על הפרק

עשרות תכנים במדור חג סוכות, כאן באתר, כולל קטעי וידאו ואודיו לצפייה והאזנה, קבצי טקסט לקריאה ולהורדה, ספרים ומאמרים, הלכות ומנהגי חג סוכות כמסורת ק"ק תימן יע"א, עפ"י פסקיו והוראותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. קראו ושמעו ותחי נפשכם! תזכו לשנים רבות ומועדים טובים!

שעות אחרונות! למסירת שמות ובקשות לתפילת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שתתקיים בעז"ה ביום הכיפורים, לקראת תפילת הנעילה - "בעת נעילת שער" - בה יעתיר עבור כל התורמים ל"מגבית השנתית" עבור מוסדות יד מהרי"ץ, שיזכו ל"בני חיי ומזוני", וכל בקשותיהם שנמסרו יתקיימו לטובה ולברכה.

נושאי השיעור: פתיחה בדברי שבח והודאה להשי"ת, על השמדת אויב וצורר גדול של עם ישראל. פרשת השבוע נקראת 'נצבים' בלבד, כי 'וילך' היא רק חצי פרשה. ובלשון קדמונינו נע"ג נקראת 'נצבים כֻּלָּהּ'. פירוט והרחבה על פי המפרשים, מהרש"א, בן יהוידע, צדקת הצדיק וכו', לצורך ביאור יסודות י"א החילוקים [עשרה שהובאו בקצרה בשיעור הקודם, ועוד אחד נוסף כעת], שלא היה הדבר נחשב צורך וכו' כמו שעשה שמואל הנביא, שבין רבא אשר הטריח את הקב"ה להוריד גשם בתקופת תמוז [עיין שיעור קודם], לבין חכמי קשטיליא אשר התפללו שירד גשם אז. וביאור עניין עטיפתם בטליתות, שזה לצורך אמירת י"ג מדות של רחמים. דין שאלת גשמים בימות החמה בארצות הצריכות אז למטר. עבירה לשמה. התנצלות בענוה, לפני שחולקים ומעירים על חכמים אחרים. בדברי בעל לשם שבו ואחלמה, לגבי ההבדל שבין הנסים שהיו בדורות הראשונים, לבין האחרונים. חומר עניין ביטול אמירת התרגום בקריאת ספר תורה. בשבח הקונטריס החדש 'מקרא 'קודש' – דיני ומנהגי ראש השנה, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א.

לאחר תקופה שנאלצנו להוריד את קבצי התכנים מהאתר, בגלל ההוצאות הרבות עבור אחזקת האתר ואחסנת הקבצים ב"שרתים", קיבלנו מכם פניות רבות בבקשה לחידוש הפעילות באתר והעלאת הקבצים מחדש. ראינו ושמענו על התועלת הגדולה שהאתר מביא לגולשים, בלימוד תורה ומסורת קהילות ־ קודש תימן, ונחלצנו חושים למען מטרה זו. הצלחנו בס"ד לגייס סכום כסף עבור החזרת חלק נכבד מהתכנים (כל הקבצים לשמיעה, וכל הקבצים לקריאה ולעיון. פרט לקבצי הוידיאו הארוכים, אותם ניתן לראות בערוץ היוטיוב של יד מהרי"ץ), בכדי להגדיל תורה ולהאדירה, אבל זקוקים אנו לעזרתכם להמשך מימון ההוצאות עבור אחסנת הקבצים ואחזקת האתר. בימים אלו מתקיימת המגבית השנתית "אחת בשנה" לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, וכעת ההזדמנות המועילה ביותר, לסייע לנו בהמשך פעילות האתר בשנה הקרובה. אנא תרמו ביד רחבה ובנפש חפיצה למטרה נעלה זו, וזכויותיכם בהפצת התורה ומסורת יהדות תימן תעמוד לכם, להיכתב ולהיחתם בספר החיים ובספר הזכרון, לשנה טובה ומבורכת.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: המשך ביאור התשובות לשתי החקירות האחרונות [מתוך י"א החקירות שהובאו בשיעור הקודם] בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף. החקירה הראשונה היא, מה הן הכוונות שצריך לכוון, פרט לְמה שצריך לכוון ע"ד הפשט. סיום בירור התשובה לחקירה האחרונה, האם כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף מותרת לכתחילה. הרחבה בעניין ההיתר לכתוב זאת וכיו"ב בשלוש שלוש תיבות, ראיות כי מנהג כל ישראל מדורי דורות הוא להקל בכתיבת פסוקים מן המקרא, כדעת הגאונים והרי"ף וסיעתם, דלא כהרמב"ם והש"ע. לדעת האוסרים, המדובר הוא לא רק לגבי פסוקים מן התורה, אלא אף מנביאים וכתובים. אלול בַּפֶּתח. בעניין סיום בפסוק טוב בהפטריות חזון, איכה היתה, שובה, עפ"י מנהג ק"ק תימן יע"א, ביאור תמיהת מרן שליט"א ע"ד מהרי"ץ, והתייחסות למי שניסה לכתוב יישוב על תמיהה זאת. תוספת שמוסיף מרן שליט"א בכלל הפסוקים שלפני ההבדלה במוצש"ק, בימים הללו, נגד כל האויבים הקמים עלינו לכלותינו, לאחר הפסוק ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'.

נושאי השיעור: המשך [לשיעור הקודם] ביאור מה שהביא החיד"א בשם חכמי קשטיליה, כי בתפילת משה רבינו 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו', לימדו את משה רבינו ע"ה מן השמים שאם יאמר פעמיים 'נא' אזי תפילתו תתקבל. והשלמת התשובות לערעורי חכם אחד בקובץ מוריה, בעניין דלעיל. ביאור ובירור הסיפור על הגרי"ז מבריסק, ששמע רב אחד שאמר כי מי שהוא קנאי אינו יכול להיות מנהיג, ודוגמא להבדל שבינו לבין החזו"א לגבי מי שרצה להפסיק מלומר תיקון חצות מכיון שכבר קמה מדינת ישראל. תוספת דברים בעניין גדולת חכמי קשטיליה, הרחבה בכך כי מסתמא מקור הדברים בעניין דלעיל הוא מחז"ל. ובלא"ה אי אפשר 'להמציא' דברים כאֵלו, שאינן סברות ופירושים בעלמא. אם באמירת תיבת 'נא' פעמיים מועילה שהתפילה תתקבל, מדוע צריך שתהיה ברית כרותה לי"ג מדות שאומרים דוקא בעשרה, שאינן חוזרות ריקם, ולהתאמץ בכך. יאמרו 'נא' 'נא' ביחידות, ותו לא צריך. בירור הכוח הטמון בעניין אמירת 'נא' פעמיים. תשובה לשואל מאי שנא נדון דידן, ממה שאמרנו בשיעורים לשעבר, כי אפשר לגדולי ישראל להמציא דברי סגולות מעין אלו. י"א חקירות בעניין כתיבת פיטום הקטורת ע"ג קלף, כגון לגבי צורת הכתב וסוג הקלף, מה צריך לכתוב, ומה הן הכוונות שצריך לכוון.

נושאי השיעור: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וגו' [הפטרת השבוע], עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם וגו', מהו ההבדל שבין 'ציון' לבין 'ירושלם'. וביאור הנוסח שאנחנו אומרים בסיום תפילת שמו"ע, וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו'. מהו הקשר של תוספת זאת, לנוסח עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו וחסדיו וכו'. ומדוע אומרים בסוף הנוסח פעמיים אמן, 'אמן ואמן'. השלמה לשיעור הקודם, בביאור דברי החיד"א בנחל קדומים [פרשת ואתחנן] בשם חכמי קשטיליה בעניין אמירת פעמיים 'נא' בתפילה, כי דבר זה מועיל שהתפילה תתקבל. ומה שהביא כי המקור הוא מכך שפעמיים נא זהו גימטריא מיכאל, ותירוץ על מה שפקפק ונשאר ב'צריך ישוב'. התחלת תשובות לחכם אחד שערער על כל העניין דלעיל, לגבי אמירת פעמיים 'נא'. בקשת עזרה לתמיכה במשפחת ת"ח. פירוט והרחבה בעניין שאלות ותשובות הרנב"ן, המובאות בספר החדש אור הנר חלק ג'.

נושאי השיעור: בעניין אמירת ה'רשות' לברוך שאמר, מאת כמהר"ר שלמה בן יעקב זצוק"ל, מפי מרן שליט"א בשבת היאר־צייט של אביו כמה"ר נסים רצאבי זצ"ל. בשבח הקובץ החדש 'אור הנר' חלק שלישי שיצ"ל לאחרונה, בו מבואר בהרחבה [בין היתר] ע"י מרן שליט"א הפיוט-סליחה נאֻם עבד וכו', ואשר תיאמר גם בסיום השיעור הזה, במסגרת 'עצרת תפילה' לרגל המצב החמור השורר בארצה"ק, אשר אויבינו יהמיון וגו'. שלושה חידושים נוספים (פרט למה שנדפס כבר בקובץ אור הנר הנז"ל) הנוגעים לפיוט-סליחה זה, אשר קשורים אל פרשתנו הבאה [ואתחנן]. השלמה בעניין סעודת הבראה בסיום השבעה. התייחסות למכתב בעניין פת של גויים, שלא בשעת הדוחק. תגובה למכתב בעניין סעודת הבראה, ועניין הפיאות-'סימנים'. בשורה טובה בהוצאת הספר תורה שלמה על פרשת דברים, מדרש המובא שם לגבי הפסוק לא תיראום וגו', ועל־פי־זה הבנה בטעמים שבמלה 'לא, תיראום'. ורמז בפסוק זה, שלא נפחד מאומות העולם בימי בין המצרים. תגובה למכתב בעניין מה שדיבר מרן שליט"א לגבי התימנים החות'ים, ורמז למה הם מכוונים את התקפותיהם דוקא לעיר אילת ותל אביב. טעמים נוספים למנהג העולם, לומר פיטום הקטורת בתפילת מנחה של תשעה באב. ומסקנת מרן שליט"א שאפשר לומר זאת, ואפילו הדבר רצוי. בעניין חידוש מנהג תליית ביצת בת היענה בבית הכנסת, ואחד מן הטעמים לכך, מפני שזהו 'זכר לחרבן' בבית הכנסת.

נושאי השיעור: הודעה על כי בסיום השיעור, תתקיים תפילה מיוחדת להצלת והצלחת עם ישראל, ואמירת 'פיוט-סליחה' מיוחד שנתחבר ע"י מו"ר הגאון נסים – הרנב"ן - רצאבי זצ"ל, הפותח נאֻם עבד. ביאור כוונת תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק [ישעיהו ס"ב, א'] לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט. עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וגו'. כי הסיבה שהקב"ה עושה שיהיו תמיד מלחמות בין הגויים עצמם, עד ביאת משיח צדקנו, היא בכדי שלא יהיה להם פנאי להילחם עם ישראל. והרחבה בביאור נוסף. השלמה לשיעור הקודם, בעניין דברי הגה"צ ישראל אבוחצירה, לגבי קטרוג שר ישמעאל בשמים, כנגד עם ישראל שאינם שומרים על גדרי הצניעות, ותשובה נוספת לטענתו זאת, כי זה בגלל שהם אוכלים בשר גמל, שטבעו צנוע. כוונת מהר"ש שבזי זיע"א בשירה שבת מנוחה היא וכו' 'תשמיד לאיש שעיר, בזוי וגאה', היא על התורכים אשר שלטו בזמנו בארץ תימן. והצעה להוסיף כיום את המלים 'תשמיד לאיש פרא, מאוס וגאה', לצורך מצבנו. בעניין הסגולה המיוחדת שישנה באמירת פיטום הקטורת, תשובה לשואל האם מותר לכתוב את פיטום הקטורת על קלף וכו', והאם מותר להשתמש ב'מכואט' של ס"ת לצורך נביאים וכתובים. ביאור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין חשיבות אמירת פיטום הקטורת, וכי אין צורך לומר פעמיים פיטום הקטורת בשחרית. הבנת דברי ספר סדר היום, כי הוא עַרָּב לכך שמי שיקרא פעמיים ביום את פיטום הקטורת מתוך קלף כשר כמו ס"ת וכו', יינצל מכל הצרות. תירוץ אחד לשלוש שאלות. א' מדוע מנהג העולם לומר פיטום הקטורת בתשעה באב במנחה, אף שאסור עדיין אז בתלמוד תורה. ב' מדוע לא אומרים קדיש דרבנן, אחרי פיטום הקטורת במנחה. ג' מדוע במנחה של כל יום מקצרים את פיטום הקטורת, ומסיימים במלים 'והקטיר והשתחוה ויצא'. שקלא וטריא בעניין האיסור לכתוב פרשיות מן התורה, ובדברי הרה"ג דוד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה – אוצרות יוסף, האם מותר לכתוב את פיטום הקטורת על קלף או על נייר וכו', ומה שכתב אביו הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר בעניין זה.

נושאי השיעור: מעשה עם הבעל שם טוב במוצאי שב"ק, השלמה בעניין אנשים תמימים אשר אין להתווכח עמם ולערער חלילה את אמונתם, ובכללות עניין הסיפורים על הבעש"ט. ראיה מהקדמת בעל מנחת שי, כי ישנו בלבול בחסרות ויתירות יותר מאשר בפתוחות וסתומות, וכי עניין חסרות ויתירות שבמוסרה הוא הדבר היחידי שעושים כנגד התלמוד. המשך התגובות למכתב מאת הרה"ג יהודה עדס שליט"א, בעניין כתר ארם צובא המפורסם כיום שהוגה ע"י בן אשר. דחיית הראיה מדברי הרעמ"ק בספרו סערת תימן, ולגבי טענתו כי מהרי"ץ לא הזכיר [בשו"ת פעולת צדיק ח"א סימן י"ד] במפורש את בן אשר, אבל רמז אותו במלים 'מעשה ידי אמן'. הרחבה לגבי ארבע דוגמאות להשערות המובאות בספר סערת תימן, אשר אין לסמוך עליהן. א' בעניין סעודת הבראה. ב' בעניין פת של גויים. ג' בעניין גידול הפיאות-ה'סימנים', שכביכול התחיל בגלל גזירה של גויים. ד' בעניין מתי התימנים הולכים כדעת רבינו הרמב"ם ומתי כדעת מרן השולחן ערוך. ועוד שתי הערות נוספות על שגיאות. ולאידך גיסא, שבחו של הרה"ג עמרם קורח זצ"ל. דחיית דברי הרי"ע כי בן אשר זהו ה'אמן', וכי כביכול הוא נכלל במ"ש מהרי"ץ 'חכמי ישראל'. דברי חיזוק לימי בין המצרים, למען ציון לא אחשה וגו', הבנה מדוע התימנים-החות'ים החליטו להתקיף את ישראל, השר של תימן הוא הכי חשוב בשמים, ארץ תימן יש בה את הצניעות הכי גדולה שבעולם, וביאור כי הדבר תלוי בטבע המקום, וכפי שמצינו בכמה מקומות. וכן ביאר החת"ס את המלים [במעשה המזעזע שהובא בתנדב"א] 'ברוך המקום שהרגו'.