על הפרק

מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך: "והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים.

תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א אינו ממליץ על "תפילין חרוצות" שנתחדשו בדורנו?: "התפילין החרוצות, זהו דבר חדש שהכניסו בזמן האחרון. בכל הדורות, זה לא היה מקובל. אני מתפלא על הנושא הזה. ראיתי רבנים שנתנו לזה "הסכמות", אבל זהו דבר מוזר. לא ראינו ולא שמענו על תפילין כאלה, שזה חרוץ באמצע... בקיצור, אני לא ממליץ על זה. תיקח תפילין רגילות, נורמליות".

"חז"ל אומרים [תענית דף ב' ע"א], וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [דברים י"א, י"ג], איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה. אבל הדבר אינו במפורש, אלא דרשה..." בעניין חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה, ובעת קריאת התורה הקב"ה מדבר אתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ראה התשע"ח

"מצות־עשה להידבק בחכמים ובתלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם, כעניין שנאמר ובו תדבק. וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה. אלא כך פירשו רבותינו ז"ל הידבק בחכמים ובתלמידיהם. לפיכך צריך האדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, לאכול ולשתות עם תלמיד חכם, ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם, ולהתחבר אליהם בכל מיני חיבור. וכן ציוו רבותינו ז"ל ואמרו וִהְוִי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצָמְאָה את דבריהם..."

נושאי השיעור: דברי הפלא יועץ על מאמר הגמ' [ברכות ו:] כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמשה קולות, כי אין האדם מחוייב בכך אלא כפי יכלתו, כגון לשורר לפניו וכו', אבל לא שירי גויים או שירי עגבים וכו'. ביאור כי מה שנקט כי סיבת האיסור היא מפני שאין תועלת בכך וכו', ולא כתב בפשיטות מפני שהדבר אסור באיסור חמור, זהו מפני שאפילו לפי שיטתו דס"ל דאמרינן בעלמא 'גדולה עבירה לשמה', בנדון דידן אין היתר. תגובה למכתב בעניין שירי עגבים בזמנינו, והזמר ציון גולן. והתייחסות לטענה כי דברים הללו הינם בגדר 'קיצוניות', וביאור המושג קיצוניות שהוא שלמות. איסור שירי עגבים הוא גם לאותם אשר לא מבינים את המלים, מכיון שיש בהם השפעה על טהרת הנפש וקדושתה. האם ישנן השפעות סגוליות שליליות בשמיעת שירי עגבים וכד' אפילו דרך מכשירים אלקטרוניים. המשך בעניין הנדון מי חיבר את הבקשה ריבון כל העולמים וכו', שמומלץ לאמרה לאחר קריאת שיר השירים. בבקשה הנז"ל אין מניעה מלומר את המלים 'ובזכות טעמיו', גם אם קוראים שה"ש ללא טעמי המקרא. וראיה מן התפילה על הפרנסה, שאומרים לאחר לדוד מזמור וגו'. למה אומרים בבקשה הנז"ל, ריבון 'כל' העולמים, ולא 'ריבון העולמים'. מה באה לרבות המלה 'כל'? השלמת ביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, בעניין לאו ד'לא תשנא את אחיך בלבבך', ותשובה לשאלה מהו החידוש שישנו בכך, ומהי הסיבה שכתובה המלה 'בלבבך'. ג' הסברים בהבנת דעת הרמב"ם בעניין זה. לגבי דברי הר"א בן הרמב"ם, כי ישנם דברים שאביו הרמב"ם בעצמו נהג אותם, למרות שלא הביאם בחיבורו משנה תורה. פירוש המלים שכתב, וכל זה דרש 'גְּלוּי־ההבנה'. בשבח הספר החדש אור הנר חלק רביעי, שיצא לאור כעת לרגל יום פטירת הגר"נ רצאבי זצ"ל.

הרצועות האלו פסולות בהחלט: "בזמן האחרון התברר שיש שערוריה ברצועות התפילין, הדבר קיים כבר הרבה שנים, אבל הנושא הזה לא התברר עד תומו רק בזמן האחרון. והבעיה מאד קשה, פשה הנגע. התפרסם פסק שחתמו עליו גדולי הדור, ת"ח חשובים, דיינים, מורי הוראות, מתאריך ד' אב, בעניין רצועות תפילין המצויות בשוק, ונתברר כי הם עשויות משתי שכבות, שכבת עור ושכבת פלסטיק עבה או דקה דבוקה לעור. ובאו על זה חתימות של הרבה רבנים..."

וז"ל מרן פוסק עדת תימן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א בשע"ה חלק יו"ד:כשיוצא מפתח ביתו וכן כשנכנס, נכון להניח ידו הימנית על המזוזה ולנשקה. וטוב שיתפלל אז כשהוא יוצא: יְ"יָ שוֹמְרִי, יְ"יָ צִלִּי עַל יַד יְמִינִי. יְ"יָ יִשְׁמָר־צֵאתִי וּבוֹאִי, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". (התייחסות נוספת ממרן שליט"א בעניין זה, בסוף השיעור השבועי מוצש"ק ויקהל-פקודי התשע"ב).

עם יציאת בני התורה מבתי המדרשות לחופשת 'בין הזמנים', על כל המשתמע מכך, מופץ פלייר בנושא "שמירת העיניים" ע"י ארגון "כתר מלכות", הפועל בהתייעצות והכוונה של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

להאזנה! מדוע למנהג ק"ק תימן לא חותמים בברכה בשם בתפילת הדרך? מתי ראוי לומר את נוסח תפילת הדרך? להאזנה מתוך שו"ת ויאמר יצחק למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. וכן קטע לקריאה מתוך "שערי יצחק" בעניין ברכת הגומל לטסים או לנוסעים במקומות מסוכנים

ההבדל בין ימי בין המצרים, ערב ת"ב ותשעה באב, לבין מוצאי תשעה באב. ענייני הלכה ומנהג של ימים אלו ומוצאי תשעה באב, והאם בית המקדש נשרף במציאות או עלה לשמים? מתוך "ויאמר יצחק" נמסר בשנת התשס"א מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

פליאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, על מנהג רוב בתי הכנסת התימנים כיום, האומרים בכל שנה בתשעה באב את אותן הקינות, וכן גם בעניין אמירת הסליחות ביום הכיפורים. מתוך השיעור השבועי של מרן שליט"א במוצש"ק ראה ה'תשס"ט