דיני חודש ניסן עפ"י מנהגי ק"ק תימן יע"א - מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" שיצאו לאור לפני שנים רבות. בין הנושאים: דין נפילת פנים. למנצח יענך. אל ארך אפיים בהוצאת ס"ת. הספד וצידוק הדין. אמירת צדקתך צדק בשבת.

כתב מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר (אורח חיים חלק ב' סימן נ"ו): "מצוה מדברי רבותינו ז"ל לענג במאכלים חמין את השבת. ולכן מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. וכל המאמין, צריך לבשל ולהטמין, לענג את השבת ולהשמין, ויזכה לקץ הימין". ובהערת עיני יצחק (הערה נ"א) כ' מרן שליט"א: "וטעם שצריך בדיקה אחריו שמא אינו מאמין בדברי רז"ל, דהיינו שמא הוא צדוקי או קראי שטועים לחשוב שאסור להשתמש באש כלל בשבת, כמו שהבינו את הפסוק ושמות ל"ה ג"ו לא תבערו אש וגו'..."

נושאי השיעור: ביאור תלמיד רבינו יונה על דברי הגמ' במס' ברכות (דף י"ד:) בעניין מגמת מצות תפילין ומזוזה, שבהן משעבד האדם את ממונו להקב"ה, ומאידך דברי הרמב"ם בהלכות מזוזה כי מגמת המצוה היא שבכל זמן שהאדם נכנס ויוצא יפגע בייחוד שמו של הקב"ה וכו', והמשך לשיעור מוצש"ק יתרו בעניין מצות מעקה וכיסוי הבור וכו', ובירור דעת הגרשז"א לגבי מצוות "הנמשכות". השלמה בביאור דברי הרמב"ם מדוע הקדים דוקא לגבי מצות מעקה את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו'. השלמה לשיעור מוצש"ק תרומה לגבי תפילת מהרי"ץ לרפואת חולי האבעבועות, האם שמם של המלאכים קבוע או משתנה, וכן לגבי השאלה מה העניין שמהרי"ץ הביא דוקא את אברהם ויוסף ואהרן. דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין ערב פסח שחל בשבת כמו בשנתנו זו. כיצד מקיימים השנה מצוות סעודה שלישית, והאם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת. הודעה משמחת בדבר הוצאת קובץ דינים והלכות בעניין ערב פסח שחל בשבת מאת הרב שאול רצאבי הי"ו – בן מרן שליט"א.

גליון כתרי תורה מתורת רבותינו גאוני תימן נע"ג. בגליון: חובת היחיד לא לפרוש מן הציבור • שמן המשחה לדורות במשנת רבותינו. כתר ההלכה: האם מה שמנקים קודם הפסח נחשב כבדיקת חמץ • בדיקת הכיסים בזמננו • בדיקת חמץ בברכה בבגדים ובמכונית. ומצורי אשאלה, זכני תמיד להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשיב עטרת אבות לתפארתה בהדרתה ובטהרתה, האר אפלתנו ורפא מחלנו, ושלח מבשר טוב לבשר קהלנו. כ"ד ידידכם, אביחי שרעבי יצ"ו, מודיעין עילית

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

תשובת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לשואל על דבר אפיית מצות רכות ביותר, הנעשית מבצק רך ודביק מאד ששוטחים אותו בתנור וכדו', שהואיל והבצק דביק מאד, הרי לא ימלט שישאר לאדם מעט רושם...

שיכחת התורה בעניין זה, לפעמים חומרא מביאה לידי קולא, הגדרת המושג אפייה בהלכה, ונפק"מ בזה. והאם צריך לומר 'לשם מצת מצוה' בעת עשיית המצות לפסח. מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויקרא ה'תש"ע

להאזנה והורדה! שיעורים בספר "שלחן ערוך המקוצר" על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו. המדור החדש יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

במדור "חודש ניסן וחג הפסח" תמצאו קבצים לצפייה ולהאזנה, לקריאה ולעיון, ובהם תכנים בהלכה ובאגדה מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כפי מנהגי ומסורת אבותינו הקדושים ק"ק תימן יע"א. עידכונים נוספים בקרוב!

ציבור ששכחו לקרוא פרשת פרה, האם ניתן לקרותה בשבת שהיא פרשת החודש? האם צריך לברך על קריאה זו בפני עצמה (דוגמא מחתן תורה וחתן בראשית שבקריאת שמחת תורה)? ומה הדין ביתר הפרשיות? מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נאמר בפרשתנו (כי תשא) עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. כתב מרן שליט"א בשע"ה ח"ד יו"ד א' סימן קמ"ה: "העושה שמן המשחה כמעשה וכמשקל האמור בתורה, חייב כרת. ובשוגג, חייב קרבן חטאת. שנאמר ובמתכונתו לא תעשו כמוהו, קודש הוא וגו' איש אשר ירקח כמוהו וגו' ונכרת מעמיו..."

"כתיב ושמרו בני ישראל את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ואפילו בספק אם תועיל ההשתדלות או לא, מכל־מקום חייבים לחלל שבת ולהשתדל בכל מה שאפשר, כמו שמחללים בשביל ספק פיקוח־נפש. אבל מי שפשע ורוצה להמיר, אין מחללים עליו את השבת באיסור דאורייתא, דכיון שפשע אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך..."