את המלים בשיר למלים 'בתלמוד ודין תפתח'. בשבח הקונטריס 'דיני ומנהגי ספירת העומר' מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, וכן חשיבות לימוד הלכות יום טוב לפני חג השבועות. דקדוקי קריאה המובאים בקונטריס הנ"ל לגבי המזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו', כגון שהמלה 'יאר' היא מלעיל, כיון שיש בה טעם וגעיא, בשונה מתיבה שיש בה שני טעמים שקריאה ממוצעת. דקדוק במלה 'ישמחו', שהאות יו"ד במאריך (געיא), והסבר מדוע שונה תיבה זו משאר תיבות 'ישמחו' שהן מלרע. שני טעמים מדוע קריאת המלה 'יאר' היא מלעיל. כעין זאת דקדוקי קריאה בספר משלי, והבנה כי מ"ש מהרי"ץ זיע"א במהדורא קמא דקמא שהסיבה שתיבת 'הנוטע' אזן היא מלעיל בכדי לומר מה היה צריך להיות ומה בפועל צריך לקרוא, זאת היתה דעתו לפני שהוא חזר בו מכך, ומסקנתו כפי שכתב בחלק הדקדוק שכשישנם שני טעמים הקריאה ממוצעת. המשך בעניין המעשה בשני בניו של רבי מאיר שמתו צעירים, ביאור דברי הרוקח כי הם מתו בסיבת היותם סועדים בזמן הלימוד, ותשובה לשאלה כיצד בניו עשו זאת. שלושה טעמים לשאלה מסוף השיעור הקודם, מדוע בפרשת ויקרא נאמר לגבי בבקר 'וקרבו וכרעיו', ואילו לגבי צאן נאמר 'והקרב והכרעיים'. שני מעשים שאירעו בפיגוע שהיה לפני למעלה מחודש בעיר בני ברק, במעשה הא' ההצלה היתה עקב הקפדה ליטול ידיים מיד לאחר עשיית הצרכים, ובמעשה הב' בזכות שמירת הצניעות ע"י שהאשה לבשה גרביים

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

א. מה מוסיפים ב"הרחמן" כשיש גוי בבית? ומה הדין כשאוכל בבית הגוי? ב. המזמן ששכח לזמן בשם מה יעשה? פרט מה הדין: כשענו, שלא ענו. ג. מה יעשו שנים שאכלו כדי שיהיה להם זימון? כתוב המנהג! ד. כמה אנשים צריכים לאכול פת כדי לזמן בשם? ה. שלושה שאכלו ושניים רוצים לזמן מה יעשו? ומה הדין בעשרה? ו. מי שלא אכל איתם מה עונה? פרט מה הדין: כששומע המזמן, כששומע העונים. ז. מהו שיעור אכילת פת הבאה בכיסנין כדי להתחייב בברכת המזון? כתוב המנהג ומה יעשה ירא שמים? ח. האם קטן מצטרף לזימון בשלושה בעשרה? כתוב המנהג! ט. מה דין אשה בזימון להצטרף, לענות? כתוב ההלכה והמנהג! י. מה מברכים על מצות קשות, חלות מתוקות קצת ומדוע?

לצפייה! דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בנושא: יחודיות מסורת ומנהגי ק"ק תימן. הדרשה נמסרה במסגרת "בר בי רב דחד יומא", שנערך ביום שלישי ו' באייר ה'תשע"ד (יום העצמאות), באחד מבתי הכנסת בעיר בני ברק ת"ו .

נאמר בפרשתינו (אמור אל הכהנים) "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו'", האות אל"ף במלה 'תביאו' - בדגש חזק. לצפייה קטע מתוך "השיעור השבועי" שנמסר במוצש"ק ויקרא שנת התשע"א, מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין אותיות גרוניות דגושות וסיבת הדגשתם.

בלעדי עבור ילדי הקהילה יצ"ו: קריאת שלשה פסוקים ראשונים מתוך עליית ששי של פרשת השבוע, לצורך שינון הקריאה כפי מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, מפי הרב לוי קשת זצ"ל - בני ברק ת"ו. המקום ברוך הוא ישמרכם וינצרכם, ויפתח ליבכם לתלמוד תורתו, ויגדלכם לעבודתו וליראתו, אכי"ר.

דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנמסרה אור לד' אייר התשע"ב, בבית הכנסת עץ חיים, שיכון עליה כפר סבא, במלאות שלשים לפטירת המנוח ציון בן סאלם ז"ל, אביו של ידידינו הרב רועי טוילי יצ"ו. שו"ת קצר לאחר השיעור.

"לא לחנם, משמים יצא כך, שיום זה נהיה יום שביתה ממלאכה מטעם השלטונות. אנשים אינם עובדים ביום זה, ויש פנאי, עושים בר בי רב דחד יומא, שישבו וילמדו. תמיד ה' באייר יוצא שלושים יום לפני שבועות בדיוק. יש גם עניין עפ"י הסוד ביום זה. לכן צריכים להתחיל. גם אנחנו התחלנו ללמוד הלכות יום טוב בלימוד הקבוע בכל יום לפני עלינו לשבח בשחרית, לומדים כל יום קצת." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק אחרי מות וקדושים שנת ה'תשע"ב

בלשכת מרן שליט"א נתקבל מכתב מאת אחד ממתפללי בית הכנסת "פעולת צדיק" ב"ב, אשר היה עד למחזה בלתי שגרתי, כאשר בליל שבת עם סיום התפילה מגיעים עשרות אנשים לביהכ"נ, וממתינים שמרן שליט"א יסיים את תפילתו בכדי לדבר עמו. בראשם היה המנוח הרה"ג שלום מעודה זצ"ל, שנפטר בשבוע שעבר ביום שני כ"ד בניסן התשפ"ב. הסיפור במלואו - בפנים! תנצב"ה