נאמר בפרשתינו (שופטים) "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים י"ז, ח'). למה לא כתוב בתורה במפורש, שזהו הר המוריה אשר בירושלים? ביאור העניין מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

כמדי שנה בימי הרחמים והסליחות מתקיימת בס”ד המגבית השנתית "אחת בשנה", לטובת פעילות מוסדות יד מהרי"ץ, הארגון העולמי להפצת תורה ומסורת יהדות תימן. נרתמים בימים אלו באופן מיוחד, ותורמים ביד רחבה ובנפש חפיצה להמשך פעילותינו, לחיזוק מסורת ומנהגי אבותינו ורבותינו חכמי תימן נע"ג, והנחלתם לדורות הבאים למען לא יישכחו מפינו ומפי זרעינו עד עולם. שמות התורמים יובאו בפני מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, אשר בכוח תורתו הקדושה והטהורה יעתיר בתפילה עבורם בעת רצון נדירה ומיוחדת, ויזכו לברכתו הכוללת כל הישועות, כפי שנחקקה בכתב יד קדשו: "ברכות שמים מעל יחולו על כל המסייעים, שיזכו לבְנֵי חַיֵי וּמְזוֹנֵי”. וכבר כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו "עץ חיים" על התכלאל [דף קכ"ה ע"א], בפירושו על הפסוק עֵינֵי יְ"יָ אֶל צַדִּיקִים - אלו העושים מאהבה, שהקב"ה נותן דעתו עליהם. אל תעמוד מנגד! אנא הרם את תרומתך הנדיבה כעת! וממעון הברכות תתברך בכל מילי דמיטב, "בְּנֵי חֵַיי וּמְזוֹנֵי".

האם יחיד יכול לומר את הסליחות שבלשון ארמית? מה דעת הרמב"ם והגאונים בדין זה? והאם תפילות כנגד אבות או כנגד תמידין, והנפק"מ מכך. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נצבים וילך שנת התש"ע

אימתי הוא הזמן הראוי לאמירת "אשמורות" (סליחות) לפי מנהגינו? האם הזמן עדיף על פני אמירתן במניין? ואלו דברים ניתן לומר אף כשאין מניין? מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק

מה פירוש המלה "אלול". עניין "עקבתא דמשיחא". חשיבות עניית אמן יהא שמיה רבא וכו'. ירידת הרוחניות בעולם. חשיבות אמירת האשמורות (סליחות) במשך 40 יום. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" - דרשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

"מראש חדש אלול עד אחרי יום הכפורים, המה ימי רצון. ואעפ"י שבכל השנה הקב"ה מקבל תשובה מן השבים אליו בלב שלם, מכל מקום ימים אלו מובחרים יותר ומזומנים לתשובה.." מתוך דברי מרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם, בספרו תכלאל עץ חיים, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין שבט לוי שהם חֵיל ה', אשר בזמנינו הם בחורי הישיבות הקד', ואברכי הכוללים הי"ו שליט"א. תמיהה מהיכן הרמב"ם הוציא את ההגדרה הזאת, כי פירש 'ברך י"י חילו' היינו 'חיל השם'. ותירוץ על כך. בעניין גזירת גיוס בני הישיבות הקד' לצבא, דברים מגדולי הדור וראשי הישיבות שליט"א לגבי הצבא שהוא מקום טומאה וכפירה. חובת תיקון עניין גיל הנישואין בזמנינו, שיהיו מוקדם כפי ההלכה. תשובה לגבי השאלה בעניין הפסוק ויזכור אלהים את נח וגו', מדוע צריכים 'זכירה' מיוחדת כעת, לאחר שכבר מתו כל רשעי דור המבול, ונשארו רק נח ובניו הצדיקים. חידוש שתיבת נח נתהפכה לקראת הסוף. וחיזוק מכך לזמנינו אנו, לקראת הגאולה בב"א. השלמת הבירור בעניין הנוסח שבתפילת מוסף, לא נתתו 'אלהינו' לגויי הארצות וכו', לבית ישראל 'עמך' נתת, לזרע 'ישורון' וכו'. בעניין אפיית מצות בפסח עצמו, והתשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא לקהילה התימנית בירושלם עיקו"ת, שמותר להם לחזור למנהגם המקורי בעניין זה, למרות שכבר נהגו אחרת. בדבר סגנון המלים שבתשובה, שיש בהם 'דעות זרות', ובירור מי הוא שסגנן את התשובה הזאת בכתב ידו.