שני מכתבים בכתב ידו של כמהר"ר מארי יחיא אלשיך זצוק"ל שנכתבו בשנת התשל"ט, בהם התריע נגד הדפסת ספרי ויצי"ב (הרב יוסף צובירי). כמו כן מצ"ב ההספד מאת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנאמר תוך ימי השבעה בבית הרב המנוח זצ"ל בירושלם ביום כ"ג מרחשון התשנ"ז. וכן דרשת מרן שליט"א שנמסרה ביומא דהילולא ה-ט"ו לפטירתו שנערכה בהיכל ישיבת "מתימן יבוא" ירושלים - כ"א מרחשון ה'תשע"ב. וכן דברים לזכרו במלאות כ' שנים לפטירתו, שנאמרו במסגרת השיעור השבועי מוצש"ק חיי שרה ומוצש"ק תולדות שנת התשע"ז.

מהו המנהג שהביא מהרי"ץ להפריד חוקת וחצי בלק, כדי לא להזכיר מיתת שני צדיקים בפרשה אחת, ומדוע יש פרשיות שיש בהם מיתת שני צדיקים, כגון פרשת חיי שרה, שאותה לא מפרידים? ומהם השמות המופיעים כ"סימן" בסוף כל פרשה? מתוך השיעור השבועי מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות התש"ע

"כבוד האשה, קבורתה. שנאמר ותמת שם מרים ותיקבר שם, סמוך למיתה קבורה. לפי־כך מנהגינו באשה שמתה, שאין עושין לה כל הסדר הנז"ל ואין מניחין מטתה ברחוב להספידה, אפילו אשת גדול־הדור, אלא מיד אחר הרחיצה והטהרה מלווין מטתה בשתיקה ובכובד־ראש... ואין עושין מעמד ומושב, ולא ז' הקפות, וממילא אין אומרים נוסח רחם נא וכו'..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

"פנוי ופנויה הנפגשים למטרת נישואין, יזהרו שלא יִכָּשלו באיסור ייחוד, דהיינו כגון שלא ינעלו את דלת החדר, ושלא ילכו במקומות חשׁוכים, או שוממים מאין עובר, וכדומה. וכן ישָּׁמרו על נפשם מלהיטייל אז במבואות המטונפות במראות אסורות של־פריצות, ולא בכניסה לבתי־מלון ("לוֹבי") כתועבות הגויים ופורקי־עול וכדומה..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

נושאי השיעור: מלתא דבדיחותא כי הסיבה שברא הקב"ה את האשה מן הצלע של־אדם הראשון בעת שישן, היא בכדי ללמדנו כי לפעמים האדם צריך להיות 'רדום' בהנהגתו עם בני ביתו, ולא להעיר על כל דבר. מקור העניין לפתוח במלתא דבדיחותא. מדוע עניין זה לא נפסק להלכה ברמב"ם ובש"ע [ושאר פוסקים], ולמה בפועַל לא נוהגים זאת. תמיהה על הגדרות הפני יהושע, לגבי המושג 'מלתא דבדיחותא', ודוגמאות ל'מלתא דבדיחותא' כפשוטה. שתי סיבות שכתב מהר"ם אלמושנינו בספרו מאמץ כח, מדוע עושים את הנישואין בפרהסיא ובקול רעש גדול, וארבעה דברים שהאשה עושה בבית ומזכה בכך מזכה את בעלה. תשובות לשואל לגבי מה שביאר מרן שליט"א [בשיעור פרשת עקב התשפ"ד בשל"ה] בדברי ס' מאמץ כח. מנהגינו בעניין הריקודים בשמחת חתן וכלה, והאם גם תלמידי חכמים רקדו אז. ולעניין מיכל בת שאול אשר ראתה את דוד המלך מפזז ומכרכר לפני ה', ותבז לו בלבה וגו'.

למה היא נהייתה נציב מלח? דברי מוסר על אנשים התולים כלדבר ביד המקרה. מה הברכה על מי שרואה זאת? היכן זה נמצא כיום? בספר פרקי דרבי אליעזר הנפוץ כיום הוסיפו דבר שאינו קיים בספרי פרקי דרבי אליעזר בכתב יד תימני מלפני 700 שנה. ומי שהסיק מסקנה מתוספת זו אינו יודע כי דברים אלו אינם בפרקי דרבי אליעזר. ברכת הראייה על הים הגדול, ים כנרת וים המלח.

מדוע הספרדים מסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום", שזהו אמצע העניין? ובעניין הנסים והנפלאות שנעשו ע"י כמהר"ר שלום שבזי זיע"א בחייו ולאחר מותו. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות ה'תשע"ט

בעניין קריאת המלה "מצער" בפתח או בקמץ תחת האות עא"ן. ביאור דברי הגמרא במסכת שבת דף י' ע"ב בעניין לוט אשר בחר לשבת בעיר מצער (וירא), מה הפירוש "ישיבתה קרובה ועוונותיה מוצערים", מה ההבדל בין הדרש לבין הפשט בפסוק זה, תירוץ בעל שפתי חכמים על דברי רש"י על התורה בפסוק זה, ולפי זה הסבר מדוע המלה "מצעָר" הראשונה בפסוק היא בקמץ, ואילו המלה "מצעַר" השנייה היא בפתח. מלוקט מתוך "שערי יצחק" השיעורים השבועיים מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסרו במוצש"ק נח, לך לך, וירא התשע"ו.

"זעקת סדום ועמורה כי רבה", למה המלה 'רבה' היא מלעיל? וכיצד אומרים בתפילת ערבית 'ענו שירה בשמחה רבה', מלעיל או מלרע? האם יש הבדל בין ערבית לשחרית? האם מפסיקים במלה 'רבה', וממשיכים 'אמרו כולם' כפיסקא חדשה? למה 'מי כמוכה' הראשון רפה, והשני בדגש? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר מוצש"ק חיי שרה ה'תשע"א

שו"ת: לפי מנהגינו שמתפללים בנוסח "בלדי" ובימות החול אין אנו אומרים כמה וכמה דברים שהזכיר מרן הש"ע (בסימן א' סעיף ה') לאמרם... מה המקור לזה, והרי בשבת נוהגים לומר עכ"פ פרשת הקטורת וכו' וכן העקידה...? תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א מתוך שו"ת עולת יצחק ח"ב ס"ז

דקדוק קריאה בפרשה במלה "אחר", דברי כמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל למרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א על הגיית תיבה זו, מדוע היא נקראית כך? מהו שופר הולך ומהו שופר מכורבל? מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק וירא שנת התשס"ט

נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר חז"ל במסכת ע"ז [דף ג:], כי הקב"ה יושב ג' שעות ביום ומשתעשע בתורה, 'ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום'. ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ורמז בפרשתנו ל'עצרת תפילה' שהתקיימה השבוע. סוד נפלא הרמוז במלה 'אמון', כי כל אותיות התורה נכללות באותיות אמו"ן, ובעניין חכמת הצירוף. תרעומת מדוע נפקד מקום התימנים בעצרת שהיתה בירושלם עיקו"ת. המשך ביאור דברי החת"ס לגבי השאלה, מה יש לו להקב"ה לעסוק בתורה, או לחדש בה חידושים? ביאור הר"י ברצלוני על מאמר הגמרא דלעיל. ביאור הרמ"ק בעניין החידושים שהקב"ה מחדש בתורה, ודבריו בעניין צירופי האותיות. השלמה בעניין שאלת המטרונה וכן הסולטאן, מה עושה הקב"ה מאז שברא את עולמו. השגחת הקב"ה על כל דבר בעולמו, ועניינים רבים נוספים שהקב"ה עוסק בהם, ללא קץ וגבול. ביאור דברי הגמ' כי הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, ומו"מ בקושיית ספר תורת חיים ותירוצו לגבי עניין זה. ביאור העניין שהקב"ה יושב ומלמד תינוקות של־בית רבן. האם אפשר לצרף לתפילת ערבית, שבעה אנשים שכבר התפללו. ועל־דרך זה בקריאת ספר תורה.

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר חלק א' סימן ז' סעיף ב': ברכת הנותן ליעף כח, אין מנהגינו לומר, וכן שאר ברכות שלא נזכרו בתלמוד. וכתב מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים דף ח' ע"ב וז"ל: וגם אצלינו לא נשמע מעולם מי שמברך ברכות אלו, ולא נזכרו בסידורי אבותינו שאנו מבני בניהם...

להורדה! טבלת ברכות איש לרעהו ומה עונים עליהם, על פי מנהג ק"ק תימן יע"א, מתוך ספר אור ההלכה מהדורא חדשה, מאת המחבר הרה"ר מאיר ליאור לוי שליט"א על פי ספר "שלחן ערוך המקוצר" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. לשנן ולזכור!