על הפרק

נושאי השיעור:

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

חלוקת פרשיות התורה לבלדי ושאמי - הידעת מה הטעם שנהגו לחבר את פרשיות חוקת בלק ולהפריד מטות מסעי? כולל שיעור וידיאו מקיף בעניין זה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשיעורו השבועי מוצש"ק חוקת ה'תשס"ט.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: ביאור מהר"ם אלשיך לגבי הפסוק [במדבר י', ט'] וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וגו', כי הסיבה שכתוב 'הצר' ולא 'הצרה', מפני שצריכים לזכור כי הצרה באה בגלל השטן המקטרג. בעניין המלחמה המתקיימת כעת עם אירן, נלמד לקח מדברי רבותינו ז"ל [בפרקי דרבי אליעזר ובמדרש שמות רבה] בעניין הפסוק [שמות י"ד, י'] וּפַרְעֹה הִקְרִיב, וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וגו', כי 'הקריב' היינו - הקריב את ישראל לאביהם שבשמים. סגולת מזמורי תהלים, נגד טילים. פחד מָות, מכפר על עון מיתה. גם תלמידי חכמים וצדיקים צריכים לפשפש במעשיהם ולעשות תשובה. בזמנינו קודם ביאת המשיח, יש להתחזק בפרט בענייני שמירת הלשון, כמ"ש החפץ חיים בספרו זכור למרים. עצה טובה שהאדם יבחר לכל הפחות יום אחד בשבוע או בחודש, שבו יהיה שמור מעשרת חטאי הלשון. חמינאי - כשמו כן הוא - משורש המן הרשע. יש ברשעים ניצוץ של קדושה בכדי שיתקיימו, כמו האות ה"א בשם פרעה. רמז באותיות יו"ד אל"ף יו"ד, אשר נוספו לשם חמינאי, חוץ מאותיות המ"ן. כיצד משה ואהרן נכנסו אל פרעה, למרות שהיתה לו שמירה. כאשר ישנה בעיא של צניעות בעת השהייה במקלטים, אדרבה המקום הוא בלתי מוגן. בעניין השם שנתנו למלחמה עתה 'עָם כְּלָבִיא', הדבר מכֻוון עם ג' ראשי תיבות - בתורה ובנביאים ובכתובים – של תיבת כלבי"א, והרמז שבהם. ופשט הפסוק 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא וגו'. בתפילת 'אבינו מלכנו, כלה כל צַר ומשטין מעלינו', אין לקרוא את המלה 'צר' בקמץ, למרות שכך כתוב בתכאליל כת"י, כי הם העתיקו זאת כך מסידורי הספרדים. התביר הוא טעם מעמיד, רק ששוברים אותו בסוף. ראיה לכך שאבותינו נע"ג לא הכירו את מבטא הספרדים. תשובה למכתב מאת הרב גיורא כהן הי"ו, לגבי גירסת 'אנשי חלק הדקדוק' בפסוק 'אֶֽמְצָאֲךָ' בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ [שיר השירים ח', א'], ובפסוק [שם ז', י"ד] 'הַֽדּֽוּדָאִים' נָתְנוּ רֵיחַ. תשובה לשאלתו הנוספת, בעניין הפסוק שבפרשת תזריע, וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ׀ לָבָ֗ן, האם מעמידים בתיבת 'בנגע'.

חידושי תורה הקשורים לפרשת השבוע "שלח לך", מתוך המדור "חידושים לפרשת השבוע" (שבמדור "תכנים") באתר יד מהרי"ץ. החידושים הינם חלק מתורת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, כפי שנמסרו בהזדמנויות שונות, בספרים או בשיעור השבועי ועלונים וכדו', כפי שנערכו ונכנסו למדור בין השנים התש"ע - התשפ"ב. שמעו וקראו ותחי נפשכם. שבת שלום.

תשובות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לשאלות שנשאל השבוע מאת הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים, בעניינים הקשורים לתקופת המלחמה. כגון: אם מותר לכהן ליכנס לאוהל המת כשיש אזעקה. הזיק תוך כדי ריצה לחדר מוגן. ליכנס לבית חבירו בלי רשות כששומע אזעקה. אם מותר לאשה לטבול לפני השקיעה כשחוששת לטבול בלילה, שאז המהומות מאד קשים. הודעה למשפחת הרוג בחג. האם מותר לתושבי לוד ת"ו להוריד המזוזה מפני הפרעות. האם מותר להדליק אור בשבת על ידי קטן בחדר בטחון כאשר ישנם הרבה אזעקות . האם בשעת אזעקה שיש טילים רח"ל מותר להתחבא בתוך ארון קדוש שיש שם ספרי תורה. האם יכול אדם להתפלל שלא יפול הטיל באיזור שלו. אם יש מקום בחדר בטחון רק לכמה אנשים, ויכול להכניס לשם כששומע אזעקה או בניו או בנותיו, מי קודם. והאם יקדים כהן מפני וקדשתו.

מתוך ספר "נפלאות מתורתך" על חומש שמות (עדיין בכת"י), מאת מרן הגאון הגדול הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. תוכן העניינים: ביאור הדרשה טֹטָ בכתפי שתים וכו', וגירסתה * בית־דין של־שלושה, שנים ואחד * תיבות מלשון הקודש, שנתערבו ונשתיירו רק בלשונות אומות העולם * תיבות נרדפות * פוליטיקה, פשט התיבה ורמזיה * נסים מפורסמים ונסים נסתרים * ביאור מה שתיקנו בברכת מודים, על נסיך ועל נפלאותיך "שבכל עת ועת" * מאימתי החלו להרכיב משקפיים על העינים * ארבעה טעמים מדוע דוקא בתפילין של־ראש צריך ארבעה בתים * הוראת התפילין והרצועות, על ממשלתו יתברך והשפעתו.

"כפי שאמרתי בעבר, אני אומר את ההערות לפי 'תורה קדומה' עם פירוש רש"י, כיון שזאת המהדורא האחרונה. אמנם אין את המהדורא הזאת בפניכם, אבל אני מעדיף להנציח זאת כך... ההערות שלי, אינן מתייחסות בדוקא לחומש 'תורה קדומה', אני אומר הערות כלליות, רק שאני מקשר זאת ל'תורה קדומה'. למרות, שזה לא מתחיל ונגמר בו. כיון שהוא הספר המצויין ביותר, והמצוי ביותר בקהילותינו..."

נאמר בפרשתנו (בהעלותך, במדבר ח', י"ג) והניף אהרן את הלוים תנופה, כתב על כך מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."

"לצערנו, יש בעלים שמאלצים את הנשים שלהם ללכת בכל מיני לבוש, ה' ירחם. אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה. אוי ואבוי. אם ח"ו אנחנו לא נתקן את עצמנו, הקב"ה לא מוותר..." מתוך משא קודש של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ביומא דהילולא ה-205 למהרי"ץ זצוק"ל, כ"ח בניסן ה'תש"ע ב'שכ"א

"צריכים לשים לב, כי חלק מהכהנים אינם מבטאים נכון. צריכים להעיר להם לאחר מכן, בדרכי נועם. בזמן האחרון שמעתי כמה כהנים אומרים 'יברכך', כאילו אחר כך יש מפיק ה"א. יְבָרֶכְכָהּ. וכן 'ישא'. נשמע כאילו כתוב "יִשָּׂהּ". עושים בסוף מפיק. ישנם עוד כאלו שאומרים כך הרבה מִלים, אפילו בקריאת התורה. בעבר שמעתי אפילו שליח ציבור, אומר מפיק ה"א על ימין ועל שמאל. למשל, ברוך אַתָּהּ ה', מגן אברהם. צריכים לידע ולהודיע שזו טעות. יש ללמד אותם לבטא כהוגן. אם אדם מבטא מלה כלשהי, ואינו סוגר את פיו בסופה, יכול לצאת לו אוויר בסופה, אפילו בלי כוונה."