-
מרן
-
חיפוש מתקדם
מצות טעמו וראו
מצות מסורת
טריתא
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
677 אורחים

יומא דהילולא לכהר"ר שלום שבזי זצ"ל

    
מספר צפיות: 29366
לקראת יומא דהילולא של מהר"ר שלום שבזי זצוק"ל (בתאריך ט' שבט), מצורפים פנינים על חייו ופועלו, מתוך דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן ,כפי שהובאו בהערת "עיני יצחק" על ספר שלחן ערוך המקוצר

פנינים על מהר"ר שלום שבזי זצוק"ל

מתוך "עיני יצחק" על שלחן ערוך המקוצר למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א

 

תואר שמו 'אבא שלום'

v נהגו בקהילותינו לקרוא למהר"ר שלום שבזי זיע"א בשם אַבָּא שלום, אמנם אין תואר זה מקובל אלא במחוזות שבדרום תימן. מצאתי למפרש קדמון על ההפטריות בכת"י, על פסוק שקמתי "אם" בישראל (שופטים ה', ז') בזה"ל, המלוּמָד המלַמֵד המנהיג, נקרא אב, כאמרו (בראשית מ"ה, ח') וישימני לאב לפרעה. והאשה המלוּמדת המלַמדת המנהיגה, נקראת אם עכ"ל מועתק ללשה"ק.

 

ספרו 'גורל החול'

v מהר"ש שבזי זיע"א סידר ספר גורל החול, ונדפס בספר ילקוט משה (שליקט חכם אשכנזי שביקר בתימן, ונדפס במונקאטש ה'תרנ"ד) וכן בספר תולדות הרששב"ז מִדף מ"ו ואילך, וכתב בהקדמתו שעשה אותו לפי שחכמי אומות העולם מתייהרים בחכמה זו על ישראל, אמרתי לא נופל אנכי מכם, אדרבה עלינו נאמר (שמות י"ט, ה') והייתם לי סגולה מכל העמים וכו' ונאמר (דברים ד', ו') כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' ע"כ. ובתולדותיו של־מהרש"ש שהקדים הראח"ן לספרו אוצר ספרי תימן דף ד' הביא בשמו שכתב בחתימת הספר, נצרכתי לו מפני ששימשתי מלכים, ואין בזה איסור ולא חילול ה' וכו' ויש בו חכמה נפלאה למשכיל וכו' ע"כ. וכעין זה הובא בקורותיו של־מהרש"ש שסידר הרע"מ קורח ונדפסו בתחילת הדיואן המצולם מכת"י עם הקדמותיו ופירושו עליהם. ונרמז גורל החול בזוה"ק פרשת כי תשא דף קפ"ח ע"א, שהעובדים לשמש בניקודין וסימנין דירַתו מקדמאי [פירוש שירשו מהקדמונים] מיומין עתיקין אזלי וכו' ופירש שם במקדש מלך הם צ"ו ניקודים של־חכמת גורל החול כנז' בליקוטי תורה על פסוק הואיל וכו' ע"כ. ומהרי"ח בעל שו"ת רב פעלים בספר ידי חיים הלכות תשעה באב דף ע"ז כתב, גורל החול האמיתי המיוחס לאברהם אבינו ע"ה, שעניינו הוא שהאדם יעשה ד' שורות של־נקודות בקולמוס בדיו על הנייר בלתי מתכוון וכו' ויש שאין עושים שורות הנקודות בקולמוס בדיו על הנייר אלא בתחיבת העץ או הברזל בתוך החול וכו' ע"כ. וע"ע על ספר גורלות החול בשמות הספרים שבסוף ספר סדר הדורות אות ג' דף ר"א ע"ב.

 

קפיצת הדרך

v על מהר"ש שבזי מפורסמים מעשים רבים מפעולותיו הנשגבות, וגם קפיצת הדרך. והנה אכן הוא עצמו בספרו חמ"י פרשת חיי שרה על פסוק ואבוא היום אל העין (בראשית כ"ד, מ"ב) ביאר האופן והתנאים של־שם בן ע"ב לקפיצת הדרך, ומלאך מוליכו למקום שירצה. ובשירוֹ של־מהרש"ש הפותח אֵל המרומם על תהילה וכו', מצינו בהדיא בזה"ל, לקראת גברת [השכינה] תעלה נפשִׁי בליל, עת ירדמה גופי בשינה יהנה. "שם המפורש בעלותה תלבשה", בין הקדושים תקבעה לה מחנה. כמו־כן הובא בגלות תימן קורא הדורות הנז"ל דף מ"ח על גאון עוזינו מהרי"ץ, כשרצה המושל לעכבו אצלו ברחוב כדי לגרום לו לחלל את השבת, אמר מהרי"ץ שֵׁם וצייר לו כצורתו ברחוב נגד החלון, והוא הלך לביתו יעו"ש. ועיין בספרו עץ חיים דף קכ"ז ע"א ד"ה אשגבהו כי ידע שמי, ובמעיל קטון סימן ו' ס"ק פ"ב. וברוך שגלה סודו ליראיו.

 

שיריו

v משירותיו של־מהר"ש שבזי מתבאר למעיין גודל ורוחב ידיעותיו בחכמת הכוכבים והמזלות והשפעתם על בני אדם, אעפ"י שהיתה לו מאידך ידיעה מקיפה גם בספרי הרמב"ם.

 

v מנהגינו שאין חוששים להזמין אנשים לברית מילה, וכך אמר מהר"ש שבזי זיע"א בשירתו שמעתי מפאתי תימן וכו' לשכיניו שימח ברוב גילה, "הזמינם" לראות ברית מילה.

כתבו רז"ל על פי דברי מהר"ש שבזי זיע"א בשירתו אהבת יום שבת, ששבעת הקוראים בס"ת, הם כנגד שבעה קולות שהיו במעמד הר סיני.

 

v בשִׁירָה המתחלת יום שבת תשמח מאד נפשי וכו', ומחלל אותו מות יומת, אם שוגג חטאת יהא עָנְשִׁי, שמענו קצת המתחכמים לקרות ענשוֹ במקום ענשִי. ואין צורך, כי אין בזה קללה ולא גנאי. ואין ראוי לעשות כן כי פוגם החרוז, שהרי סופי הבתים מסתיימים כי אשמחה ראשִי, עניי וכל חלשִי וכיו"ב. ומזה מוכח שבודאי כוונת הפייטן שהוא מהר"ש שבזי (שהרי ראשי הבתים ילוד יוסף שבזי) לקרות ענשי, ומצינו לו עצמו בספרו חמ"י שהקפיד בכה"ג שמע מינה דבנדון דידן אין קפידא כלל.

 ובשירה המתחלת קום ידידי בשחָרים וכו', "יתזוך" כדבורים ידבקו "אותך" בערמה וכו', ושחטה חטאת ואשם על "חטאתך" הגדולה, העיר על זה הר"ד אלגמל בזה"ל, הרוצה יתקן את הלשון ויאמר יתזו הם, ידבקו אותו, חטאתו ע"כ. ופשוט שאין זה דומה לנדון דלעיל.

 

v שמעתי כי על קברי צדיקים ידועים בתימן שהיו רגילים להתפלל שם, נהגו להתרחק ארבע אמות, כגון אצל מהר"ש שבזי זיע"א בעיר תְּעִז, וכן מה"ר פינחס (עיין עליו בסערת תימן דף י' הערה ט"ו. ועוד) ומה"ר לוי בסביבות עי"ת צַנְעַא. וכן כתוב בהדיא בפתיחה לבקשה על קבר מהרש"ש הנז' לעיל, שהוצאתי לאור בקובץ תפילות ובקשות המצורף לתהלים תורת אבות דף רס"ד בזה"ל, ידיע להוי לכון אחינו בני ישראל הבאים להשתטח על קבר זה הצדיק, מי שיש לו חולי או איזה צער בגופו, ילך להתפלל על עצמו אצל קבר הצדיק בִּרְחוֹק ארבע אמות, ויתרפא בעזרת ה' יתברך וכו' ע"כ. והיינו טעמא דהבאים שם אין (עיקר) מגמתם להתפלל לעילוי נשמת הקבור שם, אלא באים לבקש מהקב"ה בזכותו על איזו צרה שבאה אליהם וכדומה, או שימליץ טוב בעדם, הלכך בכי האיי גוונא כולם נהגו אצלינו להתרחק.

 

 

הדפסשלח לחבר

עוד הספדים

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
ת"ת עטרת חיים
ארז יחיאל
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מועדי השם
מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
עבור לתוכן העמוד