דברי חיזוק והתעוררות קודם ה"אשמורות" (סליחות) מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, ולאחר מכן אמירת "אשמורות" מפי שלוחי הציבור - הרב אלעזר יוסף הי"ו והרב עוז שלום ערק הי"ו והרה"ג משה רצאבי שליט"א. האשמורות נאמרו לאחר השיעור השבועי מפי מרן שליט"א מוצש"ק כי תצא התשפ"א, בבית המדרש פעולת צדיק בני ברק, והועברו בשידור חי לאלפי צופי ומאזיני ארגון הידברות

לצפייה! דרשות מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו בחודשי אלול שנת התשס"ח, התשע"ד, התשע"ט - במסגרת עצרות התעוררות שנערכו ביום השנה לפטירת הגאון הצדיק הרב שלמה יגאלי זצ"ל - מרא דאתרא בראשון לציון, שנלב"ע בשבת קודש פרשת כי תצא, י"א אלול ה'תשס"ז. תנצב"ה.

קונטריס "מועדי השם" (מהדורא חדשה) על הלכות חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, עפ"י פסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, מתומצת מתוך ספר שלחן ערוך המקוצר בתוספת מרובה של הלכות שנשאל מרן פוסק עדת תימן שליט"א והשיב עליהם.

נאמר בפרשתנו (כי תצא): "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה". מצ"ב לעיון דיגיטלי הספר "עטיפת ציצית כהלכתה" - על צורת העיטוף הנכון בטלית גדול, כפי שורת ההלכה והמנהג, מאת הרה"ג משה בן מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ת"ו וראש כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת ועוד

"כתוב (בפרשתנו כי תצא) כי יִקָּרֵא קַן־צפור לפניך וגו' והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וגו'. דהיינו שאם עבר ולקחה, חייב לשלחה, ונפטר בזה מן האיסור שעשה, שזוהי מצות לא תעשֶׂה שניתקה לַעֲשֵׂה..." מתוך שע"ה למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, חלק תורה ומצוות (יו"ד ב') סימן קע"ג

נושאי השיעור: בעניין ההפטריות תלת דפורענותא, שבע דנחמתא, תרתי דִּתְיובתא. חיבור הימים שבין תשעה באב, עד אחרי יום הכיפורים. חידוש כי גם בהפטריות הללו, יש 'מֵעִניין הפָּרשה'. בירור בעניין השאלה מה מפטירים כאשר חל ר"ח אלול בשבת, וכן כשחל ערב ר"ח אלול בשבת [כבשנתנו זו]. הבנת דברי מהרי"ץ בעניין זה, מה נראית מסקנתו להלכה ולמעשה, ודחיית המובא על זאת בספר זית רענן [על שת"ז]. חידוש שגם בהפטרת מחר חודש, נזכר ברמז עניין הנחמות. הערות על מ"ש עוד בזי"ר שם בנדון דידן, דחיית מסקנתו בעניין דעת מהרי"ץ, ושנמצא בתכאליל קדמוניות כת"י שכתבו להפטיר מחר חודש. ביאור דברי הרמב"ם בהל' שביתת יום טוב, בעניין היתר הכנת אוכל נפש ביו"ט. דרשת חכמי תימן נע"ג מן הפסוק 'אך אשר יאכל לכל נפש וגו' שנאמר בפסח, לעניין היתר אפיית המצות בפסח עצמו, והמשך בירור התשובה שכתבו רבני עי"ת צנעא בעניין זה. כעין החידוש הנז"ל שכתבו חכמי תימן, כתב גם החיד"א בספרו נחל קדומים, לגבי עניין הנישואין בגיל שמונה עשרה. ורמז נפלא במאמר 'זכה - עזר, לא זכה - כנגדו' לעניין גילֵי הנישואין, ומקורו. רמז בתוה"ק לעניין כשרות הארבה גם באחרית הימים. אכילת פת חָמָה ביו"ט איננה ציווי מן התורה, אלא היתר גרידא. מפני מה שלחו בני קהילת התימנים בירושלם עיקו"ת את השאלה הזאת לחכמי צנעא, הרחבה לגבי הקורות אותם עם קהילות הספרדים דאז והתפלגותם מהם, והתייחסות למי שכתב כי המנהג לאפות מצות בפסח פסק ובטל בא"י. תוספת בעניין השאלה, מי כתב ומי ניסח את תשובת רבני צנעא הנז"ל, ולגבי שינויים שבין התשובות. מציאת מקור לעניין הקמיע שנזכר בו 'בעל שלושת הראשים', שהובא בשיעור מוצש"ק בא התשפ"ד בשל"ה.

פסק הלכה מגדולי ישראל בנוגע לרבנים המקילים במראות האסורים. חומר העניין ותיקונו. לימוד מהפסוק "בין דם לדם". מלוקט מתוך חוברות "שערי יצחק" - שיעוריו השבועיים של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו בשנת התשע"ב

ראשית דבריו בעניין מעלת לומדי התורה, שהם מגוייסים כל שעות היממה. המשך דבריו בעניין מעלת לימוד התורה שהיא חשובה יותר מכל המצוות, ובדין להפסיק מלימוד לצורך מצוה אחרת, וגם חיזוק לעניין הסליחות ("אשמורות"), ולסיום בענין "לא תשנא אחיך בלבבך" שלשיטת הרמב"ם לאו זה שייך דוקא כאשר שומר שנאתו בלבו, אבל אם מראה שנאתו לחבירו אינו עובר בלאו זה, מה הביאור בעניין. צילום והקלטה, ועריכת וידאו: ישורון קובי, צפת