|
"השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - מוצש"ק ואתחנן התשפ"ה (797) 60 דק' |
||||||||
| מספר צפיות: 1497 | ||||||||
| נושאי השיעור: דברי הפלא יועץ על מאמר הגמ' [ברכות ו:] כל המשמח חתן וכלה זוכה לחמשה קולות, כי אין האדם מחוייב בכך אלא כפי יכלתו, כגון לשורר לפניו וכו', אבל לא שירי גויים או שירי עגבים וכו'. ביאור כי מה שנקט כי סיבת האיסור היא מפני שאין תועלת בכך וכו', ולא כתב בפשיטות מפני שהדבר אסור באיסור חמור, זהו מפני שאפילו לפי שיטתו דס"ל דאמרינן בעלמא 'גדולה עבירה לשמה', בנדון דידן אין היתר. תגובה למכתב בעניין שירי עגבים בזמנינו, והזמר ציון גולן. והתייחסות לטענה כי דברים הללו הינם בגדר 'קיצוניות', וביאור המושג קיצוניות שהוא שלמות. איסור שירי עגבים הוא גם לאותם אשר לא מבינים את המלים, מכיון שיש בהם השפעה על טהרת הנפש וקדושתה. האם ישנן השפעות סגוליות שליליות בשמיעת שירי עגבים וכד' אפילו דרך מכשירים אלקטרוניים. המשך בעניין הנדון מי חיבר את הבקשה ריבון כל העולמים וכו', שמומלץ לאמרה לאחר קריאת שיר השירים. בבקשה הנז"ל אין מניעה מלומר את המלים 'ובזכות טעמיו', גם אם קוראים שה"ש ללא טעמי המקרא. וראיה מן התפילה על הפרנסה, שאומרים לאחר לדוד מזמור וגו'. למה אומרים בבקשה הנז"ל, ריבון 'כל' העולמים, ולא 'ריבון העולמים'. מה באה לרבות המלה 'כל'? השלמת ביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, בעניין לאו ד'לא תשנא את אחיך בלבבך', ותשובה לשאלה מהו החידוש שישנו בכך, ומהי הסיבה שכתובה המלה 'בלבבך'. ג' הסברים בהבנת דעת הרמב"ם בעניין זה. לגבי דברי הר"א בן הרמב"ם, כי ישנם דברים שאביו הרמב"ם בעצמו נהג אותם, למרות שלא הביאם בחיבורו משנה תורה. פירוש המלים שכתב, וכל זה דרש 'גְּלוּי־ההבנה'. בשבח הספר החדש אור הנר חלק רביעי, שיצא לאור כעת לרגל יום פטירת הגר"נ רצאבי זצ"ל. | ||||||||
| ט"ז אב ה'תשפ''ה | ||||||||
|
||||||||
![]() |
|
כניסה לחברים רשומים |
|