בעניין לימוד התורה בעל פה, ביאור דברי החפץ חיים והחיד"א שבגלל זה בדורותינו שלומדים מתוך הספרים מצוי שמתבטלים הרבה שעות מלימוד תורה, ואין לנו את הקדושה כמו שהיה בדורות הראשונים. הרחבה לגבי שיטות הלימוד בע"פ, ומה עדיף, ידיעת התוכן בלבד, או אמירת לשון חז"ל מלה במלה. בעניין מנהגינו לתרגם בציבור גם בזמנינו, לפי שאנו סוב' כי זו חובה כדעת הגאונים. ואודות קריאת התרגום בע"פ, ומעשה שהיה בירושלם בעניין זה בקריאת ההפטרה ביום תשעה באב, ואיך הקפידו על שינוי בנוסח. בדין משחק בקוביא שהוא גזל מדרבנן, ולגבי מליצות. והאם מותר לשחק בפסוקי התורה, באופן שהאחד אומר פסוק והשני ממשיך בפסוק המתחיל באות שבו הסתיים הפסוק הראשון, וכן הלאה. שיטת הגיית המלים לתשב"ר כפי מסורת אבותינו. חידושים וביאורים בעניין קביעות עתים לתורה, התייחסות למכתב מאת ידידנו הרה"ג חיים לוי יצ"ו.

נושאי השיעור: עשרה דברים המצויינים בברכות ק"ש שלפני ק"ש דערבית, ביאור מהרי"ץ זיע"א בע"ח מדוע גירסתנו י"י צבאות שמו קדוש ישראל' בא"י המעריב ערבים, השלמה לשיעור הקודם לגבי הקשר שבין ברכת יוצר המאורות דשחרית אל ברכת אהבת עולם שלאחריה, וסיכום חמש תירוצים על שאלת האובודרהם המובאת במהרי"ץ כי א"כ מהו הקשר בתפילת ערבית בין המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. שיבוש בסידורים שלנו במלה 'מבדיל' בין יום ובין לילה וכו', ולא 'ו'מבדיל בוא"ו, ודברי מהרי"ץ בע"ח מהדורת הרש"צ לגבי המלה 'מסדר' את הכוכבים ולא 'ו'מסדר בוא"ו. התייחסות לסיפור שפורסם בשם הגר"י אברגּל זצ"ל בעניין איך קמה תנועת האיסלאם, כי כביכול רב תימני אחד לימד את אותו המשוגע וכו', והסיפור האמיתי והמדוייק כפי שמקובל בידינו. התייחסות למכתב שאלה לגבי הנוהגים שלא לתרגם את הפסוקים ויהי בנסוע הארון וגו' ובנוחה יאמר וגו', כי אין מקור למנהג זה.

נושאי השיעור: המשך משיעור קודם בעניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה. המשך [משיעור מוצש"ק ויקהל ופקודי התשפ"ג] ביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו', האם נברא מלאך מן הברכה למרות שהאדם בירך שלא בכוונה, והרחבה בכללות עניין הכוונה והמחשבה במצוות. דברי הרמב"ם בהלכות ת"ת בעניין קביעת עתים לתורה ביום ובלילה, תירוץ על הקושיא כיצד דבר זה נלמד מן הפסוק [יהושע א', ח'] וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אשר נאמר מפי הקב"ה ליהושע דוקא. שלושה פירושים בביאור עניין 'קביעות' עתים לתורה, הרחבה בפירוש הג' המובא בבן יהוידע להגרי"ח כי זהו מצד 'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי', שלושה תירוצים על השאלה כיצד נהיה הדבר כאילו למד תורה כל היום, וביאור דברי מהרי"ץ בעניין דלעיל.

נושאי השיעור: המשך בעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, טעם נוסף המובא בספר כה לחי כי הדבר מורה על עניין המלבין פני חבירו ברבים, שראוי לו להיזרק לכבשן האש. התייחסות לטענה המוטעית כי כביכול כבר בזמן רע"ו ברטנורא עשו הדלקות במירון בל"ג בעומר, וכי המדובר ביום כ"ח באייר ובקברו של שמואל הנביא אשר בירושלם. המשך התשובה לשואל [בשיעור הקודם] האם מרן שליט"א ממליץ על אכילת מצות ביום י"ד באייר (פסח שני), הרחבה בעניין המחלוקות שבין החסידים לבין הליטאים, וכיצד היא דרכנו בני ק"ק תימן יע"א. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, והתייחסות לטענה כי כביכול זהו מבטאם של חסידי הבעש"ט, כי הדבר אינו נכון אפילו לפי שיטתם. התייחסות לטוען כי 'האלוקַי' בפתח פירושו איש האלהים, כמו שאומרים 'יהודַאי', וכן כמו 'צידקַאי'. השלמה [לשיעור מוצש"ק אחו"ק] בעניין המאמר אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב, ביאור דברי הרד"ק בעניין זה, פירוש דבריו במלים 'סימני גאולה' שיהיו לפני ביאת המשיח, והאם כוונת דבריו ל'אתחלתא דגאולה' שבהקמת המדינה. השלמה לגבי מ"ש השפע חיים, כי הרמ"ק כתב יש' בקיצור, במקום תיבת ישראל. המשך בעניין אמירת צ' פעמים מוריד הטל וכו', התייחסות למכתבו של הרב חיים לוי שליט"א, ומה שהשיב על דבריו הרב שאול רצאבי שליט"א, והערות מרן שליט"א על דבריהם. תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' - חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה שנכנסו אפי' בבתים של שומרי תורה ומצוות, וכן חיזוק בעניין צניעות גרבי הנשים בזמנינו.