בו יבוארו בלשון צח וקצר הלכות פסוקות בענייני שמירת הברית איסור הוצאת ז"ל ותיקונו, הלכות איסור יחוד והלכות ריחוק מן העריות לפי כל הדעות, ומנהגי כל העדות ע"פ ספר שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט",א בעריכת הרב מאיר ליאור לוי יצ"ו פעיה"ק ירושלים ת"ו.

"באחד השיעורים הקודמים (מוצש"ק וארא התש"ע) דיברנו על עניין חובת ההפרדה בין גברים לנשים. דהיינו, בכל מקום של התאספות, לא רק בחתונות, אפילו בבתים בברית מילה, בכל שמחה צריך להיות מחיצה. רציתי לחזק את הדברים, כיון שמישהוא פנה אלי ואמר לי, שזו "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". התפלאתי לשמוע את זה. אמרתי לו, שבעצם זו לא גזירה, זה איסור. יש גזירות, ויש איסורים של דין..." מתוך השיעור השבועי מוצש"ק יתרו ה'תש"ע

נושאי השיעור: בעניין הברכה על חכמי ישראל וחכמי אומות העולם, שחלק וכו' או שנתן וכו', תמיהת מהרי"ץ זיע"א על הבית יוסף וסיעתו שלא ציינו לדברי הרמב"ם. חכם יהודי וחכם גוי הבקיאים בשבע חכמות. חידוש מהר"ש שבזי זיע"א כי מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" גם על חכם יהודי הבקי בשבע החכמות, ושקלא וטריא בזה. תמיהת בעל משנה הלכות שאין ראוי לברך "שחלק" על חכם יהודי שלמד חכמות חיצוניות, ותירוץ מרן שליט"א על כך. חידושים נוספים מהתכלאל כת"י של מהר"ש שבזי זיע"א על אגדתא דפסחא, כגון שאינם רגילים בנוסח ברכת המזון כל השנה כיון שלא היה מצוי אצלם חטים. נוסח ברכת המזון בתכלאל שלו כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים, והסבר לתוספת המלים שנהגו להוסיף במשך השנים בנוסח ברכת המזון אפי' אצל הבלדי. השלמה משיעור מוצש"ק מקץ התש"פ לגבי דעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות, תשובת השתילי זיתים מדברי הרד"א שאין מקפידים במניינם. גירסת השם אבודרהם. דעת מהרי"ץ זיע"א כי כן מקפידים במניין התיבות, ההיפך משיטת השאמי במקורה שאין צריך לדייק בדוקא במלות התפילות. האם מותר או אפשר לענות אמן לאחר נוסח "הנרות הללו". דחיית טענת חכם אחד שנמצא מין חגב אשר קרסוליו סמוכות לראשו, כי מה שמצא הוא המכונה גמל שלמה ואינו ממין החגבים. מבצע חלוקת הספר שלחן ערוך המקוצר חלק קדושה (מהדורא מוקטנת) למתחייבים ללמוד בו במשך ימי השובבי"ם. מכירה מסובסדת של ספר פסקי מהרי"ץ עם בארות יצחק – טהרה, לרגל ימי השובבי"ם. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "אמת צרופה" מאת הרב יניב דהארי שליט"א שיצ"ל השבוע, חשיבות הלימוד בספר הזוהר הקדוש, אזהרה שלא להעמיק בעיון בספר הזוה"ק ללא טבילת עזרא, וכנראה זאת הסיבה של נפילת אנשי כת הדרדעים.

פרשת השבוע להאזנה ולצפייה ולהקלטה עצמית! קריאת התורה עפ"י "חלק הדקדוק" למרנא ורבנא מהרי"ץ זצוק"ל, בקריאתו של החזן ר' יהודה דהרי יצ"ו, עם אפשרות לצפייה בטקסט עפ"י תאג "יכין ובועז" של הרב בועז דחבש יצ"ו, כולל הערות חלק הדקדוק הנפתחות בבועה בעת העמדת הסמן על הנקודה האדומה שמעל המלה. בתיקון ניתן לשנן את הקריאה ולהיבחן עליה ע"י הסטת הוילון שמאלה, ניתן להגדיל ולהקטין את התיקון, להנמיך ולהגביה את הקריאה, לעבור לדפים קדימה ואחורה, וכן לבחור מברך בצורה קלה ונוחה ללומד. אפשרות הקלטה: מצד שמאל של התיקון (מתחת לכפתור הגדלה) נוסף אייקון בצורת רמקול, בלחיצה עליו ייפתח חלון הקלטה, בו תוכל להקליט בקולך את קריאת המברך (כשהוילון סגור...) ולאחר ההקלטה תוכל לשמוע את קריאתך ולבדוק אם טעית על ידי הסטת הוילון. כמו כן נוסף סרגל "בקיאות בטעמי המקרא", בו תוכל לגרור את הטעמים לתיקון קוראים, ולאחר מכן לבדוק אם אכן הנחתם נעשתה בצורה נכונה. שבת שלום ומבורך!

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר, בצירוף הדיסק.

נותרו מקומות בודדים למסלול חדש של "שימוש במראות דמים" שיתקיים בעהי"ת בחודש אדר ה'תש"פ, בבית מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. הקורס מיועד לאברכי כוללים תלמידי חכמים ויראי שמים, מעל גיל 30. פרטים ותנאים נוספים בקובץ המצ"ב. המסיימים בהצלחה יקבלו בסיום השימוש "תעודת הסמכה" מאת מרן שליט"א.

נאמר בהפטרת שמות, "ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי" (יחזקאל ט"ז ו). "זה דם פסח ודם מילה" (פירוש מהר"ש שבזי על ההפטרה) מצורף מאמר שנכתב ע"י מרן הגר"י רצאבי שליט"א ופורסם בחוברת "אור ישראל" בשנת ה'תשמ"ט, בעניין: אם יש חשש הפסק באמירת תפילות ובקשות אחרי ברכות המילה - כגון תשתלח אסותא - קודם השתייה

מתוך ספר חן טוב לכהר"ר יחיא אלבדיחי זצ"ל: "א"כ מובן שאילו גלו לארץ אחרת לא היו יוצאים ברכוש גדול כמצרים שקיבלה זהבם וכספם של האומות האחרות כיוון דלית לה מגרמה כלום. ומפני זה לא גלו אלא למצרים ולא לארץ אחרת. ועפי"ז אפשר לתת טעם מדוע נולדה יוכבד בין החומות, על-דרך משארז"ל שביום חורבן ביהמ"ק נולד הגואל שהקב"ה מקדים למכה את הרפואה..."

על פי הוראות מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. כולל: מעלת ימי השובבי"ם, התעוררות לתשובה, תיקון העבירות לתלמידי חכמים, עבר אותה עבירה מספר פעמים, או על אחת משלושת העבירות החמורות, השתתפות בפדיון הבן, הניעור באשמורת הבוקר, תענית ראב"ד, התייחדות עם קונו, פדיון התענית בממון, דברים המועילים לתיקון הברית.

וידיאו! מהם תעניות שובבי"ם? האם חובה להתענות את אותן התעניות? וכיצד ניתן לפדות אותן? מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בא שנת ה'תש"ע

נושאי השיעור: חידוש מהרי"ץ זיע"א כי אונקולוס הגר תיקן את ברכות ההפטרה, ושמו רמוז בהם בר"ת ב"ן רש"ע, ותמיהה שהדבר אינו מתאים לנוסחתנו. אודות סידור הר"ר יוסף ציאח זצ"ל. רעיון נחמד על חמשת התנאים שהיו מסובין בבני ברק, וקישורו לברכות ההפטרה. תירוץ נוסף לתמיהה דלעיל כי אונקולוס לא תיקן ממש את ברכות ההפטרה אלא רק שינה כמה שינויים, ודוגמא לדבר מהזכרת פסוק שמע ישראל וגו' בנוסח "כתר" דמוסף. תירוץ נוסף כי הר"ת ב"ן רש"ע בא לרמוז על צורך הבן לקרוא ההפטרה בתוך י"ב חודש לפטירת אביו או אמו. תמיהות בדברי מהרי"ץ זיע"א על המלים "עמו וצאן מרעיתו", וביאור כי עם ישראל משולים גם לעם וגם לצאן. האם מצוות צריכות כוונה. כמה ביאורים כיצד אפשר לומר שהקב"ה משול לרועה ועם ישראל משולים לצאן, שאפילו אם יחטאו אינו מענישם כלל. ביאור מחלוקת ב"ש וב"ה לגבי עד היכן אומרים את ההלל בליל הסדר, הוכחת חכם אחד שפיסקת לא לנו וגו' היא ראש פרק, ודחיית דבריו.

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר (או"ח סי' ס' הל' ג'): ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד) ששי של פרשיות ויחי, יתרו, קורח והאזינו [ויש מקומות שאינם נוהגים כן, אלא מעלים אותם בשמחת־תורה]: וכתב בענף חיים דף י"ג: ודע דתקנת הקדמונים ג"כ לחנך את קטני העיר לעלות לס"ת בששי דפרשת ויחי שהוא מתחיל בנימין זאב יטרף וכו'. ועיי"ש הטעם.

חלחלה אחזתנו בראותנו את הוידיאו שנשלח אלינו לאתר, בו נראה הזמר התימני ציון גולן בהופעה ב"פסטיבל תימני ים תיכוני" בחנוכה במלון "שלמה המלך" בטבריה, בתאריך 25.12.2019 למניינם, בהפקת "ענבל הפקות - שמואל כהן", בה הוא שר בתוך הטומאה את המלים הקדושות מתוך הדיואן "שגבני מזדוני, כי לך לבי ועיני וכו", מול מעגלים בהם רוקדים נשים וגברים יחדיו בפריצות נוראה, ופורסמה גם ביוטיוב. אוי לנו שכך עלתה בימינו. על זה היה דוה ליבנו, על אלה חשכו עינינו. לקראת ימי השובבי"ם אנו חוזרים ומביאים בפני הציבור את פסק ההלכה של מרן רבי יצחק רצאבי שליט"א לגביו, כי חל איסור להזמינו או לשומעו וכו', ויה"ר שמעט מן האור ידחה הרבה מן החושך!

"נראה לפי ענ"ד, דלדידן שאין ריוח פרשה כלל, אין לעשות שום ריוח נוסף. איננו יכולים להתחכם, להניח שיעור אות אחת נוספת. אין לזה מקור. כיון שבספרים הישנים אין שום ריוח... ממילא אני חוזר בי ממה שכתבתי בשו"ת "עולת יצחק", שמשמע שם, שלעשות ריוח זה בגדר "מהיות טוב" וגו'. ואף שזה נכון מצד אחד, כי זה לא גורע. אני אומר זאת, למרות שמצאנו הוראה מגאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל, ההפוכה לכאורה מדברינו...". מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק ויחי, טבת ה'תשע"ז

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר חלק ג' הלכות הקידוש והסעודה בליל שבת סי' נ"ט ס"ב בעניין נוסח ברכת האב לבּנים בליל שבת: וטוב לברך את בניו ובנותיו, ויניח יד ימינו על ראשו של כל אחד מהם. ובעיני יצחק הערה ז' כתב: ונוסח הברכה, ישימך אלד'ים כאפרים וכמנשה. יברכך וגו'...