בעניין "ליקוט מאמרי חכמים/מדרש", בכתב יד הבא מתימן שנמצא כעת בספריית לונדון

לכבוד הרב הגאון מו"ר כקש"ת רבי יצחק רצאבי שליט"א.

אחדשה"ט

רציתי לקבל חוו"ד ד"ת אודות קטע מ"ליקוט מאמרי חכמים/מדרש" שמצאתי בכתב יד הבא מתימן שנמצא כעת בספריית לונדון.

בקטע האמור מובאת הסוגייה אודות תפילת ערבית רשות או חובה ומינויו של רבי אלעזר בן עזריה לנשיא [ברכות כז-כח] ומענין לענין מזכיר הלכות שחיטה ועניני תפילין ועוד וגם את מעשה מרב כהנא וסליק בנו וכן את המעשה מעוקבא בר רב אדא.

בין שמות החכמים המוזכרים כאן מובאים גם רבי שמריה ורבי שמואל בן חפני, וכן מזכיר את ספר הלכות גדולות ואת רבי משה בר נחמני [אולי הכוונה לרמב"ן?].

אולם שתף הדברים וכן שמות החכמים מרובה השיבושים [רבי טרפוס התורגמן] ונוסף על כך כמה לשונות קשים שיש בהם עזות פנים העלו חשד בלבי שמא המעתיק בדה דברים אלו מלבו ואולי אף התכוין לזלזל ח"ו בחכמים.

ועל כן האם ניתן להעתיק מכתב יד זה או להביא ממנו רק חלקים, או מוטב לנהוג בשב ואל תעשה ולהמנע לגמרי.

דרך אגב דבר מעניין הוא מביא, דרק מי שלמד ויודע כל השישים מסכתות העולים בגימטריא גאון רשאי להתעטף בציצית בעלת שבע חוליות!

צירפתי לכאן העתקה של כל הקטעים האמורים [אך ההעתקה אינה מוגהת כלל, כי היות הספיקות הנ"ל לא טרחתי להגיהו כמה פעמים כנדרש אלא רק העתקתיו מתוך כתב היד].

ספר שעשועים צריך לומר רבי יוסף אבן זבארה ולא כמו שמוזכר בפנים.

השנה הלועזית הנכתבת בפנים היא מהנכתב בקטלוג הספרייה ושכחתי למחקה.

אשמח לקבל חוו"ד של כבוד הרב

בברכה

הק' עידן דשא מעיה"ק צפת ת"ו

להלן תשובת מרן שליט"א:

לק"י יום חמישי י"ג מנחם אב התשפ"א בשל"ב

למעכ"ת אלופנו ומיודענו יושב אהלי המדרשים, ישנים עם חדשים, כש"ת הרה"ג עידן דשא שליט"א בעיה"ק צפת ת"ו.

ר' שמריה ור' שמואל בן חפני, הלא הם מוזכרים במעשה דרב סליק, כגון שהעליתי בס"ד בנפלאות מתורתך במדבר דף כ"א. לא מסתברא לפי העניין שר' משה בר נחמני הכוונה להרמב"ן.

עברתי לפום רהטא וראיתי אמנם לשונות קשים ותמוהים, אך לא עד כדי לומר שבדה מלבו והתכוון לזלזל וכו', והרי כגון דא יש בירושלמי פ"ד דברכות הל"א שעמדו כל העם ואמרו לרבן גמליאל, כי על מי לא עברה רעתך תמיד. כשלמדתי זאת בפעם הראשונה נדהמתי ונחרדתי, הלא פסוק זה נאמר (בנחום ג', י"ט) על מלך אשור, ותחילתו אין כהה לשברך, נחלה מכתך וגו', ואיך אמרו זאת על ר"ג נשיא ישראל, והא כיצד נכתב לעיני כל בירושלמי. אתמהא. ואחר כך נרגעתי. כן הדבר הזה בנ"ד. נראה כי יש שהיו שונים עניינים אלו בלשון שלא ידענו, ופרטים שחכמים אחרים סברו כי ראוי להעלימם ולהסתירם. אמנם אפשר שנעלם ממני לשונות זרים טפי וכו', על כן תציינם באופן מיוחד, ואעיין שוב.

לעת עתה נלע"ד כי מציאה גדולה ומרגלית חשובה נזדמנה לידך, דברים חדשים שישפכו או חדש על ציו"ן. למשל עניין השם גאון לבעל שבע חוליות, מאיר ומסביר את מה שנזכר במעשה רב סליק (בנפל"מ הנז' דף י"ג) מצא חכם בעל ציצית בשבע חוליות, אמר לו שלום עליך גאון לפי כמה נוסחאות שציינתי שם באות ט"ו, דבר שלא הבנתי לשעבר פשרו.

כמובן במבוא לספר ראוי לציין הסתייגות קצת, אבל באופן כללי לענ"ד כשר וראוי וטוב הוא לבוא בקהל, אין טוב אלא תורה, ויה"ר מלפני המקום ברוך הוא שנשמח בקרוב על אורייתא חדתא, תוספתא עתיקתא, דתנהר אנפין.

ביקרא דאורייתא

הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו