על הפרק

מספד מר מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמר בהלווית הר"ר יחיא חלא ב"ר סלימאן זצ"ל, יום שני ד' מנחם אב התשפ"ב, ראש העין ת"ו. כסא דנחמתא נשגר קמי ידידינו היקרים לבית משפחת חלא שיחיו, מן השמים תנוחמו.

"לגבי מנהג התימנים באכילת בשר בבין המצרים, כתוב כאן [בעלון "בית מרן" של הרב יצחק יוסף] כי התימנים נהגו להקל בזה, כדעת הרמב"ם, לאכול בשר מר"ח אב. גם דבר זה, איננו נכון. כי אדרבה, הרמב"ם דוקא מחמיר בכך. התימנים נהגו בעניין זה, דלא כהרמב"ם, אלא כדינא דגמרא...הרמב"ם עצמו כותב [בפרק ה' מהל' תעניות הלכה ו'] במפורש כך, וכבר נהגו [כל] ישראל, שלא לאכול בשר בשבת זו..."

השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

שיעור בהלכה ובאגדה מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר ביום חמישי כ"ב תמוז ה'תשע"ח, בבית המדרש וכולל אברכים "כסא רחמים" - בני ברק ת"ו, בנשיאות הגר"מ מאזוז שליט"א ובראשות הגר"ד עידאן שליט"א. כולל שאלות ותשובות תוך כדי השיעור ולאחריו. כולל תמונות.

השתלשלות הוספת חומרות במשך הדורות בימי "בין המצרים", ועניין שנאת חינם ומחלוקת. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מטות שנת ה'תשס"ט, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק

אדם ששכח שתענית היום ובטעות בירך על מאכל, האם צריך שיטעם משהו בכדי שלא תהא ברכה לבטלה? מה תקנה יש לו? והאם אמירת בשכמל"ו מתקנת ברכה לבטלה? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פינחס שנת ה'תשס"ט

ביאור דעת רבינו הרמב"ם בהלכות תעניות בעניין מטרת התעניות אשר נקבעו מפני החרבן, הבנת דברי מרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א בספר עץ חיים בעניין זה, ותוספת דברים מבעל ענף חיים. מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במוצש"ק פינחס ה'תשס"ט

דברי תורה וחיזוק שנאמרו מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן בפני משתתפי "מעמד הוקרה לרבנן ותלמידיהון" שנערך ע"י בית המדרש לתורה ולתפילה "אור הנר" בני ברק, לרגל הוצאת קונטריס "תורת אור הנר" – קובץ פרי הילולים יגיעת עמלי התורה ראשית ביכורים ממה שנתברר ונתלבן בריתחא דאורייתא בין כתלי בית המדרש במסגרת ישיבת בין הזמנים ביומי דניסן התשפ"ב. יום שלישי בערב, אור לי"ד תמוז התשפ"ב, אולם "ישורון" בני ברק.

נאמר בפרשתינו (פינחס) "איש כי ימות ובן אין לו וגו'". כתב מרן שליט"א בשע"ה חלק שמיני (ממונות א'): ראוי והגון לאדם קודם צאתו מן העולם, לצוות ולזרז את צאצאיו אחריו, שיחזיקו ויתחזקו בתורת ה' ויראתו ביתר שאת ויתר עז, הן בעניינים שבין אדם למקום והן שבין אדם לחבירו, לפי שאז דבריו נשמעים להם יותר...

א. האם לפי מנהג הבלדי, אומרים "לדור ודור" או מסיים "אתה קדוש? ב. האם אומרים קדיש תתקבל אחרי צאת הכוכבים? כתוב ההלכה והמנהג! ג. כשמתפללים תפילה קצרה האם עונים אמן על ברכות, ברכת כהנים? ומה הדין כשאין כהן? ד. מה יעשה שליח צבור שהתחיל "אתה חונן" בחזרת תפלת מנחה ויצאו ג' כוכבים? ה. בתפלת המנחה, הגיע ומצא את הצבור מתפללים בלחש, מה יעשה? פרט! ו. אם לא התפלל מנחה מערב שבת, האם יכול לענות ל"ברכו"? ז. האם שליח צבור צריך להתעטף בטלית? ומה הדין כשאומר הקדיש? ח. מהו הזמן המובחר ביותר ללימוד בלילה? כתוב המנהג! ט. לאוסרים לקרוא מקרא בלילה, מה הדברים המותרים ומתי? י. כשהולך לישון, על איזה צד ישן? ומה הדין כששוכב שלא על מנת לישון?