-
מרן
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
841 אורחים

שו"ת שונות בענייני מסורת ומנהג בקריאה

    
מספר צפיות: 1937
כ"ד כסליו ה'תשפ''ב

שו"ת שונות בענייני מסורת ומנהג בקריאה

א. שלום הרב איך הנוסח שלנו מסתדר באות דאל עם מה שהאריז''ל כותב על גימטראות של מילים שהאות דאל נמצאת. שהרי הגימטריה שונה בין נוסח העדות האחרות לבין הנוסח שלנו?

ב. איזה מגדולי ישראל אמרו שהגעיא שלנו (התימנים) היא הנכונה ואיפה זה כתוב?

ג. בגמרות ובפוסקים איך היו כותבים את האותיות למשל: דלת של תפילין או דאל של תפילין וכן על זה הדרך..? ויש הוכחות לכך?

ד. אצרף שאלה שביקשו ממני לשלוח למרן שליטא:

לכבוד הרב שליט"א, שמעתי שמנהג בני תימן להגות את המלה הלכות בצורת הנסמך עם דגש בכ"ף: הִלְכּוֺת (-שבת). ילמדנו רבנו את טעמו של מנהג זה. שהרי הלמ"ד מנוקדת בשווא מרחף, דהיינו שווא שמקורו בפירוק צרור שוואים נעים. שכן כשמטים את המילה הֲלָכוֹת לנסמך, הקמץ שתחת הלמ"ד מתרחק מן ההטעמה ועל כן הוא נחטף והופך לשווא נע: הֲלְכות, וכיוון שנוצרה מציאות של שני שואים נעים רצופים - דבר שלא ייתכן בלשון הקודש - השווא הראשון הופך לתנועה קטנה, ובנ"ד חירק, והשווא השני הופך לשוא מרחף, כלומר שווא שמחד גיסא נהגה כשווא נח אך מאידך לא בא אחריו דגש באותיות בג"ד כפ"ת. כך אנו רואים, ע"ד משל, במילה בְּרָכות בצורת נסמך - אין דגש בכ"ף מטעם שהרי"ש היא בשווא מרחף ולא בשווא נח: "...בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם. בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם..." כך מנוקד בכל התנ"כים וגם בתאג. כך נראה גם במלים: דַּרְכֵי ציון אבלות, לא האמינו מַלְכֵי ארץ, לִשְׁכוֹת בית א-לוהינו, ועוד. אם כן מה טעמו של מנהג יוצאי תימן בסוגיה זו.

תודה רבה

עמיחי סינואני

 

להלן תשובת מרן שליט"א:

א'  גם אם לא מסתדר עם האר"י, אבל יש בזה סוד אחר.

ב'  השאלה לא ברורה, איזה הבדל יש בגעיא שלנו.

ג'  הרמב"ם כתב דאל, וכן במדרשי קדמונינו וכדומה.

ד'  שוא מרחף, נתפרסם בגלל שמלמדים כך בבתי ספר כיום, כנראה זה מושפע מהמשכילים שנטו לקבל חידושו זה של הר"ז הנה בעל יסוד הניקוד בניין שלמה ושא"ס דקדוק, אך הוא בלתי מקובל אצלינו וזולתנו, אלא אין כלל קבוע בזה, יש שיבוא דגש אחרי שוא נח ויש שיבוא רפי, והכלל הקבוע רק כשהשוא לפני בג"ד כפ"ת דגוש הוא נח. עי' מסורת הקריאה ע"פ ויביאו את לוט אליהם הַבָּיְתָה (בראשית י"ט, י') ומ"ש בס"ד בנפלאות מתורתך הפט' פקודי על תיבת צָרְתָן ד"ה ובמהדורת, ובמחברת התיגאן דף ס"ו, נשאר הדבר תלוי במסורת, וקיבלנו שהכ"ף כאן דגושה, כפי שנמצא אצלינו בתרגום כמשפט הבנות (שמות כ"א, ט') כְּהִלְכָּת, כמשפטו (שם כ"ו, ו') כְּהִלְכְּתֵיהּ. והרחבתי עוד בס"ד בתשובה נוספת חלק ג'

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

הדפסהוסף תגובה

עוד..

     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. לעמוד הבא
  4.  [6-10]...[21-24]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
טריתא
לחמא עניא
מצות מסורת
ת"ת עטרת חיים
מצות טעמו וראו
ארז יחיאל
פעולת צדיק
שר שלום קשת
מועדי השם
עבור לתוכן העמוד