| | | | | "מצאתי מקור לאחד מחכמי תימן הראשונים... רבינו נתנאל בן ישעיה, מחבר של הספר נור אל צ'לאם. יש לו פירוש של מגילת אסתר, זה נדפס ב'אגדתא דמגילה'... הוא אומר, ימי משתה ושמחה, חייב אדם לשתות עד שלא יכיר בין ארור המן לברוך מרדכי. משמע, שההלכה נלמדה מהפסוק הזה..."
מספר צפיות:18374 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 6:10 דק' |
לצפייה! האם יש איסור בעשיית מלאכה בפורים או בשושן פורים? מה המנהג בזה? האם מותר להפעיל מכונת כביסה בפורים? האם פורים שונה מחול המועד? ופליאה גדולה על בעל ילקוט "מעם לועז" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:17272 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסר בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. מספר צפיות:17058 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | "בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלשה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם ולהינקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת ה' יתברך שיעזרם. ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם ה', וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה, ואם כן מסתמא גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג באדר. ולכן קיבלו עליהם כל ישראל יום זה לתעְנית ציבור ונקרא תעְנית אסתר..." מספר צפיות:11031 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והמי"ם רפויה, והשנייה היא מלעיל והמי"ם דגושה, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תצוה – זכור, התש"פ בשל"א. מספר צפיות:5889 י"ג אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | 12:50 דק' |
אדם המזלזל בתעניות, האם מצטרף למניין בתענית? כמה מתענים צריך בשביל אמירת "עננו" בתפילה, וכמה לקריאת "ויחל" בס"ת? קטע מתוך "השיעור השבועי" של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק פנחס ה'תשס"ט מספר צפיות:8266 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | להאזנה! ביאור קצר מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, להלכה המובאת בספרו שלחן ערוך המקוצר חלק ג' סימן קכ"ב הלכה ב'. קטע מתוך השיעור השבועי שנמסר בשנת תשס"ט, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק מספר צפיות:15990 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | כתב מהרי"ץ זי"ע בספרו עץ חיים דף קצ"ח ע"ב: "ואומר עננו בנוסח זה ערבית ושחרית וכו'. כן כתבו הפוסקים שמתחיל לומר עננו מבערב, אע"ג דאכתי בעי אכיל. והכי מפורש בגמ' הביאו הרי"ף בפ' במה מדליקין דף ק"ז ע"ב. ערבית שחרית ומנחה, ופי' הר"ן 'ערבית ליל כניסתו, אע"ג שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפילת ערבית מאחר שנכנס היום... ומקומנו כאן מנהג פשוט לאמרו בכל התפילות, ערבית וכו'. ואם איזה המונים אינם יודעים מזה, מחסרון ידיעה הוא. ובכל התכאלי"ל מפורש המנהג כן עפ"י הרמב"ם והגמ'..." מספר צפיות:8063 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
| | | | | | נושאי השיעור: בעניין מצות זכור את אשר עשה לך עמלק וגו', ביאור דברי החיד"א ופירושיו על הפסוקים שבפרשת זכור. תירוצים לשש קושיות בדבריו. מהו עיקר המצוה, ואיך בדרך הדְּרוש. לגבי דרשות חז"ל בפסוק 'ישנו' עם אחד, והנסים והנפלאות שעשה הי"ת עמנו כעת באבוד 'המן' החדש שקם בזמנינו. האם יוצאים יד"ח משלוח מנות, במיני מלבושים או בספרים. צריך לחשוש לשני הטעמים שנאמרו במצות משלוח מנות, ושני ביאורים בראָית התה"ד מהגמ' במגילה דף ז: מחלפי סעוֹדוֹתייהו. בעניין שַׁכְרוּת בפורים [שיטה מחודשת ותמוהה של רבינו אביגדור מבעלי התוספות] והגירסה במלה 'לִבַּסַּוְמֵי' בפוריא, והתייחסות לטוענים כי יש לומר 'לִאבְסוּמי' באל"ף. תירוצים על קושיות האברבנאל לגבי 'דרך המיצוע' שכתב הרמב"ם, ומקורות לכך כי הדרך הזאת לא באה מאריסטו אלא ממקורות קדושים, ושזוהי דרך תוה"ק. מִשְׁלֵי הָעֲרָב. האם יש מסכתות שנאבדו מאתנו, מסכת ענוה, מסכת בטחון וכדומה. מספר צפיות:1090 י"ב אדר ה'תשפ''ו | |  |
|
|