"עם חזרת בני הישיבות הקדושות ל"זמן חורף", הננו מביאים בפניכם את שיחתו המרוממת והנדירה של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, פוסק עדת תימן, לחברי מערכת עלון 'הזעקה', אשר זכו לשהות במחיצתו לשעה של התעלות, רוויית הוד קדומים, בה נשמעו דברי השקפה טהורה וחיזוק בענייני השעה העומדים על הפרק". מתוך עלון "הזעקה" יוצ"ל ע"י איגוד בני תורה ספרדים - גליון מורחב (תשרי ה'תשע"ט)

כיצד נקראת תיבת "התהלך" שבפרשת נח, ושבספר שמואל, ושבספר תהלים, ומה ההבדל ביניהם. כיצד נקראת תיבת "להתחנן" שבמגילת אסתר, התייחסות לכלל שכתב היפ"ה בתאג תורה קדומה, לגבי תיבת התהלך שבפרשת נח, והאם הה"א השנייה נקראת במלעיל בגלל המקף והסגול. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסיר במוצש"ק נח התשע"ד.

ויהיו כל ימי נח. מעינת תהום בלי וא"ו. תימני הקורא בספר תורה ספרדי שכתוב בו ויהי, האם כשאומר ויהיו נחשב כקורא בעל פה דברים שבכתב. מהו קמץ בזקף קטן במלה שרי. חשיבות שמירת המסורת וההגייה הנכונה בקריאת התורה, ובלימוד גמרא. מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נח התשס"ט

לצפייה! קטעי שיעורים בעניין הקשת בענן, מהי הקשת? מה הברכה עליה? כל כמה זמן צריך לברך עליה? אם רואה רק חלק מהקשת האם יברך? וביאור עניין "נתפזרו העבים". מתוך השיעורים השבועיים של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בחודש מרחשון ה'תש"ע

נושאי השיעור: 'בראשית' היינו נקודת ההתחלה, לחיוב או לשלילה. חשיבות השמירה על העלייה הרוחנית שהיתה בימים הנוראים, שתמשיך גם לאחריהם, כי אם האדם אינו עולה אזי הוא יורד, וביאור המושג 'בני עלייה'. דברי החיד"א זצ"ל בספרו עבודת הקודש, בעניין חשיבות ההתאמצות ביראת שמים ולימוד התורה לשמה, בחודש מְרַחְשְׁון שהוא תחילת השנה, כי הכל הולך אחר ההתחלה. דוגמא נפלאה לכך, ממ"ש בנביא ירמיהו, לגבי מה שענו לו - אלו שנשארו בא"י לאחר חרבן ביהמ"ק - על נבואתו, שקר אתה מדבר וגו', כי מה שנשבעו לפני כן לשמוע בקולו וכו' היה בעשי"ת. וביאור מחודש כי 'עשרת ימים' שכתוב לגבי נבל הכרמלי, אלו עשרה ימים נוספים, שבין יוהכ"פ להושע"ר. תוספת דברים בעניין פירוש המלים באשמורות, עשה למען 'לימודך', עשה למען 'תורתך'. והתייחסות לביאור כי 'לימודך' היינו עם ישראל. תשובה לשאלה, האם מותר בשב"ק לכוון לבקש ולהתחנן, בג' הברכות הראשונות של תפילת שמו"ע. לגבי העניין דלעיל, שונה ברכת מודים מג' הברכות הראשונות, ובירור העניין שג' הברכות האחרונות הן 'הודאה'. השלמה בעניין הכוונה על בנים צדיקים, במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', ומדוע אין ברכה מפורשת על כך בתפילת שמו"ע. הערה ותירוץ על מ"ש בספר פסקי תשובות, כי השאלה דלעיל מדוע לא ניתקנה בשמו"ע ברכה על ילדים צדיקים, נשאלה כבר על ידי מהר"י בכרך בעל חוות יאיר.

נושאי השיעור: שורש הדין שהעלה מרן שליט"א בשע"ה [או"ח סימן קי"ד סעיף כ'] כי אין להתענות ביום שמת בו אביו או אמו - וכן כל תענית יחיד - בימים שבין יוהכ"פ לסוכות, כמו בחודש ניסן, והתייחסות לשאלה שהרי זהו מנהג אשכנז. דוגמאות למנהגי אשכנזים במקורם, אשר התקבלו במשך הדורות גם אצל חכמי ספרד ותימן. האם לומר נפילת פנים באשמורות-סליחות, אם כבר הגיע היום. בירור דעת השלחן גבוה, כי רק בימים שבין יוהכ"פ לסוכות אין להתענות תענית יחיד, משא"כ בימים שמסוכות ועד סוף חודש תשרי. ומה הדין והמנהג לגבי חודש ניסן. בעניין גירסת המלה 'חָנַק' שבוידוי יוהכ"פ, האם יש לשַנות ולומר 'חֶנֶק', כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים בשם הרד"א. עניינים נוספים [פרט לעניין דלעיל] שקיבלנו לגביהם את הכרעת מהרי"ץ זיע"א, למרות שאבותינו נע"ג לא נהגו בהם. וההבדל שבינם לבין עניינים אחרים שהעלה אותם מהרי"ץ, שבהם איננו נוהגים כך. התייחסות למ"ש בסידור כנה"ג לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם, בעניין גירסת תיבת 'חֶנֶק', דוגמאות לטעיות שהיו אפי' אצל קדמונינו ואפי' עד זמנינו, והבנת חכמת מהרי"ץ במה שכתב בעניין דלעיל. השלמה בעניין הגירסא בברכת שומע קול תפילת עמו ישראל 'היום' ברחמים, במוסף ראש השנה, דגרסינן 'היום' גם כאשר ראש השנה חל בשבת ואין אז תקיעת שופר, ובירור ההבדל שבין זה לבין השינוי הרצוי שצ"ל בפיוט שופט כל הארץ וכו', כי אין לומר בשב"ק בני עבדיך 'היום' למקדשך יאתיו וכו' צועקים על חטֹאתם וכו'. התחלת ביאור עניין השינויים והתיקונים אשר נעשים ע"י מרן שליט"א, וכיצד יש לנהוג לגביהם. התייחסות למ"ש בהגהותיו על תכלאל עץ חיים למהרי"ץ [מהדורא חדשה] לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם בעניין תיבת 'חֶנֶק'. וכן חמש עשרה תשובות והערות, לגבי השגותיו בקונדריס ט"ז, בעניין מנהג תימן באמירת הקדיש אחרי 'והוא רחום' לפני הסליחות.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

נושאי השיעור: בעניין אמירת המלך הקדוש והמלך המשפט בעשי"ת, שהקב"ה מראה בימים אלו את מלכותו בעולם. טענת אספסינוס שר צבא רומי, לרבן יוחנן בן זכאי [גטין נו:], 'אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי', והנלמד מכך לגבינו אנו. המשך ביאור דברי הרמח"ל בספרו דרך ה', תירוץ נוסף [חוץ מתשובת מרן שליט"א בשיעור הקודם] מהגר"ח פרידלנדר זצ"ל לגבי השאלה, מה צורך להקב"ה בקטיגור וסניגור, ודיונים והוכחות וכו', הרי הכל גלוי וידוע לפניו. עניינים נוספים המתבארים לפי תירוצו זה, כגון מה שהשטן נבהל בכל שנה שוב ושוב מן התקיעות. בספר הזוה"ק מבואר כפי התשובה שהובאה בשיעור הקודם. בעניין שלטון הרשע שבא"י וגזרותיהם על עולם התורה, ושראוי לכוון עליהם באמירת המלה 'כל', שבפיסקת 'הפר עצת כל אויבינו'. דברים מגדולי הדור שליט"א בעיקבות המצב, לחזק את עניין לימוד התורה וכו'. תמיהת מרן שליט"א מדוע לא מעוררים לחזק את ענייני הקדושה והצניעות בדורינו. השלמה לגבי הרמז שהביא החיד"א בנחל קדומים מן הפסוק 'והוא אשה בבתוליה יקח', כי גם באחרית הימים שייך עניין 'בן שמונה עשרה לחופה'. דוגמא נוספת מעִניין פתיל תכלת, כי נרמז בתורה שהתכלת לא תהיה באחרית הימים. ובעניין פתיל תכלת בזמנינו. שתי תשובות לטענה כי החיד"א סותר את עצמו, ממ"ש בספרו ברכי יוסף. המשך לגבי מה שדנו חכמי תימן עם רבי' יהושע הנגיד, בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', כי הם נקראים 'תחנונים'. ובעניין אמירת והוא רחום וגו' לפני האשמורות, בניגון כעין הסליחות. דברים נוספים שהינם שבחים, אולם הכוונה בהם היא 'תחנונים'. ביאור דברי הזוה"ק כי הבקשה על המזונות באמירת אשרי וגו', היא רק בקדושה דסדרא ובמנחה, ולא בזמירות. חידוש ממהר"ס עדני בעניין סיבת הקדיש שלאחר הזמירות, ומקורו מהר"א בן הרמב"ם. עפ"י הדברים דלעיל, כל הזמירות ושירת הים וכו', מתפרשים בתורת תחנונים. כהודאה להקב"ה על העבר – הנסים והנפלאות שנעשו לנו בחדשים האחרונים – וכן בשביל העתיד, יש לעורר שוב את עניין קדושת בית הכנסת, להקפיד לשמור על 'עשרת הדברים' שפורסמו על כך בעבר. כמו"כ ראוי לומר את ה'מי שבירך' המיוחד למי ששומר פיו בשעת התפילה. כמו"כ חשוב לנהוג להגיד את הבקשה רבון כל העולמים וכו' שאחרי שיר השירים, וכן את הפסוקים שאחרי תפילת שחרית וערבית, אל תירא מפחד פתאום וגו'. בשבח החוברת 'מקרא קודש' – דיני ארבעת המינים, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א. תוספת דברים בעניין האתרוג התימני, ושלילת האתרוג המרוקאי. יצ"ל נוסח תפילה לפני הלימוד בליל הושענא רבה, מדוייק ומוגה.

נושאי השיעור: ביאור צורך המשפט בבית דין של־מעלה, למרות שהקב"ה יודע הכל, ועניין השטן המקטרג. האם אומרים את המלים 'צועקים על חטאתם, ולעוונם יבכיו' אשר בפיוט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וכו', בשבת וביום טוב. ואיך לנהוג בשבת שובה. בפיוט הנז"ל, לאחר המלים 'מטה כלפי חסד, להטות איש לתחיה', ראוי להוסיף 'ישמע קולו ויושיעו, משאול תחתיה'. אין להתפלא על כך שיש חסרון בפיוטים, ודוגמא לכך מן הפיוט של־חתן. המשך בעניין אמירת קדיש אחרי והוא רחום וגו' תהלה לדוד וגו', במנחת תעניות ובאשמורות (סליחות), ושתי שאלות לגבי מנהגינו בעניינים הללו. ביאור שבעת הכללים לשיטת רבינו הרמב"ם בעניין הקדישים, ועל פי זה הבנת קושיית חכמי תימן לרבי' יהושע הנגיד. כמה הערות על מ"ש בספר אוצר הקדיש בעניין דלעיל, ותירוצים לכמה תמיהות שהשאיר בצ"ע. ותירוצים לשתי הקושיות דלעיל. תשובה לשאלה ממ"ש מרן בב"י [בסימן מ"ז], כי ק"ש נחשבת כמו תפילה. השלמה בעניין הנשים שהן יכולות לברך את ברכות התורה, ותשובה לשאלה כיצד מהרי"ץ הביא את דברי ספר המנהיג למרות שהב"י דחה את דבריו. ותשובה לשאלה נוספת, מדוע לא אומרות הנשים לאחר ברכה"ת, דין או הלכה השייכת להן. בעניין 'שבתות לקדשנו', ובדבר פגעי הטכנולוגיה וכו' שבדורנו. בשבח הספר 'בשעה אחת', מאת הרב יקיר שונם הי"ו מאשקלון ת"ו.