מהות חודש מרחשון, ומה פירוש המלה מרחשון? רמז לחודשים אלו, בנוסח "הא מכשטא הא מצלחא", הנאמר בעת החופה. דיני אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", ודיני שאילת גשמים בז' במרחשון. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" משנת התש"ס, מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק ב"ב

כיצד נקראת תיבת "התהלך" שבפרשת נח, ושבספר שמואל, ושבספר תהלים, ומה ההבדל ביניהם. כיצד נקראת תיבת "להתחנן" שבמגילת אסתר, התייחסות לכלל שכתב היפ"ה בתאג תורה קדומה, לגבי תיבת התהלך שבפרשת נח, והאם הה"א השנייה נקראת במלעיל בגלל המקף והסגול. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסיר במוצש"ק נח התשע"ד.

ויהיו כל ימי נח. מעינת תהום בלי וא"ו. תימני הקורא בספר תורה ספרדי שכתוב בו ויהי, האם כשאומר ויהיו נחשב כקורא בעל פה דברים שבכתב. מהו קמץ בזקף קטן במלה שרי. חשיבות שמירת המסורת וההגייה הנכונה בקריאת התורה, ובלימוד גמרא. מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נח התשס"ט

לצפייה! קטעי שיעורים בעניין הקשת בענן, מהי הקשת? מה הברכה עליה? כל כמה זמן צריך לברך עליה? אם רואה רק חלק מהקשת האם יברך? וביאור עניין "נתפזרו העבים". מתוך השיעורים השבועיים של מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בחודש מרחשון ה'תש"ע

נושאי השיעור: 'בראשית' היינו נקודת ההתחלה, לחיוב או לשלילה. חשיבות השמירה על העלייה הרוחנית שהיתה בימים הנוראים, שתמשיך גם לאחריהם, כי אם האדם אינו עולה אזי הוא יורד, וביאור המושג 'בני עלייה'. דברי החיד"א זצ"ל בספרו עבודת הקודש, בעניין חשיבות ההתאמצות ביראת שמים ולימוד התורה לשמה, בחודש מְרַחְשְׁון שהוא תחילת השנה, כי הכל הולך אחר ההתחלה. דוגמא נפלאה לכך, ממ"ש בנביא ירמיהו, לגבי מה שענו לו - אלו שנשארו בא"י לאחר חרבן ביהמ"ק - על נבואתו, שקר אתה מדבר וגו', כי מה שנשבעו לפני כן לשמוע בקולו וכו' היה בעשי"ת. וביאור מחודש כי 'עשרת ימים' שכתוב לגבי נבל הכרמלי, אלו עשרה ימים נוספים, שבין יוהכ"פ להושע"ר. תוספת דברים בעניין פירוש המלים באשמורות, עשה למען 'לימודך', עשה למען 'תורתך'. והתייחסות לביאור כי 'לימודך' היינו עם ישראל. תשובה לשאלה, האם מותר בשב"ק לכוון לבקש ולהתחנן, בג' הברכות הראשונות של תפילת שמו"ע. לגבי העניין דלעיל, שונה ברכת מודים מג' הברכות הראשונות, ובירור העניין שג' הברכות האחרונות הן 'הודאה'. השלמה בעניין הכוונה על בנים צדיקים, במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', ומדוע אין ברכה מפורשת על כך בתפילת שמו"ע. הערה ותירוץ על מ"ש בספר פסקי תשובות, כי השאלה דלעיל מדוע לא ניתקנה בשמו"ע ברכה על ילדים צדיקים, נשאלה כבר על ידי מהר"י בכרך בעל חוות יאיר.

נושאי השיעור: שורש הדין שהעלה מרן שליט"א בשע"ה [או"ח סימן קי"ד סעיף כ'] כי אין להתענות ביום שמת בו אביו או אמו - וכן כל תענית יחיד - בימים שבין יוהכ"פ לסוכות, כמו בחודש ניסן, והתייחסות לשאלה שהרי זהו מנהג אשכנז. דוגמאות למנהגי אשכנזים במקורם, אשר התקבלו במשך הדורות גם אצל חכמי ספרד ותימן. האם לומר נפילת פנים באשמורות-סליחות, אם כבר הגיע היום. בירור דעת השלחן גבוה, כי רק בימים שבין יוהכ"פ לסוכות אין להתענות תענית יחיד, משא"כ בימים שמסוכות ועד סוף חודש תשרי. ומה הדין והמנהג לגבי חודש ניסן. בעניין גירסת המלה 'חָנַק' שבוידוי יוהכ"פ, האם יש לשַנות ולומר 'חֶנֶק', כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים בשם הרד"א. עניינים נוספים [פרט לעניין דלעיל] שקיבלנו לגביהם את הכרעת מהרי"ץ זיע"א, למרות שאבותינו נע"ג לא נהגו בהם. וההבדל שבינם לבין עניינים אחרים שהעלה אותם מהרי"ץ, שבהם איננו נוהגים כך. התייחסות למ"ש בסידור כנה"ג לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם, בעניין גירסת תיבת 'חֶנֶק', דוגמאות לטעיות שהיו אפי' אצל קדמונינו ואפי' עד זמנינו, והבנת חכמת מהרי"ץ במה שכתב בעניין דלעיל. השלמה בעניין הגירסא בברכת שומע קול תפילת עמו ישראל 'היום' ברחמים, במוסף ראש השנה, דגרסינן 'היום' גם כאשר ראש השנה חל בשבת ואין אז תקיעת שופר, ובירור ההבדל שבין זה לבין השינוי הרצוי שצ"ל בפיוט שופט כל הארץ וכו', כי אין לומר בשב"ק בני עבדיך 'היום' למקדשך יאתיו וכו' צועקים על חטֹאתם וכו'. התחלת ביאור עניין השינויים והתיקונים אשר נעשים ע"י מרן שליט"א, וכיצד יש לנהוג לגביהם. התייחסות למ"ש בהגהותיו על תכלאל עץ חיים למהרי"ץ [מהדורא חדשה] לגבי דברי מהרי"ץ בשם האבודרהם בעניין תיבת 'חֶנֶק'. וכן חמש עשרה תשובות והערות, לגבי השגותיו בקונדריס ט"ז, בעניין מנהג תימן באמירת הקדיש אחרי 'והוא רחום' לפני הסליחות.

כתב היפ"ה בתאג תורה קדומה בתחילת פרשת האזינו "מנהג סופרי תימן בספרי התורה ובתיגאן לכתוב שירה זו בששים ושבע שורות (לא בשבעים), והוא עפ"י הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ח, שהעתיקה מכתר בן אשר". התייחסות מרן שליט"א לעניין זה, וכן לטעם שכתב בתאג תורת אבות בשם אביו כמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל בנוגע למנהגינו שלא להשוות את השיטין בשירה זו