על הפרק

"בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלשה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם ולהינקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת ה' יתברך שיעזרם. ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם ה', וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה, ואם כן מסתמא גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג באדר. ולכן קיבלו עליהם כל ישראל יום זה לתעְנית ציבור ונקרא תעְנית אסתר..."

בירור הלכתי בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר ע"י הציבור בקול רם. ובעניין הפסוק 'כי גדול מרדכי בבית המלך'. חידוש בפסוק 'ליהודים היתה אורה'. ביאור שיטת הגאונים שקודם הציבור קורא את פסוקי הגאולה, ואחריהם קורא החזן. דעת המזרחי ומהר"י ונה בעניין זה, ומשא ומתן בדבריהם. בעניין מנהג העיר צנעא, שהעניים היו מקבצים נדבות בעת קריאת המגילה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א.

בדברי רבא (מגילה דף ז' ע"ב) מיחייב איניש ליבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו', מאת הבחור החשוב יהודה חרזי הי"ו, מבחירי ישיבת "בית מדרש עליון" בני ברק, ועורך העלונים "תוצאות חיים" - השיעור השבועי הקבוע בליל ששי לבחורי הישיבות הקד' בבית מרן שליט"א

מצ"ב זמני התפילות בתענית אסתר וביום פורים התשפ"ב, המתקיימות בבית הכנסת ובית המדרש "פעולת צדיק" בראשות מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, רחוב המכללה (מהרי"ץ) 4 - בני ברק. ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר!

דרשת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת הילולת החיד"א זיע"א, שנערכה בבית הכנסת "נצח ישראל" בעיר גדרה - אור ליום שני י"א אדר ה'תשע"ה. כולל שאלות ותשובות לאחר הדרשה. יישר כח למארגן הרב ליאור צברי שליט"א

נושאי השיעור: התחלת הדיון בשאלה האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות כאשר שולחים לאדם עשיר דבר שאינו מכובד לפי עָשרו. בעניין המאפה "אָזני המן", מהיכן מקורו והאם ראוי לקרותו בשם זה, במה הדבר שונה משיבולת שועל, ודברים חדשים ממרן שליט"א כי אין ממש קפידא שלא לקרוא להם בשם הזה, אבל בכל זאת רצוי לכנותם 'עוגיות פורים'. תשובה לשואל על מה שכתוב בשו"ת בית העזרי לגבי מי שמתעטש בשעת דיבור או ויכוח עם חבירו, שכביכול זהו סימן שהוא צודק ודובר אמת, ודוגמאות נוספות לדברים אשר נכנסו לעם ישראל מן הגויים ולהיפך. תשובה לשואל לגבי מה ששמע בקריאת המגילה מפי מרן שליט"א (בשנת התשע"ח) בפסוק ויאמר המלך מי בחצר והמן בא וגו' לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הֵכִין לו, כי המלה 'הכין' נשמעת שם מלעיל, שאין הדבר נכון, ומה הסיבה שתיבה זו נקראת מלרע למרות הכלל של נסוג אחור. תשובה לשואל לגבי אופן ניגון הפיסקא 'ראה אלהים את אשר זמם וירע בעיניו' הנאמרת בנוסח חסדי וכו' שקודם קריאת המגילה.

לכבוד הרב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט''א. אחדשה''ט וש''ת. אתמול בבוקר, כלומר יום חמישי באמצע קריאת התורה של ראש חודש במנין שלנו נשמעה הזעקה של רעידת אדמה ובאמת היה רעידת אדמה. אבל יש בעיה בהזעקה זו שהיא זועקת אפי אם הרעידה היא בעיר אחרת בתוך המדינה למכסיקו סיטי שזה איפה שכל היהודים נמצאים שם מגיע מאוד קטן כמו דרגא 2 כמו הפעם זו ויש פעמים כמו המקרה שלפני כ5 שנים שהיה חזקה הרעידה ונפלו בנינים והכל. והיה לנו כמה חקירות ושאלות שהסתפקנו בהם מה לעשות..."

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

"פיוט קדמון מזמן הגאונים, שהיו אומרים אותו בסיום המגילה, ובזמנינו מה־טוב לאמרו בסעודת פורים. וצירפנו עליו פירוש נרחב, המקיף כמה וכמה עניינים שבמגילה". מתוך ספר "נפלאות מתורתך" (שעודנו בכתובים )למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, וראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו, מדי יום ראשון בערב. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.