בפרשת השבוע פרשת כי תשא ישנו מנהג המיוחד לבני ק"ק תימן המקיימים עד היום תקנת חז"ל לתרגם קריאת התורה בציבור [וכפי דעת רבינו הרמב"ם ועוד הרבה ראשונים שתקנה זו לא בטלה אף בזמנינו שלכאורה בטל הטעם ואכמ"ל], והוא שלא לתרגם פרשת מעשה העגל השני כפי הדין המובא במשנה ובגמרא (מגילה, ס"פ הקורא עומד כה, א-ב) וברמב"ם (פי"ב מהלכות תפלה הי"ב). במאמר שלפנינו נדון מהו מעשה העגל השני, מה הטעם שאינו מתרגם, ובשיטות הגאונים והראשונים בזה.

כתב מרן שליט"א בעיני יצחק סימן ר"ו הלכות עדי הקידושין הערה ר"ד: ואין להקשות מהא דאיתא במדרש תנחומא הישן (פרשת כי תשא אות י"א ובשמות רבה פרשה מ"א אות ה') על פסוק וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (שמות ל"א י"ח), הכלה הזו כשבאה להיכנס לחופה מגלה פניה, לאמר כל מי שיודע לי עדות יבוא תעיד לי...

"כתיב ושמרו בני ישראל את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ואפילו בספק אם תועיל ההשתדלות או לא, מכל־מקום חייבים לחלל שבת ולהשתדל בכל מה שאפשר, כמו שמחללים בשביל ספק פיקוח־נפש. אבל מי שפשע ורוצה להמיר, אין מחללים עליו את השבת באיסור דאורייתא, דכיון שפשע אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך..."

נושאי השיעור: המשך ביאור המעשה באלישע בעל כנפיים, והתשובה לשואל בעניין מנהגנו להניח את קשרי התפילין מתחת לבתים, האם ראוי לשנות ו"להחמיר" שהקשרים יהיו מעל הבתים כמו הרצועות. השלמה בעניין הספר פסקי תשובות ומנהגי ק"ק תימן יע"א. תשובה לשואל מדוע שמים את הקיפולים של תפילין של ראש מעל המעברתא ולא מתחת היכן שהקשר מונח. סיכום שמונה נקודות למסקנא בעניין כריכת רצועות התפילין. דברי מרן שליט"א בשבח הלימוד והמבחן על אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, ופנייה לאירגון המבחן לקראת חג הפסח הבעל"ט.

נאמר בפרשתנו (תצוה) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְ"י" [שמות כ"ט, כ"ד]. כתב מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."

נאמר בפרשתינו ואתה תצוה "ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב וגו'". לפניכם קטע וידאו קצר מאת השו"ב הרה"ג ציון חוכיימה זצ"ל, בו הוא מראה מהו החלב המכסה את הקרב. מתוך סט התקליטורים "מסורת השחיטה והניקור" שיצ"ל ע"י ארגון אור ההלכה

כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (שמות כ"ט, מ"ג) וז"ל: תיבת המזבח בפשטא אחת בחי"ת, והיא מלרע. וכ"כ אור תורה שכן הוא בספרי ספרד ע"ש בפרשת לך לך. עכ"ל. ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג "כתר תימן" ־ תורת אמת, כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת "הרעֹתָ" שבספר במדבר. מלוקט מתוך שיעורי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

נאמר בפרשתנו (תצוה): וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ (שמות כ"ח, מ"ב). מצ"ב תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין האם המכנסיים הנהוג ללבשם בזמנינו אסורים? האם אבותינו נהגו כראוי? והאם צריכין אנו ללבוש כאן בארצה"ק המלבושים כמנהג תימן ולא לסור בזה ממנהג אבותינו, ואם יש בזה איסור משום הליכה בחוקות העמים?

עלון "מסילות בני תימן" על שם מהרי"ץ זיע"א - חודש אדר ראשון ה'תשע"ט. העלון מוקדש לע"נ רבי יוסף בן חיים צאלח זצ"ל, ויוצא לאור ע"י הרב שלום צדוק הי"ו. תוכן העניינים: מאמר "אמירת הפיוט בר יוחאי בעיטוף הטלית". מדור "עיונים בתורת מהרי"ץ": מנהגים על פי הזוהר הקדוש. מדור "תולדות רבני תימן": הגאון רבי אהרן ב"ר שלום הכהן זצ"ל, ובנו הגאון רבי אברהם הכהן זצ"ל. כל המעונין להיות שותף בזיכוי הרבים להפצת העלון באלפי עותקים לע"נ לרפואה וזיווג או לפרסם נא ליצור קשר עם הרב שלום צדוק: 055-6783221

כתב היפ"ה (הרב יואב פנחס הלוי שליט"א) ב"תורה קדומה" פרשת תרומה פרק כ"ה פסוק ל"א: "ואמנם בכל ספרי תימן הוא חסר יו"ד, וכן נמצא בכתר בן אשר". להאזנה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בעניין "חסרות ויתרות" בספרי תורה תימנים - מסורת נגד התלמוד, והאם תימני יכול לעלות לספר תורה אשכנזי או ספרדי?

כתב מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר: "צורות שבמדור־שכינה העליון, ושבמדור התחתון, אסור לעשותן. וזהו פירוש מה שנאמר לא תעשון אִתִּי, כמו אותם שאתי, דהיינו כדמות שַׁמָּשי המשמשים לפני...". לכאורה קשה, איך ציווה לעשות צורת כרובים על הארון, כחיזוק לאמונת מציאות המלאכים, שזה מנוגד ל'לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב', שפירשו בו חז"ל לא תעשו כדמות שמשי?

תיקון קוראים וירטואלי! קריאת התורה עפ"י "חלק הדקדוק" למרנא ורבנא מהרי"ץ זצוק"ל, בקריאתו של החזן ר' יהודה דהרי יצ"ו, עם אפשרות לצפייה בטקסט עפ"י תאג "יכין ובועז" של הרב בועז דחבש יצ"ו, כולל הערות חלק הדקדוק הנפתחות בבועה בעת העמדת הסמן על הנקודה האדומה שמעל המלה. בתיקון ניתן לשנן את הקריאה ולהיבחן עליה ע"י הסטת הוילון שמאלה, ניתן להגדיל ולהקטין את התיקון, להנמיך ולהגביה את הקריאה, לעבור לדפים קדימה ואחורה, וכן לבחור מברך בצורה קלה ונוחה ללומד. אפשרות הקלטה: מצד שמאל של התיקון (מתחת לכפתור הגדלה) נוסף אייקון בצורת רמקול, בלחיצה עליו ייפתח חלון הקלטה, בו תוכל להקליט בקולך את קריאת המברך (כשהוילון סגור...) ולאחר ההקלטה תוכל לשמוע את קריאתך ולבדוק אם טעית על ידי הסטת הוילון. כמו כן נוסף סרגל "בקיאות בטעמי המקרא", בו תוכל לגרור את הטעמים לתיקון קוראים, ולאחר מכן לבדוק אם אכן הנחתם נעשתה בצורה נכונה. שבת שלום ומבורך!