דברי תורה וברכה מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו במסגרת הכתרת רבנים וחלוקת "היתר הוראה" להלכות ריבית, שעל ידי בית דין צדק ובית ההוראה לענייני ריבית בראשות הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, במוצש"ק ויחי התשפ"ב (לאחר השיעור השבועי) באולמי אחוזת וגשל בני ברק, בהשתתפות כארבע מאות אברכים ורבנים שליט"א

על פי הוראות מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. כולל: מעלת ימי השובבי"ם, התעוררות לתשובה, תיקון העבירות לתלמידי חכמים, עבר אותה עבירה מספר פעמים, או על אחת משלושת העבירות החמורות, השתתפות בפדיון הבן, הניעור באשמורת הבוקר, תענית ראב"ד, התייחדות עם קונו, פדיון התענית בממון, דברים המועילים לתיקון הברית.

נושאי השיעור: ביאור המובא בתנא דבי אליהו, כי הקב"ה 'עשיר ושמח בחלקו'. והמשך ביאור דברי הרמב"ם [בהל' דעות], כי במצות 'והלכת בדרכיו' כלול גם עניין השמחה וכו'. פירושו של מהרי"ץ על הכתוב בזמירות, הללו־יה כי טוב 'זמרה' אלהינו. תוספת רמז נוסף מפסוק זה, לגבי עניין אמירת שם ה' מלעיל, והיתר הכפלתו לפי דרך הנעימה. בירור הכלל 'כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה, הטיל לה הכתוב ה"א בסופה' (יבמות דף עג:), וחידוש נפלא בביאור העניין שהוחלפה האות למ"ד באות ה"א, עפ"י המבואר בגמ' עירובין דף יג: 'כל המגביה עצמו, הקב"ה משפילו. וכל המשפיל עצמו, הקב"ה מגביהו'. ונרמז הדבר בשמו של 'הלל' הזקן. הפוך בה והפוך בה והגי בה וכו', טעם שכתוב פעמיים 'הפוך בה', ללמדנו כי על הלומד להבין קודם מעצמו מה לדעתו צריך היה להיות, ואז להפוך ולהבין מדוע כתוב אחרת. ובעניין לימוד מעט מדרכי עבודה זרה, או את דעת הכופרים וכדומה, בכדי לדעת את ההבדל הגדול שבין הקדושה לבין הטומאה. שני מהלכים לקיים 'הפוך בה והפוך בה', בדברי הרב המגיד שבסוף הלכות לולב, בעניין עבודת ה' בשמחה. עבדותנו מתוך רצון. במצות לימוד התורה, אין את הכלל 'מצוות לאו ליהנות ניתנו', ואדרבה צריך שתהא שמחה והנאה ותענוג בעת לימוד תורה"ק. הביאור הנכון בדברי חז"ל, כי לא ניתנו המצוות אלא 'לצרוף' בהן את הבריות. ושתי סגולות שהאדם יהיה שמח.

כח ההתמדה מביא לגדלות בתורה, וביאור המעשה שהיה עם דוד המלך ע"ה שמת ביום שבת – ועניין לא פסיק פומיה מגירסא. מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויחי התש"ע.

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שלחן ערוך המקוצר (או"ח סי' ס' הל' ג'): ויש מקומות שנוהגים להעלות כל הילדים קטני־הקטנים שבבית־הכנסת (שבשאר פרשיות עדיין אינם עולים לספר־תורה) לקרות בזה אחר זה (או כולם ביחד) ששי של פרשיות ויחי, יתרו, קורח והאזינו [ויש מקומות שאינם נוהגים כן, אלא מעלים אותם בשמחת־תורה]: וכתב בענף חיים דף י"ג: ודע דתקנת הקדמונים ג"כ לחנך את קטני העיר לעלות לס"ת בששי דפרשת ויחי שהוא מתחיל בנימין זאב יטרף וכו'. ועיי"ש הטעם.

כאשר אומר החזן את המלים 'לישועתך קויתי י"י' בסוף נוסח "רפאני", צריכים הציבור ללחוש עמו ביחד את הפסוק הזה, כדי להתעורר בכוונה לצפות לישועת ה'. מתוך דברי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" (קלטת מס' 57), שיצאה לאור ע"י מכון פעולת צדיק בשנת ה'תשס"ד. וכן תשובה לשאלה האם ישנה קדושה בשם לק"י או בס"ד, מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק קדושים ה'תשע"א

כתב גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים על התכלאל בדף ר"א ע"א: "רבים תמהו על הנוסח של הספרדים והאיטליאני השגור בפי הכל, המעידים על משה רבינו ע"ה שעמד בתפלה וכך אמר בתפלתו מלכי ואלד'י סלח נא לעון העם הזה וכו', ולא מצינו זה התואר זולתי בשירי דוד ולא בדברי משה רבינו, חלילה להוציא שקר מפינו..."

כתב מהרי"ץ זי"ע בספרו עץ חיים דף קצ"ח ע"ב: "ואומר עננו בנוסח זה ערבית ושחרית וכו'. כן כתבו הפוסקים שמתחיל לומר עננו מבערב, אע"ג דאכתי בעי אכיל. והכי מפורש בגמ' הביאו הרי"ף בפ' במה מדליקין דף ק"ז ע"ב. ערבית שחרית ומנחה, ופי' הר"ן 'ערבית ליל כניסתו, אע"ג שאוכל ושותה כל הלילה מתפלל תפילת ערבית מאחר שנכנס היום... ומקומנו כאן מנהג פשוט לאמרו בכל התפילות, ערבית וכו'. ואם איזה המונים אינם יודעים מזה, מחסרון ידיעה הוא. ובכל התכאלי"ל מפורש המנהג כן עפ"י הרמב"ם והגמ'..."

שיעורים בענייני ארבע תעניות עפ"י תכלאל עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, שנמסרו מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד וראש כולל "פרי צדיק" בחריש, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ, ו'בנין משה' על הלכות שבת, ועוד. במסגרת "השיעור המקדים" לשיעוריו השבועיים של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנת התשע"ב-התשע"ג

מצורף עלון "נחלת אבותינו" גליון 96 לחודש טבת ה'תשפ"ו-ב'של"ז המופץ ע"י עמותת 'אחוות אחים חריש'. המעוניינים להדפיס ולהפיץ עלון זה לזיכוי הרבים רשאים לעשות כן. העלון מוקדש להצלחת כל עם ישראל ובפרט לכל התורמים והשותפים בפעילויות עמותת אחוות אחים! בעלון זה תוכלו למצוא תוכן מגוון בשלל נושאים וכן תכנים רבים המיועדים למסורת ומנהגי עדת קדש תימן. כל מי שמעוניין לקבל את העלון במייל, להפיץ את העלון מחוץ לחריש או לכתוב בנושא מסוים הקשור למסורת תימן וכן לשלוח תגובות/הארות נא לשלוח בקשה למייל [email protected]

"ענין עשירי בטבת, הוא תחילת העניינים של חרבן ביהמ"ק. נבוכדנצאר מלך בבל סמך ידו על ירושלם ביום עשירי בטבת, כמו שכתוב בנביא. יש הרבה דינים שקשורים ליום הזה.." מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר בבית המדרש פעולת צדיק ב"ב במוצש"ק ויגש שנת התש"ע

"אינני מבין את המסקנא שלו, הרי ברור שאף אחד מהפוסקים לא סוברים כך. לא רק מרן השלחן ערוך שהיה לפני 400 שנה, אלא אפילו משנה ברורה וכף החיים וכל הפוסקים האחרונים, אף אחד לא אומר דבר כזה..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות ה'תש"ע

מהו "צום העשירי", חומרת צום עשירי בטבת מיתר הצומות, והאם הוא דוחה שבת כמו תענית חלום. ביאור שיטת הגאונים ור"ד אבודרהם. פירוש עניין גזירה שוה. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש ה'תשע"ג, בביהמ"ד פעולת צדיק ב"ב [החוברת "שערי יצחק" בכתב יצאה לאור בתאריך ד' טבת התש"פ, וניתן לעיין בשיעור במלואו במדור מרן שליט"א/השיעור השבועי - טקסט, התשע"ג].