-
חג שבועות
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
435 אורחים

סיבת אמירת מזמורי "אשרי האיש" ו"הללויה" לפני תפילת ערבית של ליל יו"ט.

    
מספר צפיות: 882
מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק במדבר שנת ה'תשע"ג.
ה' ניסן ה'תשע''ח

סיבת אמירת מזמורי "אשרי האיש" ו"הללויה" לפני תפילת ערבית של ליל יו"ט.

בתפילת ערבית של יו"ט אנו אומרים, אַֽשְֽׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים [תהלים א'] למה רגשו וגו', הללו־יה הללו אל בקדשו. מהרי"ץ מסביר מה הסיבה לכך, מדוע אומרים את מזמורים אלו, ומה הם קשור ליו"ט? אנחנו אומרים זאת בכל הימים טובים, ולכאורה בכלל לא מדובר כאן על המועדים. מהרי"ץ בעץ חיים מאריך ומביא טעמים על כך, עיינו בדבריו [דף ג' ע"ב].

אבל ראיתי טעם חדש שכותב מהרי"ו, רבינו יצחק ונה זצ"ל, בפירושו כת"י על התכלאל. הדבר לא נמצא בדרך כלל בספרים הרגילים, כנראה הוא כתב זאת במהדורא בתרא, כי ראיתי זאת רק בהעתק אחד או שנים. הוא אומר דבר חידוש, שמעתי שאמרו, שצריך לקרות כל ספר תהלים בלילי ימים טובים. ומאחר שאינו יכול לקרות אותם, אומר מזמור אחד מתחילתו ומזמור מסופו, לומר שכבר קראה כולה. דהיינו, מדוע אנו אומרים מזמור ראשון ואחרון של ספר תהלים? כיון שצריך היה לקרוא את כל ספר תהלים, ואיננו יכולים לעשות זאת, לכן אנו אומרים את ההתחלה ואת הסוף. הדבר דומה לתיקון ליל שבועות, שאנו אומרים את התחלת הפרשה וסוף הפרשה, תחילת נביא וסופו וכו', ובכך כאילו קראנו כל התורה, כמו שיש מפרשים.

אחרי כן הוא טוען על דבריו, אולי זה לא יפה. הרי אם צריך לקרוא את כל התהלים, שנקרא את כל התהלים, מדוע מחפשים תירוצים? למה אתה קורא רק את הראש והזנב? כך הוא כותב, ואם תאמר, שיש בדבר זה בזיון? דע שאדם נצטווה ללמוד תורה, ואינו יכול לקרות בתורה כל ימיו. ואמרו חכמינו [עיין מנחות דף צ"ט ע"ב] אם למד הלכה אחת בבוקר והלכה אחת בערב כאילו קיים וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה [יהושע א', ח']. א"כ גם בנ"ד, בדיעבד הדבר נחשב.

אבל לא מובן לי, היכן שמענו שצריכים לקרות כל התהלים ביום טוב? מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה [ישעיהו ס"ו, ח']? בעניי לא ידוע לי. מה שכן, לגבי חג השבועות בלבד, יש אומרים שמצוה לקרוא תהלים, מפני שזהו יום פטירת דוד ע"ה. אבל אבותינו בד"כ לא נהגו זאת, וכן אנחנו אחריהם. אבל ישנם כאלה שנהגו בליל שבועות לאחר לימוד הארבעה ועשרים והמשנה, קוראים מזמורי תהלים כמה שהם מספיקים. אבל בדרך כלל, אנו רגילים לקרוא את האידרא. אבל ישנם האומרים אז תהלים, וכנראה זוהי הסיבה למנהגם.

מה שכן נהוג אצלינו לקרוא בגלל דוד המלך, זוהי מגילת רות. שהרי מגילת רות באה בכדי לייחס את דוד המלך, להגיד את שרשו, שיצא מרות המואביה. לכן זהו הפסוק האחרון במגילה, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד [ד', כ"ב]. לכאן רצינו להגיע, זאת התכלית עושים בחג שבועות, זכרון לדוד המלך.

המקור לדברי האומרים שדוד המלך מת בחג השבועות, גם הוא אינו ברור. אמנם הדבר מוזכר בירושלמי [חגיגה פ"ב ה"ג, ביצה פ"ב ה"ד], דוד המלך מת בעצרתא, והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר. התוספות מביאים זאת במסכת חגיגה [דף י"ז ע"א ד"ה אף], והם אומרים שלפי התלמוד בבלי במסכת שבת [דף ל' ע"א], לא נראה שהדבר כן, משום שכתוב שם שדוד המלך מת בשבת. הרי הוא אמר, הוֹדִיעֵנִי י"י קִצִּי [תהלים ל"ט, ה'], וה' לא רצה לומר לו, אלא רק אמר לו שבשבת הוא ימות. יש אומרים [שפת אמת שבת שם], שאין זו סתירה, כי דוד מת בעצרת, ואז חל עצרת ביום שבת. אבל דבר זה אינו מסתדר, כיון שישנן ראיות שמלכות שלמה התחילה בחודש ניסן, וא"כ בפשטות צ"ל שדוד המלך כבר מת, הוא לא מלך בחיי אביו. אבל אולי דוד המלך כבר היה זקן חלש, וממילא נחשב שכבר התחילה המלכות, אולי זה יכול לתרץ את הסתירה. אבל בפשטות, דוד המלך מת, ואז התחילה מלכות שלמה, והדבר היה בחודש ניסן, כמפורש בתוספות מס' ראש השנה [דף ב' ע"ב ד"ה מקיש]. ואם זה היה בניסן, לא יכול להיות שדוד המלך מת בעצרת, שהיא בחודש סיון, כיון שזה חמשים וכמה ימים לאחר מכן, א"כ יש בזה סתירה. אמרתי בקיצור, אבל יש להאריך בזה לעת מצוא.

בכל אופן, זהו התירוץ מדוע איננו נוהגים לקרוא תהלים בחג השבועות, אלא רק בראש השנה, שאז מקובל ונהוג לקרוא תהלים.

 

שאלה מהקהל: שבועות יכול לחול בשבת? איך מתרצים שהוא נפטר בעצרת וזה היה בשבת?

תשובת מרן שליט"א: אכן קיימא לן לא בד"ו פסח, ושבועות חל תמיד באותו יום שחל בו יום שני של־פסח, לפי הסימן א"ת ב"ש וכו' כידוע, וא"כ שבועות לעולם לא יחול בשבת. אך זה רק בזמנינו. אבל בזמנם שקידשו את החודש על פי הראייה, בודאי שזה יכול להיות.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-8]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מצות טעמו וראו
מועדי השם
שר שלום קשת
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
מצות מסורת
מיני תבלין וקליות
אור ההלכה
ארז יחיאל
ת"ת עטרת חיים
עבור לתוכן העמוד