על הפרק

ויהיו כל ימי נח. מעינת תהום בלי וא"ו. תימני הקורא בספר תורה ספרדי שכתוב בו ויהי, האם כשאומר ויהיו נחשב כקורא בעל פה דברים שבכתב. מהו קמץ בזקף קטן במלה שרי. חשיבות שמירת המסורת וההגייה הנכונה בקריאת התורה, ובלימוד גמרא. מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נח התשס"ט

לצפייה! קטעי שיעורים בעניין הקשת בענן, מהי הקשת? מה הברכה עליה? כל כמה זמן צריך לברך עליה? אם רואה רק חלק מהקשת האם יברך? וביאור עניין "נתפזרו העבים". מתוך השיעורים השבועיים של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בחודש מרחשון ה'תש"ע

נושאי השיעור: 'בראשית' היינו נקודת ההתחלה, לחיוב או לשלילה. חשיבות השמירה על העלייה הרוחנית שהיתה בימים הנוראים, שתמשיך גם לאחריהם, כי אם האדם אינו עולה אזי הוא יורד, וביאור המושג 'בני עלייה'. דברי החיד"א זצ"ל בספרו עבודת הקודש, בעניין חשיבות ההתאמצות ביראת שמים ולימוד התורה לשמה, בחודש מְרַחְשְׁון שהוא תחילת השנה, כי הכל הולך אחר ההתחלה. דוגמא נפלאה לכך, ממ"ש בנביא ירמיהו, לגבי מה שענו לו - אלו שנשארו בא"י לאחר חרבן ביהמ"ק - על נבואתו, שקר אתה מדבר וגו', כי מה שנשבעו לפני כן לשמוע בקולו וכו' היה בעשי"ת. וביאור מחודש כי 'עשרת ימים' שכתוב לגבי נבל הכרמלי, אלו עשרה ימים נוספים, שבין יוהכ"פ להושע"ר. תוספת דברים בעניין פירוש המלים באשמורות, עשה למען 'לימודך', עשה למען 'תורתך'. והתייחסות לביאור כי 'לימודך' היינו עם ישראל. תשובה לשאלה, האם מותר בשב"ק לכוון לבקש ולהתחנן, בג' הברכות הראשונות של תפילת שמו"ע. לגבי העניין דלעיל, שונה ברכת מודים מג' הברכות הראשונות, ובירור העניין שג' הברכות האחרונות הן 'הודאה'. השלמה בעניין הכוונה על בנים צדיקים, במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', ומדוע אין ברכה מפורשת על כך בתפילת שמו"ע. הערה ותירוץ על מ"ש בספר פסקי תשובות, כי השאלה דלעיל מדוע לא ניתקנה בשמו"ע ברכה על ילדים צדיקים, נשאלה כבר על ידי מהר"י בכרך בעל חוות יאיר.

נושאי השיעור: שורש הדין שהעלה מרן שליט"א בשע"ה [או"ח סימן קי"ד סעיף כ'] כי אין להתענות ביום שמת בו אביו או אמו - וכן כל תענית יחיד - בימים שבין יוהכ"פ לסוכות, כמו בחודש ניסן, והתייחסות לשאלה שהרי זהו מנהג אשכנז. דוגמאות למנהגי אשכנזים במקורם, אשר התקבלו במשך הדורות גם אצל חכמי ספרד ותימן. האם לומר נפילת פנים באשמורות-סליחות, אם כבר הגיע היום. בירור דעת השלחן גבוה, כי רק בימים שבין יוהכ"פ לסוכות אין להתענות תענית יחיד, משא"כ בימים שמסוכות ועד סוף חודש תשרי. ומה הדין והמנהג לגבי חודש ניסן. בעניין גירסת המלה 'חָנַק' שבוידוי יוהכ"פ, האם יש לשַנות ולומר 'חֶנֶק', כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים בשם הרד"א. עניינים נוספים [פרט לעניין דלעיל] שקיבלנו לגביהם את הכרעת מהרי"ץ זיע"א, למרות שאבותינו נע"ג לא נהגו בהם. וההבדל שבינם לבין עניינים אחרים שהעלה אותם מהרי"ץ, שבהם איננו נוהגים כך. התייחסות למ"ש בסידור כנה"ג לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם, בעניין גירסת תיבת 'חֶנֶק', דוגמאות לטעיות שהיו אפי' אצל קדמונינו ואפי' עד זמנינו, והבנת חכמת מהרי"ץ במה שכתב בעניין דלעיל. השלמה בעניין הגירסא בברכת שומע קול תפילת עמו ישראל 'היום' ברחמים, במוסף ראש השנה, דגרסינן 'היום' גם כאשר ראש השנה חל בשבת ואין אז תקיעת שופר, ובירור ההבדל שבין זה לבין השינוי הרצוי שצ"ל בפיוט שופט כל הארץ וכו', כי אין לומר בשב"ק בני עבדיך 'היום' למקדשך יאתיו וכו' צועקים על חטֹאתם וכו'. התחלת ביאור עניין השינויים והתיקונים אשר נעשים ע"י מרן שליט"א, וכיצד יש לנהוג לגביהם. התייחסות למ"ש בהגהותיו על תכלאל עץ חיים למהרי"ץ [מהדורא חדשה] לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם בעניין תיבת 'חֶנֶק'. וכן חמש עשרה תשובות והערות, לגבי השגותיו בקונדריס ט"ז, בעניין מנהג תימן באמירת הקדיש אחרי 'והוא רחום' לפני הסליחות.

כתב היפ"ה בתאג תורה קדומה בתחילת פרשת האזינו "מנהג סופרי תימן בספרי התורה ובתיגאן לכתוב שירה זו בששים ושבע שורות (לא בשבעים), והוא עפ"י הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ח, שהעתיקה מכתר בן אשר". התייחסות מרן שליט"א לעניין זה, וכן לטעם שכתב בתאג תורת אבות בשם אביו כמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל בנוגע למנהגינו שלא להשוות את השיטין בשירה זו

כתב מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר או"ח סימן ס' הלכה ג': ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד)...

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סימן קי"א ס"ז: "זריזין מקדימים לקנות אתרוגים לוֹלַבִּים והדסים בימים אלו, כדי שתצטרף גם המצוה היקרה הזאת לזכיותינו". מצ"ב מאמר הלכתי בעניין כשרות אתרוגים מוקפאים מאת מרן שליט"א, פורסם בספר "זכר אבישלום" אדר ב' ה'תשנ"ב

למה רבים מכל קהילות ישראל לוקחים רק אתרוג תימני? עד כמה ק"ג שקל אתרוג בתימן? האם בזמנינו צריך לדרוש ולחקור אחר אתרוג תימני, שמא הורכב? מתוך ספר פסקי מהרי"ץ - בארות יצחק, חלק ד' הלכות לולב ס"ק ק"י, למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן (וכן תמצית הקונטריס "האתרוג התימני", בעריכת הצב"י הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו - מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק" ובעיר ירושלם עיקו"ת)

שנמסרה במסגרת עצרת התעוררות במלאות שנה לפטירת המנוח ר' שלום בן עובדיה גמליאל ז"ל, שנערכה ביום י"א תשרי ה'תשע"ו באולם המרכזי - מושב אחיהוד. יישר כוח גדול לנכדו ה"ה הרב מורן נסים הי"ו - נכד המנוח, על כל פועליו הרבים למען הפצת תורתו של מרן שליט"א בארץ ובעולם.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.