נושאי השיעור: בעניין ההפטריות תלת דפורענותא, שבע דנחמתא, תרתי דִּתְיובתא. חיבור הימים שבין תשעה באב, עד אחרי יום הכיפורים. חידוש כי גם בהפטריות הללו, יש 'מֵעִניין הפָּרשה'. בירור בעניין השאלה מה מפטירים כאשר חל ר"ח אלול בשבת, וכן כשחל ערב ר"ח אלול בשבת [כבשנתנו זו]. הבנת דברי מהרי"ץ בעניין זה, מה נראית מסקנתו להלכה ולמעשה, ודחיית המובא על זאת בספר זית רענן [על שת"ז]. חידוש שגם בהפטרת מחר חודש, נזכר ברמז עניין הנחמות. הערות על מ"ש עוד בזי"ר שם בנדון דידן, דחיית מסקנתו בעניין דעת מהרי"ץ, ושנמצא בתכאליל קדמוניות כת"י שכתבו להפטיר מחר חודש. ביאור דברי הרמב"ם בהל' שביתת יום טוב, בעניין היתר הכנת אוכל נפש ביו"ט. דרשת חכמי תימן נע"ג מן הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש וגו' שנאמר בפסח, לעניין היתר אפיית המצות בפסח עצמו, והמשך בירור התשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא בעניין זה. כעין החידוש הנז"ל שכתבו חכמי תימן, כתב גם החיד"א בספרו נחל קדומים, לגבי עניין הנישואין בגיל שמונה עשרה. ורמז נפלא במאמר 'זכה - עזר, לא זכה - כנגדו' לעניין גילֵי הנישואין, ומקורו. רמז בתוה"ק לעניין כשרות הארבה גם באחרית הימים. אכילת פת חָמָה ביו"ט איננה ציווי מן התורה, אלא היתר גרידא. מפני מה שלחו בני קהילת התימנים בירושלם עיקו"ת את השאלה הזאת לחכמי צנעא, הרחבה לגבי הקורות אותם עם קהילות הספרדים דאז והתפלגותם מהם, והתייחסות למי שכתב כי המנהג לאפות מצות בפסח פסק ובטל בא"י. תוספת בעניין השאלה, מי כתב ומי ניסח את תשובת רבני צנעא הנז"ל, ולגבי שינויים שבין התשובות. מציאת מקור לעניין הקמיע שנזכר בו 'בעל שלושת הראשים', שהובא בשיעור מוצש"ק בא התשפ"ד בשל"ה.

פסק הלכה מגדולי ישראל בנוגע לרבנים המקילים במראות האסורים. חומר העניין ותיקונו. לימוד מהפסוק "בין דם לדם". מלוקט מתוך חוברות "שערי יצחק" - שיעוריו השבועיים של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו בשנת התשע"ב

ראשית דבריו בעניין מעלת לומדי התורה, שהם מגוייסים כל שעות היממה. המשך דבריו בעניין מעלת לימוד התורה שהיא חשובה יותר מכל המצוות, ובדין להפסיק מלימוד לצורך מצוה אחרת, וגם חיזוק לעניין הסליחות ("אשמורות"), ולסיום בענין "לא תשנא אחיך בלבבך" שלשיטת הרמב"ם לאו זה שייך דוקא כאשר שומר שנאתו בלבו, אבל אם מראה שנאתו לחבירו אינו עובר בלאו זה, מה הביאור בעניין. צילום והקלטה, ועריכת וידאו: ישורון קובי, צפת

לעיון! פירוש "מענה לשון" על האשמורות, מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ובו ביאורים הערות וציונים בנוסחאות התפילות ופירושיהן על דרך פרד"ס (פשט רמז דרש סוד), על סדר עץ חיים למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א. יצא לאור בשנת ה'תשמ"ח

שאלה לכבוד מו''ר שליט''א. ידוע מנהג אבותינו נע''ג לקום באשמורת האחרונה של הלילה לאמירת הסליחות. בזמננו הדבר קשה לרבים מהציבור ואפילו לחלק מהמבוגרים שבהם בעקבות שינוי הרגלי השינה וכו'. הדבר גורם לכך שחלק מהציבור לא מגיע בכלל לאמירת הסליחות, וחלקו מצטרף למניינים של אחינו הספרדים בחצות לילה. בעקבות כך מגיעים לראש השנה כשכמעט רק הזקנים יודעים לומר הסליחות ברגש כדבעי. באנו בבקשה לכת"ר להורות דעה מה נעשה. האם להקים מנין בחצות הלילה בנוסח תימן?

"מה־מאד שמח לבי ויגל כבודי לשמוע הקלטות של פסקאות מתוך האשמורות שאומרים בחודש אלול ועשי"ת, כפי מנהגינו ק"ק תימן יע"א, בנעימה מעוררת את הלבבות ובמבטא מדוייק מפיו של הרב אדיר ב"ר אריה ושדי (ושצ֗י) נר"ו השוקד על התורה ועל העבודה בישיבת פרי עץ חיים בעיר בית שמש ת"ו, אשר כשמו כן הוא חננו השי"ת בקול אדיר צח ונהדר, ומזכה בכך את הרבים ומסייע לחזק ולהחזיק מסורת אבותינו הק' נע"ג. זכינו ותוקנו כאן כמה שגיאות שנפלו בנוסח, ודוייקו כמה דיוקים, כפי מה שהעליתי בס"ד במענה לשון שנדפס בשנת ה'תשמ"ח ובסדר האשמורות המדוייק ה'תשע"ב. יישר חיליה לאורייתא".

משמעות השם "אלול", ודברי התעוררות לתשובה לקראת יום הדין הבעל"ט, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו ביום רביעי - ערב ראש חודש אלול התש"פ, צולמו בוידיאו ע"י ארגון "הידברות" ופורסמו בכל אמצעי זיכוי הרבים העומדים ברשותם

שבעה שיעורים בענייני אמירת אשמורות (סליחות) עפ"י הספר "עץ חיים" למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם. השיעורים נמסרו ע"י הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד, וראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש, ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, במסגרת השיעורים המקדימים ל"שיעור השבועי" של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן