|
"השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - מוצש"ק שופטים התשפ"ה (800) 60 דק' |
||||||||
| מספר צפיות: 1525 | ||||||||
| נושאי השיעור: בעניין ההפטריות תלת דפורענותא, שבע דנחמתא, תרתי דִּתְיובתא. חיבור הימים שבין תשעה באב, עד אחרי יום הכיפורים. חידוש כי גם בהפטריות הללו, יש 'מֵעִניין הפָּרשה'. בירור בעניין השאלה מה מפטירים כאשר חל ר"ח אלול בשבת, וכן כשחל ערב ר"ח אלול בשבת [כבשנתנו זו]. הבנת דברי מהרי"ץ בעניין זה, מה נראית מסקנתו להלכה ולמעשה, ודחיית המובא על זאת בספר זית רענן [על שת"ז]. חידוש שגם בהפטרת מחר חודש, נזכר ברמז עניין הנחמות. הערות על מ"ש עוד בזי"ר שם בנדון דידן, דחיית מסקנתו בעניין דעת מהרי"ץ, ושנמצא בתכאליל קדמוניות כת"י שכתבו להפטיר מחר חודש. ביאור דברי הרמב"ם בהל' שביתת יום טוב, בעניין היתר הכנת אוכל נפש ביו"ט. דרשת חכמי תימן נע"ג מן הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש וגו' שנאמר בפסח, לעניין היתר אפיית המצות בפסח עצמו, והמשך בירור התשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא בעניין זה. כעין החידוש הנז"ל שכתבו חכמי תימן, כתב גם החיד"א בספרו נחל קדומים, לגבי עניין הנישואין בגיל שמונה עשרה. ורמז נפלא במאמר 'זכה - עזר, לא זכה - כנגדו' לעניין גילֵי הנישואין, ומקורו. רמז בתוה"ק לעניין כשרות הארבה גם באחרית הימים. אכילת פת חָמָה ביו"ט איננה ציווי מן התורה, אלא היתר גרידא. מפני מה שלחו בני קהילת התימנים בירושלם עיקו"ת את השאלה הזאת לחכמי צנעא, הרחבה לגבי הקורות אותם עם קהילות הספרדים דאז והתפלגותם מהם, והתייחסות למי שכתב כי המנהג לאפות מצות בפסח פסק ובטל בא"י. תוספת בעניין השאלה, מי כתב ומי ניסח את תשובת רבני צנעא הנז"ל, ולגבי שינויים שבין התשובות. מציאת מקור לעניין הקמיע שנזכר בו 'בעל שלושת הראשים', שהובא בשיעור מוצש"ק בא התשפ"ד בשל"ה. | ||||||||
| ז' אלול ה'תשפ''ה | ||||||||
|
||||||||
![]() |
|
כניסה לחברים רשומים |
|