על הפרק

"מראש חדש אלול עד אחרי יום הכפורים, המה ימי רצון. ואעפ"י שבכל השנה הקב"ה מקבל תשובה מן השבים אליו בלב שלם, מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר ומזומנים לתשובה.." מתוך דברי מרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם, בספרו תכלאל עץ חיים, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין שבט לוי שהם חֵיל ה', אשר בזמנינו הם בחורי הישיבות הקד', ואברכי הכוללים הי"ו שליט"א. תמיהה מהיכן הרמב"ם הוציא את ההגדרה הזאת, כי פירש 'ברך י"י חילו' היינו 'חיל השם'. ותירוץ על כך. בעניין גזירת גיוס בני הישיבות הקד' לצבא, דברים מגדולי הדור וראשי הישיבות שליט"א לגבי הצבא שהוא מקום טומאה וכפירה. חובת תיקון עניין גיל הנישואין בזמנינו, שיהיו מוקדם כפי ההלכה. תשובה לגבי השאלה בעניין הפסוק ויזכור אלהים את נח וגו', מדוע צריכים 'זכירה' מיוחדת כעת, לאחר שכבר מתו כל רשעי דור המבול, ונשארו רק נח ובניו הצדיקים. חידוש שתיבת נח נתהפכה לקראת הסוף. וחיזוק מכך לזמנינו אנו, לקראת הגאולה בב"א. השלמת הבירור בעניין הנוסח שבתפילת מוסף, לא נתתו 'אלהינו' לגויי הארצות וכו', לבית ישראל 'עמך' נתת, לזרע 'ישורון' וכו'. בעניין אפיית מצות בפסח עצמו, והתשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא לקהילה התימנית בירושלם עיקו"ת, שמותר להם לחזור למנהגם המקורי בעניין זה, למרות שכבר נהגו אחרת. בדבר סגנון המלים שבתשובה, שיש בהם 'דעות זרות', ובירור מי הוא שסגנן את התשובה הזאת בכתב ידו.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

"מצות־עשה לִתֶּן צדקה לעניי ישראל, שנאמר פתוח תפתח את ידך לו. ונאמר וְחֵי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש, והִעְלִים עין ממנו ולא נתן לו צדקה, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך, מאחיך האביון. ואין מברכים על מצוה זו, הן כשנותן ליד העני או הגבאי, הן כשנותן לקופה של־צדקה". הִלְכּוֹת צדקה ומעשר־כספים מתוך שלחן ערוך המקוצר (יו"ד חלק ב' סי' קצ"ט) למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

הרמב"ם כותב בהלכות מעשר שני ונטע רבעי [פרק ד' הלכה ט'], אין פודין פירות מעשר אלא בכסף, שנאמר וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף [דברים י"ד כ"ה]. דין פדיון מעשר שני בזמן הזה, הוספת המלה "וחומשו" בנוסח חילול מעשר שני ורבעי, והסבר מורחב על נוסח הפרשת תרומות ומעשרות שיצא לאור לאחרונה על פי הוראותיו של מרן שליט"א. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק יתרו ה'תשע"ג ב'שכ"ד.

"השאלה שהתעוררה לנו מבחינה הלכתית, האם זה מותר? כאשר כותבים במכתב, לק"י, אם זה לא דברי תורה המכתב הזה עלול להיזרק, א"כ השאלה האם מותר למחוק את זה? האם מותר לזרוק את זה? כי לכאורה, אם אתה כותב לק"י, האות יו"ד זה שם ה', שאסור למחוק אותו, כפי שנאמר לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יָ אֱלֹהֵיכֶם [דברים י"ב, ד'], מי שמאבד את השם, לוקה...'. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

"אבל ראיתי זה מקרוב דבר חידוש, מחכמי תימן נע"ג. לדבריהם, ישנו עוד פסוק, שאמרו התינוקות. זהו הפסוק, כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְ"יָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְ"יָ [ישעיהו נ"ד, י"ז]. א"כ יוצא נפק"מ, שאפשר להוסיף גם את הפסוק הזה, ביחד עם שלושת הפסוקים הללו. בכל אופן, ח"ו בשעת הצורך". מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בלק התשע"ו

תשובה לשואל (הגאון רבי דניאל קודיס שליט"א - כיום דיין בבית הדין הרבני), כיצד קהילת קדש תימן יע"א ממשיכה לנהוג את מנהגיה, אחר שעיקר המנהג בארץ הקודש הוא מנהגי הספרדים. והאם אין בכך משום "לא תתגודדו" (פרשת ראה)? מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (ח"א סימן קס"א)

"דם בהמה חיה ועוף, אסור באכילה מן התורה. ושתייה, בכלל אכילה. ומפני שהוא איסור חָמוּר, נזכר בתורה במקומות רבים, כגון שנאמר וכל דם לא תאכְלו בכל מושבותיכם וגו', ונֶאמר דם כל בשר לא תאכֵלו וגו', ונֶאמר רק חֲזַק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש וגו', לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים" (מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק א' סימן קל"א הִלְכּוֹת מליחת הבשר וַהֲדָחתו)

נושאי השיעור: טעם שמחות הנישואין שעושים בקול רעש גדול ובפרהסיא. והסבר מדוע האשה נבראה מן הצלע, ולא מן העפר, כמו האדם ושאר בעלי החיים. השלמה בעניין תשובת מהרי"ץ לגבי נישואין בימי העומר – וכן בימי בין המצרים – למי שעדיין לא קיים מצות פו"ר, או שאין לו מי שישמשנו, ובירור הראיה מן האבל. בירור היתר הנישואים בימים הללו, למי שאין לו מי שישמשנו. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ הנז"ל, חשיבות עניין השמחה בעת הנישואין, בירור העניין כי מ"ש מהרי"ץ לגבי ימי ספירת העומר הוא גם לגבי ימי בין המצרים, והערה על מ"ש בספר שושנת המלך בנ"ד. תוספת דברים בעניין קריאת שיר השירים בע"ש, ואמירת הבקשה ריבון כל העולמים וכו' לאחר מכן. ובירור דעת מהרי"ץ לגבי קריאת שה"ש עם הטעמים. תגובה למכתב בעניין גירסת המלה 'שְׁמותיו' בבקשה הנז"ל, וכן המלה 'לִמְקום', וחידוש בעניין כל רודפיה השיגוה בין המצרים. בפסוק בשה"ש 'הביאני אל בית היין, ודגלו עלי אהבה', הוכחות שצריך לתקן ולעשות את ההפרדה (טפחא) במלה 'עָלַי', ולא במלה 'ודגלו'. הוספה בעניין תיבת 'ארדי' במגילת אסתר, שהיא צ"ל חסרה יו"ד. ביאור ובירור הנוסח שבתפילת מוסף, לא נתתו 'אלהינו' לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים. לבית ישראל 'עמך' נתת וכו'. יעקב, ישראל, וישורון.

בלעדי באתר יד מהרי"ץ עבור ילדי הקהילה יצ"ו: קריאת שלשה פסוקים ראשונים מתוך עליית ששי של פרשת השבוע, לצורך שינון הקריאה כפי מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, מפי הרב לוי קשת זצ"ל - בני ברק ת"ו. המקום ברוך הוא ישמרכם וינצרכם, ויפתח ליבכם לתלמוד תורתו, ויגדלכם לעבודתו וליראתו, אכי"ר.