-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
אור ההלכה
מנויים לחיים
ארז יחיאל
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
777 אורחים

משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

    
מספר צפיות: 1821
י"א כסליו ה'תשפ''א

 

החזרת טעיות

שלום לכבוד הרב שליט"א

א'  האם צריך להחזיר הקורא על "תרי טעמי"?

ב'  והאם צריך להחזיר על תביר בתורה? הכוונה, אם הקורא עשה תביר, והטעם במלה הוא לא תביר, אלא מעמיד אחר. והאם יש שוני באם וכאשר אכן מחזירים, בין אם זה לפני אתנחא, לבין אם זה כסרה. ואשמח לפירוט בתשובות.

תודה רבה!

דניאל כהן

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  אין צורך להחזירו אם לא ניגן תרי טעמי, אעפ"י שיש בזה דרשות ורמזים מ"מ כיון שהפשט אינו משתנה גוערים בו, ככל השינויים, אבל לא עד כדי להחזיר.

ב'  כמו־כן אם עשה ניגון תביר במקום טעם מעמיד, א"צ להחזירו אא"כ משתנה המשמעות עי"ז. ואין הבדל בין לפני אתנחא בין לפני סוף פסוק.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק במהר"נ רצאבי יצ"ו

************

חיוב ברכת המזון

שלום רב כנהר. יורנו כבוד מורינו יצחק דגל התורה.

לעניין מי שאינו יודע אלא ברכת הזן בלבד, או שאינו יודע כלל, כמו הנשים בתימן, היש לו לברך ברכה אחת, או כצחות לשונו? האם זה רשות או חובה? וראינו דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק דף מ', ונראה שהקיש מילתא למילתא דתפילה. והמורה בקהילתנו הורה שבכגון זה לא יברך כלל. ולנו קשה, הא כיצד ישבע אדם מן הלחם ולא יברך?

ועוד קשה, מה ניתקן לישראל במדבר? שלוש ברכות בשם ומלכות, או ברכה אחת, או שבירכו ללא שם ומלכות? ומה תיקנו יהושע שלמה ודוד, האם את החתימה בשם ומלכות, או מטבע הברכה? ואם רק מטבע הברכה, כיצד היו חותמין לפניהם?

יורנו כבודו ושכרו כפול מן השמים.

עשהאל

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

מי שאינו יודע אלא ברכת הזן, דעת המג"א סי' קצ"ד סק"ג וסיעתו שלא יברך כלום, וכן העלה השת"ז שם סק"ד. והמשנ"ב ס"ק י"ג העלה שאם אכל כדי שביעה, יברך את הברכה שהוא יודע יעו"ש. והנכון לפענ"ד כמסקנת הכה"ח שם ס"ק ט"ו שיהרהר בליבו הברכה שיודע, וע"ע אוצרות יוסף כרך ט' סי' ח' דף ח"פ. ובזה תנוח דעתך היאך ישבע ולא יברך.

והנשים בתימן אם אירע שאכלו פת לבד או מי שאין לה בעל וכיו"ב שתשמע ממנו, בירכו בנוסח שלהן בקצרה דברי שבח והודאה להקב"ה, שלא במטבע ברכה כלל, וסגי בהכי, כמ"ש בס"ד בבארות יצחק הל' תפילה סק"ט דף ר"ג ד"ה ולעניין.

ומרת אמי ע"ה היתה נוהגת כשאכלה פת לבדה, לברך אח"כ ברכה מעין שלוש, דהיינו על המחיה ועל הכלכלה וכו', כי אביה זצ"ל לימדה נוסח ברכה זו בקטנותה והיתה שגורה בפיה על בריה, ומובן שגם אאמו"ר זצ"ל הסכים להוראה זו, והדבר חידוש. ועכשיו ראיתי בפסקי תשובות סימן קפ"ז דף תר"ח אות ב' שהעלה שניאות לברך על המחיה למי שאינו יודע ברהמ"ז על פה ואין לו סידור או אדם שיעזרהו לברך וכו' עפ"ד כמה פוסקים שבדיעבד ברכת על המחיה פוטרת ברהמ"ז יעוש"ב, וששתי.

ובעניין תקנת ברהמ"ז כשהיו בני ישראל במדבר וכו' יש אריכות בספרים, גם אני הקטן עניתי חלקי בקונטריס מילי דברכות שער א' סי' ז' ח'.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

שאלה אמונית - אמיתות הזוהר ומהימנותו

לכבוד הרב שלום וברכה.

באחד הערבים ראיתי איזה סרטון שממש משך את תשומת ליבי. בסרטון הזה (ועוד רצף סרטונים כאלה) יש איזה אדם שהוא באופן עקרוני רמבמיסט בכל מובן המילה. ( יש רס"ג יש רמב"ם יש תלמוד בבלי מדרשי חז"ל תנך ומשנה ומעבר לכך יש הרבה "שקרנים וליצים").

מה הבעיה?! אני בתור אדם דתי בן 23 לומד בישיבה שומע ממנו אמירות שאינן מצד אחד עולות על הדעת ומאידך הוא ממש מוכיח את אמיתות דבריו. הוא אומר שספר הזהר לא נכתב על ידי רשב"י ומביא לכך המון ראיות: מפגשים שונים של אנשים שלא היו בכלל באותו דור, מוזכר שם תנאים ואמוראים- אולם לא סביר שרשב"י ידע שהתקופה שלו תקרא תנאים ותקופה אחריו תקרא אמוראים, הוא מביא את ה"מקורות" לספר הזהר בין היתר הוא מביא שם ראשון מסוים שאומר שדיבר עם אשתו וביתו של חכם משה די לאון והם אומרות שהוא המציא את הספר כדי לקבל כסף וכו וכו (הוא הביא עוד מקורות- אולי הרמבן מצא וכו אבל הוא מוכיח שזה לא ייתכן...) בנוסף לכך הוא מראה שם מילים מסויימות שהן כאילו בלשון הזהר אולם הן אינן כי אם מילים משובשות מספרדית. ועוד ועוד. כלומר בעיניו- ספר הזהר= שקר מוחלט. כמו כן לכל עניין הגלגול נשמות הוא מביא ראיות מגדולי ישראל שאמרו בפירוש שאין דבר כזה. (זה שיש כאלה שאומרים שיש זה אכן קצת קשה) אני גם יודע שיש שתי גישות כזאת יותר שיכלית וכזאת יותר אמונית וכו וכו. אממה, הוא באמת מבסס את דבריו על ומוצא מלא סתירות ודברים מסוג זה ובאמת לא מסתדר בשכל. (אני אמנם לא מביא את הציטוטים אם הרב ירצה אשלח מיקבץ בין היתר נמצאים של שד"ל, הנודע ביהודה, רס"ג, ספר העיקרים רמב"ם ועוד ועוד) אני גם יודע שיש סתירות ברמבם עצמו וכו אבל אין שם סתירות מסוג זה לפחות לא מה שראיתי עד כה. באחת השבתות קראתי את הספר של הרב יחיא קפאח מלחמות ה' והוא גם נשמע מאוד נכון .. עוד הוא אמר באחד הפעמים שהרי הארי כידוע לא כתב ספרים והרב חיים ויטל כתב את מה שהארי לימדו. - הוא מביא שם איזה ספר משם הרב חיים ויטל קראתי את הספר כדי להיווכח שאכן מה שאותו אדם אמר נכון ונוכחתי לדעת שהוא לא זז מהאמת. יש שם הרבה מאוד סיפורים שהרב חיים ויטל מספר בשיבחו ובאמת זה נראה הרבה יותר מגאווה (מחילה שאני מתבטא כך) רגילה זה כאילו ממש נרקיסיסם. ( אני גם יודע שיש איזה אמירה בגמרא משמת רבי בטלה ענווה ויראת חטא ואז רב יוסף אומר לא תיתני ענוה דאיכה אנא פה זה לתועלת כי לומדים מזה ומבינים שלא אלמן ישראל וכו וכו אבל אצל ר' חיים ויטאל שמתבטא על גדלותו זה ממש לכאורה גאווה -> הוא אמר שם שהוא הכי גדול וחכם בדור בצידיקות וכו - ומוזר שהרי בדורו היה השו"ע ועוד.) דבר נוסף הוא הביא שם סתירות בספר מגיד מישרים המיוחס לשו"ע. שם הוא מביא תאריכים שנגלה אליו המגיד. והבחור ההוא טוען (ואז בדקתי בלוח שנה עברי של כל השנים) אכן התאריכים שם לא קיימים או לא נכונים. וזה שם גם איזה משהו שלילי לאמיתות הספר הזה. (דבר אחרון הוא הביא שם שם מסויים שאנחנו אומרים בר"ה ובכיפור בתפילה לפרנסה- אני השנה לא אמרתי בגלל זו הסיבה - יש שם שם קדוש לכאורה שפירושו בספרדית -בדקתי בגוגל תרגם -פירושו אל בשרני / אל מבשר -"די-קרנוסא" ועוד אנחנו יודעים כי יש 7 שמות קדושים ואין זולתם בתכלס ואם אנחנו מוסיפים אז אולי באמת אלו שמות לע"ז ולא להקב"ה.) אודה לך מאוד אם תוכל להשיב לי על כל הנ"ל.

שלום ש.

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

כל טענותיהם דברים בטלים, חבל שתבזבז זמן ותסתבך כי העניינים הללו כבר נידונו ונידושו בעשרות ספרים ע"י רבים וטובים שהוכיחו באופן ברור כי הזוהר קודש קדשים, ולכל הקושיות יש תירוצים נכוחים.

היזהר ותישמר, כי מי שאין לו אמונה ורוצה לחקור, וסומך על שכלו, יפול בספיקות קשים גם בתנ"ך וגמרא, ביקורת המקרא, אבולוציה, מדע נגד חז"ל וכו'. סכנה. העיקר שתדע שבאמתחתנו יש ויש דחיות מוחצות לכל קושיות המינים והאפיקורוסים, כגון בספרנו זוהר העולם כבשים ללבושך שעודנו בכתובים, ואין בדבריהם ממש. מסכנים. בדוק ומנוסה, כי מה שגורם להם זה חוסר יראת שמים, וחוסר קדושה וטהרה.

עלה והצלח.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

************

מספר הפסוקים בהפטרה

לכבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

במס'  מגילה דף כ"ג ע"א כתוב שמניין פסוקי ההפטרה פי שלוש ממניין העולים. לכן בשבת קוראים 21 פסוקים. ואם שלם העניין בפחות, אז לא צריך להוסיף פסוקים. ואם יש תרגום להפטרה, מספיק לקרוא 10 פסוקים 10 תרגום ועוד פסוק שקוראים בלי תרגום, וזאת כיון שהתרגום עולה למניין הפסוקים. ראיתי שהראשונים התייחסו לזה, וכן השתילי זיתים הסכימו לכך. אם כן מדוע בזמננו קוראים הרבה יותר פסוקים? אם תאמר ש21 פס' זה המינימום ואפשר להוסיף כמה שרוצים, וכן שהציבור יהיה גיבור ויתאמץ כמו שאמר לי פעם ת"ח, לא שייך לטעון כן, שהרי בהמשך הגמרא רבי יוחנן אמר להפסיק לאחר 11 פסוקים שקראו עם תרגום, ורש"י מבאר משום טורח ציבור. אז אם רבי יוחנן שהיה מגדולי האמוראים, תנא ופליג, הפסיק בהפטרה, מן הסתם הציבור שאיתו לא היו עמי הארצות... אז מדוע התימנים מצד אחד ממשיכים עם מנהג התרגום בקריאת התורה וההפטרה, ומצד שני לא הולכים לפי הכללים שהגמרא הביאה?

מחילה על האריכות. אני יודע שאפשר לקצר. אני מתכוון מדוע לא פוסקים כך לציבור, הרי עינינו רואות כמה מכשולים יוצאים דווקא בהפטרה.

בברכה

גיא חרבי

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

אכן לפעמים גם אנחנו קוראים מעט, כגון בהפטרת צו עשרים פסוקים, דברים אחד־עשר. אבל בעלמא קוראים הרבה יותר, ויש הפטרות ארוכות מאד, ולא ראינו שיפסיקו אפילו כשיש טורח ציבור. ולחזק את הקושיא נוסיף דאליבא דמסכת סופרים וירושלמי סגי להפטרה בשלושה או ששה פסוקים, ונפק"מ לדיעבד, כמו שהרחבתי בס"ד בשו"ת עולת יצחק ח"ב סימן ק"ד. ונראה הטעם שסוברים כדעת ספר האשכול (אלביק) ח"א דף קי"א, וכסף משנה פי"ב מתפילה, שבזמן הגמרא עדיין לא היו הפטרות קבועות ומסודרות כמו אצלינו, אלא כל אחד היה בוחר להפטיר בעניין שנראה לו קשור לפרשה יעו"ש. הלכך התחילו ואף סיימו לפי הצורך. משא"כ אצלינו שההפטרות קבועות מימי קדם היכן ההתחלה והיכן הסיום, וכגון שנזכר כבר ברמב"ם סוף ספר אהבה ובאבודרהם ועוד ראשונים, אין לשנות ולזוז ממה שקבעו, דמסתברא שראו הקדמונים בעין חכמתם עניינים החשובים והניאותים לציבור שישמעו אותם, ועוד סיבות כיו"ב. ובעיקר דברי האשכול והכס"מ עמדתי בס"ד בנפלאות מתורתך פ' ויגש ע"פ ובני דן חושים.

אם יש מכשולים ח"ו, הוי כשעת הדוחק שזה יותר מדיעבד. והכל לפי ראות עיני הדיין אשר ישפוט בצדק, והיה ה' עם השופט.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

חזר השואל ושאל:

 

תודה על התשובה. אבל עדיין אינני מבין. הרב הביא את הרמב"ם שהביא את ההפטרות, מאידך גיסא הרמב"ם כותב במפורש בפרק י"ב הלכה י"ג שמפסיק. וזה לשונו, ואם קרא עשרה פסוקים ותירגמם המתרגם דיו ואף על פי שלא שלם העניין. ורש"י כותב על הברייתא במגילה כ"ג שמספיק משום טורח ציבור. וכן פסק גם השתילי זיתים.

 

גאי חרבי

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

הרי ברור שאם לא קראו בכלל אותם עשרה פסוקים את העניין השייך לפרשה, לא יצאו ידי חובה, ויש שהקשר אינו אלא בסוף כגון בהפטרת ויצא ויברח יעקב שדה ארם וגו', ועלולים לטעות בזה מחוסר תשומת לב, וכל שכן בציבור שאינם בני תורה. משא"כ בזמן הגמרא שהיה הקורא בוחר בעניין הקשור לפרשה, לא היה שייך מכשול בזה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

 

************

שאלה בענייני קורונה

 

למרן שר התורה האמיתי מאד הגה"צ רבי יצחק רצאבי שליט"א.

יש סגולה בדוקה נגד קורונה, לחתוך בצל ולהניח ליד הראש בלילה בשינה, וזה עוזר מאד שלא יהיה קורונה.

ושאלתי אם מותר לעשות כך עם בצל של שביעית? והטעם?

 

בברכת כהנים באהבה כעתירת

 

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

מותר, כיון שהוא נשאר ראוי לאכילה.

 

************

חזרת הש"צ כשאין תשעה המכוונים לברכותיו

בס"ד, ז' בכסלו תשפ"א

מע"כ הגאון הגדול בעל "עולת יצחק" שליט"א

אחר בקשת המחילה על שהנני מטריחו, אבקש אם יואיל להשיב בקצרה לשאלתי.

ראיתי בגליון "שערי יצחק" (ויגש תשע"ה) שהביא כת"ר דברי השו"ע (קכ"ד ס"ד) בדין חזרת הש"ץ: ואם אין תשעה מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה. ע"כ. ודייק הדרישה דהוא רק קרוב אבל לא ממש לבטלה. אמנם בחיי אדם (ככ"ט ס"א) כתב: ואם אין תשעה שומעים ועונים הרי כל הברכות שמברך הם לבטלה. ע"כ. ונתקשה כת"ר מדוע שינה מלשון השו"ע שכתב שרק קרוב להיות לבטלה.

ויתכן לחלק דהשו"ע דיבר על אופן שיש תשעה שעונים אמן אך אינם מכוונים לשמוע כל הברכה, דבכה"ג אינו לבטלה ממש דמ"מ יש לברכות שייכות לציבור ע"י הענייה, אך החי"א הוסיף "ואם אין תשעה שומעים ועונים" דבאופן שגם לא עונים אמן הרי אין לברכות כלל שייכות לציבור, והרי זה כמו שמתפלל הש"ץ ביחידות שברכותיו לבטלה לגמרי.

בכן אבקש שישיבני כת"ר שליט"א דעתו הרמתה אם הדברים נכונים, ותרבה השמחה בביהמ"ד.

בקידה והודאה

יוסף פליסקין

ירושלם

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

יישר כוחך, וכבר צידדתי כן שם בדף 6 ד"ה זהו, ואתה הסברת יפה.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[11-12]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מועדי השם
פעולת צדיק
מצות מסורת
טריתא
מיני תבלין וקליות
שר שלום קשת
מצות טעמו וראו
ת"ת עטרת חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עבור לתוכן העמוד