"ולכן כשיש לו מאכל ורוצה לאוכלו, אז יברך עליו הברכה הראויה לו, ויכוין להשהות הקדושה על אותו דבר שאוכל, וכיון שאכל לאותו דבר נמצא שנכנסו הגשמיות והרוחניות תוך מעיו, ורבתה הקדושה על הקליפה, ואז כיון שהשלים לאכול, יברך הברכה הראויה לאותו מאכל שיאכל, ויכוין כשהוא מעלה הרוחניות של מאכל ההוא בתוך מעיו..." משל נפלא מאת כהר"ר חיים סנואני זצ"ל הממחיש את גודל מעלת הברכה על הפירות והמאכלים, מתוך ספרו ארזי לבנון.

נושאי השיעור: התעוררות בשב"ק פרשת בשלח על עניין הנסיעות בערב שבת, שיש לצאת לדרך מוקדם מספר שעות לפני שבת, בכדי להימנע מחילול שבת ח"ו, כפי מה שקבעו רבנים מגדולי הדור שליט"א. והמלצת מרן שליט"א כי ראוי בזמנינו לעורר על כך כבר בפרשת בראשית, בתחילת החורף, כי מאז הימים מתקצרים. המשך ביאור דברי התרגום המיוחס ליונתן, לגבי המלים 'לעשות את השבת' – 'למעבד תפנוקי שבתא', והאם לדעתו מצות עונג שבת היא מדאורייתא. השלמה בעניין אכילת ביצים בסעוֹדת שבת בבוקר, ובסעוֹדה שלישית, ולעניין אכילת בצלים אז. היפה ללב ומהרי"ח הקשו כי אם הטעם באכילת ביצים הוא זֵכר לאבילות על משה רבינו ע"ה, היה צריך לאכול את הביצים בסעודה שלישית ולא בסעודת שחרית, שהרי משה רבינו מת במנחה בשבת ולא בשחרית, תירוץ על פי דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח. חידוש כי גם בליל שבת הננו עושים זכר לאבילותו של משה רבינו, באמירת מזמור שיר ליום השבת וגו' בנעימת משנה. בירור באריכות דין הוספת שרטוט נוסף בסת"ם בסוף הדף, כחומה המקיפה לשמור את הפרדס. וכן לעניין שרטוט בין השיטין של עשרת בני המן. המשך בעניין שיטת הרמב"ם בעניין המיצוע במדות, התייחסות לכך שכבר הרשב"ג כתב זאת, ודעת חכמי ישראל עליו. ובירור לגבי 'חכמי המוסר' שהזכיר המגדל עוז, האם הם היו יהודים או גויים. וחיבור ספר חובות הלבבות, שהוא ספר המוסר הראשון מֵאחרי חתימת הש"ס. בקינה שאומרים בת"ב, אז בבית שביינו וכו', במקום 'בחכמי מוסר שמו עיניהם' וכו', הגירסא המקורית 'בחכמינו גורל הפיל'.

שלום לכבוד מורינו ורבינו הגר"י רצאבי שליט"א. אשאל ראשית לשלומו, יאריך ימים על ממלכתו. היות וקיימים מחלוקות הפוסקים לגבי ברכת השניצל המחופה בפירורי לחם במגוון טעמים, ברצוני לשאול האם כבוד הרב יכול להאיר את עיננו בסוגיה זו. אשמח אם הרב יציין מקורות. בברכת בריאות ואריכות ימים. עמיחי קהלני - ת"א

"לכן יש לשים לב שכל מה שכתבנו בשלחן ערוך המקוצר, משקל גרמים בענייני המאכלים, היינו בדבר שהנפח והמשקל שוים. אך ודאי בדברים שאין הנפח והמשקל שוים, כגון במיני המזונות היבשים שמייצרים כיום, שם צריך ללכת אחר הנפח..."

"כתוב פה הגדרה חדשה, מתקפלת בקלות. זה חילוק שלו. הוא כותב את זה בעוד מקום בשם הרשב"א והמאירי. עיינתי שם, ולמעשה מתברר כי זו הבנה שלו...בכל אופן במחכ"ת אין אנחנו חוששים לדבריו, כי אין לזה מקור. ההגדרה של מתקפלת בקלות, זה המצאה..."

דין ברכות הצמח "שדאב" והצמח "ריחאן" למנהג ק"ק תימן, "עצי בשמים" או "עשבי בשמים", בתוספת הסבר הלכתי מנומק, מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א = פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" שיצ"ל ע"י מוסדות פעולת צדיק ב"ב