-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
"תפילת הצדיק - בקבר יוסף הצדיק"!
מוסרים שמות ובקשות לתפילת מרן הגאון הצדיק רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בקבר יוסף הצדיק בשכם, ומתברכים בכל הישועות לשנה טובה ברוחניות ובגשמיות ומילוי כל המשאלות לטובה! צדיק גוזר - והקב"ה מקיים!
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1108 אורחים

בעניין שלש סעודות ביום טוב

    
מספר צפיות: 1185
ט"ז תשרי ה'תשפ''ב

שלש סעודות ביום טוב

צופה הייתי בשולחן ערוך המקוצר או"ח סי' צ"ח ס"ג וראיתי שלא נוהגים לאכול שלש סעודות ביו"ט, אבל אני הייתי סבור שהתימנים נוהגים בכל כדברי הרמב"ם, והרי הרמב"ם פסק (פרק ל' משבת הלכה ט') שגם שלש סעודות עושין ביו"ט כבשבת, אז אני שואל האם יש איזה סיבה למה לא נהגו בזאת כדבריו, או האם יש שיטה אחרת בביאור דבריו, והאם היה היו חוגים ועדות בתוך עדת תימן לפנים בישראל, שכן נהגו בשלש סעודות ביו"ט, וכפשטות לשון הרמב"ם?

יורנו המורה,

יעקב אבן-פינה.

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

זו טעות נפוצה מאד שחושבים כי התימנים נוהגים הכל כד' רבינו הרמב"ם, ולא היא, שהרבה מנהגים קבועים אצלינו דלא כוותיה וכיעויין שם בשלחן ערוך המקוצר בסוף הכרך השלישי בקונטריס כללי מהרי"ץ, ובשאר מקומות שהרחבתי בזה.

ומאז ומקדם כך הוא, כי עיקר התקבלות חיבור הרמב"ם היתה מפני שהושווה למסורת שלהם עוד מלפניו כמ"ש במגילת תימן המיוחסת למהרי"ץ, והביאותיו במאמר משנת מהרי"ץ פרק שני, ומה שלא הושווה החזיקו ונשארו במסורתם, וישנם בזה עוד פרטים וחילוקים שאכ"מ.

בנ"ד איננו יודעים איך נהגו קדמונינו בזה כי לא מצינו עניין זה מפורש בספריהם, ודלמא רק אח"כ השתנה המנהג, מאיזו סיבה. עכ"פ במציאות כן ראינו מהדורות האחרונים הידועים לנו בבירור שלא נהגו אז בסעודה שלישית, שהם התפללו אז מנחה וערבית סמוכות, והרי זה דבר ידוע ומפורסם.

וכך העלה כבר לפני כמאתים וחמשים שנה גם מאריה דאתרין מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק, כמו שציינתי שם בשע"ה בסימן צ"ח בעיני יצחק הערה ד' [ולכאורה ה"נ מוכח ממש"כ בספרו עץ חיים ח"א דף קמ"ז עמוד שני בטעם שאין אומרים במנחה דיום טוב ואני תפילתי, לפי שמתפללים אותה סמוך לערבית יעו"ש] אשר על פיו ישק כל דבר במנהגי קהילותינו המחזיקות במנהג הבלדי שהוא המקורי והקדום. חוץ מהדרדעים שפרצו הגדר לעשות כמעט בכל עניין כרמב"ם (וזאת רק מקרוב, משנת התרע"ד) כתולדה מהשקפותיהם הכוזבות בענייני דעות ואמונות כנודע.

אמנם זכורני שבפירושו של מהר"י צ֗אהרי כת"י על הלכות שחיטה הזכיר סעודה שלישית אף לגבי יום טוב, והוא מחכמי תימן לפני כחמש מאות שנה. אבל עכ"פ אין ראיה שכך נהגו אז, רק שהוא עצמו הלך בשיטה זו.

ולכן אנו מורים בפשיטות שאין צריך לעשות סעודה שלישית ביום טוב. מה גם שיש מן המפרשים שדנו אם אכן כוונת הרמב"ם עצמו לכך, דדלמא מה שכתב שם וכן בימים טובים, אינו חוזר על הכל, דהיינו אף על שלושת הסעודות, רק לגבי הבציעה אז על שתי ככרות, כגון מרן הבית יוסף בסימן תקכ"ט שאין מוכרח לפרש בדברי הרמב"ם שצריך לעשות ביום טוב שלוש סעודות. ובמעשה רוקח פרק ל' משבת כתב דפשוט דלא קאי הרמב"ם אלא אדסמוך יעו"ש. ובספר המפתח במהדורת ר"ש פרנקל החדשה ציינו לכמה ספרים שדיברו בזה, ועיין עוד בשם טוב על הרמב"ם שם.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

 

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[11-14]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
טריתא
ת"ת עטרת חיים
מצות מסורת
ארז יחיאל
אור ההלכה
מועדי השם
שר שלום קשת
מצות טעמו וראו
עבור לתוכן העמוד