-
-
חיפוש מתקדם
מדורים אקטואליים:
 

 

 
וידיאו! מסיבת חנוכה - עמנואל  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

אור ההלכה
מנויים לחיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
551 אורחים

קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (קדושים, ויקרא י"ט, ב')

    
מספר צפיות: 514

דברי הגר"ש וואזנר זצ"ל בצוואתו בעניין הסתכלות בתמונות אסורות, וסגולה לשכוח זאת כמובא בספר נפלאות מתורתך למרן שליט"א.

מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהר ה'תשע"ו.

 

אחת מן הטומאות בדורנו, לצערינו לא חסר, אבל אחת מהן, אלו התמונות.

 

לאחרונה, זכיתי לקבל את הספר 'הפוסק'. הוציאו ספר, על תולדות הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, במלאות שנה לפטירתו, בליל הסדר. וראיתי, שהביאו שם את צוואתו. לא ידעתי מכך, רק כעת. אלו ממש דברים חשובים מאד. הוא עומד על הנקודה הזאת, ומזכיר את העניין הזה.

 

דרך אגב, אני מחשיב את הגר"ש וואזנר זצ"ל, כאחד מרבותי, כיון שאת עניין ההוראה להלכה ולמעשה, בפרט במראות הדמים, קיבלתי בבית ההוראה שלו, וגם ממנו באופן אישי. ובפרט, כאשר הוא נתן לי את הסמיכה להוראה, הרגשתי שנהייתי אדם אחר, שהשתניתי. [עיין בעניין זה בדרשת מרן שליט"א שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" בחוה"מ פסח התשע"ה בעיר רחובות]. פתאום הרגשתי כוח אחר. קיבלתי אומץ וסייעתא דשמיא להבין ולהורות. זה לא מה שהייתי לפני כן. למרות שהייתי בהרבה בתי הוראה, גם בעיר ירושלם עיקו"ת, אבל להלכה ולמעשה, זה היה אצלו, ובפרט לאחר הסמיכה בכתב שהוא כתב [מובא בתחילת הספר קדושת ישראל], נהפכתי לאיש אחר.

 

הגר"ש וואזר כותב בצוואתו [מובא שם בדף קע"א], דברים יסודיים מאד, החשובים לקדושת ולטהרת עם ישראל, ובפרט בדור שלנו. וז"ל, אשרי אדם שאבותיו מנחילים לו, אשרי אדם שאבותיו היו עבדי ה', התנהגו בקדושה ובטהרה. כי מאד מאד רושם הדורות ניכר בבניהם אחריהם, ובפרט בקדושת הברית, מדת היסוד. יסוד היסודות שהכל בנוי עליו. וחז"ל הפליגו בזה מאד מאד, כמבואר בדבריהם ריש פרק שני דנדה, ומצות עשה שבתורה 'קדושים תהיו'. כל ספרי יראים, מלאים מזה.

 

בכל זאת, מה רבו נפילותיו של אדם בזה. הגורמים, או פגם הדורות שקדמו לו. דהיינו, הדורות שלפניו לא היו בסדר, ממילא אפילו אם הוא ירצה להיות בסדר, אבל הוא כבר קצת מושרש בטומאה.

 

אומרים על אחד מן הגדולים, אחד הצדיקים, שקראו לו 'השרף', רבי אורי, הוא אומר דבר נפלא. הוא היה עובד ה', בצורה קשה מאד, עם מאמצים וכו', נורא נוראות. הוא אמר, אבא שלי היה טובל פעם אחת בכל ימי חייו, טבילת עזרא אחת, ולא היה לי עבודת ה' כל כך קשה. הדבר מובן. כי אם אבותיו התנהגו בקדושה ובטהרה, הילדים כבר נולדים בדרגא מסויימת. אבל אם הוא נולד בדרגא נמוכה, והוא רוצה להתעלות, הוא צריך מאמצים עצומים.

 

דבר שני, או שהמחנכים שלו, רבותיו, לא נתנו תשובת לב מיוחדת בזה, וגם זלזול ביסודות חז"ל, כגון לעניין פרק הנישואין, שאמרו במסכת קידושין [דף כ"ט ע"ב] בן עשרים שנה ולא נשא אשה, כל ימיו בהרהור עבירה. בכלל זה, הסתכלות במה שאסור להסתכל, התורה צווחת 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'.

 

הנסיון לימדני, תשמעו דבר נורא ואיום, יתכן מאד שדבר לא טהור שקלטה העין אפילו פעם אחת בקטנותו, יתגלה לפניו התמונה בליל 'כל נדרי'.

 

דהיינו, בליל יום הכיפורים.

 

אתם יודעים, אצל האשכנזים, במקום לומר 'ליל יום הכיפורים', הם אומרים 'ליל כל נדרי'. אינני יודע, מדוע הם מחשיבים את ליל יום הכיפורים, על ליל כל נדרי? אצלינו, הדבר הפוך. [עיין עיני יצחק על שע"ה הלכות יום הכיפורים סימן קי"ד הערה ה']. הרי לגבי כל נדרי, ישנה בכלל מחלוקת בגאונים ובראשונים, האם לומר זאת. הדבר מובא בטור [סימן תרי"ט]. אבל נתקבל אצל האשכנזים, לומר 'ליל כל נדרי'. כשאומרים זאת, כולם מתחילים לבכות. אינני יודע, על מה ולמה? חושבני, שהם בעצמם אינם יודעים... אכן, עון נדרים ושבועות, זהו עון חמור. הדבר ברור. אבל אצלינו, הפיוט 'יראים שלחוני', זהו השיא. אומרים אותו ברעד ובבכיה. בניגון מיוחד. אבל כל נדרי, בניגון פשוט יותר. והאמת היא, שישנה עמקות בזה, אולי צריך להסביר זאת בהזדמנות אחרת בל"נ.

 

הערה מהקהל: הכוונה על נדרי הקב"ה.

תשובת מרן שליט"א: יפה, אבל מי מבין זאת, שרוצים להפר את נדרי הקב"ה? אמרתי זאת פעם לת"ח אחד, שיכווין להפר גם את הנדר של מעלה, כמובא בעץ חיים למהרי"ץ זיע"א שם. אבל הוא אמר לי, תשמע, אני לא במדרגה הזאת, להפר את הנדר של הקב"ה? וחוץ מזה, חושבני שבכלל לא יודעים מכך. בכל אופן, העיקר הולך לפי הכוונה. לא משנה.

אבל זהו דבר מבהיל, שבליל יום הכיפורים, בשיא של היום הקדוש, דוקא אז, פתאום הוא נזכר בתמונה לא טובה שראה, כאשר היה ילד, בחור, וכדומה.

 

ממשיך הגר"ש וכותב, הוא רוצה באמת להרחיק דברים כאלה. זה לא שהוא מחפש זאת, אבל כך נופל לו. הרושם שנשאר מנערותו, חוזר וניעור מפעם לפעם, ודוקא כשמבקש דביקות לעבודת ה', כי אז מתגברת המלחמה.

 

א"כ ראשית, צריך קצת להתעודד מכך, שאפילו אנשים גדולים וקדושים, בוכים ומצטערים על הדברים הללו. שהאדם לא יחשוב, שאם הוא כזה, אזי אבדה תקוותו. כאילו אבד סברם ובטל סֵכוּיָם. שהאדם לא יפול ברוחו ח"ו. אסור להתייאש.

 

קשה להגיע לדבר שבקדושה. כי דוקא אז, כוחות הרע מעוררים אותו למה שכבר שכח ממנו. כשהוא מתחיל לקדש את עצמו, דוקא אז, היצר הרע בא להילחם איתו. ח"ו, הדבר מסוכן. הוא רוצה לשכח אותו בכל כוחו.

 

צריך לדעת, כי כל הסתכלות, זה מציאות חי ממש. ולהוציא מליבו מחשבה פסולה, כאילו הסתכלות. אולי ישנה כאן טעות. ומכל שכן דיבור, הוא דבר שאין בו ממש. ולא אמרו זה, לעניין מלבוש וכי האיי גוונא, על לאו שאין בו מעשה, שאין לוקין עליו. אבל לעניין רושם ופגם, הוא דבר שיש בו ממש. והעין היא כמו אבן שואבת, התמונה נרשמת לעולם, ורישומה ניכר, ורק עם הרבה רחמי שמים אפשר להעביר רישומים אלה.

 

בפרט בדורנו אנו, שנתפרץ מאד עניין התמונות, ועיתונים, ועל כל צעד ושעל אפשר להיכשל בזה. ולפעמים בלא רצון, ובלא יודעין, נקלע למקום איסור הסתכלות.

הוא בכלל לא חיפש זאת, אבל הדבר בא עליו. לצערינו, על כל צעד ושעל, ישנם מכשולים. ואיננו מדברים על תל אביב, או על איזה מקום טמא אחר, על רחובות טמאים, אלא אפילו על שכונת זכרון מאיר, במרכז בני ברק.

 

ובלא רצון, ראה מה שאסור לראות, ובכל זאת נקלטה התמונה במוחו, ועושה רושם לא טוב. וצריך הרבה רחמי שמים להינצל מזה. וישפוך כמים ליבו נוכח פני ה', שיצילנו מזה וכיוצא בזה. ואם אינו עומד על זה, ומרגיל את עצמו להסתכל, והוא דבר שחוזר ונשנה הרבה פעמים עד מאד, אם האדם אינו משגיח על עצמו, ומרגיל את עצמו להסתכל, נקרא ח"ו משומד לדבר אחד, ואת פושעים נמנה, כמבואר בשערי תשובה לרבינו יונה שער ראשון. מי שלא מקבל עליו את האיסור הסתכלות, הוא נקרא משומד לדבר אחד, כיון שהדבר נהיה אצלו הפקר, מבחינתו כביכול האיסור הזה איננו קיים, הוא לא נזהר, הוא החליט שאינו יכול להיזהר בזה, וממילא הכל אצלו הפקר.

 

כאשר הוא בעין רואה, כך הוא באוזן שומעת, ובכל חושי האדם ומדותיו, כי מאד קשה להתגבר על מדות לא טובות. אם רואים, או שומעים, דברים שאינם טובים. צריך האדם להיות כל ימיו דבוק באמרי קודש, מאמרי חז"ל בש"ס ובמדרשים, המלאים אמונה ויראת ה', בספרי יראים ומוסר, לעורר את האדם משינת עולם, מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך.

 

הדברים הללו, הם חלק מצוואתו, שכתב בחודש מנחם אב שנת ה'תשנ"ב.

 

חושבני, כי משנת ה'תשנ"ב ועד עכשיו, עניין התמונות נהיה פי אלף יותר גרוע, עם כל המכשירים – המכשילים שישנם היום. ובכל זאת, למרות הכל, 'השוכן אתם בתוך טומאתם', עם כל הטומאה.

היום בזמנינו, עושים בבחינת 'ויגזול את החנית מיד המצרי', מפיצים הרבה תמונות, לצד השני. דהיינו, מצלמים רבנים, ומפרסמים את תמונותיהם בשווקים וברחובות, ועוד כהנה וכהנה תמונות של עניינים טובים, מה שבעבר לא היה דברים כאלה. כנראה, התמונות של־טהרה, מחלישות קצת את כוח הטומאה. [ומה שיש טוענים להימנע מזה על דרך הסוד, עמ"ש בס"ד בעיני יצחק על ש"ע המקוצר הל' צורות שאסור לעשותן סי' קמ"ה אות כ"ט].

 

בכל זאת, ישנה עצה לדבר הזה. חושבני, כי הרבה צריכים זאת. שמעתי והבנתי מת"ח רבים, כי ישנם כל מיני זכרונות, שהם ראו בעבר, אשר מפריעים להם. כי תמונה, זה דבר שאי אפשר לשכוח. הרי אומרים, כי תמונה אחת, טובה יותר מאלף מלים. מאלף הסברים. א"כ, גם לצד הרע, הדבר כך.

 

הבאתי בס"ד בספר נפלאות מתורתך [פרשת שלח לך, דף של"ז, על הפסוק 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם], סגולה לעניין הזה. המדובר על סגולה, מן הדורות שעברו, אבל חושבני שהדבר מועיל גם בזמנינו. והסגולה היא, לומר חמש עשרה פעמים, את הפסוק הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי [תהלים קי"ט, ל"ז]. זאת סגולה, בכדי לשכוח את התמונה הזאת, להוציא אותה ממנו. חושבני, כי כדאי מאד לפרסם זאת.

 

כתבתי שם כך, מרגניתא טבא אשכחית, מרגניתא היינו מרגלית, בספר של־ענייני סגולות כת"י ספרדי ישן, כמדומני שהכת"י הזה היה מבוכרה, כהאיי לישנא, להסיר ממנו יצר הרע, אם ראה צורה נאה ואינו יכול להעביר ממנו ההרהור, יאמר חמש־עשרה פעמים את הפסוק הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי. לראות שם את ההמשך.

 

בעזרת ה', הדבר יכול מאד לעזור לאדם, מבחינה רוחנית, שלא יזיק לו. למרות שבעצם, אי אפשר לומר, שכאשר האדם רואה דברים שלא ברצונו, הוא לא אשם. הוא כן אשם, כי תמיד יש לכך בסיס, כי אם הוא לא נזהר לפני כן ממשהו אחר, ממילא זה מביא לו לראות יותר גרוע ח"ו. לולי זאת, לא היה צריך לבוא לו המכשול הזה. לכן כתוב, כי הבטחת האר"י ז"ל, לגבי מי שנזהר מחמץ כל שהוא, שלא יזדמן לו דבר עבירה במשך כל השנה, הכוונה היא שלא ביודעין. ח"ו מי שמחפש עבירה, בודאי שיבוא מכשול בידו. [עיין מ"ש בס"ד בתשובותי עולת יצחק ח"ג סימן קל"ז].

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד חידושים לפרשת קדושים

דיקדוקים באמירת סליחות
 
  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

 
 

 

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ארז יחיאל
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מועדי השם
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
שר שלום קשת
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד