-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 

 

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ארז יחיאל
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1154 אורחים

ותלד רחל ותקש בלידתה (פרשת וישלח)

    
מספר צפיות: 1008
י"ז כסליו ה'תשפ''א

טעם לפטירת הצדקניות רחל אמנו, ואשת פינחס, ומיכל בת שאול, בשעת לידתן.

מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נשא התש"פ

חז"ל אומרים [בראשית רבה פרשה פ"ב] שישנן שלוש נשים שמתו מחמת לידתן, אמנם בודאי יש הרבה יותר, אבל הכוונה לשלוש נשים המוזכרות במקרא, רחל אמנו [בפרשת וישלח], אשת פינחס בנו של עלי הכהן [בהתחלת שמואל ב'], ומיכל בת שאול, כפי שנאמר [שמואל ב' ו', כ"ג] וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ, אבל 'ביום מותה' היה לה, דהיינו היא מתה בלידתה.

כך כתוב שם, שלש הן שנתקשו בשעת לידתן ומתו כשהן חָיות - פי' יולדות - ואלו הן, רחל, ואשת פינחס, ומיכל בת שאול.

מה היה העון של רחל? אומר הלקח טוב בפסיקתא זוטרתא לרבי' טוביה, שזה בגלל הקללה של יעקב אבינו, כפי שנאמר [בראשית ל"א, ל"ב] עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה. קללת חכם, אפילו על תנאי היא באה [מכות דף י"א ע"א].

ובזוה"ק [בפרשת וישלח דף קע"ה ע"א] כתוב, שהעון שבגללה מתה רחל, זה בגלל שיעקב אבינו איחר את הנדר שלו. יעקב אבינו אמר, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ [בראשית כ"ח, כ"ב], והוא לא עשה זאת מיד כשהוא זכה לנכסים ולעושר וכו', ואז קיטרג השטן, כפי שכתוב [שבת דף ל"ב ע"ב] בעון נדרים אשתו של אדם מתה.

ולגבי מיכל בת שאול, זה מובן לפי מה שכתוב [שמואל שם], וְהָיָה אֲרוֹן יְ"יָ בָּא עִיר דָּוִד, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְ"יָ, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. ובהמשך כתוב, וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ, וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר, מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים. כיון שמיכל זילזלה בדוד, וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. מזה שנסמך העניין פסוק לאחר מכן, א"כ מובן שזהו ענשה, כיון שהיא ביזתה אותו.

גם בבראשית רבה, וגם במדרש שמואל, כתוב את העניין הזה, ששלושת נשים אלו מתו מחמת לידתן.

כך אומר הלקח טוב, 'ותלד רחל ותקש בלדתה', מלמד שאין האשה נבדקת אלא בשעת לידה, והיינו דתנן על שלשה דברים נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות בחלה בנדה ובהדלקת הנר. ואע"פ שבכל אלו הג' לא נתחייבה רחל אמנו, מ"מ לפי שנאמר 'עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה', נענשה רחל, ולא נגבה דינה אלא בשעת לידתה. והיינו דאמרי אינשי, נפל תורא (חדוד) [חַדדו] סכינא. וכן האנשים, אין נגבה דינם אלא במקום סכנה, כגון גשר וקיר נטוי וספינה, וכל מקום שיש בו סכנה מזכירין לו עונותיו. מקטרגים עליו, ובמצב הזה נפקד עוונו.

לשון הזוה"ק שהובא לעיל הוא כדלקמן, בגין דיעקב, אֵחַר נדריה דנדיר קמי קודשא ב"ה, אתתקף דינא על ידא דמקטרגא דקטריג עליה דיעקב, ובעא דינא בשעתא דסכנה דהות רחל בה. אמר קמֵּי קב"ה, והא יעקב נדר נדריה ולא שלים, והא איהו תקיף מכלא, בעותרא ובבנין בכל מה דאצטריך, ולא שלים נדריה דנדר קמך, ולא נסבת עונשא מניה. מיד, ותלד רחל ותקש בלדתה. מאי ותקש, דאתקשי דינא לעילא גבי מלאך המות, ואתענש יעקב בהאיי וכו'.

החיד"א דן שם בהגהותיו, כי לפי הגמרא זה לא חייב להיות כך, כי הדבר תלוי בחילוקי דעות האם איחור נדר זאת סיבה, או שזאת לא סיבה. בכל אופן, זה אחת משתי הסיבות האלה.

לגבי אשת פינחס, לכאורה הטעם לא מפורש. אבל בס"ד מצאתי בספר נזר הקודש [פרשת וישלח], הוא אולי היחידי שמדבר על העניין הזה, ובדרך אגב הוא אומר עוד חידוש. וז"ל, ואע"ג דהתם אמרינן הכי, על הג' עבירות נדה חלה והדלקת הנר, ואלו ג' הנזכרים בכאן ודאי לא נחשדו בכך, אינה טענה. דהתם לא אמרינן הכי אלא בסתמא, אבל לפעמים מתים גם בשאר עונות קלים, דלעולם השטן מקטרג בשעת הסכנה. הוא אומר שזה לא תמיד, דהיינו זהו אינו כלל. מה שכתוב על שלוש עבירות וכו', זה בדרך כלל. אבל ישנם מקרים, לפעמים יכולות להיות סיבות אחרות. זה לא מצוי, אבל גם זה קיים. והוא מביא לכך קצת ראיה מן הגמ', שבעון איחור נדרים מתה רחל, א"כ רואים שישנן עוד סיבות אחרות, לאו דוקא שלושת אלה.

אח"כ הוא אומר לגבי אשת פינחס, אפשר שמתה בעון בעלה שחטא. הרי כתוב שבני עלי היו בני בליעל, והאשה היא 'פלג גופא', או שהיא קשורה לעון מפני שלא מיחתה בו, אז היא מתה. אי אפשר לומר לכאורה שזה כדי שהוא יסבול ממיתתה, שהרי בשעת לדתה הוא כבר מת, כמפורש בנביא שם.

אנחנו לא יודעים את חשבונות הקב"ה בשמים, אבל לכל הפחות יש לנו קצת הבנה, כיוון מועט להבין את העניין הזה. שנדע כי כל דרכיו משפט וגו'.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

מסורת כשרות החגבים

 

 

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מצות טעמו וראו
פעולת צדיק
שר שלום קשת
מצות מסורת
מיני תבלין וקליות
טריתא
מנויים לחיים
ת"ת עטרת חיים
מועדי השם

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד