על הפרק

לעיון והורדה! מדור "נר יום טוב" כולל הספר "נר יום טוב" מאת הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. המברר ומחזק הוראת מהרי"ץ זצוק"ל שאסור לברך על נר של-יום טוב מטעם ספק ברכה לבטלה. בספר תמצא 15 טעמים שאין מברכים אלא על נר של-שבת. 23 פוסקים ראשונים ואחרונים מגדולי ישראל הסוברים שאסור לברך על נר של יו"ט.91 תשובות על דברי החולקים על מהרי"ץ בדין זה והמסתעף. ויתבאר גם כן שלא צדקו האומרים שבארץ ישראל כולם צריכים לנהוג כדעת מרן בית יוסף.

נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי להצלחת עורכי הקובץ התורני "דברי חפץ" חלק י"ט שיצ"ל השבוע בס"ד, ובשבח המאמר משנת מהרי"ץ וכן יתר המאמרים החשובים המובאים בקובץ זה. בדבר התפילה שנערכה בקבר רחל עבור תורמי המגבית השנתית למוסדות יד מהרי"ץ, ביאור ה"רשות" (פתיחה) לפרשת האזינו מאת בעל מדרש הגדול, ומדוע אנו נקראים שם "בני רחל". השלמה בעניין גירסת המלה 'ובלבבך' שבפרשת האזינו, והמלה 'בלבבך' שבפרשת עקב, מסקנת מרן שליט"א כי יש להשאיר את האות למ"ד בשוא נח למרות הגעיא באות בי"ת, והרחבה בעניין שוא נע שאחרי געיא כגון במלה 'הללו'. בעניין השופר התימני המסולסל, דחיית הדברים המוטעים שפורסמו השנה בעניין זה, ובפרט מה שפורסם בשם הרב שלמה מחפוד כי כביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר זה, ושמקור הדברים מכת הדברים, והוכחות כי גם בקרב הדרדעים היתה מחלוקת בדבר. בעניין שופר תימני של איל שמעלתו שאינו מעובד כלל, והרחבה בעניין כשרות שופר מעובד אשר שינו אותו מצורתו הטבעית, ודחיית הטענה שכביכול בתימן לא עיבדו את השופר בדוקא כדעת רס"ג, וראיות כי דעת רס"ג איננה ברורה מכמה סיבות

נושאי השיעור: הלכות סוכה - סימנים תרל"ה תרל"ו. השיעורים נמסרו מפי ראש הכולל הרה"ג משה רצאבי שליט"א - בכולל אברכים "פרי צדיק" - חריש ת"ו, ביום חמישי כ"ו אלול התשפ"ב, וביום שני ח' תשרי התשפ"ג. כמו כן מצ"ב מבחן בעיון לסימנים הנ"ל

כתב היפ"ה בתאג תורה קדומה בתחילת פרשת האזינו "מנהג סופרי תימן בספרי התורה ובתיגאן לכתוב שירה זו בששים ושבע שורות (לא בשבעים), והוא עפ"י הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ח, שהעתיקה מכתר בן אשר". התייחסות מרן שליט"א לעניין זה, וכן לטעם שכתב בתאג תורת אבות בשם אביו כמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל בנוגע למנהגינו שלא להשוות את השיטין בשירה זו

כתב מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר או"ח סימן ס' הלכה ג': ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד)...

עודכן השיעור השבועי - טקסט. ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

"צופה הייתי בשולחן ערוך המקוצר או"ח סי' צ"ח ס"ג וראיתי שלא נוהגים לאכול שלש סעודות ביו"ט, אבל אני הייתי סבור שהתימנים נוהגים בכל כדברי הרמב"ם, והרי הרמב"ם פסק (פרק ל' משבת הלכה ט') שגם שלש סעודות עושין ביו"ט כבשבת, אז אני שואל האם יש איזה סיבה למה לא נהגו בזאת כדבריו, או האם יש שיטה אחרת בביאור דבריו, והאם היה היו חוגים ועדות בתוך עדת תימן לפנים בישראל, שכן נהגו בשלש סעודות ביו"ט, וכפשטות לשון הרמב"ם? יורנו המורה, יעקב אבן-פינה."

דיגיטלי! ספר פסקי מהרי"ץ על הלכות סוכה ולולב, שמיני עצרת ושמחת תורה, מאת מרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א גאון רבני תימן ותפארתם, עם פירוש "בארות יצחק" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כולל שקלא וטריא חידושים ובירורים בתלמוד ומפרשיו , ובפוסקים ראשונים ואחרונים

מנהג הבלדי, וכן הרבה מהשאמי, שאין הברכה על מצות ישיבה בסוכה תלויה בסעוֹדה כלל, אלא מברכים בכל פעם שנכנסים ומקיימים מצות ישיבה בסוכה, כדעת הגאונים והרמב"ם שאפילו נכנס חמשים או מאה פעמים ביום חייב לברך... הפלקט בגודל 17 ס"מ על 37 ס"מ כולל לימנציה. להזמנות: בני ברק 03-5707991, ירושלים 02-6420535

מהי סוכה כשרה? האם נהגנו להחמיר ב"דבר המעמיד"? ובדין "דופן עקומה"? האם מברכים על הסוכה בכל פעם שנכנסים, ודין שינה בסוכה. מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" שיצ"ל ע"י מוסדות פעולת צדיק ב"ב

לצפייה! שיעור תורה ודברי חיזוק מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר ביום חמישי י"א תשרי ה'תשע"ט, בפני בחורי הישיבות הקדושות, במסגרת "ישיבת בין הזמנים" שנערכה בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק.

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סימן קי"א ס"ז: "זריזין מקדימים לקנות אתרוגים לוֹלַבִּים והדסים בימים אלו, כדי שתצטרף גם המצוה היקרה הזאת לזכיותינו". מצ"ב מאמר הלכתי בעניין כשרות אתרוגים מוקפאים מאת מרן שליט"א, פורסם בספר "זכר אבישלום" אדר ב' ה'תשנ"ב

למה רבים מכל קהילות ישראל לוקחים רק אתרוג תימני? עד כמה ק"ג שקל אתרוג בתימן? האם בזמנינו צריך לדרוש ולחקור אחר אתרוג תימני, שמא הורכב? מתוך ספר פסקי מהרי"ץ - בארות יצחק, חלק ד' הלכות לולב ס"ק ק"י, למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן (וכן תמצית הקונטריס "האתרוג התימני", בעריכת הצב"י הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו - מו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק" ובעיר ירושלם עיקו"ת)