על הפרק

העלון כולל: מאמר "תוכחת מוסר על הימנעות ממחלוקת ומביזוי ת"ח", מדור "שואל ומשיב" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - בעניין ברכת ממתק הנקרא "פסק זמן", הפרשת מעשר כספים מכרטיס זיכוי שמקבלים בחנם וכדומה, הנחת היד על ראש הילד בשעת ברכת כהנים, דברים האסורים באכילה שעבר עליהם הלילה מה הדין כשעבר עליהם חצות הלילה, עניין גידול הבלורית, צירוף קטן או קטנים לזימון בשלושה, קידוש בכוס חד פעמי, שאלות בענייני עיטוש. מדור דור לדור יספר - "וירא ישראל את מצרים "מת". "הן יתן בקולו קול עז". סקירת אירועי ניסן התשפ"ב, ועוד.

א. הביאו לו מיני בשמים מכל הסוגים (אתרוג, הדס, שדאב, בושם) מה סדר הברכות? ב. הנכנס לחנות שמוכרים בשמים או חנות מכולת שיש בה בשמים האם מברך? ג. צנצנת שיש בה תערובת של-בשמים, מה מברך? ד. האם מברך שילדה אשתו זכר? ומה הברכה? כתוב המנהג! ה. האם מברך "שהחיינו" על ריח המתחדש משנה לשנה? ו. מה מברך כשמניח תפילין חדשים או בונה מעקה חדש או קובע מזוזה? כתוב המנהג! ז. הרואה את חבירו לאחר זמן, מה מברך? פרט ארבעת המקרים המובאים בשע"ה! ח. מה פירוש המילה ביריות (ה "ב" בחיריק)? ט. האם מברכים ברכת האילנות ברוב עם? כתוב המנהג! י. מתי מברך פעמיים באותו יום, את ברכת "שכוחו וגבורתו וכו'" ומתי פעם אחת בלבד?

השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

לרגל יום היארצייט לפטירתה של הרבנית מרת זהרה (שרה) בת הרב שלום שוכר ע"ה, אמו של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מצ"ב לעיון קונטריס "אוהל שרה" על הלכות הדלקת נרות שבת, מאת נכדה המחבר הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בנין משה על הלכות שבת, ובארות משה על פסקי מהרי"ץ ועוד, וראש כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו ורב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ת"ו. החוברת יצאה בהוצאה מיוחדת לרגל יום השלושים לפטירתה, תנצב"ה

לקריאה והורדה! שיחת חיזוק בעניין "אמונת חכמים" מאת הרבנית רצאבי תליט"א - אשת מרן פוסק עדת תימן שליט"א, שנאמרה בפני הנשים בחוג משפחתי, לרגל יום היאר־צייט של אמה ע"ה, מרת לאה אשת הרב שאול שרעבי זצ"ל, תנצב"ה. י"ז סיון ה'תשע"ד ב'שכ"ה.

"כפי שאמרתי בעבר, אני אומר את ההערות לפי 'תורה קדומה' עם פירוש רש"י, כיון שזאת המהדורא האחרונה. אמנם אין את המהדורא הזאת בפניכם, אבל אני מעדיף להנציח זאת כך... ההערות שלי, אינן מתייחסות בדוקא לחומש 'תורה קדומה', אני אומר הערות כלליות, רק שאני מקשר זאת ל'תורה קדומה'. למרות, שזה לא מתחיל ונגמר בו. כיון שהוא הספר המצויין ביותר, והמצוי ביותר בקהילותינו..."

"יש כאלה שלוקחים שירים, רוצה לשיר לדוגמא אלאף אלאף ועושה את זה בניגון של גנאוי, זה לא אסור אבל הם רוצים את הקצב ואת הריקוד הזה ולכן הם שרים אפילו שירים מהדיואן עם ניגון של דברים בטלים. בקיצור יש פירצה גדולה מאד בנושא הזה, ואינני יודע אם נצליח לעצור את זה, יש כאלה שאומרים שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, אבל צריכים לדעת יכול להיות שזה קשה ויש בעיה שאין זמרים אחרים, ומי ישיר ואיך ישיר ומתי ילמד, אבל ראשית שלפחות נשאף לתקן את הדבר..."

נאמר בפרשתנו (שלח לך) פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. מה הן י"ג המדות, מהיכן מתחילים למנות אותם, וביאור "פוקד עון אבות... על שילשים ועל ריבעים", הרי אם ריבעים כ"ש שילשים? ודימוי למה שנאמר בדין אתרוג שעלתה עליו חזזית בשתים או שלש מקומות. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק כי תבוא ה'תשס"ט

"הסימן שנתנו חז"ל להכיר בין תכלת ללבן, הוא מפני שקל הוא להבחין זאת בציציות שהם בידיו עתה. מיהו בדורות שאחרי התלמוד, לא נודעה התכלת בשום מקום. ואף שלפני כמאה שנה רצה אחד מרבני האשכנזים (האדמו"ר מראדזין) לחדש התכלת בישראל, אבל כל גדולי הדור לא קיבלו דבריו..."

"מספרים על הרה"ג אברהם גניחובסקי זצ"ל, הוא היה נשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה, שהוא ישב פעם באוטובוס, ובאה אשה חצופה, וישבה על ידו. בדור שלנו, מצוי שהנשים חצופות, בעוה"ר, אינן מתביישות. אותה האשה, לא פחות ולא יותר, באה והתיישבה ליד הרב. מה הוא יגיד? הוא לא רצה לבייש אותה. מה עשה? הוא אמר לה, 'יש לי כרוספדין'... ההיא חשבה, שזאת מחלה מדבקת... והיא נבהלה וברחה מן המקום"