-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
"תפילת הצדיק - בקבר יוסף הצדיק"!
מוסרים שמות ובקשות לתפילת מרן הגאון הצדיק רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בקבר יוסף הצדיק בשכם, ומתברכים בכל הישועות לשנה טובה ברוחניות ובגשמיות ומילוי כל המשאלות לטובה! צדיק גוזר - והקב"ה מקיים!
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1298 אורחים

שו"ת: מי שנאנס ולא עשה קידוש בשחרית שבת, האם יש לו לעשות קידוש קודם סעודה שלישית?

מספר צפיות: 1133
ח' חשון ה'תשפ''ב

בס"ד אלול תשפ"א [בתוס' נופך מוצש"ק לפרשת נצבים, ומוצאי יום כיפור תשפ"ב]

 

לכבוד הגאון הגדול מגדולי המורים כש"ת מהרי"ץ רצאבי שליט"א בעל שו"ת עולת יצחק ועו"ס

 

שלום וברכה וישע רב, ושנה טוב וגמר טובה.

 

הנה החודש יצא לאור הספר היקר למר בריה דרבינא הגר"ד יוסף נר"ו ספר 'הלכה ברורה' חלק י"ח, ובדרך לימודי בספר ראיתי שם (בסי' רצ"א בירור הלכה ס"ק יד) שדן במי שנאנס ולא עשה קידוש בשחרית אם יש לו לעשות קידוש קודם סעודה שלישית והביא בזה דברי הפוסקים מרבותינו הראשונים ואחרונים ע"ש וש"נ. ומול סוף עמד לדעת רבנו האריז"ל בשער הכוונות (סוף ענין סעודה שלישית, דף עה סוף ע"ד ודף עו ריש ע"א) ובפרי עץ חיים (שער השבת פי"ח וסוף פכ"ג) שכתב שעל פי הסוד אין בחינת קידוש כלל בסעודה שלישית לכן אין לקדש בסעודה שלישית, ורק בתוך הסעודה יברך על היין[1]. האם יודו במקום שלא קידש בשחרית צריך לקדש בסעודה שלישית או שמא איין שייך לקדש בסעודה שלישית כלל. וכתב ששאל להרה"ג המקובל רבי יעקב משה הלל נר"ו מה דעתו בזה והשיב לו שלפי"ד רבנו האריז"ל הנ"ל אין היתר כלל לקדש על היין וכה כתב תו"ד: "וביאור כוונת הארי ז"ל שבקידוש הלילה וכן בקידוש היום, מקום העליה בתפלות ערבית ושחרית, וממילא מקום קבלת השפע בסעודת שאחריהם, שנגרר אותה העליה הוא בבחינות יותר תחתונות מהעליה דתפלת מנחה, ובאותם מקומות יש מקום לבחינת דין, ולכן שפיר מקדשים בסעודת הלילה ובסעודת הבוקר על היין שמורה על הדין, אבל בסעודה שלישית שהעליה בתפלת מנחה היא עליונה מאד שהיא בפה דעתיקא וממילא בחינת שפע האכילה שבסעודה שלישית שאחריה היא משם שהוא מקום שאין דינים כלל, ולכן אסור על דרך הסוד לקדש על היין בסעודה שלישית. והנה דברי שפתיו של רבנו האר"י ז"ל בררו מללו שמעולם לא אסר את עצם הקידוש בסעודה שלישית אלא רק אסר לקדש על היין שהוא מרמז לבחינת דין ואין בסעודה זו מקום לדין אבל הבא להשלים קידוש היום כשנאנס ולא קידש בבוקר מותר וצריך לקדש בסעודה שלישית באופן המותר על דרך הסוד וכגון על חמר מדינה או אפילו על הפת ורק קידוש על היין נאסר אז לדעת האר"י ז"ל, וכמ"ש בדבריו כמה פעמים שם, ולכן בשלא קידש ביום ובא להשלים חסרון מצות הקידוש שהפסיד, בזה שפיר יודה רבנו האר"י ז"ל שצריך לקדש בסעודה שלישית כל שמקדש בלא יין, וכנ"ל. ומה שכתב בשער הכוונות בהמשך, שעל כל פנים צריך לשתות יין באמצע סעודה שלישית ולברך עליו בורא פרי הגפן, הוא מפני שהקפידא ביין בסעודה שלישית היא רק אם מקדש על היין בתחלת הסעודה כבשאר הסעודות, כי רק בקידוש על היין ישנה הוראה על היות דינים במקום עליון ההוא שכולו חסד ורחמים, וכאילו שהשפע של אותה סעודה הנמשכת מפה דעתיקא היא שפע של דין הרמוז ביין, והוא פגם גדול במעלת המקום ובמעלת השעה שהיא רעוא דרעוין וכנ"ל, אבל בשתיית יין באמצע הסעודה אין בה שום הוראה על מציאות בחינת הדין בשפע הסעודה הנמשך מפה דעתיקא וכמ"ש האר"י ז"ל כל זה בפירוש ". עכת"ד הרי"ם נר"ו. וכבר קדם לו בזה בקצרה בספר "אדרת יעקב – פסקי רב פעלים" (עמ' קעז אות קסח). [וע"ע להרה"ג רבי אבנר עפג'ין נר"ו בספרו דברי שלום ח"ו עמ' שכד והלאה].

 

עם שאין לי הבנה ועסק בנסתרות מ"מ לא אמנע מלהציע מה שבלבבי. דנלע"ד שאין זה נכון לומר לדעת רבנו האריז"ל "שאסור" לקדש על היין בסעודה שלישית שהרי לשונו של מהרח"ו שם הוא "ואין ראוי לעורר שם בחינת דין" [אפילו כדי להמתיקם] ולא כתב שזה "אסור". וגם מאן יימר דלהאריז"ל דאם לא עשה קידוש ביום דאז אין לעשות ולא ראוי? הרי הלכה פסוקה בשו"ע (סי' רע"א ס"ח) אם לא קידש בלילה היין בשוגג בין במזיד יש לו תשלומין למחר כל היום". וכ"פ רבנו החפץ חיים זצ"ל במשנה ברורה (סי' רצא שער הציון סק"ט) וז"ל: ונראה לי פשוט דאם לא היה כוס בבוקר, צריך להדר לקדש[2] קודם הסעודה בסעודה שלישית, דומיא דקידוש של לילה דאם לא קידש צריך לקדש כל היום כולו, וכנ"ל ברע"א סעיף ח. עכ"ל.[3] והעתיקו דבריו בס' מקדש השבת (סי' טו הערה סה), ובספר קובץ הלכות להגר"ש קמנצקי שליט"א על שבת ח"א (עמ' תצו).                                   

 

וזכר לדבר מ"ש  בשער הכוונות (ריש דרוש א מדרושי הלילה) "ובענין הצדקה "אין צורך" לתת צדקה קודם תפלת ערבית כמו בשחרית, יען שעתה הוא זמן דינים קשים". ועי' לרבנו האדמו"ר בעל מנחת אלעזר ממונקטש זצוק"ל בס' דברי תורה ח"א (סי' קיז, הו"ד בשו"ת יביע אומר ח"ט חיו"ד סי' טו, וע"ע בס' מחקרי ארץ על הל' צדקה פ"ג הערה ו) שכתב לדייק בדברי מהרח"ו הנ"ל וז"ל: הרי מבואר שכתב רק "שאין צורך" קודם תפלת ערבית כמו שיש צורך על פי הכונה לתת קודם תפלת שחרית אבל אין פטורים אז ממצות צדקה אם נזדמן לפניו עני. איך קס"ד לומר שיעבור על לא תקפוץ את ידיך וגו' וכיוצא על כמה לאוין דהרי זה כאלו שופך דמים כל המעלים עין ממנו (תענית כא.) וכו'. ע"ש בדב"ק.

 

וכיו"ב בענין אזהרת רבנו האריז"ל בשער המצוות (פר' ואתחנן) שלא לקרוא מקרא בלילה וז"ל: בליל ששי תקרא עשרים וששה פסוקים מן הפרשה עצמה וכו'. אבל בשאר לילי השבוע אין ראוי לקרוא מקרא, לפי שהמקרה הוא בעשייה, והלילה עצמה היא בחינת עשייה, והכל הוא דינין, ואין ראוי לעורר הדינין... עכ"ל. והמדייק גם כאן לא כתב לשון "אסור" רק בלשון "אין ראוי".[4] וכבר האריך והרחיב בזה מרן מלכא זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' ל) והביא שם שיש אומרים שבמקום יש חולה או שעת צרה אפשר לומר תהלים אפילו לפני חצות. ע"ש. וע"ע לבנו נר"ו בהלכה ברורה (סי' רלח שער הציון י"א), [ומ"ש בשו"ת שמן למאור ח"א (סי' לו) י"ל ע"ד].

 

וה"ה בנ"ד דאולי אפשר לומר שגם לדעת רבנו האריז"ל שלא ראוי ולא מתאים לעשות קידוש בסעודה שלישית כנזכר למעלה מ"מ הלא רבנו האריז"ל מדבר כשעשה קידוש בבוקר ואולי לא היה מתנגד דאם לא עשה קידוש בבוקר שאסור לו לעשות לפני סעודת שלישית לקיים ההלכה. ד"לא ראוי" היינו לכתחילה אבל בדיעבד בנ"ד אולי יסכים לקדש.

 

אשמח במאוד לחוו"ד של כת"ר.

 

נ"ב: ולא אמנע מלציין [בנוסף למה שכבר ציינו בחזו"ע והלכ"ב הנ"ל] מה שרשום אצלי על רבותינו גדול"י מכל החוגים נ"ע איך שנהגו בענין זה חלקם עשו קידוש ממש לפני הסעודה וחלק עשו קידוש באמצע הסעודה [עי' בבירור הלכה תניינא להגה"צ מהרי"א זילבר זצ"ל סי' רצ"א] ויש  ששתו רביעית  יין באמצע הסעודה בלי קידוש או שתיה מועטת ויש שלא שתו יין כלל: כידוע מרנא החתם סופר זיע"א בשו"ת שלו (או"ח סי' יז ד"ה יפה) כתב וז"ל: יש מאנשי מעשה מדקדקים לברך על הכוס גם בסעודה ג' משום תוספת קדושה". עכ"ל.

 

וכן נהג הוא בעצמו "מזג לו כוס יין ובירך עליו בורא פרי הגפן. ושתה מעט ואמר להמסובים לחיים..." (ספר "מנהגי רבותינו והליכותיהם" פ"ו ס"ו).

 

וכן נהג נכדו השבט סופר זצ"ל "בסעודה השלישית בירך ברכת בורא פרי הגפן על כוס יין מלא. הכוס היתה גדולה הרבה יותר מהשיעור, והיה שותה רוב כוס" (ספר "מנהגי רבותינו והליכותיהם" על השבט סופר עמ' רעג אות חי).

 

גם נינו הגאון רבי שמואל עהרנפעלד זצ"ל אבד"ק מאטערסדארף "בסעודה שלישית בירך בופה"ג על כוס מלא" (קונ' הליכות והנהגות שם משמואל עמ' יא סעיף לב).

 

ונינו האדמו"ר הגאון רבי יוחנן סופר מערלוי זצ"ל "אח"כ אמר בלחש הפסוקים "ויאמר משה אכלוהו היום" וגו' ומזגו לו כוס מלא יין ובירך בורא פרי הגפן ושתה מעט" (ספר הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' שנח סעיף טז).

 

וכן מצאצאיו הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל בעל שו"ת להורות נתן היה אומר ויאמר משה וגו' על כן ברך ושתה רוב כוס יין (מפי הרה"ג עמרם עקיבא גשטטנר נר"ו, ועי' בזמירות לש"ק להורות נתן עמ' שכז ובלהורות נתן על שו"ע סי' רצא).

 

הגאון רבי יעקב יוסף לעפקאוויטש זצ"ל תלמידו של מהר"ם שיק "אצל השלש סעודות נוהג קודם לברך וגם כן שותה כוס ברכת המזון" (ספר "עקבי יוסף עמ' רפ אות יז).

 

הרה"צ רבי משה סג"ל המבורגר זצ"ל תלמיד מרנא החתם סופר נהג "בסעודת שלישית היה מקדש על הכוס יין בשיעור של רביעית" (קונ' הרב ר' משה סג"ל נאוועמעסטע המבורגר עמ' 16).

 

הגרי"ד הלוי במברגר מוויצבורג זצ"ל "בסעודת שלישית בשבת, אחרי בציעת הפת, קדש על היין בפסוקים "ויאמר משה אכלהו היום..." "ראו ה' נתן לכם" "וישבתו העם" (ספר "כתבי רבינו יצחק דוב הלוי מווירצבורג" במברגר ח"א עמ' תקסט אות כא ועיין שם בהערה 34).

 

אדמור"י סקווירא נהגו לקדש לפני הסעודה (עי' ספר מבואו ועד צאתו עמ' תט הערה יז, ספר רביד השלחן מהד' סיון תשפ"א ריש עמ' שפו).

 

הגה"ק רבי ישראל צבי הלוי ראטענברג מקאסאן זצ"ל "ומזג את הכוס ואמר ויאמר משה אכלוהו היום וכו' ושתה רוב כוס" (ספר הליכות קודש פרק כה סעיף א).

 

האדמו"ר רבי ב"צ ח"ש משולם זישא זצ"ל מהארנאסטייפל "אחר אכילת המוציא היה ממלא כוס יין והתחיל מזמור לדוד וכו' על כן ברך וכו' בורא פרי הגפן בישיבה" (ספר מלכות שלמה עמ' רג סעיף סז).

 

הגאון רבי משה פארהאנד זצ"ל גאב"ד מאקאווא "בירך בורא פרי הגפן ושתה היין לפני התחלת סדר הזמירות..." (זמירות לש"ק "אהל משה" עמ' קיא).

 

הגרש"ז אוירבך זצ"ל הקפיד לשתות יין בתוך הסעודה (ספר "שלמי שבת" עמ' תעה-ו).

 

בנו הגאון רבנו שמואל אוירבך זצ"ל "בסעודה שלישית מברך על היין כדעת הר"ם" (ספר תפארת שמואל עמ' שמ).

 

הגאון רבי משה הלברשטם זצ"ל בעל שו"ת דברי משה "בסעודה שלישית היה מוזג כוס יין בתוך הסעודה קודם "בבואו מאדום" אמר הפסוק 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה' בירך בפה"ג ושתה קצת" (ספר הליכות משה פרק כז סעיף כב).

 

מנהג זידיטשוב לשתות יין (ספר מנהגי זידיטשוב עמ' קכג).

 

הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל נהג לשתות יין בתוך הסעודה (ספר שמחת השבת שם).

 

הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל לא הקפיד לשתות יין (ספר שמחת השבת שם מפי הרה"ג שמחה בונם כהן נר"ו).

 

וכן הגאון רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל לא נהג לשתות יין (שם בשם נכדו הגר"ח ברמן נר"ו).

 

הגאון רבי יצחק שלמה אונגר זצ"ל אב"ד חוג חת"ס נהג "לברך על הכוס בתוך סעודה שלישית" (זמירות לש"ק חמדת ימים עמ' קמה).

 

הגאון רב רפאל בלום זצ"ל אב"ד קאשוי "אמר ויאמר משה אכלוהו היום וגו' על כן ברך את יום השבת ויקדשהו, ומזגו לו כוס מלא יין, והיושב סמוך אליו הגביה לו הכוס בשתי ידיו, וקבלו בשתי ידיו והניחו לרגע על כף ידו, ושוב החזיקו רק בימינו באצבעותיו בצדי הכוס. אמר סברי מרנן, ובירך בפה"ג, ושתה קצת..." (זמירות לש"ק 'רנו שמים' עמ' שטו אות רטו).

 

בנו האדמו"ר רבי אליעזר חיים בלום זצ"ל אב"ד קאשוי בהנהגותיו שרשם לעצמו כתב "לברך על כוס מלא בפה"ג בסעודה ג' או עכ"פ לצאת בשמיעה מאחר חוץ כשא"א כ"א בפהרסיא ויש חשש יוהרא"[5] (ספר "אוצרות שיח חיים" עמ' תקמה אות מב).

 

האדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל "ומסרו לידו כוס של יין, ואמר ויהא רעוא מן קדם עתיקא קדישא וכו', ונשתהה הרבה בזה בלחישה, ובירך בורא פרי הגפן, וטעם רק מעט" (ספר "דרכי חיים ושלום" דפו"ח ח"א עמ' רפג).

 

האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זצ"ל "בירך כוס יין ברכת הגפן בתוך הסעודה. בנו האדמו"ר רבי משה מרדכי זצ"ל לפני הסעודה" (סידור תפלה לדוד מהד' תשע"ד עמ' תקעט).

 

הגר"ש דבליצקי זצ"ל "הקפיד לשתות מעט יין בסעודה זו" (ספר "דרך ישרה" עמ' תקב אות ט).

 

האדמו"ר רבי דוד יצחק אייזיק מסקאליע זצ"ל "וממשיך לומר 'ויאמר משה אכלוהו היום וגו' אח"כ הגביה הכוס בעצמו ואמר 'ועל כן ברך וגו' ובירך על היין" (ספר אדיר במרום עמ' שסט אותיות תתכב-ג).

 

האדמו"ר רבי יהושע העשיל ממאניסטרישצע זצ"ל "היתה תקופה בה נהג לברך על היין, ואחר כך בסוף ימיו לא נהג לברך על היין בסעודה שלישית. וכמדומני שבנו הקדוש בעל זכר אהרן זצ"ל הי"ד נהג לברך על היין. וכ"ק אבא אדמו"ר לא נהג לברך על היין וכמנהג רבנו בסוף ימיו" (ספר "ערכי יהושע" עמ' רמה אות פט).

 

מהר"ם בריסק מטאשנאד זצ"ל נוהג היה "בסעודה שלישית בירך ברכת בורא פרי הגפן על כוס יין" (ספר זמירות לש"ק נועם הנשמות עמ' קמח אות ח).

 

רבותינו לבית רוז'ין שותים יין בתוך הסעודה ואדמור"י לבית וואסלוי, באהוש, וקאפיטשניץ נהגו לקדש אחר ברכת המוציא ואמרו "ויאמר משה" וקידוש דסעודה שלישית "הנני בא לקיים" (ספר זמירות לש"ק "שירי מלכות" עמ' תקיב אות קעג).

 

האדמו"ר מהר"י ט"ב בעל שו"ת דברי יואל זצ"ל תוך הסעודה "מוזגין לו כוס יין של זכוכית ומברך בורא פרי הגפן, ואין אומר סברי מרנן ושותה מעט" (ספר "עדות ביוסף" עמ' פז אות קסט).

 

האדמו"ר מקלויזנברג בעל שו"ת דברי יציב זצ"ל "אח"כ אמר על גביע כסף את פסוקי קידוש היום בלחש, סברי מרנן, בורא פרי הגפן..." (ספר "הליכות חיים" על שב"ק מהד' תשס"ט עמ' ריט אות ב).

 

אדמור"י טהאש זצ"ל נהגו "בסעודה שלישית לקדש על היין" (זמירות "עבודת הלוי" עמ' שפא אות צב).

 

האדמו"ר ישועות משה מווזניץ זצ"ל "ברך הגפן על כוס יין מלא..." (ספר אוצר "הליכות והנהגות" עמ' קט).

 

האדמו"ר רבי יצחק מאמשינאוו זצ"ל "בירך בורא הגפן על כוס קטן שלא החזיק רביעית" (ספר "משמרת הקודש" ח"א פרק כ"ח ס"ד).

 

האדמו"ר רבי חנה הלברשטם זצ"ל אב"ד קאלאשיץ "בסעודה השלישית היה מברך בורא פרי הגפן על כוס יין מלא, וטעם ממנו מעט מזעיר" (ספר "דברי חנה השלם" עמ' תיד אות קמד).

 

אדמור"י בעלזא זצ"ל "לא נהגו לשתות יין בסעודה שלישית" (ספר "טהורים יקדשוה" עמ' רמה אות יב).

 

אדמור"י ביאלא זצ"ל נהגו "לברך על היין בסעודה שלישית ולטעום ממנו מעט מיין" (ספר "אוצר המנהגים ביאלא עמ' קעב, וספר 'אור עולם' עמ' קעד).

 

האדמו"ר רבי יהודה הורוביץ מסטיטשין זצ"ל "מזג יין לתוך כוסו, בירך בורא פרי הגפן וטעם מעט" (ספר "משמיה דר' תנחום" עמ' שס אות ט, וע"ע בספר "בבנינו" פרק ו' ריש עמ' צו).

 

האדמו"ר החקל יצחק מספינקא זצ"ל "אח"כ מזג כוס יין, אמר סברי מרנן ובירך בופה"ג, שתה מעט..." (ספר "אש תמיד" פרק יז אות ה).

 

ונכדו האדמו"ר רבי שמואל צבי מספינקא זצ"ל "מזג כוס יין מלא ואמר סברי מרנן בלחש, בירך בורא פרי הגפן, שתה מעט..." (זמירות לש"ק "זכרון צבי" עמ' רנג אות ח, ובזמירות לש"ק "תפארת צבי" עמ' רחצ אות ז).

 

האדמו"ר רבי אליעזר פיש זצ"ל אב"ד מאטע-סאלקא "אח"כ מזג הכוס ואמר ויאמר משה אכלוהו היום כו' על כן ברך כו', ושתה רק משהו..." (ספר "פרי אליעזר" ח"ב עמ' תקמב אות ב).

 

הגראי"ל שטיינמן זצ"ל "בסעודה ג' שותה רביעית יין" (זמירות לש"ק "אילת השחר" עמ' 11).[6]

 

האדמו"ר רבי נפתלי הורוביץ זצ"ל ממעליץ "בסעודה שלישית היה נוהג לקדש על הכוס, ושתה ממנו ג' לגימות..."(ספר "נזר הקודש" עמ' קלה אות קמ ובהערה רלט כתבו שבגלאגוב לא עשאו קידוש בס"ג).

 

הדברי חיים מצאנז זצ"ל "היה מברך בורא פרי הגפן על כוס יין" (ספר "דרכי חיים החדש" עמ' קיג).

 

האדמו"ר משומרי אמונים זצ"ל "אחר כך אמר בלחש סברי מרנן ורבותי, ובירך בורא פרי הגפן על כוס יין וטעם אך מעט" (ספר "הליכות קדוש" על שב"ק עמ' שצט).

 

אדמו"ר מהר"י מבלאזוב זצ"ל "היה מברך תיכף ומיד אחר ברכת המוציא ברכת בורא פרי הגפן" (ספר "הליכות קודש – בלאזוב" עמ' רא).

 

האדמו"ר רבי יוסף שלמה טריקי זצ"ל ממראקש "נהג לומר קדוש גם בסעודה שלישית... ויאמר משה אכלוהו היום וגו' על כן ברך... מיד לאחר הקדוש היה יושב לעריכת שולחנו הטהור..." (ספר "עבד ה'" עמ' 343-4).

 

האדמו"ר רבי נפתלי צבי לאבין מזדישטוב זצ"ל "וקידש על הכוס יין, והקפיד שלא יאמרו לחיים על כוס קידוש" (קונטרס "פרקי זכרונות – אור הנצח" עמ' כו).

 

הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל "לא היה נוהג לשתות יין בסעודה זו" (ספר "איש על העדה" ח"ב עמ' צד). האדמו"ר רבי אברהם יצחק הכהן מתולדות אהרן זצ"ל "לאחר מכן מזג לעצמו כוס מלא יין ובירך בפה"ג ושתה מעט והחזיר הנותר לקנקן..." (ספר "זכור לאברהם" ח"ב עמ' רלט).

 

אדמור"י באבוב "מוזגים כוס יין, אומרים סברי מורי מרנן ורבותי קודם שמרכין עליו, ושותים ממנו מעט" (ספר "מגן אבות" עמ' תסד).

 

הרה"ק רבי יחזקאל שרגא מערץ זצ"ל אב"ד תולעת יעקב "היו מזמרים אתקינו סעודתא, בני היכלא, מזמור לדוד ג"פ, ובירך על היין ושתה קצת" (סדר זמירות לש"ק "תפארת יחזקאל" עמ' לח).

 

האדמו"ר רבי ישכר בער ראזנבוים מסטרוזניץ זצ"ל לא היה מברך על היין בסעודה זו (ספר "דברי ישכר" ח"ב עמ' לב אות רצה).

 

האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה זצ"ל היה אומר "בסעודה שלישית טוב לשתות מעט יין או ליקר" (ספר "תולדות יעקב" עמ' רטו אות סט).

 

חו"ז האדמו"ר רבי ישראל אביחצירא זצ"ל "נהג בתוך הסעודה לברך בורא פרי הגפן על יין" (ספר "ישראל סבא קדישא" עמ' 278).

 

בתימן לא נהגו לשתות יין כלל (עי' להגר"י רצאבי נר"ו בשו"ע המקוצר ח"ב סי' נט הערה סא). בתוניס (עי' בספר מורשת אבות עמ' קי אות קסו) לוב (עי' ספר נחלת אבות עמ' ע אות קנד) ומרוקו (שו"ת שמש ומגן שם, ספר ניתבות המערב עמ' צח אות קפח, ספר משלחן אבותינו עמ' 164 אות קח, ספר מנהגי בית אבא סוף עמ' 146, ספר אוצר המנהגים והמסורת – לקהילות תאפלילאת/סג'למאסא ריש עמ' 95) יש שנהגו לקדש אבל לא פשט מנהג זה.

 

הגאב"ד הגרמ"א פריינד זצ"ל "מזגו לו כוס יי"ש, ושתה מעט, ואמר לחיים לכל המסובים, אולם על היין לא בירך בסעודה שלישית" (זמירות לש"ק "עטרת יהושע" עמ' שפד אות שכד).

 

הגאון רבי חנינה אברהם לייטנער זצ"ל אב"ד מאנטעווידעא "מילא כוס יין ואחזו בשתי ידיו ובירך, ושתה ב' לגימות ואמר לחיים ואח"כ שתה עוד מעט" (זמירות לש"ק "בנין אברהם" עמ' קטז אות רו).

 

האדמו"ר רבי מנחם מנדל שינאורסאהן מליובאוויטש זצ"ל "אחר כך בתוך ההתוועדות היה אומר סדר סעודה שלישית ומברך בוה"ג ושותה מעט מהיין..." (ספר "אורחות מנחם" עמ' סז).

 

הגאון הצדיק רבי ינון חורי זצ"ל "נהג לשתות יין בסעודה שלישית, ולפני ברכת בפה"ג אמר את הפוסקים ויאמר משה, אכלוהו היום וגו' ראו כי ה' נתן לכם השבת וגו' וישבתו העם ביום השביעי וגו'" (ספר תפלת אבי עמ' 617).

 

הגר"נ קרליץ זצ"ל פסק "נראה דסגי בשתיית יין כל דהו, ואין צריך רביעית, ולא כוס שיש בו רביעית..." (ספר "חוט שני" ח"ד עמ' קו).

 

הסטייפלער גאון זצ"ל נהג לשתות יין בתוך הסעודה (ספר "ארחות רבנו" דפו"ח ח"א עמ' רלח).

 

הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל העיד "ראיתי שהחסידים עושים קידוש בסעודה שלישית אך לא עם הרבה יין אלא אפילו כוסית קטנה וכך יש נוהגים... אנחנו לא נוהגים בזה" (ספר זכותא דיעקב מהד' שניה עמ' כ אות יט).

 

ויבלח"א הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א "מקפיד לשתות יין בכל הג' סעודות ושותה מעט יין" (ספר "אלא ד' אמות" עמ' קכג, וע"ע בספר "אשיחה" ח"א עמ' שכב, וספר שאלת רב ח"א עמ' שכז).

 

הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א כתב "טוב לנהוג כן ולברך על היין באמצע סעודה שלישית, אבל לא לקדש על היין, וכן הוא ע"פ האר"י ז"ל" (שו"ת מקור נאמ"ן ח"א סי' שס"ד).

 

המצפה לתשובתו בבחינת השיבה אבינו לתורתך,

הכותב וחותם בעזרת י"ד ה' החונן לאדם דעת,

בברכת גמר חתימה טובה, תז"ל רנ"ו. ונזכה לגאולה קרובה במהרה דידן. אכי"ר.

עבד נרצע לאדוניו

יששכר דוב הופמן

ברוקלין ניו יורק


[1] ע"ע למרן רבי אבהו זיע"א בחזון עובדיה על הל' שבת חלק ב (עמ' שמ והלאה). ויש שאמרו שגם עפ"י הסוד יש לעשות קידוש לפני ס"ג, עי' מג"א (שם סק"ט) ובערוך השלחן (שם ס"י). ולהחבי"ף בכף החיים (סי' לו סעיף פ) ולבנו מהרי"ן בספרו יפה ללב (דפו"ח סי' רצ"א). והכל נסמן בחזו"ע והלכ"ב הנ"ל.

[2] כתב רבנו הגר"נ קרליץ זצ"ל בחוט שני (כרך שו"ע או"ח ח"א אלול תשע"ה, עמ' רפט) "ומש"כ צריך להדר ולקדש וכו', לכאורה חיובא נמי איכא. ואפשר דלהדר הפירוש שיחזור אחר יין לקידוש".

[3] ע"ע מה שעמד ע"ד המשנ"ב הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל בס' אליבא דשמואל על הל' שבת (עמ' קכה-ו), ובקובץ הלכות (שם עמ' תצז בד"ה ואכן).

[4] ועי' לרבנו הגה"צ רבי עזריה בסיס זצ"ל רבה של ראש עין בשו"ת בית העזרי ח"ד (סי' מו) מ"ש בזה.

[5] יש להעיר ממ"ש מהר"י עייאש זצ"ל בספרו מטה יהודה (סי' רצ"א סוף סק"ו, הו"ד בשו"ת שמש ומגן ח"א סי' סה) וז"ל: מ"מ כבר נהגו העם שלא לקדש כדברי הש"ע מלבד קצת יחידים הנוהגין ע"פ דרכי הקבלה כמבואר בתיקוני שבת. וגם מי שירצה לקדש בלא"ה לא הוי יוהרא ושפיר דמי וכמ"ש מרן ב"י דהמקדש לא הפסיד. עכ"ל. [ועי' מה שכתבנו בענין אחר בחשש יוהרא בקובץ המשביר כרך ה' עמוד קכז אות ה']. וכעת ראיתי להגר"ב שרגא נר"ו בשו"ת ברוך אומר ח"ב (סי' זן, בהערת העורכים הנקרא 'מקור ברוך' אות ז) שתוך ציונם לדברי הרב שמש ומגן הנ"ל כתבו בתוך סוגריים מרובעות "וכן יש לחוש בזה ליוהרא" וכנראה כתבו את זה מדעת עצמם היות שלא כתב כן בשמש ומגן שם.

[6] יש להשוות עם מש"כ בספר שפתי איל (מהד' שניה עמ' כז אות נה).

**********

להלן תשובת מרן שליט"א:

 

לק"י, א' דראש חודש מרחשון ה'תשפ"ב, ב'של"ג.

 

למעכ"ת הרב הגאון יששכר דוב הופמן שליט"א, ברוקלין ניו־יורק, אשר ידיו רב לו בחיבור ספרים יקרים, ומאיר לארץ ולדרים, בקי מופלג בחדרי תורה ספרים וסופרים:

 

א) בודאי הצדק עם כת"ר, אילו באנו לדון אך ורק מצד משמעת הלשון ודיוקו, ממאי דנקט רבינו האר"י בסגנון אין ראוי לעורר בחינת דין:

 

אך כיון שכת"ר הקדים בעצמו שאין לנו הבנה ועסק בנסתרות, זוהי בדיוק נקודת המוצא להבדל ולהפרש חילוקי הדעות בנדון דידן, יען שהימ"ה שליט"א ממארי דרזין, לאידך גיסא הוא, אשר מדברי האר"י אינם נוטים ולא זזין, הלכך נכנס לעובי הקורה, ולפי הבנתו מוכרח להסביר שזה לאו דוקא, והלא כגון דא אשכחן אפילו בפוסקים הפשטנים שיש לשונות אין צריך שמובנם אסור כמ"ש בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר חלק אבן־העזר הלכות יבום וחליצה סימן ר"י אות ל"ב ד"ה ובעל, ויש להיפך אסור שאינו אלא מדת חסידות כמ"ש שם בחלק יורה־דעה הלכות תשב"ר סימן קס"א אות י"ג. ומאי אית לך למימר, שהעיקר בכל כי האיי גוונא ללכת אחר טעם העניין, שרשו ועמקו, ולא להסתפק בדקדוק הלשון גרידא, שאינו מכריע בהחלט:

 

וממילא הוא הדין והוא הטעם למאי דנסתייע כת"ר מדברי המנחת אלעזר לעניין לשון האר"י אין צורך ליתן צדקה קודם ערבית, וכבר עמדתי על זה בתשובה אחרת שאין מזה הכרח, והרחבתי שם בכללות העניין:

 

ב) יש להוסיף כי אף גאון עוזנו מהרי"ץ נקט בלשון זה בספרו עץ חיים חלק א' דף קמ"ז ע"א וז"ל, אין צריך לקדש על היין בסעודה זו. פוסקים ומקובלים. ודברי הרמב"ם אפשר לפרשם שר"ל לקבוע סעודה על היין גם־כן, עיין מפרשיו ע"כ. ומסתמא פשוטו כמשמעו, בפרט שהשוה את הפוסקים עם המקובלים, ובפוסקים ודאי שהכוונה דלית לן בה:

 

אבל יש להעיר כי בחמדת ימים (שהיה בשימושו הקבוע של־מהרי"ץ, אף שהוא שנוי במחלוקת כידוע ואכמ"ל) פרק י"ז (ד"ה ושוב) הלשון, קידוש על היין, בסעודה זו לפי סודם של־דברים, לא יתכן וכו' אין לקדש על היין יעו"ש. ודבריו קרובים למה שהסביר הימ"ה שליט"א, ותניא דמסייעא ליה:

 

ומה שמעכ"ת ציין להרבה מגדולי ישראל שקידשו על היין בקביעות לפני סעודה שלישית, אין הכרח מהם, מאחר שהם לא הלכו אחרי האר"י בכל העניינים אשר יאמר כי הוא זה בלא שום נטייה:

 

ולא באתי בעניי בכל זה להכריע, רק להראות שיש פנים מסבירות טפי לצד השני. ולדידהו הוי כעין בחינת עבר זמנו בטל קרבנו, אם לא קידש בבוקר, מעוות לא יוכל לתקון וגו'. מיהו מאחר שקפידא זו לדידהו היא דוקא ביין שהוא דין ולכן אי אפשר לקדש עליו קודם סעודה שלישית, אבל כיון שאפשר לקדש אז על חמר מדינה ויוצאים בזה ידי חובה לכולי עלמא, הוי כמו פשרה, והרי זו הדרך הישרה:

 

ביקרא דאורייתא

 

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו


 

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6-10]...[11-14]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מועדי השם
שר שלום קשת
אור ההלכה
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות מסורת
טריתא
פעולת צדיק
ארז יחיאל
ת"ת עטרת חיים
מיני תבלין וקליות
מצות טעמו וראו
עבור לתוכן העמוד