על הפרק

למרן שר התורה האמיתי הגר"י רצאבי שליט"א. שמועה קשה ועצומה עד מאד הגיע כעת שמרן שר התורה רבן של כל ישראל ציס"ע וכו' הגר"ח קניבסקי זיע"א עלה בסערה השמימה, דמעות ממש אצל כל יהודי שבוודאי זכה כל אחד ללמוד מתורתו האדירה. ה' ירחם עלינו. שאלתי, האם בן י"ד שאצלו לא פורים כעת, צריך לעשות קריעה?

גליון "כתרי תורה" - מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: הגעלת כלים והכשרתם כרמז לדרכי התשובה • פרשיות כל חלב והמקריב במשנת רבותינו • מדרכי רבי יוסף צפירה זלה"ה. כתר ההלכה: הפריש מתנות לאביונים ולא הספיק לתתם בפורים • צבע את פניו בפורים האם מותר לנקותם בשבת • האם יש קדושת שביעית בפירות ערלה ונטע רבעי. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

לעיון ולהורדה! "מראה מקומות" והספקים בסוגיות שנלמדו השבוע (פרשת צו) בעיון ובבקיאות, בכולל אברכים "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ובהמשך גם את שאלות ה"מבחנים", כך שכל המעוניין להשתתף בלימודי הכולל מביתו או מכל מקום, יוכל להצטרף ללימוד הנלמד בכולל, והשיעורים המוקלטים המתפרסמים באתר יהוו השלמה וחידוד לנושאי הלימוד. מראה מקומות

לצפייה! האם יש איסור בעשיית מלאכה בפורים או בשושן פורים? מה המנהג בזה? האם מותר להפעיל מכונת כביסה בפורים? האם פורים שונה מחול המועד? ופליאה גדולה על בעל ילקוט "מעם לועז" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

קריאת מגילת אסתר בטעמיה ובדקדוקיה ("משנה אחרונה" - כולל תיקון שלושת המלים לגביהם חזר בו מרן שליט"א ממ"ש ב"בינה במקרא" על מגילת אסתר "אורה ושמחה", וכפי שנתבאר בשיעור השבועי מוצש"ק פקודי התשע"ד, וכפי שנדפס לאחר מכן במגילת אסתר "עדת קדושים" שבהוצאת ארגון אור ההלכה. הקריאה מתוך מגילה מהודרת שנכתבה במיוחד למרן שליט"א בשנה זו, ע"י הסופר החשוב הרב אוהד נהרי הי"ו מהעיר רחובות ת"ו, הידוריה ומעלותיה נמנו ע"י מרן שליט"א בשיעור השבועי מוצש"ק תצוה ה'תשע"ח), ליל פורים ה'תשע"ח, בבית הכנסת "פעולת צדיק" - בני ברק.

"בכל אופן, נראה לפי עניות דעתי, שבשכונת רמות צריכים לקרות בחמשה עשר, ולא בארבעה עשר. בארבעה עשר הם פטורים מן הקריאה. ועיקר הסברא היא, ששכונה בתוך ירושלם לא נדונית כמו עיר שעל יד ירושלם, אלא כחלק מירושלם. היא מקושרת לירושלם בכל הדברים"

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

אדם המזלזל בתעניות, האם מצטרף למניין בתענית? כמה מתענים צריך בשביל אמירת "עננו" בתפילה, וכמה לקריאת "ויחל" בס"ת? קטע מתוך "השיעור השבועי" של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פנחס ה'תשס"ט

כתב מהרי"ץ זי"ע בספרו עץ חיים דף קצ"ח ע"ב: "ואומר עננו בנוסח זה ערבית ושחרית וכו'. כן כתבו הפוסקים שמתחיל לומר עננו מבערב, אע"ג דאכתי בעי אכיל. והכי מפורש בגמ' הביאו הרי"ף בפ' במה מדליקין דף ק"ז ע"ב. ערבית שחרית ומנחה, ופי' הר"ן 'ערבית ליל כניסתו, אע"ג שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפילת ערבית מאחר שנכנס היום... ומקומנו כאן מנהג פשוט לאמרו בכל התפילות, ערבית וכו'. ואם איזה המונים אינם יודעים מזה, מחסרון ידיעה הוא. ובכל התכאלי"ל מפורש המנהג כן עפ"י הרמב"ם והגמ'..."

"שמחת הפורים לא נועדה לקלות ראש הוללות וסכלות, אלא לשמחה לשם שמים, שמתוכה יגיע אדם לאהבת השי"ת ועבודתו. מנהג התחפושות והמסכות ושאר מיני ליצנות שנהוג כבר דורות רבים בארצות שונות, נכנס גם אלינו בדור הזה. ואע"פ שמצאו היתרים ונתנו טעמים, עכ"פ עניין זה בעוונותינו הרבים הלך והפך יותר ויותר בפרט בזמנינו להתפרקות מקדושה ויראת שמים במסוה של "מנהג ישראל תורה", וכבר צווחו על זה ככרוכיא גדולי ישראל. אבותינו הקדושים נע"ג מעולם לא הלכו בדרך זו. וכבר כתב מהרד"ם זצ"ל בשתילי זתים סימן תרצ"ה ס"ק י"א, אין חילוק בַּשָּׁטוּת בין פורים לשאר ימות השנה, וכל שכן להזיק אחד את חבירו, ואין זה אלא נאצה לפני השי"ת ולא שמחה..."

בירור הלכתי בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר ע"י הציבור בקול רם. ובעניין הפסוק 'כי גדול מרדכי בבית המלך'. חידוש בפסוק 'ליהודים היתה אורה'. ביאור שיטת הגאונים שקודם הציבור קורא את פסוקי הגאולה, ואחריהם קורא החזן. דעת המזרחי ומהר"י ונה בעניין זה, ומשא ומתן בדבריהם. בעניין מנהג העיר צנעא, שהעניים היו מקבצים נדבות בעת קריאת המגילה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.

בדברי רבא (מגילה דף ז' ע"ב) מיחייב איניש ליבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו', מאת הבחור החשוב יהודה חרזי הי"ו, מבחירי ישיבת "בית מדרש עליון" בני ברק, ועורך העלונים "תוצאות חיים" - השיעור השבועי הקבוע בליל ששי לבחורי הישיבות הקד' בבית מרן שליט"א

"הלכך נקיטינן כפי שורת ההלכה שיוצאים ידי חובה גם במשלוח יין, או שאר משקה חשוב. אבל לכתחילה ראוי להחמיר שיהיו שני מיני אוכלים דוקא, לצאת ידי חובת כל הדעות: ואחתום בשי"ש טו"ב, מייחל ומצפה לקול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו"