| נושאי השיעור: המשך [משיעור מוצש"ק שלח־לך] ביאור דברי החפץ חיים בעניין חובת שמירת הלשון, עשרה איסורי הדיבור שסימנם א"ך גמ"ר החשמ"ל. סימן אחר שמציע מרן שליט"א, הגמר"א כחשמ"ל, והרחבה בפירוש סימן זה. המשך ביאור העניין שבית המקדש השני נחרב בעון שנאת חנם, ומדוע הדבר שקול כנגד ג' עבירות החמורות שבתורה ע"ז ג"ע ושפ"ד. בירור דברי הרמב"ם בעניין לאו ד'לא תשנא', שהוא רק לגבי שנאה בלב, ולא כאשר האדם מכה את חבירו וכו'. ותמיהה על ביאור הכסף משנה בדברי הרמב"ם. כיצד יבנה בית המקדש, אם ישנה עדיין 'שנאת חנם'? ולימוד זכות עפ"י דברי הרמב"ם דלעיל. ותירוץ לגבי השאלה כיצד ביהמ"ק השני נחרב רק בעוון שנאת חנם, עפ"י דברי הגר"י איבשיץ כי עוון שנאת חנם הוא רק נלוה אל ג' העוונות החמורים שהיו בביהמ"ק הראשון. ביאור לשון הגמרא, מקדש ראשון 'מפני מה' חרב, מקדש שני 'מפני מה' חרב. תשובה לשואל בעניין אמירת הוידוי שבכלל נוסח תיקון חצות, בימי בין המְּצרים, לדידן שאיננו אומרים וידוי אלא רק בשני וחמישי. תשובה לשאלתו הנוספת, מה הדין במי שנרדם לפני חצות הלילה, לגבי אמירת ברכות השחר וברכות התורה. כאשר מהרי"ץ כתב בלשון 'קיבלנו', הכוונה שכך הוא קיבל מאבותיו ורבותיו שהיו חסידים ואנשי מעשה, ואין הכוונה כלפי כולם. בירור דעת הרמב"ם בעניין האיסורים בשבוע שחל בו תשעה באב, ותשובה לשאלה כיצד הרמב"ם השמיט בענייני בימי ספירת העומר, את מנהג כל ישראל שלא עושים נישואין אז. מי שאינו רוצה להתאבל בימי ספירת העומר, שגם לא ישמח בשמחת תורה. אין מקום לטענה, כי אם הרמב"ם לא הביא איזה עניין, שאינו סובר אותו, כדמוכח מדברי בנו הר"ר אברהם. השלמת הנדון בדברי הספר גט פשוט, כי היכן שהבית יוסף לא הביא את המגיד משנה, הסיבה היא כביכול מפני שלא כתב זאת הרב המגיד בעצמו. והמסקנא שאין הדבר כך. מכתב חשוב לגבי דברי הגר"א, בעניין כ"ח עתים שכתב שלמה המלך ע"ה בספר קהלת. ביאור דברי הר"ש מולכו בספרו חית קנה, לגבי 'עת לבקש, ועת לאבד'. 'עת לקרוע, ועת לתפור'. 'עת לחשות, ועת לדבר'. 'עת מלחמה, ועת שלום'. |
.gif?BannerID=26 "-")
.jpg?BannerID=36 "מרן")
.jpg)
.jpg)
60 דק' 
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg?BannerID=48 "מצות טעמו וראו")
