-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות מסורת
מיני תבלין וקליות
טריתא
מצות טעמו וראו
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
386 אורחים

שובו בנים שובבים חוץ מאחר, הרי אין דבר העומד בפני תשובה?

    
מספר צפיות: 7892

קטע מתוך השיעור השבועי ערוך ומעובד מתוך שיעורו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק פרשת בא  ה'תש"ע  ב'שכ"א בבית המדרש פעולת צדיק שע"י מוסדות יד מהרי"ץ ב"ב

נחזור לעניין מה שדיברנו על אלישע בן אבויה. צריך פה להבין את מה ששמע, שובו בנים שובבים חוץ מאחר. לכאורה יש פה שאלה קשה מאד. בת קול מודיעה, שלכאורה אחר לא יתקבל בתשובה, והרי כלל גדול בידינו שאין דבר שעומד בפני התשובה. אין שום דבר שתשובה לא מועילה לו. הרמב"ם בתחילת הלכות תשובה, כותב במפורש, כל מצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות. כשאדם עושה תשובה והוא מתוודה מועיל לו, יש תשובה לכל העברות. א"כ איך אפשר להבין שבפני אלישע בן אבויה ננעלו דלתי תשובה. אח"כ כותב הרמב"ם שיש חילוקי תשובה, אבל תשובה מכפרת על כל העבירות. ובפרק שני כותב הרמב"ם, איזו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופרש ולא עשה מפני התשובה וכו' זה הוא בעל תשובה גמורה.  א"כ רואים שבכל הדברים מועילה תשובה.  

אמנם זה לא כ"כ פשוט ומוסכם. יש פסוק, תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם, דכא ר"ת דם, כפירה, אשה. על שלושת העבירות החמורות, שפיכות דמים, כפירה דהיינו ע"ז, ועריות, יש אומרים עד ולא עד בכלל. עד דכא, דהיינו עד שלושת העבירות האלו, אבל לשלושת העבירות האלו לא מועילה תשובה. מהרי"ץ מביא בדיוק הפוך, שמועילה תשובה אפילו לאלה. בתפילה למשה איש האלד'ים, כותב מהרי"ץ בעץ חיים עמק קכ"ה ע"ב, תשב אנוש עד דכא, עד דכדוכה של נפש ... שבעל תשובה צריך לכוף יצרו ולשבר כחו. דכא, ר"ת דם, כופר, אשת איש, לכל עבירות מועיל תשובה. שובו בני אדם. דם זה שפיכות דמים, ע"ז שזה כפירה, אשת איש. הוא מדגיש אשת איש, מפני שזה החמור מכל העריות, למרות שהעונש הוא חנק. הרי יש חנק הרג שריפה וסקילה, ולפי הדרגות של החומרא חנק היא פחותה ממיתות אחרות, ובכל זאת לאמיתו של דבר, אשת איש הכי חמור. עד כדי כך, שכתוב שגם מי שעושה תשובה, בכל מקרה יהיה לו עונש בעוה"ב. או עונש של גיהנם, או עונש אחר. יוצא שיש מחלוקת בזה, י"א עד דכא ולא עד בכלל, ויש אומרים עד ועד בכלל. מי אלו האומרים שלא מועילה תשובה לעובר על שלושת העבירות, לא זכיתי למצוא. החיד"א מביא כך בשם ספר סמיכת חכמים, טרחתי ויגעתי לחפש בספר סמיכת חכמים, שהוא ספר גדול על מסכת ברכות, ובסוף מצאתי שהוא אומר, אמרינן... אבל איפה אמרינן? איני יודע. בכל אופן היו כאלה שאמרו כך. אבל החיד"א עצמו מוכיח כמהרי"ץ שמועילה תשובה, וזו גם דעת הרמב"ם. דור המבול עשו את כל העבירות, ואם היו חוזרים בתשובה היה מועיל להם.  

א"כ, אין עבירה בעולם שלא מועילה לה תשובה. יש אולי עבירה שקשה לעשות תשובה, אבל אין מצב שסוגרים דלת בפני אדם לשוב. א"כ איך אמרו שובו בנים שובבים, חוץ מאחר. איך כביכול נעלו בפניו דלתי תשובה. 

יש על כך כמה תשובות. יש מפרשים, וכך אני זוכר גם מאבא מארי בילדותי שאמר, שזאת היתה הטעיה. דהיינו, בת קול הטעתה את אלישע אחר, אבל אם היה חוזר בתשובה, היתה מתקבלת תשובתו. לכאורה, מה הפירוש להטעות, וכי בת קול משקרת? אלא שיש בחינה, כמו שאמרנו אשר חלק ה' אלד'יך אותם לכל העמים, שהחליקם בדברים (ע"ז דף נ"ה ע"א). וכך אומרים כמה מפרשים, פתח עינים ועץ יוסף, גם בראשית חכמה בשער הקדושה אומר, שאפילו אם אדם ישמע בת קול שתאמר שובו בנים שובבים חוץ מאותו אדם, שידע לו, שאחר טעה בדבר זה.  

אבל יש מפרשים פירוש אחר, שחשוב מאד גם לנו לדעת אותו. שובו בנים שובבים, אדם מתעורר לחזור בתשובה ולתקן את עצמו. אנחנו חושבים לפעמים אולי זה טבעי, יש לו נקיפות מצפון. אבל צריך לדעת, יש בת קול בעולם שיוצאת מהשמים, הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו מוציא קול קורא, שובו בנים שובבים, שאנשים יתקנו עצמם. לצערנו, יש כאלה שלא מתעוררים. בזמן אלישע אחר, יצתה בת קול האומרת שובו בנים שובבים, כל העולם תחזרו בתשובה. יש אנשים ששומעים, וחוזרים בתשובה. ויש כאלו ששומעים, ואומרים מחר, ולמחרת שכחו. זה שובו בנים שובבים. חוץ מאחר, אותו אני לא אעורר לחזור בתשובה, אבל זה לא אומר שאם יחזור בתשובה לא תתקבל תשובתו. אותו אני לא אעורר אלא רק אם יתעורר מעצמו יוכל לחזור בתשובה.  

אנחנו נמצאים בימי שובבי"ם, ויש הרבה קול קורא שובו בנים שובבים. מעוררים על כל מיני תיקונים. יש אנשים שמתעוררים, ויש שלא. ואחת מהשתים, או שהבת קול החליטה לא לעורר אותם, וזה גרוע מאד. כי יש מצבים שאם אדם לא מתעורר, אולי מהשמים כבר התייאשו ממנו, רחמנא ליצלן, אולי הוא נמצא בדרגא כ"כ גרועה, שמהשמים כבר לא מעוררים אותו. או שכן מעוררים אותו, נותנים לאדם דרך לחזור בתשובה, אבל הוא לא חוזר, וזה יותר גרוע. אדם שעבר עבירה, ונותנים לו דרך לחזור בתשובה, דוחפים ומעוררים אותו על אף שלא חייבים לעוררו רק שהקב"ה ברוב רחמיו מעורר אותו, ועדיין הוא לא חוזר, הדבר חמור מאד. מהרי"ץ כותב את זה לגבי נפילת פנים, עמ' נ"ו ע"ב, ענין התשובה הוא לפוקה ולמכשול לרשעים. שברא להם ה' ברוך הוא רפואה לשוב, ואינם שבים. בזה יגדל עונם, וייענשו יותר וכו'. א"כ, לא רק שיש דרך תשובה, אלא גם מעוררים אותו והוא לא מתעורר, זה אסון יותר גדול. זו תשובה שניה. 

אבל בעצם, יכול להיות שלא צריכים להגיע לכל זה. הרמב"ם כותב בהלכות תשובה שיש מצבים, כמו שכתוב אצל פרעה, ויחזק ה' את לב פרעה ולא שילח את בני ישראל. מה פירוש? הקב"ה רוצה שיחזור בתשובה או לא? ממה נפשך, הרי אמרנו אין לך דבר העומד בפני התשובה, א"כ למה ה' אומר למשה רבינו מראש, ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה, דהיינו שלא יסכים לשלח אתכם כי ה' מנע ממנו את התשובה. אומר הרמב"ם, יש מצבים שסוגרים בפני אדם את דרכי התשובה, ולא יכול לחזור בתשובה. יש הנהגה כזאת. כותב הרמב"ם בפ"ו הלכה ג', ואפשר שיחטא האדם חטא גדול, או חטאים הרבה, עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאיו, אלו שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעים ממנו דרך התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאים אלו שעשה. הוא שהקב"ה אמר על ידי ישעיהו, השמן לב העם הזה ... ושב ורפא לו. וכן הוא אומר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וכו', כלומר חטאו ברצונם והרבו לפשוע, עד שנתחייבו למנוע מהן התשובה שהיא המרפא. וממשיך בהל' ה',  לפיכך כתוב בתורה, ואני אחזק את לב פרעה, לפי שחטא מעצמו תחלה, והרע ישראל הגרים בארצו, שנאמר, הבה נתחכמה לו, נתן הדין למנוע ממנו התשובה עד שנפרעין ממנו. ולפיכך חזק הקב"ה את ליבו. א"כ יכול להיות שכך היה עם אלישע אחר, בגלל שחטאו היה כ"כ גדול, לכן חוץ מאחר, ואין הכי נמי הוא לא יתקבל בתשובה. 

ובסופו של דבר, האם אחר התקבל בתשובה או לא, הרי הוא לא חזר בתשובה עד סוף ימיו. אלא כתוב, שברגע האחרון לפני מותו כשהיה חולה, בא ר' מאיר תלמידו לבקרו. ר' מאיר לא היה לו מישהו אחר שיילמד אותו תורה, לכן הוא למד אצל אלישע אחר. רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק. בכל אופן הוא בא לבקרו ואמר לו, חזור בך. הדבר לא מובא בגמרא בבלי אלא בירושלמי במסכת חגיגה. וכי אינך חוזר בך? ענה לו אלישע, אפשר עדין לחזור בתשובה? א"ל ר' מאיר, כן. כתוב תשב אנוש עד דכא, עד דכדוכה של נפש. בכה אלישע אחר, ומתוך כך יצאה נשמתו. ור' מאיר היה שמח, אמר דומה שמת רבי מתוך תשובה. 

צריך לדעת, מה היו העבירות של אלישע אחר, חוץ ממה שאמרנו בשיעור הקודם בעניין העריות.  

הגמרא אומרת במסכת חגיגה ט"ו ע"ב, תנו רבנן מעשה באחר, שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה ר' מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו, מאיר, חזור לאחריך. שכבר שיערתי בעקבי סוסי, עד כאן תחום שבת. אמר לו, אף אתה חזור בך. אמר לו, ולא כבר אמרתי לך, כבר שמעתי מאחורי הפרגוד, שובו בנים שובבים חוץ מאחר. תקפיה עייליה לבי מדרשא, ר' מאיר תפס חזק את אלישע אחר והכניסו לבית המדרש. א"ל לינוקא, פסוק לי פסוקך. אמר לו אין שלום אמר ה' לרשעים. עייליה לבי כנישתא אחריתי, הלך למקום אחר, אמר לינוקא פסוק לי פסוקך. אתם יודעים, מה שאומר תינוק נקרא נבואה קטנה. אמר לו, כי אם תכבסי בנתר, ותרבי לך בורית, נכתם עונך לפני. עייליה לבי כנישתא אוחריתי, הלך למקום שלישי, אמר ליה לינוקא, פסוק לי פסוקך. אמר לו, ואת שדוד מה תעשי, כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב, כי תקרעי בפוך עיניך, לשוא תתיפי וגו'. עייליה לבי כנישתא אוחריתי, עד דעייליה לתליסר בי כנישתא. ר' מאיר לא מוותר. כולהו פסקו ליה כי האיי גוונא. כולם אומרים לו דברים רעים, קולעים למקרה שלו. הגיעו לינוקא השלוש עשרה, לבתרא, א"ל פסוק לי פסוקך. א"ל, ולרשע אמר אלד'ים, מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך. ולא רק זה. ההוא ינוקא, הילד הזה, הוה מגמגם בלישניה, הדיבור שלו לא היה ברור. אשתמע כמה דאמר ליה, ולאלישע אמר אלד'ים. אמר ולאלישע במקום ולרשע. מה עשה אלישע, איכא דאמרי, סכינא הוה בהדיה, וקרעיה ושדריה לתליסר בי כנישתא. היה לו סכין קרע את התינוק ושלח אותו לשלש עשרה בתי כנסת. איכא דאמרי, אמר, אי הואי בידי סכינא, הוה קרענא ליה. אמר, אילו היה לי סכין היה עושה כך ושולח אותו. בן יהוידע מסביר מכח כמה שאלות שהיו לו, שהוא לא קרע את התינוק, אלא קרע את הספר של התינוק. אבל הפשט שהוא קרע את התינוק, וזה לא פליאה, כי לאלישע בן אבויה היה קשר עם השלטון, הוא לא פחד שיתבעו אותו לדין. והראיה, שכתוב בירושלמי, שהיה הורג רבֵּי תורה. כשהיה רואה לומדי תורה שמצליחים, היה הורג אותם. יוצא שהוא עבר את שלושת העבירות. גם רצח. גם כפר, כי הרי למה נקרא שמו אלישע אחר, חוץ ממה שכתוב בגמרא מובא בזוהר הקדוש כיון שנדבק באל אחר, זה הע"ז. וגם גילוי עריות, כמו שאמרנו בשיעור שעבר. אז כשאמר לו ר' מאיר, ואת דכא ושפל רוח, יתכן שהוא רמז לו, דכא ר"ת דם, כפירה, אשה. אמר לו אלישע, גם על עבירות אלו אפשר לחזור בתשובה, אמר לו ר' מאיר, כן. גם עליהם יש תשובה, ולכן הוא בכה בשניות האחרונות לפני מותו.  

בסופו של דבר אנחנו רואים מזכירים אותו במסכת אבות. אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה, לדיו כתובה על נייר חלק וכו', איך לומדים את המשנה ומזכירים אותו, הרי לכאורה היה צריך להשמיט את זה. וזה כמעט הדבר היחידי שמזכירים מאלישע בן אבויה, כמעט לא מזכירים שום דבר אחר ממנו, כל תורתו נמחקה ולא מובא בשמו שום הלכה בש"ס. ומה שיש, כמעט הדבר היחידי, הוא מה שכתוב במסכת אבות. ואכן הרשב"ץ כותב שיש סידורים שדילגו משנה זו, כי שם רשעים ירקב, אבל בסידורים שלנו לא דילגו את זה. בכל אופן הוא עצמו אומר שצריך לכתוב את המשנה הזאת מאחר והיא כבר נאמרה ונכתבה ושגורה בפי התלמידים, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה. ולפי דבריו יוצא, שהיו משניות שנשארו בגלל שהיו שגורות.  

אבל לא כל כך מובן, מדוע דוקא משנה זו נכתבה ולא דברים אחרים שאמר אלישע בן אבויה. לכן, יותר מתקבל מה שכתוב במלאכת שלמה בשם הגאונים, שבשכר זה שאלישע בן אבויה לא החטיא את ר' מאיר, שאמר לר' מאיר כבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת, אפילו שהיה רשע אבל לא רצה שר' מאיר ח"ו יכשל, בשכר זה זכה שמשנה זאת תירשם על שמו, כך יש קבלה של הגאונים.  

צריכים להבין, יש פה דבר איום ונורא. וזה בעצם אחד ההסברים למה דוקא אחר לא יכל להתקבל בתשובה, משום שידע בכבודי ומרד בי. אלישע בן אבויה, קשה להבין זאת ואנחנו לא בדרגא להבין, מצד אחד הוא הכיר את כבודו של ה', ומצד שני מרד בו. הדבר נשגב מבינתנו. אבל בכל אופן דווקא בגלל שהיה בדרגות כ"כ גבוהות, אפילו שעם עצמו הוא התנהג בצורה כאילו שהוא אבוד, אבל למה שיכשיל את ר' מאיר, ולכן זכה. כך כותב מלאכת שלמה בשם הגאונים, ודבריהם דברי קבלה. מסתבר שזה הטעם. 

ממילא נלענ"ד שלכן בחרו דוקא את הדבר הזה שהוא אמר, כי כתוב במשנה הזאת הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חלק וכו', הרי אין במשנה חידוש כ"כ גדול, פחות או יותר הדבר פשוט, אבל בגלל שרצו לכתוב משהו שיהיה על שם אלישע בן אבויה, שמתחבר לאלישע בן אבויה ומתקשר אליו, לכן כתבו את הדבר הזה בשמו, וזה רק בגלל שעשה משהו טוב ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה.

הדפסשלח לחבר

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מנויים לחיים
שר שלום קשת
ת"ת עטרת חיים
פעולת צדיק
מועדי השם
אור ההלכה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ארז יחיאל
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
עבור לתוכן העמוד