לצפייה! ברכת בורא מאורי האש בביהכ"נ, קריאת מגילת איכה ואמירת קינות בנעימה תימנית ובדקדוק כמנהג אבותינו. שנערך בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק, בראשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ליל תשעה באב התשע"ט.

תזכורת בעניין תיקון חצות בימים אלו, שעדיף לומר קינות של תשעה באב שבדר"כ לא נהוג לאמרם בת"ב עצמו. ברכת בורא מאורי האש לנשים בתשעה באב שחל במוצאי שבת. תזכורת ל'תיקוני תפילות' בקינות ותפילות תשעה באב. זמן החלפת הבגדים והמנעלים בתשעה באב שחל במוצאי שבת. שו"ת הציבור בעניינים נוספים הנוגעים לתשעה באב שחל במוצאי שבת: כיבוס בגדים ואכילת בשר, והאם מרן שליט"א אוכל בשר בימים אלו? מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מסעי התשע"ט.

וידיאו! שיעור בענייני חודש אב מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביום ראשון כ"ט בתמוז ער"ח אב ה'תשע"ד, בבית המדרש "נחלת ישורון" רח' הנביאים 12 ראש העין. שאלות ותשובות לאחר השיעור. דברי פתיחה מפי מגיד השיעור הקבוע הרה"ג משה רצאבי שליט"א. יישר כח למארגן הרב נאור גראמה הי"ו.

נושאי השיעור: מדוע בארץ תימן לא בנו מצבות ע"ג הקברים. מקורות לכך שצריכים לעשות מצבה ע"ג הקבר, וכיצד היא צורתה בעבר ובהוה. גירסת המלה נֶפֶשׁ, ולא נְפָשׁ, וביאורה. המשך בעניין שנאת חנם, שבגללה חרב בית שני בעוה"ר, ביאור דברי המדרש לגבי השנאה הכבושה שהיתה קרוב לתשע מאות שנה, בין ישראל לבין אביהם שבשמים. ביאור דעת רב אחאי גאון בשאֵילָתות, הסובר - דלא כהרמב"ם - כי הלאו דלא תשנא וגו', קל וחומר שהוא גם כאשר השנאה היא גלויה. דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם, ביאור הנצי"ב בהַעֲמֵק שְׁאָֽלָה בדעת הרמב"ם ורב אַחַאי גאון, ותמיהה על ביאורו בדברי הכס"מ. שקלא וטריא בהמשך דברי הנצי"ב בביאור המשנה במס' נדרים אליבא דרב אַחַאי גאון בשאילתות, ובעניין עקימת פיו דקיי"ל שנחשבת מעשה. תיקון והבהרת הדברים שנאמרו בתחילת השיעור הקודם, בעניין ברכת רפאנו וכו' בשמונה עשרה, ואֵלו סוגי רפואה כוללת ברכה זו. תשובה לשאלה, מדוע צריכים לומר את הבקשה שאחרי שיר השירים, ריבון כל העולמים וכו', בעמידה. מכתב שפירסם הרב ליאור מעלם הי"ו, לגבי כוונה בברכת בונה ירושלם גם על בניית בית הכנסת ע"ש מהרי"ץ זיע"א שבעיר רכסים ת"ו. כוונת הגר"י אברמסקי זצ"ל במלים 'ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם', כלפי השתלות אברי בשר, וקבלת עירויי דם. ותוספת דברים ממרן שליט"א בעניין. תשובה למכתב שאלות מאת הר"נ קרני הי"ו. א' בעניין קריאת המלה 'שָׁמְרָה', בספר תהלים. ב' בירור דברי מהרי"ץ בע"ח, שעיקר הכוונה באמירת הפסוק פותח את ידיך וגו', צריכה להיות בסדר היום ובמנחה. ג' בעניין הוספת תארים מופרזים לתלמידי חכמים, כגון 'הגאון'.

קונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב, עפ"י פסקי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתומצת מתוך ספרו "שלחן ערוך המקוצר" ושאר ספרים, בתוספת מרובה של פסקי דינים והלכות שנשאל מרן שליט"א ע"י העורך והשיב עליהם. ניתן להשיג בטל' 054-8499453

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סימן ק"ז הלכה ה': הרואה מקום בית־המקדש בחרבנו, דהיינו הר־הבית או הכותל המערבי, צריך לומר תחילה את הפסוק "בית קדשנו ותפארתנו אשר הִללוך אבותינו, היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היה לחָרְבָּה". ואחר־כך יקרע כל בגדיו (חוץ מהמעיל העליון וטלית־קטן ו"גופיה") לצד שמאלו עד שיגלה את ליבו, בידו ולא במספריים או בסכין, מֵעוֹמֵד ולא מִיּוֹשֵׁב. ולא יְאַחֶה קְרָע זה לעולם.

נושאי השיעור: המשך [משיעור מוצש"ק שלח־לך] ביאור דברי החפץ חיים בעניין חובת שמירת הלשון, עשרה איסורי הדיבור שסימנם א"ך גמ"ר החשמ"ל. סימן אחר שמציע מרן שליט"א, הגמר"א כחשמ"ל, והרחבה בפירוש סימן זה. המשך ביאור העניין שבית המקדש השני נחרב בעון שנאת חנם, ומדוע הדבר שקול כנגד ג' עבירות החמורות שבתורה ע"ז ג"ע ושפ"ד. בירור דברי הרמב"ם בעניין לאו ד'לא תשנא', שהוא רק לגבי שנאה בלב, ולא כאשר האדם מכה את חבירו וכו'. ותמיהה על ביאור הכסף משנה בדברי הרמב"ם. כיצד יבנה בית המקדש, אם ישנה עדיין 'שנאת חנם'? ולימוד זכות עפ"י דברי הרמב"ם דלעיל. ותירוץ לגבי השאלה כיצד ביהמ"ק השני נחרב רק בעוון שנאת חנם, עפ"י דברי הגר"י איבשיץ כי עוון שנאת חנם הוא רק נלוה אל ג' העוונות החמורים שהיו בביהמ"ק הראשון. ביאור לשון הגמרא, מקדש ראשון 'מפני מה' חרב, מקדש שני 'מפני מה' חרב. תשובה לשואל בעניין אמירת הוידוי שבכלל נוסח תיקון חצות, בימי בין המְּצרים, לדידן שאיננו אומרים וידוי אלא רק בשני וחמישי. תשובה לשאלתו הנוספת, מה הדין במי שנרדם לפני חצות הלילה, לגבי אמירת ברכות השחר וברכות התורה. כאשר מהרי"ץ כתב בלשון 'קיבלנו', הכוונה שכך הוא קיבל מאבותיו ורבותיו שהיו חסידים ואנשי מעשה, ואין הכוונה כלפי כולם. בירור דעת הרמב"ם בעניין האיסורים בשבוע שחל בו תשעה באב, ותשובה לשאלה כיצד הרמב"ם השמיט בענייני בימי ספירת העומר, את מנהג כל ישראל שלא עושים נישואין אז. מי שאינו רוצה להתאבל בימי ספירת העומר, שגם לא ישמח בשמחת תורה. אין מקום לטענה, כי אם הרמב"ם לא הביא איזה עניין, שאינו סובר אותו, כדמוכח מדברי בנו הר"ר אברהם. השלמת הנדון בדברי הספר גט פשוט, כי היכן שהבית יוסף לא הביא את המגיד משנה, הסיבה היא כביכול מפני שלא כתב זאת הרב המגיד בעצמו. והמסקנא שאין הדבר כך. מכתב חשוב לגבי דברי הגר"א, בעניין כ"ח עתים שכתב שלמה המלך ע"ה בספר קהלת. ביאור דברי הר"ש מולכו בספרו חית קנה, לגבי 'עת לבקש, ועת לאבד'. 'עת לקרוע, ועת לתפור'. 'עת לחשות, ועת לדבר'. 'עת מלחמה, ועת שלום'.

"ולא כמו ששמעתי וראיתי חושבים בטעות שהמנהג הקדום היה להסתפר דוקא בערב שבת, וזה יצא להם מתוך סגנון בעל שושנת המלך שהביא בשם רבינו המחבר (מהרי"ץ זיע"א) בלשון זה, מנהגינו הקדום להסתפר בימי העומר בערב שבת לכבוד שבת, דעשה דדברי נביא עדיף וכו' ע"כ. ולענ"ד לא כן הוא במחכ"ת, ולא מצאתי זכר לדבר בלשונות מהרי"ץ עצמו, ואולי אדרבה..."

מצורף מאמר בעניין נקיטת ההלכה כדעת הרמב"ם, ותשובות להשגות העוטה אור, מאת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שפורסם בקובץ "תורת ציון" חלק ד' – ליקוטים חדשים והוספות על "אור לציון" דיני פרוזבול, ביאורים ועיונים בתורתו של ה"אור לציון", הקובץ יצ"ל בחודש תמוז התשפ"ב לרגל יום היארצייט ה-24 של הגאון הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בעל ה"אור לציון", אשר החזיק בדעה כי התימנים בא"י הם קהילה בפני עצמה. כמו כן מצורף בירור דעתו בעניין חשיבות מנהגי יהדות תימן בארץ ישראל, והערות מרן שליט"א על חלק מדבריו (מתוך שיעור מוצש"ק קרח התשע"ו).

וידיאו! ארבעה שיעורים בהלכות בין המצרים, על סדר הספר "שלחן ערוך המקוצר" (חלק ג' - מועדים - סימן ק"ג), שנמסר במסגרת "השיעור המקדים" לשיעורו השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, מפי בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד, וראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש, ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת ועוד

נאמר בפרשתנו (מטות) "איש כי ידור נדר לי"י וגו' לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל', ג'). לעיון! הלכות נדרים ושבועות מתוך הספר "שלחן ערוך המקוצר" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, יורה דעה חלק ב' סימן קס"ח

לימוד התורה, ההלכות ומנהגי אבותינו נע"ג, של כל הלומדים באתר יד מהרי"ץ, תעמוד לזכות ידידנו רבי איתי דהרי הי"ו, להצלחתו ולהצלחת נות־ביתו רות רותם בת ראובן שתחי', וילדיהם יצחק ומרים ובנימין שיחיו. ולעילוי נשמת אביו רבי יוסף ב"ר צדוק דהרי ז"ל, תנצב"ה. השם ברוך הוא יברך מעשה ידיו, ומכל צרה ונזק יצילהו, וימלא כל משאלות ליבו לטובה, ויקויים בו מה שכתב מהרי"ץ זיע"א (עץ חיים דף קכ"ה ע"א) על הפסוק, עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים וגו' - "אלו העושים מאהבה, שהקדוש ברוך הוא נותן דעתו עליהם". אכי"ר.