-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1944 אורחים

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו' [פרשת עקב]

         
מספר צפיות: 1114

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהעלותך התשע"ד.

 

חז"ל תיקנו את הברכות, בכדי שהאדם יזכור את ה' תמיד, וממילא הוא יבוא לידי יראה ממנו. כך מלמד אותנו רבינו הרמב"ם.

 

וחושבני, כי זהו פסוק מלא, שנאמר וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְ"יָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְ"יָ אֱלֹהֶיךָ[דברים י', י"ב]. הרי חז"ל דורשים [מנחות דף מג ע"ב], אל תקרי 'מה', אלא 'מאה', והמשך הפסוק הוא, 'כי אם ליראה'. ואחרי שישנה היראה, ממילא יבוא כל יתר הדברים האחרים, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְ"יָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְ"יָ וְאֶת חֻקֹּתָיו וגו', כפי שכתוב אח"כ. זה מקור נפלא לדברי הרמב"ם.

 

ואם נקשר זאת, עם עניין מאה ברכות, שתיקנו חז"ל לאמרם בכל יום, כפי שכתוב בגמרא במס' מנחות [שם], תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה י"י אלהיך שואל מעמך. מדוע תיקנו זאת?

 

כתוב בסדר רב עמרם גאון, שמענו, ישנה קבלה כזאת, כי בזמן דוד המלך, היו מתים מאה מישראל בכל יום. כך הודיעו אנשי ירושלם, לדוד המלך. כותב זאת גם בעל שיבלי הלקט. הארכתי על כך בקונטריס 'מילי דברכות' [שער ראשון] אשר נדפס בפסקי מהרי"ץ חלק שני, והבאתי את כל המקורות של העניין הזה, כיצד נעשה ייסוד הברכות. רב עמרם גאון בפתיחת סידורו כתב וז"ל, וסדר תפילות וברכות של כל השנה ששאלת שהורו מן השמים וכו', ודוד מלך ישראל תיקנן, כשהודיעוהו יושבי ירושלם שמתים מישראל מאה בכל יום, עמד ותיקנן. ונראה הדבר שנשתכחו, ועמדו תנאים ואמוראים וייסדום. הסברתי זאת בהמשך [בסימן ה' עמ' שד"מ] באריכות.

 

אבל לכאורה, מה הקשר, בין מה שהיו מתים מאה מישראל בכל יום, לעניין מאה ברכות? אלא נלע"ד בס"ד שהתשובה היא, כי הקב"ה עשה שהאנשים ימותו, כמו שנאמר וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו [קהלת ג', י"ד]. דהיינו, אם האדם יודע שהוא ימות, ממילא הוא מפחד. היום הוא כאן, ומחר בקבר. הגמ' במס' ברכות [דף ה ע"א] אומרת, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע. שנא' (תהלים ד', ה') רגזו ואל תחטאו. אם נצחו, מוטב וכו', ואם לאו, יזכור לו יום המיתה. הקב"ה ראה, כי חסרה יראת שמים, לכן הוא הפחיד אותם. אומר דוד המלך, ישנה עצה לכך, נקבע מאה ברכות בכל יום, ועי"כ האדם יזכור את הקב"ה. כל הזמן, יש לו משהו אחר אשר מפחיד אותו. בכל פעם, כאשר הוא בא לאכול, או לשתות, או להריח, או אם ראה ברק, או שמע רעם, וכיו"ב, על כל דבר יש לו ברכה, ממילא השגנו את התוצאה בדרך אחרת. זהו הקשר ביניהם, כי במקום אותם מאה שהיו מתים, ישנם את המאה ברכות. זהו מה שאומר הרב"ם, לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו.


טבלת 100 ברכות ביום בכל יום למנהג ק"ק תימן

המועד

מספר

הברכות

שחסרות (א)

הסבר בקצרה

מקורות לעיון

בימי תענית ציבור

ו'

ו' ברכות של סעודת היום דמימות החול יש מאה ואחת

 

בתשעה באב

י"ג

י"ב של סעודות הערב והיום, ושעשה לי כל צרכי

ח"ג סי' ק"ה ס' ו'

בתשעה באב שחל במוצאי שבת

י"ב

כנ"ל, רק נתווסף בורא מאורי האש

 

בכל שבת

כ"א

ל"ו חסר מהתפילות, אין ברכת תפילין ונוסף ט"ז ברכות

 

בשבת חנוכה

י"ט

כנ"ל, דנתווסף ב' ברכות דהלל

 

בשבת בימי ספירת העומר

כ'

כנ"ל, דנוספה ברכת ספירת העומר

 

בשבת שחל ערב פסח בה

כ"ה

לאלו שאין מחלקים סעודת שחרית לשתים ואוכלים מזונות וכדו'

ח"ג סי' פ"ט ס' ד'

ביום א' דפסח למנהג הבלדי והרבה מהשאמי

י"ד

ע"ד כמו בכל יו"ט שחסרו ו' דסעודה ג', וכאן נוספו י"ג

ח"ג סי' צ"א,

ח"ב סי' ע"ח ס' ו'

ביום א' דפסח למנהג מקצת מהשאמי

ט"ו

דמוסיפים ב' של הלל בערבית, ואין מברכין על נט"י לכרפס ולא לכוס ב' וד'

 

ביום א' דפסח שחל בשבת למנהג הבלדי והרבה מהשאמי

ח'

פ' ברכות של כל שבת וי"ג ברכות כנ"ל

 

ביום א' דפסח שחל בשבת למנהג מקצת מהשאמי

ט'

כנ"ל

 

ביום א' דפסח שחל במוצאי שבת למנהג הבלדי והרבה מהשאמי

י"ב

כנ"ל, רק שמוסיפים מאורי האש והמבדיל

 

ביום א' דפסח שחל במוצאי שבת למנהג מקצת מהשאמי

י"ג

כנ"ל

 

ביום ב' דפסח בחו"ל למנהג הבלדי והרבה מהשאמי

י"ג

כנ"ל, נתווספה ברכת על ספירת העומר

 

ביום ב' דפסח בחו"ל למנהג מקצת מהשאמי

י"ד

כנ"ל

 

בשבת חול המועד, ובשביעי של פסח שחל בשבת

כ'

פ' של כל שבת, וספירת העומר

 

בשביעי של פסח, ובאחרון של פסח בחו"ל

כ"ו

ע"ד של יו"ט, וספירת העומר, ואין מברך שהחיינו בלילה

ח"ג סי' צ"ח ס' ד'

בשביעי של פסח כשחל במוצאי שבת

כ"ד

שמוסיפים בורא מאורי האש והמבדיל

 

בחג שבועות

כ"ו

ע"ד של כל יו"ט, מוסיף שהחיינו וב' דהלל, ואם לא ישן כל הלילה אין מברך המפיל, והמעביר שינה.

ח"ג סי' צ"ג ס' ג'

בחג שבועות שחל בשבת, וביום ב' דחו"ל שחל בשבת

כ'

פ' ברכות של כל שבת והשאר כנ"ל

 

בחג שבועות שחל במוצאי שבת

י"ח

כנ"ל, ונתווספו ברכת מאורי האש והמבדיל

 

בא' דראש השנה

י"ט

ע"ד של יו"ט, שהחיינו, ג' ברכות הסימנים, שופר, שהחיינו, וב' במוסף

ח"ג סי' ק"י ס' ז'

בא' דראש השנה שחל בשבת

ט"ו

פ' של שבת ונוספו ו' כנ"ל חוץ מברכת השופר ושהחיינו

 

בב' דראש השנה

כ"ב [כ"ג]

כנ"ל, חוץ מברכת הסימנים, ושהחיינו דשופר

ח"ג סי' ק"י ס' כ"א

בב' דראש השנה שחל במוצאי שבת

כ [כ"א]

כנ"ל, ונתווספו ברכת מאורי האש והמבדיל

שם

יום הכיפורים

ל"ה

אין אומרים ג' דקידוש, י"ח בסעודות, ושעשה לי כל צרכי, אך נוסף שהחיינו וז' דנעילה

ח"ג סי' ק"ה ס' ו'

(ב) בא' דסוכות למנהג חלק מהשאמי

כ'

ע"ד של כל יו"ט ונוספו עוד ז' ברכות

ח"ג סי' קט"ז ס' י',

י"א

בא' דסוכות שחל בשבת, ובשבת חוה"מ למנהג מקצת מהשאמי

ט"ו

פ' דכל שבת ונוספו עוד ו' ברכות

 

ב' דסוכות בחו"ל למנהג מקצת מהשאמי

כ"א [כ']

כיום א' בלי שהחיינו דלולב

ח"ג סי' קי"ח ס' א'

ב' דסוכות במוצאי שבת למנהג חלק מהשאמי

י"ח

כיום א' ויש בזה שהחיינו דלולב וכן בורא מאורי האש והמבדיל

 

שמיני עצרת בארץ ישראל, ושמיני עצרת בחו"ל, ושמחת תורה בחו"ל

כ"ד

ע"ד של יו"ט, ונוסף שהחיינו דקידוש וב' ברכות דהלל

 

שמיני עצרת שחל בשבת, ושמיני עצרת בחו"ל שחל בשבת

י"ח

פ' של כל שבת וכנ"ל עוד ג' ברכות

 

שמחת תורה שחל במוצאי שבת

כ"ב

כנ"ל, עם ברכות מאורי האש והמבדיל

 


הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

עיון בהבנת דברי מהרי"ץ בעניין אמירת החזן לקורא בסיום קריאתו בתורה, חזק וברוך תהיה

 

 

 

 

 

  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

פעולת צדיק
ארז יחיאל
טריתא
מצות טעמו וראו
מועדי השם
מצות מסורת
מנויים לחיים
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
ת"ת עטרת חיים
אור ההלכה

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד