| | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: סיכום עניין מסורת ספרי התורה התימניים. ס"ת שאין בו את השינויים שלנו הוא פסול לדידן, ומדוע לא אזלינן בתר רובא, שהרי רוב ספרי התורה בעולם אינם כמו שלנו. ביאור עניין פרשה סדורה ופרשה סדורה. המשך בביאור הטעם מדוע פרשת כל חלב היא פרשה פתוחה, ושבכמה כת"י של הרמב"ם כתוב בהדיא כי זאת פרשה פתוחה. תשובה לשואל למה לא ניתן לומר שהתימנים תיקנו בעצמם את שלושת הטעיות שבכתר בן אשר המצוי בזמנינו. השלמה בעניין 'הצליחה נּא' בדגש. התייחסות למאמר של הרה"ג יהודה עדס הי"ו לגבי הטענה כי בכתר בן אשר אין שום התייחסות לפרשיות פתוחות וסתומות, ושישנם עוד שני כת"י נוספים של כתר בן אשר שהם יותר טובים, ושנמצאות עוד פרשה שאינה מוזכרת ברמב"ם, ועוד עניינים המובאים שם. תמצית שמונה עשרה הוכחות לכך שהמסורת שלנו היא הכי מדוייקת ומעולה יותר מכל המסורות, ואפילו יותר מן ה'כתר' של בן אשר, כי לרמב"ם היה כתר בן אשר אחר ממה שנמצא כיום. השלמה בעניין משפחת מולקנדוב ומקורה. מחאה על מאמר זלזול שנכתב כנגד הגרמ"מ כשר ז"ל בעל תורה שלמה, אודות גדולתו העצומה בתורה, ושקר טפלו עליו לכנותו 'טרף' בשם הרב מבריסק. מעשה שהיה בזמנינו באשה שנענשה מדה כנגד מדה, ובעניין מהימנות הסיפור על רצח סאלם יעקוב גִּרַאפִי, וחומרת המכנה שם לחבירו. וקשרינו הטובים עם הגרע"ז בסיס זצ"ל. מספר צפיות:6301 י"א אייר ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: המשך (מהילולת מהרי"ץ) ביאור תשובת מהרי"ץ זיע"א בעניין ה'פרשיות' שבפרשת צו, 'כל חלב' ו'המקריב', ודבריו בע"ח כי על כל שינוי מוציאים ס"ת אחר, וכן בספרו חלק הדקדוק פרשת נח ע"פ ויהיו כל ימי נח. הערות על דברי מה"ר עמרם קורח זצ"ל בספרו סערת תימן, בעניין מסורת ספרי תורה של־תימנים. שלוש עשרה ראיות והוכחות כי מסורת התימנים היא הכי מדוייקת ומעולה יותר מכל המסורות, ואפילו יותר מן ה'כתר' של בן אשר. והשלמה בבירור העניין כי להרמב"ם היה כתר בן אשר אחר ממה שנמצא כיום. התייחסות לדברי הרב מולקנדוב שליט"א, ולדברי הרב מאזוז שליט"א, לגבי העניין דלעיל. ובעניין ס"ת מקודש ומיוחס של מהר"ם מרוטנבורג, שגם שם יש פרשה ב'כל חלב'. תגובה לגבי טענת הרמ"מ בעניין 'הצליחה נּא', והמסקנא שצריך להיות בדגש. וטעם נפלא לכך על־פי הסוד. מספר צפיות:5662 ד' אייר ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: שמו הפרטי של גאון עוזנו מהרי"ץ הוא יחיא ופירושו חיים. ונראה כי מן השמים לא הספיק מהרי"ץ לכתוב בתכלאל ע"ח את עניין הקבורה והמספדות, לרמוז לדורות שהוא לא מת, אלא תורתו חיה וקיימת. השלמה בעניין שאין ליתן לקטן בליל הסדר לקרוא חלק מן ההלל, כי אינו יכול להוציא את הגדולים ידי חובה. וביאור מה הדבר שונה מקריאת ס"ת והפטרה, שהקטן יכול להוציא את הגדולים יד"ח. בעניין מסורת תימן בספר תורה, וביאור דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ, לגבי מה שנמצא בכל ס"ת שלנו בפרשת צו, כי פרשת וידבר י"י דכל חלב, היא פרשה 'פתוחה'. מענה למ"ש בשו"ת בית נאמן בעניין דלעיל, ושאר טענות. כמה הוכחות כי לנגד עיני רבינו הרמב"ם וחכמי תימן הראשונים, היה כתר בן אשר מדוייק ומוגה יותר ממה שנמצא בידינו. ובזה נפתרו תעלומות רבות. ונתבררה אמיתות המסורת שלנו יותר מכל הספרים שבעולם, כי הועתקו מספר תורה שכתב הרמב"ם לעצמו. מספר צפיות:5813 כ"ח ניסן ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין מדת הרחמנות, וביאור מה שכתוב בגמרא ביצה על עתירי בבל, שהם 'מערב־רב קאתו'. תוספת דברים בביאור מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק (פרשת כי תשא) לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. שקלא וטריא בחידושו של מהר"ח בן עטאר כי כל הערב־רב מתו בחטא העגל. מקורות נוספים לעניין זה וביאורם. ועפי"ז ביאור נוסף לגבי השינוי דלעיל. פירושים נוספים בעניין זה. הקשר שבין יוסף הצדיק לבין המנורה. תשובות לשאלות בענייני ליל הסדר, האחת לגבי שתיית קפה אחרי ליל הסדר, האם ישנו הבדל בין קפה לקפה, ולמה מרן שליט"א לא ציין בספרו ש"ע המקוצר כי מהרד"ם בשת"ז התיר לשתות קפה. והשנייה בעניין נטילת ידים בברכה לטיפול הכרפס. האם המצה נחשבת מיכלא דאָסוּתא במשך כל ימות השנה. מספר צפיות:6054 כ"ז ניסן ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין אריכות לשון הרמב"ם לגבי השבתת החמץ וביטולו, ודברי הרדב"ז בעניין זה. ביאור דברי הגר"א כי ביטול החמץ צריך להיעשות כראוי ובלב שלם, כפי שהתשובה צריכה להיעשות בלב שלם, ובירור דעתו כי אין מועילה מכירת חמץ בערב פסח, ודעת החולקים. דוגמא לתשובה שאינה בלב שלם, ממכתב בקשה שקיבל מרן שליט"א, ודברים שפורסמו לגבי חיזוק גדול שנעשה בתקופה האחרונה בעניין הפיאות הנכריות. בשע"ה לא הובאו בפרוטרוט הלכות מכירת חמץ אלא רק בקצרה, תמיהה על מי שכתב כי התימנים לא יעשו מכירת חמץ מכיון שבארץ תימן לא עשו מכירת חמץ. חידוש מהירושלמי כי אחד מבני אפרים אשר הלווה ברבית, לא קם יחד עם המתים שהחיה יחזקאל הנביא בבקעת דורא. בעניין מה שפורסם בגליון 'טועמיה', כי מסורת התימנים היתה שלא ללוות ברבית אפילו מגוי, והוכחות מחכמי תימן נע"ג ההיפך מכך. בעניין כשרות הקמח בזמנינו לפסח, וכשרות האורז בפסח, שמן קנולה וטחינה אחווה, וגרעיני כוסברה, ובשבח החוברת באר הפסח להרה"ג אליהו סויסה שליט"א. בעניין מה שנותנים לקטן בליל הסדר לקרוא חלק מן ההלל, כיצד הוא יכול להוציא את הגדולים ידי חובה. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ גליון כ"ב, וכן חוברת חידושים מחכמי תימן על מסכתות שבת עירובין ופסחים שיצ"ל ע"י כולל נתיבות מהרי"ץ, וכן קונטריס מועדי השם על הלכות פסח במהדורא חדשה. חתימות רבני העיר ב"ב לגבי חנויות הסלולר, וחיזוק לבעלי עסקים וחנויות שאינם מתפתים למכור מכשירים שאינם כשרים. מספר צפיות:6090 י"ג ניסן ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: לגבי מה שאין איסור בל תוסיף במצוות מדרבנן, ביאור היסוד שכתב הרמב"ם בתחילת ספרו משנה תורה. קושי בלשונו שכתב, כך 'אנו' אומרים. ומדבריו לגבי קריאת המגילה, שהיא 'כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה וכו', כדי לברכו ולהללו', נראה לכאורה דס"ל שישנה חובה להלל את הקב"ה, ולא מספיק רק לקרוא את המגילה. השלמה [לשיעור הקודם] בעניין ההוכחה מנוסח מא כ֗בר וכו' באגד"פ, כי אין בו הודאה, בשונה מפסוקי חסדי י"י אזכיר וגו' לפני קריאת המגילה. תוספת בביאור דעת רש"י, עפ"י מ"ש בשפתי חכמים. דבריו בעניין הלל הגדול, כי יש בו קס"ו תיבות. וחידושו כי מ"ש 'קרייתא זו הלילא', הכוונה היא על הלל הגדול. וקישור הדברים אל הרמזים שכתב בספר חמדת ימים. ראיה מדברי ספר קרית חנה דוד, כי 'קריאתה זו הלילא' היינו, שקריאת המגילה עצמה היא הלל. מסקנא לדינא לגבי ספק הגרשז"א בהליכות שלמה, מה יאמר מי שאין לו יכולת לומר את כל ההגדה, ומה הדין לגבי מי שלא הודה להקב"ה בקריאת המגילה או בהגדה. תגובה למכתב בעניין הקושיא על המשנ"ב, מדוע התעלם מהרבה ראשונים שפירשו כי מה שאמר רבן גמליאל כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, אין הכוונה שלא יצא יד"ח ממש אלא שלא יצא כראוי, ובעניין למה לא אומרים לגבי הגדה של־פסח שקריאתה זו הלילא. בעניין ברכות ודברים שבקדושה כנגד בית הכסא שדלתו נעולה, והבהרת מרן שליט"א לגבי תשובות לשאלות הנשאלות ממנו בטלפון, במסגרת זמני 'קבלת קהל' בביתו. וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, אמירת סליחות לאחר השיעור לרגל המצב בארצה"ק, תפילה בעת צרה לכולי עלמא היא מדאורייתא, ודברי מהר"ח סנואני זצ"ל כי הנהגת הקב"ה עם האדם היא מדה כנגד מדה. מוצא מהר"ח סנואני ממחוז שרעב, התייחסות למה שאומרים בשמו כי מה שהם אומרים צירי במקום חולם, 'יש לזה סוד ויסוד על פי הסוד', ודברי מהר"ש שבזי זיע"א שהודה בעצמו כי זהו חירוף וגידוף. התייחסות למכתב שאלה לגבי הגירסא בתפילת שמונה עשרה, מחיה מתים אָֽתָּה רב להושיע, והאם המלה מוריד הטָל מורה על הפסק אתנחא, ולמה בימות הגשמים אין אומרים מוריד הגָּשם. יש לתקן הגירסא בקדושה, כבודו והודו 'מָלֵא' העולם, ולא מְלֹא העולם. מספר צפיות:6419 ו' ניסן ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: שתי מצוות מדאורייתא בליל הסדר, מצות 'והגדת לבנך' ומצות 'בערב תאכלו מצות'. המשך בעניין ספק הגרשז"א זצ"ל בהליכות שלמה, לגבי מי שאין לו אפשרות לומר את כל ההגדה בליל הסדר, כגון רופא העוסק בפיקוח נפש, והמובא בהערה שם כי מה שכתוב בפיסקת רבן גמליאל אומר כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, הכוונה שלא יצא יד"ח כראוי אולם לא שממש לא יצא יד"ח. בעניין החידוש שכתב שם כי מי שלא הודה והילל את הקב"ה בפיו, נראה דלא יצא ידי חובתו, ושנראה כי מקור דבריו הוא מבעל יסוד ושורש העבודה שכתב כן לגבי אדם שקרא את המגילה ולא הודה על הנס שאינו יוצא ידי חובתו, ובעניין 'קריאת זו הלילא'. תשובה למכתב שאלה לגבי אנשי הצבא הנמצאים בעיר עזה, מהו הסדר הנכון שינהגו בליל הסדר, מה לאכול בדיוק ומה לומר מכל ההגדה. המשך בעניין 'קריאתה זו הלילא', לגבי קריאת המגילה בפורים, שלוש גירסאות וביאורם, ופרפרת נפלאה ע"פ דברי החמדת ימים בעניין זה. התייחסות למכתב לגבי הנאמר בשיעור מוצש"ק בשלח, כי ישנם רבנים ספרדים כיום אשר מחשיבים את מנהגי התימנים וכו', כגון מחבר הספרים תורת הקדמונים, ובירור כי מקור משפחת המחבר הרב מולקנדוב שליט"א הינה מארץ תימן. בשבח הספר משנה ברורה 'אוצר חכמי תימן' שחיבר הרב מתתיהו יהודה גוטמאן-בדיחי הי"ו, והשוני שבין ספר זה לבין ספרי שלחן ערוך המקוצר, בהם מובאים רק המנהגים הוותיקים והמקוריים והעיקריים. לאחר השיעור – תפילה לרגל המצב בארצה"ק, ובפרט לשמירה על לומדי התורה. מספר צפיות:6389 כ"ח אדר (אדר ב') ה'תשפ''ד | | |
| | | | | | 60 דק' |
נושאי השיעור: בעניין החילוק שבין יחיד לרבים, באמירת אדם לחבירו 'לך לשלום', דברי בעל שדה יצחק (גואטה). תגובת מרן שליט"א למכתבי הרה"ג חיים לוי הי"ו מארצה"ב בעניין דלעיל, ולגבי מה שאין העולם חוששים להחזיק ולתלות דיוקנאות ותמונות. התייחסות למ"ש מרן שליט"א בשו"ת עולת יצחק כי בבית האבלים מכסים את המראות, כדעת היערות דבש. וביאור מחודש לגבי יוסף שראה דמות דיוקנו של אביו. ובירור דעת החפץ חיים ודעת החזון איש בעניין זה. תוספת שני דברים חשובים בעניין זה, ומכתב מהדיין הרה"ג הלל הלוי שליט"א. המשך בעניין 'לך לשלום' או 'לך בשלום'. תשובה לשאלה בעניין מ"ש מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק פרשת כי תשא, לגבי והעלֵיתָ והעלִיתָ, סימן אֵח"י. וביאור נפלא ממרן שליט"א כי זהו אינו סימן בעלמא, אלא שהדבר קשור אל יוסף הצדיק. והוראה למעשה כי רק גוערים על כך, אם טעה הקורא בספר תורה, אבל לא מחזירים אותו. בעניין פסיקת שופטי בג"צ כנגד בני הישיבות הקדושות שיחיו, מכתב נוסף מאת הר"ח לוי הי"ו בעיקבות מה ששמע מדברי מרן שליט"א [דרך הטלפון] שנאמרו בסעודת פורים, ומה שאמר הגר"ד לנדו שליט"א בעניין זה, ופירוש הנצי"ב בספרו העמק דבר לגבי הפסוק ושמרתם את כל חוקותי וגו' ולא תקיא אתכם הארץ. חשיבות ותועלת התפילות בתקופה זו, על כל הגזירות הפוקדות אותנו בעוה"ר, כי הן מצטרפות לתפילות הדורות שעברו. וביאור מה צריכים לכוון, כשאומרים ב'הפרת עצה', תופר עצת כל אויבינו וצרינו ושונאינו. תזכורת בדבר חשיבות הלימוד באגדתא דפסחא עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, וחלוקת החוברת בחנם למי שמקבל על עצמו ללמוד בה. ובשורה טובה בהוצאת הספר החדש זְהַב שְׁבָא, על הלכות פסח. מספר צפיות:6622 כ"א אדר (אדר ב') ה'תשפ''ד | | |
|
|