תשפ"ה

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ בעניין הנוסח בעשי"ת, זכרנו לחיים וכו', המשך התשובה לשאלה [משיעור ליל הושענא רבה] מדוע נטה מהרי"ץ מנוסח הרמב"ם והקדמונים שלא גרסו בַּסּיום את המלים 'אל חי', והרחבה לגבי שיטת מהרי"ץ ומגמתו הכללית בענייני נוסחאות התפילה. בעניין הוספת פיסקת ובכן יתקדש שמך וכו', ופיסקת מי כמוך אב הרחמן וכו'. המשך בדברי בעל לשם שבו ואחלמה, ומ"ש בהיפך הגרי"ח בספרו גדולת חיים, ותגובה למכתב לגבי ההבדל שבין חכמי קשטיליא לבין רבא שהוריד גשמים בימי תמוז, ובעניין האמונה בסיפורי צדיקים. תשובה לשואל האם ישנו צורך לומר את המזמורים שנהוג לומר אחרי תפילת המנחה, גם כאשר מתפללים מנחה גדולה ביום ששי.

נושאי השיעור: המשך בעניין אמירת ברכת 'תבושר במחילה וסליחה וכפרה' במוצאי יום הכיפורים, והתייחסות למנהגים השונים לומר את הברכה הזאת החל מעשרת ימי תשובה ועד סוכות. תשובה למכתב שאלה בעניין החילוק שבין 'ציון' לבין 'ירושלם', וביאור הפיסקא בתפילת מוסף של יום טוב, 'והביאנו לציון עירך ברנה, ולירושלם בית מקדשך בשמחת עולם'. התייחסות למכתב לגבי מה שאמר מרן שליט"א בעניין רבא וסאבור מלכא. התייחסות למכתב בעניין הסעודות בבית האבל, ולגבי השאלה האם קַנָּאי יכול להיות מנהיג. המשך ביאור השיר הקדוש והנשגב 'ישקף אלהים ממעון קדשך ויך כל (שונאי) [אויבי] עמו וכו'. שיר מקביל מאותו המחבר, הפותח במלים 'יקשב אלהים לעדת עמו אשר תעו כשה אובד ואין תובע וכו'. ראוי ומומלץ לומר פיוט זה בימים הללו, בכל עת מצוא, לרגל המלחמה הנמשכת. ביאורים נוספים בשיר ישקף וכו', כגון המלה 'אנך', שלושה פירושים לגבי המלים 'ישקם לכוס רעל אבל לא יין', וביאור המשך הפיוט עד סופו.

נושאי השיעור: תשובה לשאלה מדוע פסק מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר [סימן ס"א סעיף ה'] כי אשה שאין לה ממי לשמוע את ההבדלה, תבדיל בעצמה ותברך בשם ומלכות ותשתה מן היין, הרי מהרי"ץ זיע"א סובר שלא תברך, ונמצא דהוי ספק ברכה לבטלה. ביאור שתי הדעות המובאות בשלחן ערוך בעניין זה. בירור טעם המנהג שאין הנשים שותות מיין ההבדלה. הרחבה בדעת הרמב"ם, האם ההבדלה היא מדאורייתא או מדרבנן, והאם הנשים חייבות בהבדלה. שש סיבות ודרכים להסביר, מדוע מרן בבית יוסף לא הביא את דעת הרמב"ם בנדון דידן. יישוב הערות הבארות אליהו על פסקי מהרי"ץ [שבת], לגבי מה שהעלה מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. בשבח הספר אור ההלכה שיצא לאור במהדורא שלישית חדשה, ואחד עשר שינויים שנעשו בספר בעיקבות השיעורים השבועיים במוצש"ק.

נושאי השיעור: בעניין דב' הרמב"ם כי שיעור הדלקת נר חנוכה הוא "כחצי שעה או יותר", וביאור כי במלים "חצי שעה" אין הכוונה לשלושים דקות במדוייק. לגבי ציבור שסיימו את הזמירות בשחרית ועדיין אין מניין, בירור הדין שהובא בשע"ה [סימן נ"ג] שימתין הש"צ לפני ברכת ישתבח עד 'קרוב לחצי שעה' שזהו שיעור זמן אמירת הזמירות, תשובה לשאלה וכי לוקח לנו חצי שעה לומר את הזמירות, ומסקנת מרן שליט"א כי יש להמתין 'כרביע שעה'. רמז נפלא לדברים דלעיל, במלה 'ישתבח', ולדידן גם באות רי"ש של 'רפאני'. האם הקדיש שאומרים אחרי ברכת ישתבח, חוזר על הזמירות שאמרנו, או שייך הלאה אל ברכת יוצר אור וכו'. השלמה בעניין 'זכירת שבח וקידוש', האם באמירת 'שבת שלום' יוצאים יד"ח מצות זכור את יום השבת לקדשו, ותוספת מקורות לגבי פירוש הברכה 'שלום עליכם', וכן 'שבת שלום', שהובאו בשיעור הקודם. חידוש נפלא בדרך מהר"ז הרופא כי בנוסח הקידוש כתוב עניין 'קדושה' שש פעמים, כי כך הוא ג"כ בתפילת ליל שבת ובברכה מעין שבע. לגבי הדברים שהובאו בספר אור הנר ח"ג, כי מהר"ש מנצורה דיבר על בני הכפרים בזלזול וכו', מקורות לכך שגם הם היו ת"ח, החמירו ודנו בכובד־ראש בענייני טריפות וכדו'. במוצש"ק הבאה, אסיפת הצלה בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה.