| | | | | נושאי השיעור: מספר צפיות:975 ג' תמוז ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "חוקת" ולפרשת "בלק", מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום. מספר צפיות:12861 ו' תמוז ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1047 ו' תמוז ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "ואומר מהרי"ץ, 'ושמעתי שנהגו כן, לפי שלכל פרשה ופרשה ממונה מלאך אחד, כמו שכתוב בזוה"ק ... לא רצו לחלוק פרשת חוקת לשני סדרים בשתי שבתות, כדי שלא להיות מלאך הפרשה תלוי ומופסק עד שבת שניה'. אם יעשו פרשה וחצי, כמו שהיו נוהגים הקדמונים לקרוא קורח וחצי חוקת, א"כ המלאך מופסק באמצע. טעם זה נתגלה להם על פי הזוה"ק, ומה שהקדמונים לא עשו זאת, לא מפני שהתייחסו לדבר ולא חששו לו, אלא זה משום שהקדמונים לא ידעו זאת. מסתמא הם חשבו שזה לא מפריע. אבל אחרי שהתבררה הסיבה הזאת, ממילא נהגו לחבר את חוקת ובלק, כלומר עשו דבר הדומה למנהג הקדמונים, הכי קרוב לכך". מספר צפיות:4903 ה' תמוז ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חלוקת פרשיות התורה לבלדי ושאמי - הידעת מה הטעם שנהגו לחבר את פרשיות חוקת בלק ולהפריד מטות מסעי? כולל שיעור וידיאו מקיף בעניין זה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשיעורו השבועי מוצש"ק חוקת ה'תשס"ט. מספר צפיות:11005 ד' תמוז ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי השיעור: ביאור הגמרא במסכת ברכות [דף נ"ט ע"א], לא נבראו רעמים, אלא לִפְשוֹט - נ"א לְפַשֵּׁט - עקמומית שבלב. קושיא על ביאור מהרש"א, כי הדבר קאי כלפי עקמימות הלב של־כופרי, ואכן רבים פירשו דלא כוותיה. מן העניין דלעיל - לגבי הרעם - נילף לעניין האזעקות שנשמעו במלחמה האחרונה [עָם כלביא], וקולות הפיצוצים האדירים שנגרמו מן הטילים. מקור שנאת הערבים לעם ישראל, ובעניין דתם ושפתם, וכבודם החשוב להם מכל. העָצמה האדירה של רעש הטילים, היא כעין 'בת־קול' היוצאת מן השמים. השלמה בעניין הב"ק היוצאת בכל יום מהר חורב וכו', ומעשה שהיה באחד אשר שמע כעין בת־קול זו מן השמים, וחזר בזכות כך בתשובה. השלמה בעניין פחד מות שנחשב כאילו מָות, מקורות מפורשים לַדָּבָר, וא"כ כעת לאחר המלחמה עלינו לקבל חיזוק מכך. חידוש בשם הגר"א על הפסוקים [קהלת פרק ג'] לכל זמן ועת לכל חפץ וגו', עת מלחמה ועת שלום. כי כ"ח העתים הללו, הם מתחילת העולם ועד סופו. צריכים לעשות כיום הודאה מיוחדת, על הנסים הרבים שנעשו לעם היושב בציון. מכתב שקיבל מרן שליט"א בעניין הזמר ציון גולן, והופעותיו הפסולות בפני ציבור בני תורה. בעניין כשרות הבשר 'צדיק חסד' שבהשגחת בד"צ פעולת צדיק. מספר צפיות:1047 ג' תמוז ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1194 ל' סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "קרח", מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום. מספר צפיות:13080 כ"ט סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי השיעור: ביאור מהר"ם אלשיך לגבי הפסוק [במדבר י', ט'] וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וגו', כי הסיבה שכתוב 'הצר' ולא 'הצרה', מפני שצריכים לזכור כי הצרה באה בגלל השטן המקטרג. בעניין המלחמה המתקיימת כעת עם אירן, נלמד לקח מדברי רבותינו ז"ל [בפרקי דרבי אליעזר ובמדרש שמות רבה] בעניין הפסוק [שמות י"ד, י'] וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וגו', כי 'הקריב' היינו - הקריב את ישראל לאביהם שבשמים. סגולת מזמורי תהלים, נגד טילים. פחד מָות, מכפר על עון מיתה. גם תלמידי חכמים וצדיקים צריכים לפשפש במעשיהם ולעשות תשובה. בזמנינו קודם ביאת המשיח, יש להתחזק בפרט בענייני שמירת הלשון, כמ"ש החפץ חיים בספרו זכור למרים. עצה טובה שהאדם יבחר לכל הפחות יום אחד בשבוע או בחודש, שבו יהיה שמור מעשרת חטאי הלשון. חמינאי - כשמו כן הוא - משורש המן הרשע. יש ברשעים ניצוץ של קדושה בכדי שיתקיימו, כמו האות ה"א בשם פרעה. רמז באותיות יו"ד אל"ף יו"ד, אשר נוספו לשם חמינאי, חוץ מאותיות המ"ן. כיצד משה ואהרן נכנסו אל פרעה, למרות שהיתה לו שמירה. כאשר ישנה בעיא של צניעות בעת השהייה במקלטים, אדרבה המקום הוא בלתי מוגן. בעניין השם שנתנו למלחמה עתה 'עָם כְּלָבִיא', הדבר מכֻוון עם ג' ראשי תיבות - בתורה ובנביאים ובכתובים – של תיבת כלבי"א, והרמז שבהם. ופשט הפסוק 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא וגו'. בתפילת 'אבינו מלכנו, כלה כל צַר ומשטין מעלינו', אין לקרוא את המלה 'צר' בקמץ, למרות שכך כתוב בתכאליל כת"י, כי הם העתיקו זאת כך מסידורי הספרדים. התביר הוא טעם מעמיד, רק ששוברים אותו בסוף. ראיה לכך שאבותינו נע"ג לא הכירו את מבטא הספרדים. תשובה למכתב מאת הרב גיורא כהן הי"ו, לגבי גירסת 'אנשי חלק הדקדוק' בפסוק 'אֶֽמְצָאֲךָ' בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ [שיר השירים ח', א'], ובפסוק [שם ז', י"ד] 'הַֽדּֽוּדָאִים' נָתְנוּ רֵיחַ. תשובה לשאלתו הנוספת, בעניין הפסוק שבפרשת תזריע, וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ׀ לָבָ֗ן, האם מעמידים בתיבת 'בנגע'. מספר צפיות:1194 כ"ו סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1406 כ"ג סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "שלח לך", מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום. מספר צפיות:13228 כ"ב סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | נושאי השיעור: חמשה דברים שבהם החתן דומה למלך, כדאיתא בפרקי דרבי אליעזר. וקושיית המדרש תלפיות מדוע לא נזכרו י"ח דברים נוספים. ותשובה נפלאה כי נכתב חמש פעמים שהחתן דומה למלך, במזמור שאומרים בבתי חתנים [תהלים מ"ה]. ביאור הר"ת במלה חת"ן, ח'טאתי נ'גדי ת'מיד. המשך בעניין מעשה גביהא בן פסיסא, כאשר אלכסנדרוס מוקדון רצה להיכנס לבית קודש הקדשים וכו', ושלשה דברים אשר ניתן ללמוד ממעשיו. בעניין השיר 'לכבוד התנא האלהִי, רבי שמעון בר יוחאי', תגובות למכתבים נוספים. לגבי הזמר ציון גולן. מה עלינו לעשות לגבי המלחמה המתקיימת כעת. הצטרפות למחאה בדבר ההצתה שהתרחשה בבית הכנסת של הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א בירושלם עיקו"ת. מספר צפיות:1406 י"ט סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | תשובות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לשאלות שנשאל השבוע מאת הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים, בעניינים הקשורים לתקופת המלחמה. כגון: אם מותר לכהן ליכנס לאוהל המת כשיש אזעקה. הזיק תוך כדי ריצה לחדר מוגן. ליכנס לבית חבירו בלי רשות כששומע אזעקה. אם מותר לאשה לטבול לפני השקיעה כשחוששת לטבול בלילה, שאז המהומות מאד קשים. הודעה למשפחת הרוג בחג. האם מותר לתושבי לוד ת"ו להוריד המזוזה מפני הפרעות. האם מותר להדליק אור בשבת על ידי קטן בחדר בטחון כאשר ישנם הרבה אזעקות . האם בשעת אזעקה שיש טילים רח"ל מותר להתחבא בתוך ארון קדוש שיש שם ספרי תורה. האם יכול אדם להתפלל שלא יפול הטיל באיזור שלו. אם יש מקום בחדר בטחון רק לכמה אנשים, ויכול להכניס לשם כששומע אזעקה או בניו או בנותיו, מי קודם. והאם יקדים כהן מפני וקדשתו. מספר צפיות:12824 י"ז סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741. מספר צפיות:1187 ט"ז סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | מתוך ספר "נפלאות מתורתך" על חומש שמות (עדיין בכת"י), מאת מרן הגאון הגדול הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. תוכן העניינים: ביאור הדרשה טֹטָ בכתפי שתים וכו', וגירסתה * בית־דין של־שלושה, שנים ואחד * תיבות מלשון הקודש, שנתערבו ונשתיירו רק בלשונות אומות העולם * תיבות נרדפות * פוליטיקה, פשט התיבה ורמזיה * נסים מפורסמים ונסים נסתרים * ביאור מה שתיקנו בברכת מודים, על נסיך ועל נפלאותיך "שבכל עת ועת" * מאימתי החלו להרכיב משקפיים על העינים * ארבעה טעמים מדוע דוקא בתפילין של־ראש צריך ארבעה בתים * הוראת התפילין והרצועות, על ממשלתו יתברך והשפעתו. מספר צפיות:15819 ט"ו סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "בתאג "תורת אמת" הנקרא "כתר תימן" [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן], כתובים דברים, שלא האמנתי למראה עיני. שאברך צעיר בזמנינו (מרדכי רמתי), יכתוב שמהרי"ץ 'מופרך'. א"כ, אם הוא 'הפריך' את מהרי"ץ, ודאי מותר לנו גם להפריך אותו. וכך הוא כתב, ועצם עניין זה שכתב שם מהרי"ץ, יש לו פירכא. שהרי בספר במדבר [פרשת בהעלותך, י"א, י"א] המלה הֲרֵעֹתָ בתרין פשטין, אע"פ שאין אות אחת ביניהן..." מספר צפיות:22493 י"ד סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "כפי שאמרתי בעבר, אני אומר את ההערות לפי 'תורה קדומה' עם פירוש רש"י, כיון שזאת המהדורא האחרונה. אמנם אין את המהדורא הזאת בפניכם, אבל אני מעדיף להנציח זאת כך... ההערות שלי, אינן מתייחסות בדוקא לחומש 'תורה קדומה', אני אומר הערות כלליות, רק שאני מקשר זאת ל'תורה קדומה'. למרות, שזה לא מתחיל ונגמר בו. כיון שהוא הספר המצויין ביותר, והמצוי ביותר בקהילותינו..." מספר צפיות:2395 י"ד סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | נאמר בפרשתנו (בהעלותך): "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת י"י, וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם". כתב מרן שליט"א בשע"ה: ויש עוד מיני עופות ידועים שאוכלים אותם, כגון מין תרנגול הנקרא בזמנינו פֵּסְיוֹן. גם הנקראים בתימן בל"ע עֻקַאבּ [מצויים בהרים, ובלשון יחיד עֻקֲבּהּ. ובזמן מהרי"ץ נקראו שׁחיְמה], וכנראה הם אותם שנקראים כעת כאן בשם שְׂלָיו... מספר צפיות:3766 י"ג סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | נאמר בפרשתנו (בהעלותך, במדבר ח', י"ג) והניף אהרן את הלוים תנופה, כתב על כך מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..." מספר צפיות:24172 י"ג סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | .jpg) |
נושאי השיעור: ביאור המעשה שהובא בגמ' [ב"ק דף נ:] לגבי אדם שהיה מסקל מרשותו לרה"ר, ומצאו חסיד אחד שאמר לו, ריקה, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך וכו', אמר, יפה אמר לי אותו חסיד וכו'. דעת מהר"י צ֗אהרי זצ"ל – אחד מגאוני ארץ תימן, רבינו זכריה היצהרי - בספרו צדה לדרך - שלא כדעת רבים מן המפרשים - כי המעשה דלעיל איננו כפישוטו, מחמת ארבע קושיות ששאל. והכוונה מהעוה"ז, לעוה"ב. תירוצי מרן שליט"א על קושיותיו. מדוע אומרים 'שהכל נהיה בִּדברו', הבי"ת בדגש, הרי אחרי האות ה"א צ"ל רפה. המשך בעניין השיר 'לכבוד התנא האלהי, רבי שמעון בר יוחאי', כי אין לומר 'האלהַי' בפתח משום דהוי חירוף וגידוף וכו', אלא צ"ל האלהִי. תגובה למכתב בעניין מה שאמר מרן שליט"א לגבי המלה 'צדיקאי', בשיר ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי. מה ההבדל בין המלה 'חנוכיה' שאין לאמרה, לבין שאר המלים שבשפה העברית. תשובות לַמובא בחוברת 'הלכתא', לגבי השיר לכבוד התנא האלהי וכו'. המשך בעניין ההיתר להשתמש בדפים של ס"ת בלויים, לעשות מהם ס"ת לילדים. המשך בעניין הכורכים ספרי קודש עם דפים בלויים של ספרי קודש אחרים, ביאור מדוע מהרי"ץ השמיט בתשובתו את סוף דברי מהרשד"ם, וב' חילוקים לגבי המשל שהביא בשו"ת רביד הזהב בנדון דידן, נגד סברת הט"ז. מספר צפיות:1187 י"ב סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "לצערנו, יש בעלים שמאלצים את הנשים שלהם ללכת בכל מיני לבוש, ה' ירחם. אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה. אוי ואבוי. אם ח"ו אנחנו לא נתקן את עצמנו, הקב"ה לא מוותר..." מתוך משא קודש של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ זצוק"ל, כ"ח בניסן ה'תש"ע ב'שכ"א מספר צפיות:12570 י' סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "נוהגים שלא ליפול על פניהם עד שנים עשר בסיון, ועד בכלל. בשלשה עשר כבר נופלים, למרות שיש דעות שלא ליפול. אבל מתחילת חודש סיון עד שנים עשר בו, לא נופלים..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק במדבר ה'תש"ע. מספר צפיות:27675 י' סיון ה'תשפ''ה | |  |
| | | | | | "צריכים לשים לב, כי חלק מהכהנים אינם מבטאים נכון. צריכים להעיר להם לאחר מכן, בדרכי נועם. בזמן האחרון שמעתי כמה כהנים אומרים 'יברכך', כאילו אחר כך יש מפיק ה"א. יְבָרֶכְכָהּ. וכן 'ישא'. נשמע כאילו כתוב "יִשָּׂהּ". עושים בסוף מפיק. ישנם עוד כאלו שאומרים כך הרבה מִלים, אפילו בקריאת התורה. בעבר שמעתי אפילו שליח ציבור, אומר מפיק ה"א על ימין ועל שמאל. למשל, ברוך אַתָּהּ ה', מגן אברהם. צריכים לידע ולהודיע שזו טעות. יש ללמד אותם לבטא כהוגן. אם אדם מבטא מלה כלשהי, ואינו סוגר את פיו בסופה, יכול לצאת לו אוויר בסופה, אפילו בלי כוונה." מספר צפיות:2394 י' סיון ה'תשפ''ה | |  |
|
|