-
ל"ג בעומר בקבר רשב"י זיע"א
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1110 אורחים

בירך ברכה או ספר ספירת העומר בלשון תמיהה, ולא תיקן את עצמו, האם יצא ידי חובה, וביאור בפסוק "על חלומותיו ועל דבריו" (וישב).

    
מספר צפיות: 6572
מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק וישלח שנת ה'תשע"ו
ה' ניסן ה'תשע''ח

בירך ברכה או ספר ספירת העומר בלשון תמיהה, ולא תיקן את עצמו, האם יצא ידי חובה, וביאור בפסוק "על חלומותיו ועל דבריו" (וישב).

 

נפתח בשאלה אשר התעוררתי אליה היום, יותר מדוייק נזכרתי בה, בשעת המנחה. ואף כי כבר שנים ארוכות, נסתפקתי בעניין זה, אולם כעת חשבתי, כי אולי יהא אפשר לפשוט ספק זה.

 

כידוע, לפני שהאדם מברך, עליו לחשוב, למי ועל מה הוא אמור לברך. שויתי י"י לנגדי תמיד. להתבונן. להמתין קצת. וק"ו אם הוא מסתפק, מה היא הברכה. אבל ישנם אנשים, שקופצים ואומרים 'ברוך אתה וכו' מלך העולם', וכעת הוא לא יודע, האם הברכה היא 'בורא פרי העץ' או 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל', מסתפק מה היא הברכה, לכן הוא אומר בלשון תמיהה, 'בורא פרי העץ'? הוא שואל את הנוכחים שם, האם כך היא הברכה? ואם אומרים לו, כן, זאת היא הברכה, אזי הוא נרגע. השאלה היא, האם הדבר טוב? האם זאת נקראת ברכה? הרי לכאורה, רק שאלת שאלה. א"כ, תחזור ותאמר שוב, 'בורא פרי העץ', לא בלשון שאלה. או 'בורא פרי האדמה', אם תיקנו אותו. וכדומה.

 

הערה מהקהל: מרן שליט"א כתב בשע"ה [עי' סי' מ"ב סעיף ח'] כי לכתחילה צריך לדעת על מה הוא מברך, אבל בדיעבד זה בסדר.

תשובת מרן שליט"א: אינני מדבר על זאת. אתה מדבר על שאלה אחרת, אם ידעתי ותיקנתי את עצמי תוך כדי הברכה. אבל כעת אני מדבר, כאשר הוא לא תיקן את עצמו. דהיינו, הוא נשאר בשאלה. 'בורא פרי העץ'? הדבר נכון. אם הוא לא ידע מה היא הברכה, בשעת הזכרת השם, אכן הדבר איננו מעכב. אבל כעת, זאת שאלה אחרת.

אותו הדבר, לגבי ספירת העומר. כגון אם האדם סופר לעצמו ביחידות, ואיננו יודע כמה היום בעומר, חמשא יומי בעומרא או אולי ארבעה, א"כ הוא אמר בלשון תמיהה, 'האידנא חמשא יומי בעומרא'? ואמרו לו, אכן, זה נכון. וא"כ הוא נרגע. אבל השאלה היא, האם זה נקרא 'לספור'? זאת ספירה מן הספק? לכאורה, תחזור עוד הפעם, ותאמר זאת שלא בלשון תמיהה.

 

חשבתי בזמן קריאת התורה, בתפילת מנחה של־שבת זו, כי כתוב בפרשת וישב על יוסף הצדיק, שסיפר את החלומות לאחיו, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ, וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו [בראשית ל"ז, ח']. לגבי המלים, 'על חלומותיו', הדבר מובן. אולם מה הפירוש 'ועל דבריו'? אלו עוד דיבורים ישנם?

 

ואם תאמר, שהכוונה על שהיה יוסף מביא את דבתם רעה אל אביהם, על זה כבר נאמר לעיל [פסוק ד'] וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ.

 

אלא מאי, ראיתי מפרשים, כי כאשר יוסף היה מספר את חלומותיו, כשאמרו לו אחיו, 'המלך תמלוך עלינו'? יוסף אמר, 'יהי רצון'. הם אמרו, 'אם משול תמשול בנו', ויוסף ענה 'יהי רצון'. זהו שנאמר 'על חלומותיו', ובנוסף 'ועל דבריו'. גם על הדיבורים הללו, הם כעסו עליו יותר ויותר. בגלל שהוא אמר, 'יהי רצון', הלואי שיהיה כך.

 

אמרתי אז לעצמי, כי אולי הדבר יפשוט לנו את הספק, לגבי שאלתנו דלעיל. כפי שאחיו שאלו שאלה, ויוסף ענה להם 'יהי רצון', כך לגבי מי שבירך בלשון תמיהה. כך לכאורה, רק בהברקה של מחשבה.

 

הפירוש הזה מובא בספר מנחת יהודה, להר"ר יהודה גיספאן, הובא גם בספר אור תורה, להר"ר פינחס הכהן מגורי [בפרשת וישב דף ע'] בזה"ל, 'וישנאו אותו', רצו בזה להסיר ממנו מדת הגאוה, אחר שראו אותו שמח בחלומו, ומשתוקק לנהוג שררה עליהם וכו'. ובסוף הוא אומר כך, שמעתי, שכשהיו אומרים 'המלוך תמלוך', היה אומר יהי רצון. 'אם משול תמשול בנו', אומר יהי רצון. וזהו ועל דבריו עכ"ל.

 

אבל חושבני, כי ברור שאין מכך שום ראיה. כיון שאחי יוסף, לא אמרו זאת בתורת ברכה. אלא, הם היו מתפלאים ואמרים ליוסף, תגיד, אתה נורמלי? המלוך תמלוך עלינו? האם זה יתכן? וכי אתה תמשול עלינו? אבל יוסף, לקח זאת ברצינות. הוא האמין בחלום שלו, שזה אות וסימן מן השמים. ולכן הוא היה אומר, 'יהי רצון', הלואי שכך יהיה. א"כ, הדבר אינו נוגע בכלל, לשאלה ששאלנו. כי שם, הם עצמם לא נתכוונו לברך.

 

בנתיים אין לנו פשיטות ברורה על שאלה זאת, הדבר נותר אצלי לכאורה בגדר ספק. לא ראיתי שאלה זו, בשום ספר. אמנם לא חיפשתי, אבל לא זכור לי, שהשאלה הזאת נידונה. אם למישהו יהיה איזה רעיון, סברא או טעם, או מקור, לגבי העניין הזה, נשמח אם יודיע זאת לנו, ובע"ה נזכה ונְזַכֶּה בכך את הרבים. [המשך ומסקנא בעניין זה, תמצא בשיעור הבא].


השלמה מהשיעור השבועי מוצש"ק וישב ה'תשע"ו.

 

השלמה והכרעה בעניין אדם שבירך ברכה או ספר ספירת העומר בלשון תמיהה, ולא תיקן את עצמו, האם יצא ידי חובה.

 

בשיעור הקודם הסתפקנו, לגבי אדם אשר בירך ברכה בלשון שאלה. דהינו, תוך כדי שהוא מברך, למשל אם הוא רצה לברך 'בורא פרי העץ', אבל הוא באמצע פתאום מסתפק, אולי הברכה היא 'בורא פרי האדמה', או 'שהכל', לכן הוא שואל את הנוכחים, 'בורא פרי העץ'? הוא רוצה שיאמרו לו, האם זה נכון, או שלא?

השאלה היא, האם יוצאים בכך ידי חובה?

 

ואמרנו אז, כי שאלה כזאת היא גם לגבי ספירת העומר. דהיינו, אם אדם ספר ספירת העומר, בלשון שאלה. כגון, הוא אמר 'האידנא חמשא יומי בעומרא', בלשון שאלה. הוא רוצה שיאמרו לו, האם הדבר נכון.

 

ברצוני לומר על כך ברכת יישר כח, לידידנו הרה"ג נתנאל עומיסי שליט"א, אשר הזכיר לי נשכחות. הוא אמר לי, כי הכף החיים [בסי' תפ"ט ס"ק ס"א] מדבר על כך, לגבי ספירת העומר. אמרתי לו, יפה מאד, טוב שהזכרת לי זאת, כי כתבתי בעבר הערה על דברי כף החיים הללו, שם במקום. וממילא נזכרתי בס"ד, כי בזמנו כמעט כבר פשטנו את הספק הזה.

 

אמנם, בזמנו הדבר לא נשאר אצלי בתורת מסקנא ברורה, כיון שהדבר לא היה אצלי מוחלט. אבל כעת, חושבני כי אפשר יותר להכריע. מתוך שעסקנו טוב בנושא זה, ממילא הוא התלבן.

 

לגבי הלכות ברכות, לא מצאנו עדיין מי שדן בכך. אולי מישהו יודע, או ראה שדנו בכך. אני לא ראיתי. אבל לגבי ספירת העומר, ישנו ספר אחד שדיבר על כך, וזהו הספר זכור לאברהם (אלקלעי), ואת דבריו הביא הכף החיים בקצרה, אבל בעל זכור לאברהם [אות ע'] כתב על כך באריכות.

 

זה לשון הכה"ח, מי ששאל לחבירו בלשון שאלה בזה הלשון, ד' ימים הם בזה הלילה? והשיב לו, הן. עיין זכור לאברהם אות ע' שכתב, כיון דספוקי מספקא ליה, כולי עלמא יודו דלא יצא, דאין דרך למנות בלשון שאלה, ויוכל לספר בברכה, וכ"ש המשיב יעו"ש.

 

בספר זכור לאברהם, הסביר בעצמו את הספק כך, יש להסתפק, במי ששאל לחבירו, בלשון שאלה. שלא שאל לו, כמה ימים הם, אלא שאל לו בזה הלשון, ד' ימים הם בזה הלילה? והשיב לו, הן. אי יצא ידי חובה, ולא יכול לספור עוד בברכה, דדמי לדין מרן. הרי מבואר ע"י מרן בשו"ע, שאם אדם אומר את מניין הימים לעומר, אפילו שלא התכווין לצאת ידי חובה, חוששים למד"א מצוות אין צריכות כוונה. אפילו שהוא לא התכווין לספור, הוא רק ענה כך למי ששאל אותו, כמה ימים היום לעומר? והוא ענה לו, כך וכך ימים. ממילא, הוא כבר אמר את הספירה של אותו היום. אמנם הוא לא התכווין לצאת ידי חובה, אבל הרי יש אומרים כי מצוות אינן צריכות כוונה, ולשיטתם כבר ספרת את ספירת העומר, חוששים אנו לכך עכ"פ שלא לברך. או דילמא, דדוקא בדין מרן, שהשיב לו כך וכך ימים, הוא דחשיב כמונה, אעפ"י שלא כיון לספור. אמנם בנדון זה, שהשואל, מה שמוציא מפיו, אינו אלא בלשון שאלה, וספוקי מספקא ליה, אם הם ד' או לא, בזה כ"ע יודו דלא יצא. דאין דרך למנות, בלשון שאלה ותימה. זאת איננה ספירה.

 

והוא מוסיף, וכן מסתבר, דאינו יוצא בזה, ויוכל לספור בברכה. הסברא נותנת פשוט וברור שלא יצא ידי חובה, והוא יכול לברך ולספור לאחר מכן שוב. כי ספירה בלשון שאלה, אינה נחשבת ספירה. מכיון דהוא עצמו, מה דמוציא מפיו, הוא בלשון ספק ושאלה, ואינו יודע בירור הדבר. איך יעלה על דעת, לומר גם בזה, דמצוות אין צריכות כוונה, ויצא בזה. כיון שמעיקרא, הוא אינו יודע, אם כך וכך הם, או לא. ועל הכל, שהוא לשון שאלה. הוא מכניס כאן, שני דברים. ראשית, שאפילו בלב, אינו יודע מה היא הספירה. הוא מחכה שיענו לו, האם הדבר נכון. ובנוסף לכך, גם את מה שהוצאת בפיך, היה בלשון שאלה.

 

ישנו פרט אחד, אשר בכל זאת, לפי דעתו, יש מקום לדון בכך. כי לפעמים האדם שואל, לא מתוך שהוא מסופק לגמרי, אלא מתוך שיש לו צד רחוק, שמא הוא טועה. אבל קרוב לודאי, שהוא אכן צודק. על נדון זה, הוא אומר, כי אולי אכן יצא יד"ח.

 

מסיים הזכור לאברהם ואומר, והיה אפשר לומר, דאפי' אם יודע בבירור שהם ד', אלא דעל צד היותר טוב שאל, כדי להוציא שום צד ספק מליבו, עכ"ז יוכל לספור עוד בברכה. כיון דמה שמנה, לא היה אלא בלשון שאלה, ואין דרך למנות כך. אלא דזה יש לדחות. דהיינו, דבר זה איננו ברור לו. אמנם, כשהוא מסופק בדבר, אם זהו ספק השקול, הספק אצלו מוחלט וגמור, וה"ה בנ"ד האם הברכה היא 'העץ' או 'האדמה', והוא ממתין לדעת מה שיאמרו לו, נראה דלא יצא. ויש קצת ראיה ג"כ מלשון מרן. דאם איתא דבנדון זה ג"כ יוצא, הו"ל למרן לאשמועינן זה. וכ"ש המשיב כך נראה לי כעת וק"ל.

 

כתבתי בזמנו הערה בגליון הזכור לאברהם שלי בזה"ל, תמציתו הובאה בקיצור בכף החיים סימן תפ"ט ס"ק ס"א. ולכאורה יש לדון מזה למי שבירך בלשון שאלה, בורא פרי העץ? שיאמר לו השומע האם זה ברכתו, שאין זו דרך ברכה.

 

כך הדעת נותנת, שזה לא נחשב ברכה. ויכול להיות, שלגבי דיני ברכות, הדבר יותר חמור מאשר ספירת העומר. זה אינו כבוד שמים, שהינך מברך את הקב"ה, ואומר זאת בלשון שאלה. אם כי, הספק אינו על המלה 'בורא', אלא האם זה 'העץ' או 'האדמה', אבל עכ"פ כך לא מברכים. הגע עצמך, אם אדם יברך את חבירו באופן כזה, כיצד היה הדבר מתקבל. ואפילו אם המדובר על הסגנון הנוסף הזה שהוא מביא, כאשר האדם אומר זאת רק על צד היותר טוב, ג"כ הדעה נוטה שהוא לא יצא בכך ידי חובה. נראה כי גם אם האדם בטוח בתשעים ותשע אחוז, כי הברכה היא 'בורא פרי העץ', והוא אומר זאת בלשון שאלה, משום הצד הרחוק כי אולי הוא טעה, גם בנדון זה הדבר לא יעזור.

כך היא המסקנא לפענ"ד בס"ד, לגבי העניין הזה. ברוך ה', שקצת נפשט אצלינו העניין הזה. על כן יחזור ויאמר שוב 'בורא פרי העץ' בניחותא. ואם שהה יותר מכדי דיבור, יחזור ויברך. אמנם יש מקום לבעל־דין לחלוֹק ולחלֵק, דשאני הכא שסוף סוף מכווין גם־כן לברכה, ולפ"ז מי שליבו נוקפו לא יברך בפיו (דהיינו עכ"פ את האזכרות), רק בהרהור בלב.

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

פעולת צדיק
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד