-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
מצות מסורת
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
390 אורחים

שו"ת הלכתי בענייני מגיפת "קורונה" (ה')

    
מספר צפיות: 1287
ו' ניסן ה'תש"פ

לק"י, יום ב' לסדר צו את בני ישראל ואמרת אליהם, ה' ניסן ה'תש"פ, ב'של"א.

 

לכבוד מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א:

בעיקבות מגיפת הקורונה ה"י, נתעוררנו ונשאלנו כמה שאלות הנוגעות למעשה, לאנשים הנצרכים להיות בבידוד, וכן לכלל הציבור הממעט בימים אלו לצאת מביתו, עקב המצב השורר בעולם:

 

ואף שיתכן ובחלקן ההוראה ברורה, מכל־מקום עיני הציבור נשואות למרן שליט"א, פוסק עדתנו, המדריכנו בדרך ישרה תמיד, ובפרט בזמנים אלו שההוראה וההכרעה צריכה לבוא מעיני העדה, ואינן מסורות בידי כל אדם:

 

ענייני תפילה וקריאת התורה

 

א' האם ראוי לייחד מקום קבוע לתפילה גם בבית, או שמא כיון וכל מצב זה עראי, אין צריך:

 

ב' השומע קדיש וברכות דרך הטלפון וכדומה, אם חייב או רשאי לענות אמן:

 

ג' בשאלה דלעיל, האם כשמתפלל בשעה שהם מתפללים, עולה לו לתפילת ציבור:

 

ד' המתפללים בביתם, איך ינהגו לעניין קריאת התורה בשני וחמישי ובשבת ויום טוב, מהו חיובם ומה ראוי להם לעשות. האם יקראו המקרא והתרגום או שנים מקרא ואחד תרגום, או שאין צורך לזה כלל:

 

ה' האם צריך להשלים קדיש, כנוסח המובא בתכלאל תורת אבות דף קכ"ו, בכל מקום שאומרים בו קדיש תתקבל או דעתיד, או שמא רק פעם אחת אחר כל תפילה:

 

ו' קהילה שסגרו את בית־הכנסת כליל, ובני הקהילה התפללו איש איש בביתו, האם כאשר יחזרו להתפלל עליהם להשלים את הפרשיות שהחסירו, ומהו לעניין קריאת התורה של־יום טוב:

 

ענייני תענית בכורות

 

ז' לעניין תענית בכורות בערב פסח, שרבים רגילים להשתתף בסיום מסכת ולאכול, האם גם השומע סיום מסכת מאחר, שלא בציבור עשרה, מצטרף עם המסיים להיתר זה. והאם יועיל לשמוע סיום מסכת דרך הטלפון וכדומה, להתיר לו לאכול בביתו:

 

ח' בעניין דלעיל, האם יאמר המסיים קדיש של־יחיד הנזכר לעיל:

 

ענייני כשרות ופסח

 

ט' מי שהשתדל ולא מצא מוצרים ללא חשש חוזר וניעור, כגון שמנים ומוצרי יסוד למיניהם, האם יכול להקל בשנה זו להשתמש בכשרות טובה רק שאינה מקפידה על עניין זה:

 

י' האם השנה יש להתיר לכתחילה למכור מוצרי חמץ ממש, כשחושש שלא ימצא מהם אחרי הפסח, או בכדי למעט את היציאה החוצה לחנויות לרכוש אותם אחרי הפסח:

 

י"א מי שאין בקרבתו מקוה כלים פתוח או אם חלילה יסגרו את מקואות הכלים כולן, האם יש דרך ראויה להשתמש בכלים ללא טבילה, כגון שימוש עראי עד שירחיב ה' לנו, או דרך מכירה לגוי, או שאין להשתמש בכלים כלל עד שימצא איך להטבילם:

 

שאלות כלליות

 

י"ב במקרים שהרופאים עצמם מסופקים אם צריך להיכנס לבידוד, האם נכון להחמיר גם כאשר על־ידי זה יתבטל מתפילה במניין וכדומה משום ספק פיקוח נפש, או שמא נאמר שומר מצוה לא ידע רע:

 

י"ג האם יש להימנע מאמירת שם המגיפה, דהיינו המלה קורונה, ואם כן איך ראוי לומר:

 

י"ד במה ראוי לנשים ולילדים הקטנים שבבית להתחזק בעת הזאת:

 

ולסיום, אבקש את ברכת מרן שליט"א לי ולמשפחתי, לשמירה מכל פגע רע ומן השעות הרעות:

 

כ"ד צעיר תלמידיו

 

אביחי שרעבי

 


תשובה:

 

שלום וברכה, מאדון המערכה, למעכ"ת ידידנו הנעלה, רב פעלים לתורה ולתעודה, הרה"ג אביחי שרעבי שליט"א:

 

א' לא רק ראוי אלא צריך, כדמוכח מלשון הפוסקים, והראשון שכתב זאת הוא המגן אברהם סימן צ' ס"ק ל"ג דנקט בלשון יקבע, שהוא כלשון השלחן ערוך עצמו שם סעיף י"ט לגבי בית־הכנסת, יקבע מקום לתפילתו. וז"ל המגן אברהם, גם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני־הבית ע"כ. ולפי הטעם הזה מתבאר שאין הבדל, אלא אפילו כשזה עראי. כל־שכן לפי המבואר בתורת חיים (סופר) שם ס"ק כ"ה אליבא דרבינו יונה שזה אפילו כשאין בני־הבית מפריעים [והוא הדין כשאין לו בני־בית], וקל וחומר לדעת רבינו יונה עצמו בברכות דף ו: שדין קביעת מקום שבגמרא לא נֶאמר אלא על מי שמתפלל בביתו (ועיין בפסקי תשובות דף תש"י הערה רס"א), ושכן משמע בירושלמי:

 

ב' רשאי לענות אמן כשאין חשש שהיא אמן יתומה, כלומר במקומות שאינם רחוקים שיהא כדי אמירת שלוש תיבות בין האמירה, לבין השמיעה באמצעות המכשיר. ובמקום ספק, יענה אמן רק בליבו, דהיינו בהרהור:

 

ג' יש קצת שסוברים כך, אך לענ"ד אין לסמוך על זה עד כדי לענות קדיש וקדושה וכיוצא בהם דברים שאינם נאמרים אלא בעשרה, מאחר שאינו נמצא עמהם ממש, אלא יהרהר בליבו בלבד:

 

ד' בשבת וביום טוב ראוי שיקראו מתוך החומש, פעם אחת מקרא ופעם אחת תרגום (על־דרך שנתבאר בשלחן ערוך המקוצר סימן כ"ב סעיף ל"ז לעניין ציבור שאין להם ספר תורה, הגם שיש לחלק). ורצוי שיהיה הדבר בין שחרית למוסף. ושנים מקרא ואחד תרגום, אין זמנו כעת דוקא:

 

ה' נהגו כן רק בקדיש תתקבל, ובשערי יצחק הרחבתי בס"ד במקורות העניין:

 

ו' נקדים שאילו היה המדובר ביחיד או ביחידים, פשיטא שאין צורך להשלים, ואין זה אלא הידור בעלמא שנהג בו הגר"א בשבתות שהיה בבית האסורים, לחזור ולשמוע מתוך ספר תורה כל הפרשיות שהחסיר. שאין קריאת ספר תורה חובת יחיד אלא חובת ציבור כנודע. וביום טוב, מסתברא דלדידיה נמי אין צורך, כיון שקוראים כל פרשה בזמנה:

 

ברם בנדון שלפנינו שכל הקהילה לא שמעו קריאת ספר תורה, והוא הדין אם רובם לא שמעו, אין הדין מפורש בתלמוד וברמב"ם ובשלחן ערוך, רק הרמ"א העלה בהגהה לסימן קל"ה סעיף ב' שאם ביטלו בשבת אחת קריאת פרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם פרשה השייכה לאותה שבת ע"כ, ומקורו באור זרוע כמו שהביאוֹ בעצמו בדרכי משה שם אות ב'. ומהרד"ם בשתילי זיתים לא השמיט הגהה זו, אדרבה הוסיף להעלות בפירושו כמה פרטים בזה מסִּפרי האחרונים יעו"ש, מכלל דסבירא ליה שכך הלכה אף לדידן. כי אף שמרן לא גילה דעתו בזה, מכל־מקום אין ראיה שחולק. וכבר כתב מהרד"ם בהקדמתו שאינו משמיט מדברי הרמ"א גם כשאפשר שיהא מוסכם הדין ההוא לדעת מרן אפילו על צד הדוחק יעו"ש. וכן מתבאר מדברי כמה פוסקים ספרדים שהעלה בכף החיים שם, שהם מסכימים והולכים בזה בפשיטות:

 

אבל מהריק"ש לא העלה דין זה אלא בלשון יש אומרים שאם ביטלו קריאת הפרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה עם הפרשה של־אותה שבת. ולא עוד אלא שסיים, שלא נהגו כן בני מצרים בלכתם בשיירות קהל גדול ע"כ. שמע מינה דאית להו דשייך בזה עבר זמנו בטל קרבנו. ומצרים דנקט, מסתברא שהוא לאו דוקא, אלא כיון שהוא גר שם, היה יודע שכך מנהגם. ואפשר שגם בשאר ארצות המזרח כך המנהג, אלא שלא יכל להעיד עליו:

 

על־כל־פנים נראה לענ"ד בס"ד שיהא זה סניף לפרטים השנויים במחלוקת באחרונים, כגון אם החסירו שתי פרשיות [והגר"א מיקל בזה כמו שלמד המשנה ברורה שם בסק"ו ושער הציון אות ח' מדדימה זאת לתפילת התשלומין, כמבואר בסימן ק"ח שהשוגג או אנוס ולא התפלל, משלים תפילה הסמוכה לה בלבד יעו"ש. לפי זה מה שהשלים הגר"א כל פרשיות החסרות כשהיה בבית האסורים כדלעיל ד"ה נקדים, החמיר על עצמו בתרתי. דהיינו א' שהוא יחיד. ב' אפילו רבים, לדידיה אינם צריכים להשלים אלא פרשה אחת הקודמת] שיש מקום להקל לפי ראות עיני המורה, אף שרבים מן האחרונים החמירו בזה כמובא בכף החיים ופסקי תשובות, להשלים אפילו פרשיות רבות שהחסירו:

 

וכל זה בשבת. אבל פרשיות של־יום טוב, נראה פשוט דלכולי עלמא אין צריך להשלים אפילו אחת, מטעם שהקדמנו בס"ד לעיל ד"ה נקדים:

 

ויש עוד להאריך ולדון בכל הנזכר לעיל, וכעת עמד קנה במקומו:

 

ז' אף כשאין עשרה. ודרך טלפון, יתכן בשעת דוחק גמור:

 

ח' יכול לומר, אם רצונו בכך (דהיינו דעתיד וכו' בריך שמיה דקודשא בריך הוא לעילא וכו' על ישראל ועל רבנן וכו', ומובן שידלג פיסקת תתקבל צלותנא). אבל לפי המנהג (כדלעיל תשובה ה') אין צורך:

 

ט' יתכן בשעת הדוחק:

 

י' אפשר להתיר, כי מדינא קיימא לן שהמכירה מועילה, רק שימכור אצל מי שבקי בהלכה:

 

י"א גם שימוש של־עראי אסור, כשהכלי ראוי לשימוש של־קבע, כמבואר בפוסקים. ואין עצה רק למכרו לגוי או ליתנו במתנה לגוי ויחזור וישאלנו ממנו, ועיין עוד שלחן ערוך המקוצר סימן קל"ח סעיף י"ב, ובעיני יצחק שם:

 

י"ב נכון להחמיר:

 

י"ג לא מצינו להימנע אלא בצרעת שאומרים עליה דבר אחר, וחזינן נמי בזמנינו שנמנעים בני אדם מלהזכיר שם מחלת הסרטן רח"ל. ונראה דשאני התם שהם דברים קבועים ואינם תלויים בזמן, מה שאין כן מגיפה אינה תלויה ועומדת אלא זמן קצר, על־דרך שנאמר בישעיהו (כ"ו, כ') חֲבִי כִמְעַט "רֶגַע" עַד יַעֲבָר זָעַם, שדרשוהו רז"ל בבבא קמא דף ס' ע"ב על זמן הדֶּבר. אכן מצינו בנדרים דף מא: בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו, וחידש הגרי"ח בבן יהוידע שם מדנפשיה, שהטעם מפני שלכל מיני חולי, יש ממונה בפני עצמו, ואֵלו הממונים על חולי זה של־בורדם מִדתם להתפעל בשמעם שם החולי הזה מפי בני אדם, שאז יכבידו החולי על כל אותם החולים בו, כאשר תמצא לחז"ל שאין דרכם להזכיר שֵׁם צרעת בפירוש וכו' יעו"ש. אבל מדוייק מלשונו דלדידיה נמי דוקא בבורדם מאחר שמִדת הממונים להתפעל, ולא בשאר חליים, ואין לבדות מהלב בלא ראיה. כל־שכן שהראשונים שם, נתנו לכך טעמים אחרים לגמרי. הר"ן כתב שם (בסוף עמוד א') דלאו לשון נקייה הוא, והתוספות והרא"ש כתבו לפי שהחולה מתבייש כשמזכיר יעו"ש. ואמנם שם בבן יהוידע סיים דמה שכתב רש"י שקופץ מזה לזה, נראה דמדמה לחולי הדֶּבר, דכתיב ביה (דברים כ"ח, כ"א) יַדְבֵּק י"י בך את הדבר, שהוא חולי המדבק בר מינן יעו"ש, ואפשר להבין מזה דהוא הדין לקורונה דהאידנא שהוא מדבק, ולזה רש"י (מדוייק טפי לכתוב, בפירוש המיוחס לרש"י) מכנה בשם "קופץ". אבל כיון שחז"ל פירטו בהדיא בורדם, ולא אמרו סתמא, אין להוסיף מעצמינו שאר חולי בלא מקור. כן נראה לענ"ד. (וחזינן שהגרי"ח עצמו הזכיר שמו של־חולי הקולירא, בבבא קמא דף ס' ע"ב יעו"ש, וכן מצוי בעוד ספרים רבים, הגם שיש מקום לדחות). ועיין עוד המאור שנה ס"ו חוברת ג' (תנ"א) דף צ"ו, וחוברת ד':

 

י"ד כיון שהמחלה מדבקת, צריכים לעשות בהיפך להידבק בו יתברך הרופא כל בשר שנאמר עליו (דברים י', כ') ובו תִדְבָּק. לקרוא תהלים, להרבות בצדקה וחסד, ולהתחזק להתפלל ולברך ביתרון כוונה, אמונה ובטחון ושמחה, להרחיק מכל וכל את המכשירים הטמאים ולחזק את הנגועים בכך לבערם מרשותם שהם גרועים פי אלף מחמץ שבודקים ומבערים, לחזק הקדושה והצניעות ביתר שאת, ולקבל על עצמו להתרחק מתרופות שמקורן בעבודה זרה, כי מסין יצאו וזיהמו בטומאתם לכל רחבי העולם ועוררו קנאת ה', וכמו שהרחבתי בס"ד בשיעורים האחרונים, ופשיטא להישמר מלשון־הרע ורכילות, מחלוקת וכיוצא בהם דברים שבפה וכלי הנשימה בהם פגע חולי הקורונה בעוה"ר. שימו לב על הנשמה, לשם שבו ואחלמה:

 

המקום ברוך הוא ישמור את כת"ר ובני־ביתו וכל הנלוים אליו ויסיר מכם כל חולי וגו', ויבטל מעליכם ומעלינו ומכל עמו בית ישראל כל גזירות קשות ורעות אכי"ר:

 

ביקרא דאורייתא

 

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
טריתא
שר שלום קשת
פעולת צדיק
מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
מיני תבלין וקליות
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ארז יחיאל
מצות טעמו וראו
מנויים לחיים
עבור לתוכן העמוד