-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1186 אורחים

משלחנו של מרן: חלק משאלות שהופנו השבוע ללשכת מרן פוסק עדת תימן שליט"א

    
מספר צפיות: 10008
מנחה בעשירי בטבת שחל בערב שבת, כריעה ב"ברכו", מים אחרונים בסעודות, ממונות , הלכות בשר בחלב. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו מפי מרן שליט"א דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים
י"ז כסליו ה'תשפ''א

מנחה בעשירי בטבת

השלום והברכה כבוד הרב!

י׳ בטבת שחל ביום ששי א) האם נכון להתפלל מנחה גדולה? או אולי מנחה בפלג המנחה עם ברכת כהנים ב) האם להניח תפילין? ג) להתפלל עם בגדי שבת ולהמשיך שיר השירים. איך הכי נכון לנהוג ?

איתמר כהן

בית כנסת ״סוכת שלום״

פתח תקווה

 

להלן תשובות מרן שליט"א:

 

א'  עדיף בפלג המנחה עם ברכת כהנים.

ב'  רצוי לא להניח תפילין.

ג'  כן.

 

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*********

 

כריעה ב'ברכו'

 

שלום כבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א.

בשע"ה סימן י״ג סי"ד כתוב - השליח־ציבור כורע כשהוא אומר ברכו, וזוקף בשם. והציבור נשארים מִיּוֹשֵׁב, וכך הם עונים ברוך י"י המבורך וכו'. ויש נוהגים שהציבור מגביהים גופם מעט וכורעים. שאלתי האם גם בתימן נהגו שהשצ כורע בברכו? האם יש הבדל בין ברכו שביוצר לברכו שבקריאת התורה? האם הציבור גם כן כורע בישיבה? האם יש לחשוש לבל תוסיף לכריעות שקבעו חכמים כמו דעת הספרדים? האם מותר להשאר קבוע במקומו בשעת עניית ברכו בציבור שנוהג לכרוע? הק׳ דניאל.

דניאל

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  גם בתימן נהגו כן, וזה פשוט, כי לולא כן לא הייתי כותב כך בסתם. והרי כבר מהרי"ץ העלה כך בע"ח.

ב'  בקריאת התורה אינו כורע, כמו שביארנו בהערה שם אות כ"ח.

ג'  הציבור לא כורע כלל, זולת ליש נוהגים הנז' לעיל בתוך הסעיף.

ד'  אין חשש בל תוסיף בכריעות רק בתפילת י"ח ששם תיקנו חז"ל כריעות במקומות קבועים.

ה'  בציבור שנוהג לכרוע, ראוי לעשות כמותם כמו בכל שינויי המנהגים, ובפרט כגון דא שנראה להם חסרון כבוד שמים. אלא אם כן הוא נמצא במקום צדדי, או אחורי, שאינו נרגש לציבור שהוא אינו עושה כמותם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*********

 

מים אחרונים בסעודות

 

בס"ד ראינו בסעודות נוהגים להביא מים אחרונים למקום סעודה ורוחצים למסובים. ואין מקפידין כלל לסלק המאכלים תחילה והרי גזרו חכמים שאין נוטלים לידים עד שמכבדין הבית מחשש שימאסו המאכלים?

יהודה

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

העניין מפורש בשלחן ערוך סי' ק"פ סעיף ג' שעכשיו אין נוהגים כך וכו' יעוש"ב ובמפרשים, ובמ"ש בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר סימן ל"ב אות י"ט.

 

*********

 

ממונות

יש לי רב קו, עד היום הייתי סטודנט מה שאומר שאני יכלתי לעשות חופשי שנתי, עכשיו נגמר לי תקופת הסטודנט ואין לי אפשרות לעשות חופשי שנתי רק חופשי חודשי. האם מותר לי להצהיר שאני עדיין סטודנט בשביל שאוכל להשתמש בחופשי שנתי?

הודיה

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

הנושא לא מוכר לי, ושאלות מסוג זה אני משתדל לא לענות.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

*********

 

הלכות בשר בחלב

 

כתב מרן שליט"א בשע"ה (חיו"ד סי' קל"ו בעיני יצחק אות נ"ח) ג' טעמים להיתר אפיית כובאנה חלבית. א' שאין לשים אלא כמות מועטת לאכילת יום אחד. ב' שריחה נודף ומורגש שהיא חלבית. ג' שנאכלת בעודה בכלי שלה וניכר שהוא חלבי.

האם היתרים אלו נאמרו גם כשיש חשש שמי מבני הבית לא ידע ולא ירגיש שמדובר במאפה חלבי?

בכובאנה שאין ריחה נודף ואין הכלי ניכר שהוא חלבי, האם יועיל לשים מדבקה 'חלבי' על הכלי או על הכובאנה עצמה?

האם היתרים אלו מועילים גם כאשר מביאים כובאנה זו למקום ציבורי כגון בית הכנסת בעיתות שמחה או לבית אבלים וכדומה?

בברכה"ת,

צעיר תלמידיו, אביחי שרעבי.

 

להלן תשובות מרן שליט"א:

א'  ההלכה לא משתנה בגלל יחידים יוצאי דופן, אבל צריך להזכירו ולהזהירו.

ב'  מסתבר שמועיל. ומה שלא נז' עצה זו בש"ס ובפוסקים, אינו אלא מפני שעניין מדבקה נתחדש בזמנינו.

ג'  כן.

נ"ב  יש להעיר כי ההיתר השני מפני שריחה נודף וכו', אינו שייך כל-כך בזמנינו, שאין לה כל-כך ריח כמו שנהגו בעבר.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

הוסיף השואל ושאל:

 

בהורמניה דמרן שליט"א אוסיף לשאול

 

א' עצה זו של מדבקה לכאורה אינה ניכרת כאשר מגישים את הכובאנה ופורסים אותה לפרוסות כמקובל, ובוודאי כאשר היא מוגשת בציבור. האם כוונת מרן שליט"א דסגי שבשעת האפייה היה היכר.

 

ב' מרן שליט"א השיב שההיתרים האמורים הם גם במקומות ציבוריים. וזכורני שפעם השיב מרן שליט"א שראוי להימנע מלהביא כובאנה חלבית בשמחת תורה. האם הכוונה שמצד פת חלבית הדבר מותר גם כשמביאים למקום ציבורי, אלא שיש להימנע מחשש מכשולות?

 

ג' האם יש שיעור לריח הנזכר בהלכה, שנאמר כי ריח החמאה היום אינו בכלל. הלא אף אם אין ריחה נודף כבעבר, סוף סוף יש לה ריח חמאה.

 

בברכה"ת, צעיר תלמידיו,

אביחי שרעבי

 

להלן תשובות מרן שליט"א:

א'  לא סגי בשעת האפייה, אך צריך שגם כשזה פרוס תהיה מדבקה בצלחת, או פתקא.

ב'  מחשש קלות ראש בבית הכנסת, ופריצת גדרים.

ג'  צריך שיהא ניכר ונרגש.

 

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[26-29]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מנויים לחיים
פעולת צדיק
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
עבור לתוכן העמוד