על הפרק

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר (או"ח סי' ס' הל' ג'): ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד) ששי של פרשיות ויחי, יתרו, קורח והאזינו [ויש מקומות שאינם נוהגים כן, אלא מעלים אותם בשמחת־תורה]: וכתב בענף חיים דף י"ג: ודע דתקנת הקדמונים ג"כ לחנך את קטני העיר לעלות לס"ת בששי דפרשת ויחי שהוא מתחיל בנימין זאב יטרף וכו'. ועיי"ש הטעם.

כאשר אומר החזן את המלים 'לישועתך קויתי י"י' בסוף נוסח "רפאני", צריכים הציבור ללחוש עמו ביחד את הפסוק הזה, כדי להתעורר בכוונה לצפות לישועת ה'. מתוך דברי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" (קלטת מס' 57), שיצאה לאור ע"י מכון פעולת צדיק בשנת ה'תשס"ד. וכן תשובה לשאלה האם ישנה קדושה בשם לק"י או בס"ד, מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים על התכלאל בדף ר"א ע"א: "רבים תמהו על הנוסח של הספרדים והאיטליאני השגור בפי הכל, המעידים על משה רבינו ע"ה שעמד בתפלה וכך אמר בתפלתו מלכי ואלד'י סלח נא לעון העם הזה וכו', ולא מצינו זה התואר זולתי בשירי דוד ולא בדברי משה רבינו, חלילה להוציא שקר מפינו..."

כתב מהרי"ץ זי"ע בספרו עץ חיים דף קצ"ח ע"ב: "ואומר עננו בנוסח זה ערבית ושחרית וכו'. כן כתבו הפוסקים שמתחיל לומר עננו מבערב, אע"ג דאכתי בעי אכיל. והכי מפורש בגמ' הביאו הרי"ף בפ' במה מדליקין דף ק"ז ע"ב. ערבית שחרית ומנחה, ופי' הר"ן 'ערבית ליל כניסתו, אע"ג שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפילת ערבית מאחר שנכנס היום... ומקומנו כאן מנהג פשוט לאמרו בכל התפילות, ערבית וכו'. ואם איזה המונים אינם יודעים מזה, מחסרון ידיעה הוא. ובכל התכאלי"ל מפורש המנהג כן עפ"י הרמב"ם והגמ'..."

שיעורים בענייני ארבע תעניות עפ"י תכלאל עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, שנמסרו מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד וראש כולל "פרי צדיק" בחריש, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ, ו'בנין משה' על הלכות שבת, ועוד. במסגרת "השיעור המקדים" לשיעוריו השבועיים של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנת התשע"ב-התשע"ג

מצורף עלון "נחלת אבותינו" גליון 96 לחודש טבת ה'תשפ"ו-ב'של"ז המופץ ע"י עמותת 'אחוות אחים חריש'. המעוניינים להדפיס ולהפיץ עלון זה לזיכוי הרבים רשאים לעשות כן. העלון מוקדש להצלחת כל עם ישראל ובפרט לכל התורמים והשותפים בפעילויות עמותת אחוות אחים! בעלון זה תוכלו למצוא תוכן מגוון בשלל נושאים וכן תכנים רבים המיועדים למסורת ומנהגי עדת קדש תימן. כל מי שמעוניין לקבל את העלון במייל, להפיץ את העלון מחוץ לחריש או לכתוב בנושא מסוים הקשור למסורת תימן וכן לשלוח תגובות/הארות נא לשלוח בקשה למייל [email protected]

"ענין עשירי בטבת, הוא תחילת העניינים של חרבן ביהמ"ק. נבוכדנצאר מלך בבל סמך ידו על ירושלם ביום עשירי בטבת, כמו שכתוב בנביא. יש הרבה דינים שקשורים ליום הזה.." מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר בבית המדרש פעולת צדיק ב"ב במוצש"ק ויגש שנת התש"ע

"אינני מבין את המסקנא שלו, הרי ברור שאף אחד מהפוסקים לא סוברים כך. לא רק מרן השלחן ערוך שהיה לפני 400 שנה, אלא אפילו משנה ברורה וכף החיים וכל הפוסקים האחרונים, אף אחד לא אומר דבר כזה..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות ה'תש"ע

מהו "צום העשירי", חומרת צום עשירי בטבת מיתר הצומות, והאם הוא דוחה שבת כמו תענית חלום. ביאור שיטת הגאונים ור"ד אבודרהם. פירוש עניין גזירה שוה. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש ה'תשע"ג, בביהמ"ד פעולת צדיק ב"ב [החוברת "שערי יצחק" בכתב יצאה לאור בתאריך ד' טבת התש"פ, וניתן לעיין בשיעור במלואו במדור מרן שליט"א/השיעור השבועי - טקסט, התשע"ג].

נושאי השיעור: בעניין הפסוק כל כלי וגו' שאמר מרן שליט"א כי יש לצרפו יחד עם ג' הפסוקים הנאמרים לאחר עלינו לשבח שחרית וערבית, קודם הפסוק ועד זקנה אני הוא וגו', האם אפשר לדחותו להיות האחרון מפני הרגל הלשון. המלצה להוסיף לאחר אמירת הפסוק האחרון, שהוא ועד זקנה וגו', גם את תרגום יונתן על פסוק זה. והרחבה בפירוש כוונתו. שבע תשובות לשאלה, מדוע בנוסח תפילת שחרית דשבת, הביאו את הפסוק ושמרו בני ישראל וגו', ולא פסוק אשר כתוב בלוחות עצמן, אותן אנו מזכירים לפני כן 'שני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהן שמירת שבת'. מקור דברי המשנ"ב בהקדמתו להל' שבת, כי י"ב פעמים מוזכר עניין שבת בתורה, הם בדברי הרמב"ם בספר המצוות, ורבינו בחיי. ז' פעמים הוזכר עניין איסור אכילת דם, ונ' פעמים עניין יציאת מצרים. הקשר שבין הדברים דלעיל, לתענית עשירי בטבת, כי אם היו שומרים עם ישראל את השבת, הקב"ה היה מוחל להם על כל עוונותיהם, וביהמ"ק לא היה נחרב. המשך בעניין השמחה, ומ"ש הרמב"ם כי מצות עשה ללכת בדרך האמצעית, מצד 'והלכת בדרכיו'. ודברי הרמב"ם בפיהמ"ש כי מן הכתוב בנביא לגבי התעניות, למֵדים את עניין המיצוע. סתירת דברי מי שטענו כי שיטת הרמב"ם הנז"ל באה מן הפילסופים. בשבח הספר אור ההלכה חלק יורה דעה, אשר יצא לאור לאחרונה במהדורא חדשה מעודכנת ומתוקנת. חשיבות עניין המליחה במקום החתך, וחליטת הבשר.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.