על הפרק

לעיון דיגיטלי! קונטריס "מועדי השם" על הלכות פורים - על פי פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, מתומצת עפ"י הספר "שלחן ערוך המקוצר" בתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן פוסק עדת תימן שליט"א והשיב עליהם. כולל איגרת הפורים וחידושים נוספים לפורים.

שיבושים והטעיות ב"מגילת אסתר" שיצ"ל ע"י תלמידי הרב צובירי (הוצאת חנות נוסח תימן), כגון בחסרות ויתרות, וכן בעשיית געיא בשתי תיבות המחוברות במקף, כתיבת המלה "ארדי" חסר יו"ד, ומהי הסיבה לכך. התייחסות לספר "אגרת הפורים" שיצ"ל ע"י תלמידי אותו רב, גניבת דברים שכתב והעלה מרן שליט"א, וטעותם בהעתקת הדברים. השלמה בעניין כתיבת תיבת "ארדי" ללא יו"ד במגילת אסתר, דחיית כל הטענות שפורסמו במאמר ע"י "אדם בן נון" בן עובדיה כנגד דברי מרן הגאון שליט"א בשיעור השבועי, מהימנות מקורותיו ושיבושי שיטתו, ועניין הוספת געיות בגוף הספרים על אף שאינן קיימות בשום ספר, בטענה שכך הציבור קורא.

נושא השיעור: הלכות שבת סימן שכ''ה - אמירה לגוי - חלק ו'. השיעור נמסר מפי ראש כולל "פרי צדיק" בחריש הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בנין משה על הלכות שבת ועוד, בפני אברכי הכולל שליט"א, ביום שני כ"ג אדר הראשון התשפ"ב. כולל מראי מקומות והספקים לסימן שכ"ה (מעודכן), מבחן בעיון על סימן שכ"ה, ומראי מקומות והספקים לסימן שכ"ו (חדש)

כולל: עניין השמחה בחודש אדר, ענייני ארבע פרשיות, קריאת פרשת זכור, הרעשה בהמן, דינים ומנהגים בקריאת המגילה. מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן שליט"א שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק

נושאי השיעור: בירור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בהלכות מגילה (הובא בפסקי מהרי"ץ החדש עם פירוש בארות שלמה) שכתב בזה"ל, יקח בידו מגילה הדורה ומתוקנת וכו' מהונו ומכספו וכו', מהו כפל הלשונות 'הדורה ומתוקנת', 'מהונו ומכספו', ומה מקור דבריו. כאשר יש בפני האדם שתי מגילות, האחת הדורה וחדשה וכו', והשנייה עתיקה מלפני מאות שנים ובלויה מרוב שימוש, באיזו מהן עדיף לקרוא, והאם ישנה עדיפות לאחת מהן שיקראו בה ביום ובשנייה בלילה. המשך בעניין זמן חנטת הלימונים וקדושתם בקדושת שביעית, תשובה לשואל כי א"כ הלימונים יהיו פטורים מתרו"מ, ותשובה לשואל מדוע לחשוש למיעוט המצוי. המשך בירור העניין שלא ללמוד מרב שאינו ראוי, והאם ישנו הבדל בין פיו לבין ספריו, התייחסות לשאלה לגבי מי שהתקלקל האם הדבר מראה מה היה מקודם, וכן לשאלה בבירור דעת רבינו חננאל שהשמיט בפירושו על הגמרא את מה שהיה אח"כ במתיבתא דרקיעא כאשר הקב"ה כן הזכיר מימרא משם רבי מאיר, דיוקים ודקדוקים חשובים בדברי הרמב"ם בפרק ד' מהלכות תלמוד תורה בעניין זה.

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

עלון "נחלת אבותינו" להפצת מסורת ומנהגי תימן, המופץ ע"י עמותת "אחוות אחים" בעיר חריש ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובניהולם של הרב יאיר שרפי הי"ו ור' איתמר עובד הי"ו. העלון כולל קומיקס אותנטי לילדים. מפעילות העמותה: כולל יום, כולל ערב, בית כנסת בלדי, בית כנסת שאמי, שיעורי תורה, דף היומי, תהילים לילדים, גמ"חים, ועוד. לפניות: הרב יאיר שרפי 052-7166601.

א. האם נשים חייבות בפרשת זכור? ומה תעשה אשה שרוצה להחמיר? ב. מי פטורים מתענית אסתר? והאם חייבים לפרוע ביום אחר? ג. האם נהגו לתת מחצית השקל? ומה יעשו היום? ד. האם מברכים לנשים ברכה ראשונה , אחרונה? שמדברים שלא מדברים פרט. ה. כמה אנשים עומדים ליד הקורא למנהג שאר קהילות ומה מנהגינו? ו. כשהחזן קורא האם גולל הדף שקרא? מדוע? ומה הדין הציבור? ז. האם שיש שינוי נוסחאות צריך לקרוא פעמים לחשוש גם לשיטה השניה? והאם ארידי ולקיים מלאים או חסרים? ח. אם לא יודעים לקרוא בטעמים כיצד יקראו? ט. האם אפשר להקדים קריאת המגילה קודם צאת הכוכבים בשביל חולים, מעוברות, מניקות כתוב המנהג? י. האם מכים כשמזכירים המן? בכל המן, בענין מפלתו, כתוב המנהג?

נושא השיעור: הלכות שבת סימן שכ''ה - אמירה לגוי - חלק ד'. השיעור נמסר מפי ראש כולל "פרי צדיק" בחריש הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בנין משה על הלכות שבת ועוד, בפני אברכי הכולל שליט"א, ביום שני כ' אדר הראשון התשפ"ב.

כתב מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר (אורח חיים חלק ב' סימן נ"ו): "מצוה מדברי רבותינו ז"ל לענג במאכלים חמין את השבת. ולכן מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. וכל המאמין, צריך לבשל ולהטמין, לענג את השבת ולהשמין, ויזכה לקץ הימין". ובהערת עיני יצחק (הערה נ"א) כ' מרן שליט"א: "וטעם שצריך בדיקה אחריו שמא אינו מאמין בדברי רז"ל, דהיינו שמא הוא צדוקי או קראי שטועים לחשוב שאסור להשתמש באש כלל בשבת, כמו שהבינו את הפסוק ושמות ל"ה ג"ו לא תבערו אש וגו'..."

"שבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, היא שבת פרשת שקלים, ומוציאין שני ספרים, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בתחילת פרשת כי תשא, ומפטיר בן שבע שנים יהואש במלכו. ואם חל ראש חודש בשבת, אזי היא שבת שקלים, ומוציאין שלושה ספרי תורה, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע. ובשני קורא אחד בשל ראש חודש, ומתחיל וביום השבת. ובשלישי קורא אחד בפרשת שקלים, ומפטיר בן שבע שנים וגו'"