-
ל"ג בעומר בקבר רשב"י זיע"א
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
380 אורחים

סיפור על נס שנעשה ע"י מהרי"ץ זיע"א בליל ל"ג בעומר

    
מספר צפיות: 1201
י"ד אייר ה'תשע''ח

סיפור על נס שנעשה ע"י מהרי"ץ זיע"א בליל ל"ג בעומר

מתוך המאמר: מהרי"ץ, לידתו ונפלאותיו

מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן

שפורסם בקובץ התורני "דברי חפץ" חלק רביעי

 

... וכֹה כתב בקורא הדורות שם בזה"ל, לימים ביום לַ"גּ בעומר, השכים [מהרי"ץ. יב"ן] בבקר לעלות מן "קאע אליהוד" [שכונת היהודים, עיין מ"ש בס"ד בטופס כתובות שער צילומי כתובות דף רל"ט ר"מ. יב"ן] אל צנעא מדינת הגויים [כי שוק הצורפים שם היה, ושם עסק איזה זמן במלאכתו לפרנסתו, לפי מה ששמענו. יב"ן], והנה איש אחד מומר נצב לקראתו פתח "באב אלסֲבַּאח" [כך הוא שמו של־אותו שער שבחומת העיר, המקשר בין שכונת היהודים לעיר הגויים כידוע. יב"ן] ויגש אליו וידבר לו בחשאי ויאמר, (ידוע) [יִוָּדַע] לך, שאתמול בערב נתקבצו כל האומות לְהִתְפַּלֵּשׁ [רגילים בקהילותינו לכנות כן בשי"ן דרך גנאי, במקום להתפלל בלמ"ד, וכמ"ש בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר יו"ד הלכות עובדי עבודה זרה סימן קמ"ו אות מ"ה ד"ה והמקום. יב"ן] בבית תּפְלוּתם [גם זה נקט דרך גנאי כמובן. יב"ן], ונמנו וגמרו כולם בעצה אחת בלב אחד כאיש אחד, שכל אחד מישראל אחת דתו להמית, להסיר כל ראש ישראלי. ואני השכמתי עתה לראות מי ילכד תחילה. אמר לו, כך נמנו וכך גמרו אפילו בשמים, להעביר תער על כל ראש ישראלי ביום הזה, כי הוא יום טוב יום לַ"גּ בעומר [כך מקובל גם בקהילותינו בדרך כלל, כשיטת הרמ"א בהגהתו לסימן תצ"ג סעיף ב' שמסתפרים ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה וכו', אעפ"י שלדעת מרן בשלחן ערוך שם אין להסתפר עד יום ל"ד, וכמ"ש בס"ד בשלחן ערוך המקוצר הלכות ספירת העומר סימן צ"ב סעיף ו'. וברור דלאו "יום טוב" ממש כדקאמר, אלא קצת מעין זה. ומצינו כבר לכמה פוסקים אחרונים שכִּינו לל"ג בעומר בשם יום טוב, כיעויין בכף החיים סימן תפ"ט סוף סק"ל וסימן תצ"ג ס"ק כ"ט, וצריך לומר שכוונתם כנזכר. ועיין עוד בהגהת הרמ"א בהלכות תענית סימן תק"ע סוף סעיף א' ובאחרונים שם לגבי ערב יום הכפורים וט"ו באב, שנקראים יום טוב. ועיין עוד מה שהערנו בס"ד לעיל פרשת בחוקותי על פסוק ונתתי שלום בארץ ד"ה גם, נגד מה שנתחדש מקרוב אצל קצת, לברך איש לרעהו בימות החול "יום־טוב". יב"ן] יום הלולא דרבי שמעון בן יוחאי ע"ה, לא ישאר ראש אחד מישראל שלא יתגלח. כך נמנו וכך גמרו, וכבר עצתם (הפירה) [הופרה] ונהפכה (לרעה) [לטובה], י"י הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים (תהלים ל"ג, י'), עצת י"י לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור (שם, י"א). הם חשבו עלינו רעה, אלהים חשבה לטובה [על דרך לשון הכתוב בבראשית נ', כ'. יב"ן]. עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל (ישעיה ח', י') אלהים סיכל עצתם:

וכן היה שהופרה עצתם, ונשתכח הדבר ולא נעשה שום דבר. לקיים דברי (התנאי) [הַתַּנָּא, באבות פרק ג' משנה ט"ו] וכל דבריהם כגחלי אש זיע"א. אשריו ואשרי יולדתו, ואשרי חלקו ומנתו ומחיצתו עכ"ל. והמעשה דלעיל, מצאתיהו אחר זמן בסגנון אחר המובן יותר, ונעתיקהו בס"ד לקמן ד"ה בערב:

וכוונתו שמהרי"ץ בדבריו דלעיל, הפך את הגזירה לטובה, וכעין שמצינו בגטין דף לה. עובדא דרבה בר רב הונא שהפכו את כסאו, כדי שתתקיים בכך הקללה שקיללתו אלמנה אחת יעו"ש. וכעין זה כתב מהרי"ץ בעץ חיים דף ט"ו ע"א בפיסקת ברוך שאמר, שלפעמים גוזר הקב"ה על האדם מיתה, והאדם עושה אחר־כך תשובה, אז הקב"ה מקיים הגזירה בדבר אחר, כגון מתה תורנגולתו, או נשברה צלוחיתו, או ניקף באצבעו. מקצת הנפש, ככל הנפש יעו"ש. ושורש עניין זה, נזכר בגמרא פסחים דף קי"ח ע"א. ועיין בדברינו לעיל פרשת לך־לך על פסוק ואברכה מברכיך ד"ה ויש, ופרשת בלק על פסוק ההוא אמר ולא יעשה ד"ה ותירץ, והפטרת וילך על פסוק וקח טוב ד"ה והכוונה. ומ"ש עוד בס"ד בעיני יצחק על שלחן ערוך המקוצר אבן העזר הלכות קידושין ונישואין סימן ר"ו אות תרט"ו ד"ה וכפי. מאידך מצינו בבבא בתרא דף קנג. שקיללה אשה אחת את רבא שתטבע ספינתו, ושרו את בגדיו במים שתתקיים קללתה בכך, ואפילו הכי לא הועיל. ואף בהא דגטין, מסיים התם דאפילו הכי לא ניצול רבה ב"ר הונא מלבוא על־כל־פנים לידי חולי:

וצריך לומר שמעשה זה היה בזמן שנהגו בעי"ת צנעא להימנע מלהסתפר בעומר. אי נמי גם אחרי שחזרו לנהוג (דרך פשרה, מכֹּח המנהג הקדום שהתירו תספורת גם בכל ימות השבוע, עיין מ"ש בס"ד בשו"ת עולת יצחק חלק ב' סימן קכ"ו אות ב' ד"ה ויסוד) להסתפר כל ערב שבת כמו שהורה מהרי"ץ בתשובותיו פעולת צדיק חלק ב' סימן ע"ו, מכל מקום לא כולם נהגו אז כן כמתבאר למעיין שם בד"ה ואם נפשך. מה שאין כן ביום ל"ג שלא נשאר ראש ישראלי בלתי מגולח, כי אז נצטרפו כולם כאחד. אי נמי חל אז ל"ג בעומר ביום ששי, או שבת או ראשון, שאז כולם מסתפרים ביום אחד.

...

אחר זמן, כעת בחודש אדר השני ה'תשס"ה ב'שט"ז, אחרי שכתבתי והכנתי לדפוס רוב ככל הדברים דלעיל, זכיתי והגיעה לידי נוסחא אחרת של־מעשים אלו שהועתקו גם־כן מקובץ כת"י של־הר"א ערוסי הלוי בסידרא כ', ויש בהם שינויים רבים מן המובא לעיל, ולכן ראיתי להעלותם כאן ...

 

בערב של־אחד הימים, נתייעצו האומות בבית תּפְלוּתָם, הנקרא אַלְגַּאמִע אַלְכֲּבִּיר [המסגף הגדול שבעיר צנעא. יב"ן] להשחית את ישראל חס ושלום. ונמנו וגמרו להעמיד אנשים מהם פי בַּאבּ אַלְסֲבַּאח שער המדינה, וכל העולה מישראל לשם ייהרג. ואותו הלילה ליל לַ"גּ לעומר. ואיש לא ידע, כי היתה עצתם ביניהם בסוד. והרב הנז"ל בשכבו על מטתו, בא לו מלאך מן השמים בחלום הלילה ויאמר לו, קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים, כי כך וכך היה המעשה. קם מהרי"ץ ואסף את כל יחידי סגולה אל בית־הכנסת שלו, וערכו תחינה ובקשה למרום. ושלח את הַשַּׁמָּשׁ להזהיר את כל העם לגלח את ראשם טרם זריחת השמש בהשכמה במצות הרב. [הגם דנקיטינן שאין להסתפר בל"ג לעומר אלא ביום ממש אחרי זריחת השמש, מטעם דלא אמרינן מקצת היום ככולו אלא ביום ולא בלילה שלפניו כמבואר בפוסקים, והכי נמי נהיגינן, וכמו שהעליתי בס"ד בשלחן ערוך המקוצר הלכות ספירת העומר סימן צ"ב אמצע סעיף ו', ועיין עוד למהר"ח פלאגי במועד לכל חי סימן ו' אות ז' הובאו דבריו בכף החיים סימן תצ"ג סוף ס"ק כ"ח, מכל־מקום בנדון דידן סמך מהרי"ץ כהוראת־שעה מפני הסכנה, על דעת הסוברים שגם בלילה מותר, כיעויין בפרי חדש שם בסימן תצ"ג ומור וקציעה שם ואליהו רבה סק"ז, והובאו דבריהם בכף החיים שם ס"ק י"ח וסק"ל. אבל אין לומר שהכוונה שיסתפרו רק אחרי עמוד השחר לפני הזריחה, וסמך באופן זה על עיקר הדין שמעמוד השחר יום הוא כידוע, הואיל ואי־אפשר שכל הקהל כאחד יסתפרו בזמן מצומצם זה . יב"ן]. וישמעו אליו כל ישראל ויגלחו [אשרי הדור שנשמע לקול מוריו. יב"ן], ולא נודע דבר. ובבית תפְלותם של־גויים בערב בעת מועצותם, היה עומד ביניהם מומר בר־ישראל שהמיר דתו, ושמע את כל דבריהם והחלטתם:

למחרת השכים לעמוד פתח השער באב אלסבאח, לראות מי הוא מישראל שיפול תחילה וייהרג חס ושלום. והנה הרב ז"ל בעצמו משכים לעלות אל המדינה, ויראה אותו מרחוק ובטרם יקרב, והוא רץ לקראתו ויאמר לרב, אנה תלך. אמר לו, אל המדינה. אמר לו, לא תעלה מפני שהאומות נמנו וגמרו כך וכך בבית תפלותם. אמר לו, אל תירא, כבר עשינו רצונם וגילחו כל היהודים את ראשם. לא נשאר יהודי אחד שלא גילח. ובאה זו לכפר על זו, ולא יהיה כלום בעזרת ה'. ונשכח הדבר מלב האומות לָעַד:

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ארז יחיאל
מצות טעמו וראו
שר שלום קשת
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מצות מסורת
מועדי השם
אור ההלכה
ת"ת עטרת חיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
עבור לתוכן העמוד