-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
662 אורחים

כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה [פרשת עקב]

    
מספר צפיות: 1176

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק קרח התשע"ה.

 

מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך, והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. דהיינו, נזכר רק הפסוק 'והוא רחום'.

 

ועכשיו נהגו רבים לאמרו. מהרי"ץ אומר, כי כבר בזמנו, נוהגים רבים לאמרו. האמת היא, כי אחרי זמנו, כבר כולם נהגו לאמרו. התקבל להגיד זאת, אצל כולם.

 

וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק.

 

א"כ רואים, כי מהרי"ץ מחזיק מהסברא הזאת, ולכן הוא לא כתב זאת בגוף הסידור, אלא רק את הפסוק 'והוא רחום'. וכך אנחנו נוהגים, וכך הנהגנו בס"ד.

 

והסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים.

 

שאלה מהקהל: הפסוק האחרון מרגיז יותר מן הפסוק 'והוא רחום'?

תשובת מרן שליט"א: כאשר אתה מוסיף ואומר פסוק 'י"י הושיעה המלך יעננו ביום קראנו', הדבר מראה כי כביכול אנחנו רוצים להתגבר עליהם. הפסוק השני, בא לחזק את הפסוק הראשון. תושיע אותנו מהם. תציל אותנו. לא צריך להרגיזם יותר מדאי. די באמירת הפסוק, 'והוא רחום יכפר עון'. אם אתה עושה השתדלויות נוספות, ומביא עוד תגבורת, אזי הם אומרים, א"כ נלך נגדכם.

 

אמרנו אז בשיעור, והדברים הובאו בשערי יצחק [מוצש"ק כי תצא ה'תשע"ב], כי כיון שהתכלאל עץ חיים, זהו ספרו של־מהרי"ץ זיע"א, א"כ מדוע מדפיסים את הפסוק הזה בספר שלו?

 

איך אפשר להדפיס דברים, שהם נגד דעת המחבר?!

 

תשמעו מה הוא [דוד צדוק] עונה, מה שהוספתי את הפסוק ה' הושיעה [תוך סוגריים], זה אמנם בהשפעתם הם. שכן בסידור "מנחה וערבית" היוצא [אשר יצא] לאור על ידי מכון "פעולת צדיק" (שנת ה'תש"ס), בראשותם והשגחתם המדוקדקת וכו', הוסיפו פסוק י"י הושיעה [שם עמ' ס"ה] תוך הסידור באותיות קטנות ובסוגריים, וללא כל הערה בצידה. ואף בספר עילוי נשמות וכו', גם שם נכתב בשער הספר 'מסודרים ומוגהים היטב על ידי מכון פעולת צדיק], ושם בתפילת ערבית [לנוסח בלדי] הוסיפו את הפסוק י"י הושיעה (בעמ' קנ"ט) תוך הסידור באותיות קטנות ובסוגריים, וללא כל הערה בצידה. ואם אכן לפי דבריהם זה נגד דעת מהרי"ץ וכו', היאך א"כ הוסיפו הם פסוק זה בעצמם נגד דעת מהרי"ץ, בהוצאת המכון אשר נושא את שמו ודגל שיטתו וכו'.

 

אכן, מכון פעו"צ, הוציאו סידור זה של מנחה ערבית. אבל לא כתוב, שזהו ספר של־מהרי"ץ. רק שזה סידור להתפלל בו מנחה וערבית.

 

ראשית, לא אני הוצאתי את זה, שמי לא כתוב על השער, והדבר איננו באחריותי. אבל בכל אופן, זהו אינו ספר של־מהרי"ץ. זהו סידור 'מנחה וערבית' לציבור, וכתבו את הפסוק הזה באותיות קטנות. ממילא, אין קשר בין הדברים.

 

דרך אגב, גם את ספר תהלים, שהוא בעצמו הגיה בהדרכתי, והוציא לאור, ע"י המכון שלנו פעולת צדיק, גם שם לא כתוב שמי על השער, מאחר שהדבר איננו באחריותי המליאה, כי גם שם ישנם מקצת דברים, אשר נדפסו כנגד דעתי, ושאינני מסכים איתם. כגון, מה שאני זוכר כעת, כפי שכבר אמרתי לכם בזמנו [שיעור מוצש"ק בא ה'תשע"א], לגבי כל המקומות שבהם כתובה המלה 'הללו', או 'יהללו', וכדומה. הם כתבו, כי השוא הוא נח. אולם, אני לא הסכמתי לכך. במקומות שמהרי"ץ לא כתב מפורש שהלמ"ד בשוא נח, צריך לקרוא נע כנהוג וכמקובל. כבר דיברנו על כך בעבר. נו, גם זה יצא על ידי מכון פעולת צדיק, וזאת למרות שאינני סובר כך. א"כ מובן, רק אם שמי מופיע בשער הספר, זוהי דעתי, וזהו באחריותי. אבל בכל אופן, הדבר איננו קשור בכלל האחד לשני. כי כאשר אתה מדפיס ספר של־מהרי"ץ, הוא צריך להיות אך ורק לפי דעת מהרי"ץ.

 

גם ספרַי שלחן ערוך המקוצר, יצאו לאור על ידי מכון פעולת צדיק. לכאורה, אם זה לפי דעת מהרי"ץ, למה מובא שם מנהגי שאמי? וכי זאת היא דעת מהרי"ץ? בודאי שלא. אלא, זהו ספר שאנחנו מוציאים, לפי מצב וצורך הציבור שלנו כיום. הבאנו גם את הבלדי, וגם את השאמי [ואפילו נמצא לאחר בדיקה במחשב, כי המלה 'שאמי' מופיעה בשע"ה יותר מן המלה 'בלדי'. העורך]. והסיבה היא, כי אם לא היינו מביאים את מנהגי ונוסח השאמי, אזי לצערנו הם כבר היו מתדרדרים ונופלים. היו נמשכים יותר ויותר אחרי הספרדים. דהיינו, אם לא היה ספר כזה בקהילה, בכדי להחזיק את כל הקהילה, לפי מנהג בלדי ומנהג שאמי, על מנת להחזיק את כלל הציבור התימני. לכן, הבאנו את כולם. ואכן הרבה מתפללי שאמי, מחזיקים לנו טובה על כך. גם על דברים של "יֵש מהשאמי". אבל, זאת אינה דעת מהרי"ץ עצמו, עכ"פ בזמנו.

 

אולם הדבר שונה לגמרי כאשר אתה מדפיס ספר של־מהרי"ץ, עליך להביא את הדברים שהם אך ורק לפי שיטת מהרי"ץ. אמנם כאשר מדפיסים ספרים אחרים, גם אם הם יוצאים על ידי מכון פעו"צ, זה לא מחייב שכך היא דעת מהרי"ץ. אפשר לראות הבדל זה, בין אגד"פ גאולת ישראל, לבין אגד"פ פרי עץ חיים. בפרי עץ חיים נצמדתי למהרי"ץ, כיון שזה ספר שלו. אא"כ חלה טעות או דבר מוכרח וכדומה, כגון שהוספנו שתא הדא עבדי, בדף ל"ג. אפיקומון, בדף מ"ב. ולא בנה לנו את ביהמ"ק. אילו בנה לנו את בית המקדש, בדף ס"ד. מובן כי אפילו את נוסח מא כ֗בר, לא הדפסנו במקומו, בגלל זה שלא הביאו, כיעויין שם בשולי דף ל"ד. אין קשר בכלל בין דברים.

 

דרך אגב, לגבי שיטתנו בספר שלחן ערוך המקוצר, ישנם הרבה דברים, שלא כתבתי אותם שם. למשל, אף אחד לא ימצא בספר הזה משהו, כנגד פאה נכרית, או כנגד יום העצמאות. שוב הפעם, הכל הוא מאותו השיקול. דהיינו, כיון שאנו רוצים לאחד את כלל הציבור התימני, א"כ כל הדברים אשר יכולים אנשים מסויימים להיפגע מהם, לא העלינו זאת בספרינו. כי אם הדברים היו כתובים, אזי היו אנשים שהיו אומרים, אַּהּ, אם כן הספר הזה איננו בשבילי, והם לא היו מעיינים בו יותר. לכן, היינו צריכים להתחשב בדברים הללו, בכדי שלא נפסיד את כל המטרה. [בספרים אחרים כן כתבנו על פאה נכרית, כגון שולי המעיל, וצניעות בת ישראל]. לכן הבאנו בספר את כל הדעות, חוץ מדעת אנשי הכת [דרדעים. העורך], שלא הבאנו את מנהגיהם, כביכול הם לא היו ולא נבראו, ולא הזכרנו אותם. אבל חוץ מהם, הבאנו את כלל הדעות והמנהגים, אשר ישנם בכלל הציבור שלנו.

 

******************************

השלמה משיעור מוצש"ק פינחס התשע"ה

 

ודרך אגב גם הרב שמעון צאלח ב'עץ חיים' במהדורה שלו, הוא ג"ג העיר על זה [בדף קפ"ז במהדורה החדשה תשל"ט] בזה"ל, לפני תפילת ערבית, פותח מנהיג בית הכנסת והוא רחום, והציבור משיבים כל הפסוק, לא יותר, ועיין בעץ חיים הטעם. הטעם הוא, כדי לא להתגרות במלאכים, כי זה יותר מדאי ללכת כנגדם, שלא יתעוררו נגדנו.

וכן כתב רס"ג וכן בסידורי רבינו שלמה בן רבי שמשון מרבותיו של רש"י וכן כתב הרמב"ם פרק תשיעי הלכה ט', פסוק 'והוא רחום' וזהו, ולא הזכירו שום פסוק אחר ולא קדיש לפני ברכו.

 

ובסוף הוא אומר, מה שהיום ממשיכים פסוק י"י הושיעה, הוא מחוסר הלימוד בטעמם של העניינים. אנשים לא לומדים, כך שמעו, ולכן הם אומרים עוד פסוק. ישנם כאלו, שומעים עוד איזה תוספת, אומרים, 'תן לחכם ויחכם עוד', אפשר להוסיף עוד הוספה. אבל כמובן, שהם לא חושבים על מה הם אומרים, והם לא שמו לב. לכן הוא מתכווין להגיד, שאפילו שסידור עץ חיים הוא נפוץ, אבל אנשים לא מעיינים בכל פרט ופרט, ולא ידעו על זה.

 

לכן חשוב מאד, שהאדם יעשה קביעות לימוד, כל יום יעשה 'דף יומי' בספר עץ חיים, ויראה הרבה ברכה ותועלת. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ [משלי ג',י"ח].

 

ישנם הרבה דברים, שאנחנו מנהיגים פה בבית המדרש "פעולת צדיק", על פי שיטת מהרי"ץ, אבל לאו דוקא כמו מהרי"ץ. למשל, את הפסוקים של השכיבנו, אנחנו לא אומרים, אלא חותמים ברוך אתה ה' גואל עמו ישראל לעד. אין כרגע זמן להסביר למה, אבל חושבני, שאפילו שמהרי"ץ כתב אחרת, למעלה בשמים מהרי"ץ מסכים איתנו. ישנם אנשים אורחים, שלפעמים באים לבית המדרש שלנו, והם ממשיכים לומר את הפסוקים הללו, ואנחנו לא מעירים להם. וכי אפשר להשתיק אותם? לכן, אנחנו שותקים. והעיקר הוא, 'האמת והשלום אהבו'.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

עיון בהבנת דברי מהרי"ץ בעניין אמירת החזן לקורא בסיום קריאתו בתורה, חזק וברוך תהיה

 

 

 

 

 

  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
אור ההלכה
מועדי השם
מנויים לחיים
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
טריתא
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד