-
חג שבועות
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
711 אורחים

הכנה לחג השבועות.

    
מספר צפיות: 1222
מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק במדבר שנת ה'תשע"ג.
ה' ניסן ה'תשע''ח

הכנה לחג השבועות.

אחד הטעמים לקריאת 'פרקי אבות' בין פסח לחג השבועות, כותב מהרי"ץ בעץ חיים [ח"א דף ק"צ ע"א], לפי שבעצרת ניתנה תורה. חג השבועות, זהו זמן מתן תורתנו. והלומד תורה צריך לידע תחילה דרך לימודה, והיאך יתנהג בה אחר לימודה. לכן תיקנו ללמדה קודם עצרת, כדי שיהיה מוכן לקבל התורה בלב שלם, ולהתנהג בה כדת וכשורה. זוהי הכנה לקראת מתן תורה. א"כ, צריך לדעת את דרך לימוד התורה, ויש גם את עניין המדות והדרך ארץ. דרך ארץ קדמה לתורה [עיין ויקרא רבה ט' ג'].

אבל מהרי"ץ מדבר על דברים הקשורים לתורה עצמה, לא על 'דרך ארץ' שקדמה לתורה, שהם ההנהגות התלויות בהתנהגות האדם, דהיינו 'בין אדם לחברו', אלא הוא מדבר על דרך הלימוד בעצמו. אחרי שתלמד, כיצד אתה צריך לחשוב, ואיך אתה צריך להתנהג. לכן בשבועות אלה, צריכים 'ללמוד' את מסכת אבות, לא רק 'לקרוא' אותה. כי לעולם יש התחדשות קצת מן המציאות הראשון. שלא נחשוב, שמתן תורה היה רק אז בשנת ב'תמ"ח ליצירה, לפני שלשת אלפים שנה ומעלה, אלא בכל שנה ושנה הדבר מתחדש. 'יש התחדשות קצת'. דהיינו, לא מתן תורה לראשונה ממש, אלא מעין זה. כשאדם מקבל על עצמו עול תורה, בחג השבועות, מקבל על עצמו את לימוד התורה, הוא מקבל את התורה מחדש. יום זה הוא מסוגל לכך. כיון שיום זה נקבע ליום מתן תורה, יש לכך השפעה לדורות, וממילא צריכה גם להיות הכנה לקראת דבר זה.

בעניין ימי העומר, נאמר בהם, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה [ויקרא כ"ג, ט"ו]. יש הסוברים, שצריך להיות 'תמימות' גם בחג השבועות, דהיינו שלא להקדים את קבלת חג השבועות מבעוד מועד, כי א"כ אתה פוגע ב'תמימות'. צריך שיהיו 'שבע שבתות תמימות', לכן צריך להתפלל קצת מאוחר. כך שיטת הטורי זהב [תחילת סימן תצ"ד], וכך פוסק המשנה ברורה [שם ס"ק א']. אבל מהרי"ץ לא מסכים לדבר זה. מהרי"ץ סובר לגבי התפילה, שאפשר להתפלל אפילו מבעוד יום, ואין צורך לחכות עד צאת הכוכבים. כך הוא כותב בספר עץ חיים [סדר ערבית של־שבועות, חלק שני דף מ"ג ע"ב].

בתחילת דבריו שם, הוא מקדים באופן כללי, כיצד יש להתנהג בערב שבועות, ולאחר מכן הוא מדבר בענייננו. בערב חג השבועות, צריך כל אדם להכין עצמו, ולהוסיף קדושה ויראת ה' כל היום, כדי שתמצא קדושת יום הקדוש כסא ומושב לנוח בו. דהיינו, לא 'ליפול' לחג השבועות ללא הכנה, אם אדם מגיע לדבר מבלי להכין את עצמו מקודם, כגון אם אדם מברך מבלי לחשוב מקודם שהוא עומד לברך, הרי זה בבחינת גטו וידו באין כאחת [גטין דף ע"ז ע"ב]. זהו בדיעבד. כשאדם מוכן מקודם, מתכונן לשבת או ליו"ט, מתכונן לפני כן במחשבה ובמעשים, ממילא אחרי כן הדבר נקבע אצלו. אבל כשאדם מגיע ללא הכנה, הרי שזה עובר, בבחינת והיה כלא היה.

ממשיך מהרי"ץ ואומר, כי זמן תשובה על אשר חטא בכבוד התורה. ישנה כאן עוד נקודה מעניינת, אם אדם ח"ו לא כיבד את התורה כראוי, כעת שישים לב לתקן את דבר זה. ויהא זריז ונזכר להכין כל צרכי הרגל בעצמו ובכבודו בשמחה וחיבה. לא שקיום המצוות נעשה כהכרח, בגלל שצריך הוא עושה, אלא צריך לעשות זאת ולראות את השמחה. ח"ו על זה כתוב, תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת י"י אֱלֹדֶ'יךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב [דברים כ"ח, מ"ז], [מרן שליט"א קורא בכינוי. 'לא עבד']. א"כ אז הוא יעבוד את האויבים. כי עבודת ה' צריכה להיות בשמחה, להרגיש חיבה ושמחה. וזאת אנו מדברים על ההכנות למצוה, ק"ו במצוות עצמן. ומה טובו לאיש אשר יפנה לטהר עצמו לטבול במי מקוה, להיותו נכון ומזומן בקדושה ובטהרה בעת הלימוד בלילה הקדושה הזאת. אם אפשר, 'מה טובו'. הדבר טוב מאד. חשוב מאד שיטבול במי מקוה. במקום אחר [לגבי ערב פסח] הוא כותב, שמי שלא יכול לטבול, יטיל על עצמו לכל הפחות 'תשעה קבין', כדי שיהיה בטהרה. אם מאיזו סיבה לא מסתדר לו לטבול ממש. כי גם אם זוהי אינה טהרה גדולה, אבל לפחות הוא יוצא מן הטומאה. בזמנינו זה קל מאד, "תוש" במקלחת.

ובכן, אחר תפילת המנחה, תהיינה רגליו קלות כאיילות לילך לבית הכנסת לתפילת ערבית בשמחה וששון. לא היו מתפללים מנחה וערבית סמוכות, כפי שאנחנו מתפללים, אלא הם היו מתפללים מנחה מוקדם, גם בערב שבת. כך היה המנהג בעירו של־מהרי"ץ, בעיר צנעא. היו מתפללים בערבי שבתות וימים טובים מנחה מבעוד יום, ואחרי כן לומדים. לכן הוא אומר, 'אחר תפילת המנחה' תלך להתפלל ערבית בשמחה וששון. ויתן את קולו קול עוז, לומר מזמור יָקוּם אֱלֹדִ'ים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו [תהלים ס"ח].

כעת הוא מדבר לגבי מה שאמרנו קודם, ואין צריך להתפלל עתה בצאת הכוכבים כדעת קצת פוסקים. ישנם קצת פוסקים הסוברים, לא להקדים את תפילת ערבית מבעוד יום, אלא לאחר אותה עד צאת הכוכבים. אומר מהרי"ץ, אין צורך בכך. כי זה לא נאמר, אלא דווקא לענין קידוש וסעודת יום טוב, להשלים מ"ט ימים. לגבי הקידוש, הטעם הוא, כי הרי אתה מזכיר את חג השבועות, אתה מקדש את היום ומכניס אותו, ממילא הוא צריך להיות בצאת הכוכבים. וכן לגבי הסעודה, היא צריכה להיות בלילה. לכן, אי אפשר להקדים את הקידוש ואת הסעודה מבעוד יום. אבל לגבי התפילה, אפשר להקדימה מבעוד יום. והראיה, מרבי אושעיה צלי של־מוצאי שבת בשבת. הגמרא במסכת ברכות [דף כ"ז ע"ב] מביאה, שהוא התפלל ערבית של מוצאי שבת מבעוד מועד. מה הפירוש? הרי הוא לא הוציא שבת? אלא, שהתפילה אינה משמעותית ואינה קובעת. אע"ג דעדיין שבת גמור הוא. דלענין תפילה, לא איכפת כלום. תפילה אינה קובעת את הזמנים, יום ולילה, שבת או מוצאי שבת, לכן גם אם תתפלל מערב שבת מבעוד יום, לא מחייב שיהיה כבר שבת, מצד התפילה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-8]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ת"ת עטרת חיים
שר שלום קשת
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ארז יחיאל
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מועדי השם
מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
מצות מסורת
עבור לתוכן העמוד