-
ספר שולחן ערוך המקוצר
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

ארז יחיאל
מנויים לחיים
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1397 אורחים

סימן קצ"ה - הִלְכּוֹת אבִילות בשבת וביום־טוב ובחול־המועד

מספר צפיות: 3240

[א] שבת שבתוך השבעה, עולה ממניין שבעת ימי אבִילות, לפי שנוהג בה דברים שבצינעא, דהיינו שאסור בתשמיש המטה וברחיצה{א}. אבל דברים שבפרהסיא, אינו נוהג, ולכן מסיר עטיפתו{ב} (שאינו מתעטף אלא בזמני התפילות עד הקידוש, כשאר אדם. וגם מתעטף בטלית של־שבת ולא של־חול) ונועל את המנעלים, ויושב על כסא{ג}, ואינו לובש בגד קרוע, ואדרבה נוהגים שלובש בגדי שבת (כדלעיל סימן ק"צ סעיף ז') אך לא מכובסים. ואפילו בגדים העשויים לזִיעה, אינו יכול להחליף במכובסים (כדלעיל שם סעיף ד'). ונחלקו הפוסקים עד אימתי נוהג האבילות בערב שבת, יש אומרים עד שתחשך, וי"א עד זמן מנחה קטנה (דהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילה) וי"א עד פֵּלֶג־המנחה (דהיינו שעה ורביע קודם הלילה){ד}. ומנהגינו שהם קמים זמן מועט קודם בוא הציבור להתפלל אצלם (כדלקמן סעיף ד') משיר השירים ואילך, שיעור כדי צורך הכנותיהם לשבת{ה}: 

 [ב] גם בתלמוד־תורה אסור, כי הוא דבר שבצִנעא. אך לחזור הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, מותר, דכיון שחייב אדם להשלים פרשיותיו, הוה ליה כקורא את שמע וכדומה מסדר־היום{ו}. והוא הדין בערב שבת, ואף בשאר כל ימות החול יכול לקרות הפרשה שמו"ת{ז}. ופירוש רש"י על הפרשה, יש מתירין למי שרגיל ללמדו בכל שבת{ח}:

[ג] אך אם טעו והזמינו את האבל לעלות לתורה, צריך לעלות, כי אם יִמָּנַע הוי דבר שבפרהסיא. ורבינו תָּם היו קורין אותו בכל שבת לשלישי, ואירע בו אבילות ולא קְרָאוֹ החזן, ועלה הוא מעצמו. ואמר, כיון שהורגל לקרות שלישי בכל שבת, הרואה שאינו עולה היום, ידע שהוא מחמת אבילות והוי פרהסיא. וכן אם הכהן הוא אבל ואין כהן אחר בבית הכנסת, צריכים לקרותו{ט}:

[ד] מנהגינו שהציבור באים להתפלל עם האבלים בליל שבת, וכן במנחה ובערבית במוצאי שבת. ואין משנים מאומה מסדר התפילה, וגם האבלים עצמם אומרים הכל כמו הציבור, דהיינו שאומרים שיר השירים ולכו נרננה וכו' ולכה דודי ובמה מדליקין וכו' ופיוט יגדל{י}. זולת ברכה מעין שבע שאין אומרים{יא}. (ומקרוב יש שנהגו, ובפרט מהשאמי, לדלג בבית האבל במה מדליקין ויגדל{יב}). ואומר האבל בביתו שלום עליכם קודם הקידוש, אבל שירי שבת נוהגים שאינו אומר{יג} (כל השלושים, ועל אביו ואמו כל י"ב חודש כדלעיל סימן קצ"א סוף סעיף א'). הבציעה כבשאר שבתות, ר"ל שאין נותנים הפרוסה ליד האבלים{יד}. וכן ברכת המזון כבשאר שבתות, דהיינו שאין מזמנים בנוסח נברך מנחם אבלים, ואין אומרים ברכת אבלים, ואפילו אם אין אחרים אוכלים עמו והוא מברך ביחידות או ג' אבלים{טו}. אך אין מברכין אותה על הכוס, אפילו כשיש שם עשרה{טז}. ובבוקר הולכים גם האבלים לבית־הכנסת (עיין לעיל סימן קפ"ז סעיף ו') ויושבים במקומם הקבוע (כדלעיל סימן קצ"ג סעיף ג'). ואם הם כהנים, נושאים את כפיהם אפילו יש כהנים אחרים{יז}. ואינם עולים לספר תורה{יח} (ועיין לעיל בסימן זה סעיפים ב' ג') ואפילו למפטיר{יט}. ואומר החזן השכבה למת{כ}. אחרי סעודה שנייה, באים לבקר בבית האבלים, ואוכלים שם פירות עץ ואדמה ושותים יין־שרף וכיו"ב{כא}, והרב דורש לפניהם או לומדים מעניין הפרשה במדרשים או במפרשים{כב}. ואינם שרים שירי שבת{כג}. ויש נוהגים לומר קודם כל כוס ששותים (מכוס שני ואילך, כי על הראשון מברך ברכתו) "שבת היא מלנחם, ונחמה קרובה לבוא". ואין אומרים נוסח הניחום (דהיינו תנוחמו מן השמים) בשבת{כד}. ולעניין אמירת שבת שלום לאבלים, עיין לעיל סימן קפ"ט סעיף י"ד:

[ה] לפני תפילת מנחה, באים ללמוד בבית האבלים, מה שדרכם ללמוד אז בבית־הכנסת, ומתפללים שם. ואומרים צדקתך לפי מנהג הבלדי (אליבא דמהרי"ץ), ולפי מנהג השאמי אין אומרים. והולכים אחר כך לבית־הכנסת להוציא ספר תורה ולקרות בו{כה}:

[ו] ערבית במוצאי שבת, אומרים גם ויהי נועם, ויש מהשאמי שמדלגים אותו{כו}. ובהבדלה יש נוהגים שלא לומר פסוקי שמחה שקודם הברכות{כז}. ויש נוהגים גם־כן שלא לברך על הבשמים. ובמקום שאין מנהג ידוע, צריך לברך על הבשמים, ואפילו כשאין אחרים והאבל מבדיל לעצמו{כח}. ואחרי ההבדלה הולכים האבלים להחליף בגדי שבת וללבוש הבגד הקרוע, ויושבים על הקרקע ומקבלים הניחום מכל אחד ואחד מן הציבור שהולכים לבתיהם{כט}:

[ז] יש מקומות{ל} שנוהגים להתפלל ארבע שבתות בבית האבלים (דהיינו מלבד שבת הראשונה שבתוך השבעה, עוד שלוש שבתות) ערבית דליל שבת ומוצאי שבת, אם המת הוא איש (ולא אשה{לא} או קטן). ואפילו באופן שבטלה גזירת שלושים (כדלקמן סימן קצ"ו, ועיין שם בסעיף י"א) נוהגים כן. ומתקבצים גם כן למסיבה של־פירות וכו' ודברי תורה בלא שירים, כנזכר לעיל{לב}:

[ח] הקובר את מתו ברגל, או שמע שמועה קרובה ברגל, בין ביום־טוב בין בחול־המועד, לא חלה עליו שום אבִילות אפילו בדברים שבצינעא, עד לאחר הרגל{לג}. ואחר הקבורה אומרים לו נוֹסח הניחום בשורה, ושוב אין אומרים נוֹסח זה כשנכנסים לבקרו, עד אחרי הרגל, שמאז (דהיינו ממוצאי יום־טוב האחרון) מתחיל למנות שבעת ימי אבילות. ונוהג בהן כל דיני אבילות כל שבעה. ויום טוב שני שֶׁלַּ־גָּלִיּוֹת, עולה למניין, אף־על־פי שאינו נוהג בו אבִילות, ומונה מאחריו ששה ימים בלבד. ואפילו יום שני של־ראש השנה גם כן עולה למניין{לד}:

[ט] וכן כשחל אסרו־חג בשבת, כגון שביעי של־פסח שחל ביום ששי בארץ ישראל, מתחיל למנות השבעה מיום שבת, אף־על־פי שאינו יושב להתאבל אלא ממוצאי שבת{לה}. ובשבת זו, נוהג אבילות בדברים שבצינעא (עיין לעיל סעיפים א' ב'), וכן יתר העניינים הם כמו שבת שבתוך שבעת ימי האבל שנתבארו לעיל{לו}:

[י] אף על פי שאין אבילות ביום טוב וחול המועד, ואפילו גזירת שלושים אין בהם, מכל מקום כיון שאסור בהם בתַספורת מחמת המועד, לכן עולים למנין שלושים, ומונה שלושים מיום הקבורה. ויום שמיני עצרת אף על פי שהוא רגל בפני עצמו, מכל מקום כיון שלא התחיל עדיין באבילות, אינו מבטל, וגם במניין השלושים אינו נמנה רק ליום אחד{לז}:

הדפס

עוד ב'יורה דעה - תורה ומצוות'

  1. לעמוד הבא
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת
ת"ת עטרת חיים
מצות מסורת
טריתא
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
מועדי השם
מצות טעמו וראו

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד