|
מוצש"ק וילך - דרשת שבת שובה התש"פ60:00 דק' 20 עמ' |
||||||||
מספר צפיות: 4245 | ||||||||
נושאי השיעור: ביאורים ובירורים בנוסח האשמורות, מדוע מהרי"ץ זיע"א מפרש כי "עתות בצרה" היינו צרות של שאר ימות השנה. מפני מה מסמיכים "תן שלום בארץ" ל"תן שבע בעולם" ולא הסמיכו "תן שלום בארץ" ל"תן שלום במלכות". פירוש הנוסח באות צ' דצלו שפוותהון וכו' הנאמר ב"סדר הרחמים" ביום הכיפורים. ביאור נפלא מהספר ערבי נחל על דברי הגמ' רשעים אפילו על פיתחה של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. ביאור המאמר 'מי האיש הירא ורך הלבב' – מעבירות שבידו, מה הבעיא שיעשה תשובה מיד, ופירוש מחכמי תימן נע"ג מדוע הפסוק כופל ואומר "ורך הלבב". ישנם אנשים המשתמשים עם יצרם הטוב לצורך יצר הרע. עצה ממהר"א פאפו בעל פלא יועץ לאותם אנשים שאינם מצליחים לעמוד בקבלותיהם הרוחניות וממילא באים לידי יאוש. סדר ברכות איש לרעהו בימים הנוראים, עד ראש השנה ומר"ה עד כיפור ובמוצאי יוהכ"פ בלילה. תשובה לשואל מהו "ספר החיים" ומהו "ספר הזכרון". השלמה לגבי הקושיא מדוע הרמב"ם בהל' יסודי התורה פתח ואמר כי מצווין לקדש את ה', ומיד ממשיך ומדבר דוקא על הדינים שבהם מצווין לעבור ולא ליהרג, וקושיא דומה לגבי מה שכתב הרמב"ם וכיצד היא השמחה וכו', ושהשמחה האמיתית היא אך ורק ע"י צניעות והרחקה מן הנשים. צניעות הנשים נועדה לכבדן ולייקרן, ולא להיפך ח"ו. דברים חמורים בדבר הצבת מצלמות אבטחה וכדו' במקוואות של נשים. השלמה בדבר פירושם של חכמי תימן כי גרעין התמר נקרא 'ככותבת' מפני שאפשר לכתוב עמה, והוכחה מעשית לדבר. השלמה בעניין מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש. | ||||||||
ז' תשרי ה'תש"פ | ||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|