על הפרק

דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרה במסגרת ניחום אבלים בבית ידידינו ומכובדנו ר' ברק צברי יצ"ו, עם פטירת אביו המנוח ר' זכריה בן אברהם צברי זלה"ה, ביום חמישי ט' בשבט התשע"ב. תנצב"ה

האם מותר להשתמש במור טחון לצורך רפואה בשבת, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת ושא"ס, רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד, ראש כולל "פרי צדיק" בחריש, ומו"צ בבני ברק, שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במוצש"ק בא התשפ"ב

לעיון דיגיטלי! מהדורא חדשה ומתוקנת של הקונטריס "צניעות בת ישראל" - בו יבואר בלשון צח וקצר הלכות פסוקות בענייני ריחוק מן העריות, מלבושי הנשים וצניעותן, ואיסור ייחוד, לפי כל הדעות ומנהגי כל העדות, ק"ק תימנים ספרדים ואשכנזים יע"א, מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

מדוע ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות? "כי האדם עץ השדה" - במה האדם נמשל לאילן? יציאת מצרים וקריעת ים סןף (חומש שמות). מעשה שהיה בהגר"א ובמשה מנדלסון מתנועת ההשכלה בעניין אבן סנפרינון (אבן הדוחה מים). הגר"א ומסורת תימן. הגר"א החיד"א ומהרי"ץ - בני אותו דור. מסורת יהדות תימן אינה פולקלור אלא דרך חיים...

השאלות הופנו ללשכת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

"ואבוא העי"ר על אודות מה שהעלה בקצת מקומות דעת מעט מגדולי הספרדים בזמנינו, אשר מפני שהמה אגודים ומורגלים בהוראות מרן הב"י, חושבים כי טוב שגם התימנים יאמצו אותם, דבר הנשלל על ידינו וזולתנו במקומות רבים, וכאן נכתוב להשיב עליהם רק בקצרה, שאין להתפעל מאומה מכך, שהרי ישמעאל כהנא מסייע כהני. ובשלמא אולי שאר עדות שמשנים בלא"ה מנהגיהם ונוסחאותיהם מדור לדור ומפעם לפעם, כנודע. לא כן קהילות קודש תימן יע"א אשר עמד טעמם בם וריחם לא נמר מקדם ועד עתה, ובפרט ההולכים כפי הנהגת גאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל, כגון תרגום קס"ת כדינא דתלמודא, וקירוי ההלל וכל כה"ג, חלילה להורותם לשנות דרכם המיוסדת על אדני פז".

"עד שיד ההשגחה הועידה לנו בדורינו דור יתום זה, את כבוד מעלתו הדרת גדולתו, שאף בדור שחוצפה יסגי - לא בוש ולא חת, מלהיות ראשון לקפוץ כנחשון, ללחום את מלחמת הקודש, לחשוף מצפוניו, לגלות מערומי"ו, להראות שלמרות פשיטת הטלפיים, סם המות הטיל תוך המים..."

רצינו מאד לשתף את גולשי האתר התורני יד מהרי"ץ בקטעי הוידיאו המרהיבים ממעמד "קבלת פנים" למרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנערכה בחוצות העיר פתח תקוה ברב פאר והדר, לרגל בואו ל"שבת חיזוק והתעלות" בעיר, אולם לצערינו איננו יכולים לפרסם זאת באתר מפני שמופיעות בו דמויות נשים. המתעקשים לראותו, יחפשוהו באתרים אחרים שאינם תורניים. מצ"ב גלריית תמונות (מצונזרות) מערב שבת, וכן ממוצאי שבת לאחר תפילת ערבית

ברצוני לשאול את כבוד הרב שליט"א מספר שאלות. א) אני לומד בישיבה ספרדית, והם מתעטפים בעטיפת הישמעלים, האם אני גם צריך להתעטף כמוהם? ב) לפעמים מעלים אותי להתפלל שחרית/מנחה/ערבית, ורציתי לשאול האם אני צריך להתפלל בנוסח של תימן, או בנוסח ספרד? וא"כ האם אני צריך להגיד גם את שם השם כנוסח ספרד, או תימני? ג) בכל שבת אני ועוד כמה חברים מכינים להיות בעל קורא בספר תורה. האם זה בעייתי שהם עולים לספר תורה ואני קורא להם בתימנית? ד) מה הדין בפאה נכרית? האם אנחנו התימנים נהגנו שיהיה לנשים פאה? כי ראיתי הרבה תימנים שנשותיהם שמים פאה, וא"כ למה אנו לא חוששים על פאה? ה) בעניין נגינה בכלי נגינה, שמעתי שלפי התימנים אסור לשמוע מנגינה בכלי נגינה, אלא היה פח מיוחד שבו היו מנגנים, ואסור בכלים אחרים לנגן. רציתי לדעת אם זה נכון, והאם גם היום יש בזה בעיה לשמוע?

להלן זמני הלימוד והתפילות לצום עשירי בטבת התשפ"ב, בבית המדרש "פעולת צדיק" בנשיאות מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, רח' המכללה (מהרי"ץ) 4 בני ברק, ליד שוק השומר. תפילת שחרית: בשעה 5:45. תפילת מנחה (עם תפילין וטלית): 15:55. תפילת ערבית: 17:00. וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם, אמן.