-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

אור ההלכה
ת"ת עטרת חיים
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
523 אורחים

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [פרשת עקב, דברים י"א, י"ג]

    
מספר צפיות: 1071

חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה, ובעת קריאת התורה הקב"ה מדבר אתו.

מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ראה התשע"ח 

 

אנחנו נכנסים כעת, לקראת חודש אלול. מצד אחד, זה מפחיד. ומצד שני, זה משמח. פחד הדין, הימים הנוראים, אבל זה לא חודש של פחד, אלא חודש הרחמים והסליחות. הקב"ה רחום וחנון, אמנם אינו וותרן, כל האומר הקב"ה ותרן הוא, יותרו חייו [בבא קמא דף נ' ע"א], אבל מאידך הוא נותן את האפשרות, ביד נדיבה, פותח יד בתשובה לקבל אפילו פושעים וחטאים. ישנה הזדמנות, להתקרב להקב"ה.

 

מהרי"ץ זיע"א [בעץ חיים דף ס"ד ע"ב, עניין קריאת ספר תורה] מביא בשם הרקנאטי [סוף פ' כי תשא] כך, הזקנים הראשונים, כשקראו בספר תורה וחוזרין ויושבין, היו מכסין פניהם. לאחר שעלה לס"ת וחזר למקומו, הסתיר את פניו. ואמרו, מפי קורא, כשומע מפי משה. כנראה הם לא הסתכלו בחומש או בספר, מסתמא הם ידעו בעל פה, אנחנו מעדיפים להקשיב מתוך עיון בספר בכדי שהאדם לא יסיח דעת, אבל כנראה שהם לא היו צריכים לכך. אם כן, בעת קריאת התורה, כאשר אתה שומע את קריאת התורה, משה רבינו מדבר. דכתיב [שמות ל"ד, ל"ד-ל"ה] וְיָצָא וְדִבֶּר וגו' [ויתן] וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו. ואומר [מלכים א י"ט, י"ג] וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ.

 

יתירה מכך, ראיתי באחד מן הקדמונים, תכף נראה זאת בלשונו, הוא מביא שכאשר שומעים את הקריאה בספר התורה, שומעים את הקדוש ברוך הוא. מהרי"ץ אמר, משה רבינו. אבל הוא אומר, את הקב"ה.

 

כך כתוב באיגרת מוסר, לקלונימוס בן קלונימוס, שהיה אחד מן הקדמונים בארץ איטליה. הוא כותב [בעמוד 13] כך, שמע בני מוסר אביך וכו', בני, תזדרז בתפילה ובקריאת התורה. וזכור מאמר החכם באמרו, כשאדם מתפלל, עם אלהיו הוא מדבר. וכשקורא בתורה, אלהיו מדבר עמו.

 

שמעתם איזו הגדרה? כאשר אתה מתפלל, אתה מדבר עם הקב"ה. וכאשר אתה קורא בתורה, ה' מדבר איתך. אמנם ישנו הבדל. כי בתפילה אנו אומרים, 'ברוך אתה', 'י"י שפתי תפתח', אתה מדבר ישירות עם הקב"ה. אולי לא חושבים על כך, לא מרגישים את הזכות שיש לנו, לדבר ישירות עם הקב"ה. מי נותן לנו את האפשרות הזאת, אפילו מלך בשר ודם, להיכנס ולדבר עמו ישירות, וכל-שכן ללא שקובעים איתו ראיון מבעוד מועד? שלש פעמים, עומדים לפני הקב"ה. אבל גם יתר התפילה, שאינה כתפילת העמידה שאז הוא עומד לפני המלך, כל התפילה נחשבת כך, האדם צריך לדעת שהוא מדבר עם הקב"ה. 'אדון העולמים, בעל הרחמים, גדול העצה וכו'. ולגבי הברכות, ברוך אתה וכו', פשיטא שהוא מדבר ישירות עם הקב"ה.

 

החידוש היותר גדול, הוא הסיפא, 'כשקורא בתורה, אלהיו מדבר עמו'. כאשר אתה קורא בס"ת, לכאורה על כך הוא מדבר, תכף נראה שזה לאו דוקא, אבל לכל הפחות בקריאת ספר תורה, הקב"ה מדבר איתך. זה לא תמיד בצורה ישירה, אבל כביכול הקב"ה רוצה שתשמע את דבריו, את ציוויו. ואפי' לגבי הסיפורים שבתורה, אין מטרתם לצורך הסיפור, אלא ללמוד מכך את הלקח. 'תורה' זה מלשון הוראה.

 

מה פירוש דבריו, 'תזדרז בתפילה'? אין הכוונה ח"ו להתפלל במהירות, אלא הכוונה היא שתזדרז להגיע מוקדם לתפילה. [שמעתי כי זה הפירוש 'קבע ברכת מזון, באט ובחפזון' שבאזהרות. העורך. ועיין למהרי"ץ בעץ חיים שם דף מ"ח ע"ב]. ישנם אנשים, שכאשר אומרים להם ש'המהולל' בשעה 6:00, הם חושבים שהכוונה שאז הם ייצאו מהבית, או יתארגנו בשעה זו. הם לא מבינים, שהכוונה היא שתהיה בבית הכנסת בשעה 6:00. ישנם אנשים המגיעים ב'ויברך דוד', או שמגיעים ב'כי בא סוס'... ה' ירחם. וזה יכול להיות אפילו בקביעות, לא שקרה לו איזה אונס באותו הזמן.

 

לכן הוא אומר, 'תזדרז בתפילה'. דהיינו, שהאדם יחוש זאת, גם בתפילה וגם בקריה"ת, לדעת כי כאשר אתה מתפלל, אתה מדבר עם ה', ובשעת קריאת התורה ה' מדבר איתך.

 

והוא ממשיך וכותב, הנה מה טוב ומה נעים, לדבר עם האל ולדבר מאתו. סוף הלשון קצת אינו ברור, מה הפירוש 'לְדַּבֵּר מאתו', או 'לְדָּבָר מאתו'. אבל מובן שכוונתו לומר, כמה זה טוב ונעים, שהוא גם מדבר אליך בחזרה.

 

אבל בהמשך דבריו נראה, שאינו מתכוון בדוקא לגבי קריאת ס"ת, אלא על כל לימוד התורה, אימתי שהאדם לומד תורה שבכתב או תורה שבע"פ. כי בהמשך הוא מדבר לגבי מקור עניין התפילה, היכן כתוב בתורה שצריך להתפלל? חז"ל אומרים [תענית דף ב' ע"א], וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [דברים י"א, י"ג], איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה. אבל הדבר אינו במפורש, אלא דרשה. הוא מאריך בכך ואומר, כי רואים בתורה שכל הצדיקים והחסידים היו מתפללים. אברהם אבינו התפלל אל האלהים, שלמה המלך התפלל וכו'. ולזה התקינו אנשי כנסת הגדולה, סדר פשוט ונאה לדורות. והנה אמרו ז"ל, שלשה האבות, אבותינו הקד' אברהם יצחק ויעקב, התקינו ג' תפילות וכו'.

 

אמנם ההגייה בתורה, הלא היא כפולה במקראות לרוב, אם בתורה עצמה, דהיינו בלימוד התורה, אם במצות הנביאים, כמצות דוד המלך לשלמה בעת מותו. וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְ"יָ אֱלֹהֶיךָ וגו', כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל וגו' [מלכים א' ב', ג'].

 

גם כפילת דברי דוד באלפא ביתא של תהלים, וכן במקומות אחרים, אם במשלי אם בדברי יאשיה וחזקיה וזולתם.

 

המוציא לאור כותב שם, שאינו יודע מה הוא המקור ל'מאמר החכם, כשאדם מתפלל, עם אלהיו הוא מדבר. כשקורא בתורה, אלהיו מדבר עמו. היכן מקור הדבר? הוא כותב בהערה [56], מקור המאמר נעלם ממני.

 

בסייעתא דשמיא, זכיתי ומצאתי את המקור לכך, בספר יוסיפוּן, או יוסיפוֹן, ליוסף בן גוריון הכהן. זהו ספר מפורסם. אכן הוא היה חכם גדול, וגם משוח מלחמה בזמן בית שני. הוא כותב שם [בדף י"ב, פרק שלישי] לגבי כל הסיפור של דניאל בגוב האריות, הוא מרחיב בכך ואומר גם דברים שאינם כתובים במקרא. ישנם דברים הכתובים בחז"ל, וישנם דברים שאינם כתובים בשום מקום. הוא מספר שם איך הכניסו את דניאל לגוב האריות, לאחר שהרעיבו אותם כל היום, לא נתנו להם לאכול כלום, בכדי שמיד כאשר הוא ייכנס מיד הם יטרפו אותו. ולבסוף, לא קרה לו כלום. הם התיישבו לידו ומסביבו. הוא מביא שם, שהיה איזה נס, שחבקוק הנביא הביא לו את המאכל לתוך גוב האריות וכו', סיפור ארוך.

 

ובסוף הוא אומר, ודניאל מרנן ומשבח ומודה ומהלל לה' כי בטח בישועתו. כי המתפלל, עם אלהיו הוא מדבר. וקורא בדת אלהיו, מדבר עם אלהיו. 'קורא בדת אלהיו', משמע כי זה לאו דוקא בקריאת ס"ת, אלא אם אתה קורא בספרי הדת. ודניאל לא נואש מחסדיו.

 

כנראה המדפיסים [הוצאת הומינר, ירושלם ה'תשל"ח] בילבלו, ופיסקו זאת עקום. לפי איך שכתוב שם, לא מובן מה הוא אומר. הם עשו פסיק, אחרי המלה אלהיו, 'כי המתפלל עם אלהיו, הוא מדבר וקורא בדת אלהיו'. צריך לומר, 'המתפלל, עם אלהיו הוא מדבר. וקורא בדת אלהיו, מדבר עם אלהיו'.

 

שאלה מהקהל: לא כתוב בדבריו, שבעת קריה"ת, הקב"ה מדבר עמו. אלא שהוא מדבר עם ה'.

 

תשובת מרן שליט"א: נכון, ישנו כאן קצת שינוי. אבל מסתבר שהכוונה היא כפי שאמרנו. או שנשתבש כאן הנוסח. כי אם לא כן יוצא, שבעצם זה אותו הדבר. מי שמתפלל, מדבר איתו. ומי שקורא בתורה, ג"כ מדבר איתו. מסתבר שהכותבים לא הבינו זאת, וצריך להפוך את המלים, עם אלהיו הוא מדבר. צריך לשנות קצת את המלים, בכדי שיהיה מובן. בכל אופן, הרעיון לכשעצמו, בודאי כתוב כאן, ובטח שזהו מקור דבריו של קלונימוס, רק שזה קצת בסגנון אחר.

 

להלכות תפילת שמונה עשרה - לחץ כאן

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד...

אחת 1

 

 

 

 

 

 

  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מצות מסורת
מיני תבלין וקליות
מנויים לחיים
מועדי השם
שר שלום קשת
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מצות טעמו וראו
טריתא
פעולת צדיק
ארז יחיאל

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד