על הפרק

נושאי השיעור: התעוררות בשב"ק פרשת בשלח על עניין הנסיעות בערב שבת, שיש לצאת לדרך מוקדם מספר שעות לפני שבת, בכדי להימנע מחילול שבת ח"ו, כפי מה שקבעו רבנים מגדולי הדור שליט"א. והמלצת מרן שליט"א כי ראוי בזמנינו לעורר על כך כבר בפרשת בראשית, בתחילת החורף, כי מאז הימים מתקצרים. המשך ביאור דברי התרגום המיוחס ליונתן, לגבי המלים 'לעשות את השבת' – 'למעבד תפנוקי שבתא', והאם לדעתו מצות עונג שבת היא מדאורייתא. השלמה בעניין אכילת ביצים בסעוֹדת שבת בבוקר, ובסעוֹדה שלישית, ולעניין אכילת בצלים אז. היפה ללב ומהרי"ח הקשו כי אם הטעם באכילת ביצים הוא זֵכר לאבילות על משה רבינו ע"ה, היה צריך לאכול את הביצים בסעודה שלישית ולא בסעודת שחרית, שהרי משה רבינו מת במנחה בשבת ולא בשחרית, תירוץ על פי דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח. חידוש כי גם בליל שבת הננו עושים זכר לאבילותו של משה רבינו, באמירת מזמור שיר ליום השבת וגו' בנעימת משנה. בירור באריכות דין הוספת שרטוט נוסף בסת"ם בסוף הדף, כחומה המקיפה לשמור את הפרדס. וכן לעניין שרטוט בין השיטין של עשרת בני המן. המשך בעניין שיטת הרמב"ם בעניין המיצוע במדות, התייחסות לכך שכבר הרשב"ג כתב זאת, ודעת חכמי ישראל עליו. ובירור לגבי 'חכמי המוסר' שהזכיר המגדל עוז, האם הם היו יהודים או גויים. וחיבור ספר חובות הלבבות, שהוא ספר המוסר הראשון מֵאחרי חתימת הש"ס. בקינה שאומרים בת"ב, אז בבית שביינו וכו', במקום 'בחכמי מוסר שמו עיניהם' וכו', הגירסא המקורית 'בחכמינו גורל הפיל'.

שלום לכבוד מורינו ורבינו הגר"י רצאבי שליט"א. אשאל ראשית לשלומו, יאריך ימים על ממלכתו. היות וקיימים מחלוקות הפוסקים לגבי ברכת השניצל המחופה בפירורי לחם במגוון טעמים, ברצוני לשאול האם כבוד הרב יכול להאיר את עיננו בסוגיה זו. אשמח אם הרב יציין מקורות. בברכת בריאות ואריכות ימים. עמיחי קהלני - ת"א

"לכן יש לשים לב שכל מה שכתבנו בשלחן ערוך המקוצר, משקל גרמים בענייני המאכלים, היינו בדבר שהנפח והמשקל שוים. אך ודאי בדברים שאין הנפח והמשקל שוים, כגון במיני המזונות היבשים שמייצרים כיום, שם צריך ללכת אחר הנפח..."

"כתוב פה הגדרה חדשה, מתקפלת בקלות. זה חילוק שלו. הוא כותב את זה בעוד מקום בשם הרשב"א והמאירי. עיינתי שם, ולמעשה מתברר כי זו הבנה שלו...בכל אופן במחכ"ת אין אנחנו חוששים לדבריו, כי אין לזה מקור. ההגדרה של מתקפלת בקלות, זה המצאה..."

דין ברכות הצמח "שדאב" והצמח "ריחאן" למנהג ק"ק תימן, "עצי בשמים" או "עשבי בשמים", בתוספת הסבר הלכתי מנומק, מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א = פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" שיצ"ל ע"י מוסדות פעולת צדיק ב"ב

תשובה הלכתית בנוגע ללחם מטוגן, האם הטיגון הוי כבישול, ומה דינו בקביעות סעודה, האם ברכתו "המוציא" או "בורא מיני מזונות", מתוך הספר שאלות ותשובות "עולת יצחק", למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

לעיון ולהורדה! קונטריס "מועדי השם" על הלכות ברכות, עפ"י פסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, בספריו שו"ת עולת יצחק, שלחן ערוך המקוצר, שערי יצחק ועוד, בתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן שליט"א והשיב עליהם. ניתן להשיג בטל' 054-8499453

"והדברים פשוטים לפענ"ד, עד שאין להחשיב זה לספק ונאמר מפני זה לברך במ"מ ומעין שלוש כדקיימא לן בכל מְקום-ספק... אלא הדין ברור הן במצות והן בחלות המתוקות, שברכתן היא המוציא וברכת המזון, אע"פ שאינו קובע סעודתו עליהם ואפילו לא אכל מהם אלא כל שהוא כדין לחם גמור, מאחר שאכילתן דרך סעודה..."

להורדה! מהדורא חדשה של "ברכה מעין שלש" בנוסח ק"ק תימן יע"א, כולל טבלת "ברכות חמשת מיני דגן" עפ"י הוראות מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, מתוך הספר "אור ההלכה" מאת המחבר הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערך המקוצר (או"ח סימן מ"א סעיף א') בזה"ל: "מי שיש לפניו מיני פירות הרבה והוא רוצה לאכול מכולם, אם ברכותיהן שוות, יברך על זה שהוא חביב לו וחפץ בו יותר, ואם שניהם שוים לו בחביבות, אזי אם יש ביניהם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל יברך על זה..." מצורפת טבלה לשינון הלכות דיני קדימה בברכות

חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "בשלח" - שבת שירה, מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום.