ביאור הגמ' במסכת הוריות בעניין המעשה ברבי מאיר ורבי נתן, אשר ניסו לפגוע ברשב"ג שהיה הנשיא. מדוע רבי מאיר נקבר בעמידה, וכיצד קברו אותו כך והלא זאת קבורת חמור רח"ל? מדוע נותנים צדקה לזכות רבי מאיר בעל הנס דוקא, ומה הפירוש 'אלהא דמאיר ענני'? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח ה'תשע"ד.

נושאי השיעור: טעם מחודש מדוע בספירת העומר מצוה למנות גם את הימים וגם את השבועות. דברי בעל שבט מוסר שהאדם צריך ללמוד באופן שליבו חפץ, והסבר לכך שאבותינו נע"ג נמשכו ללמוד דוקא דרוש. מקורות לכך שגלות תימן היתה הקשה ביותר. תמיהת מרן שליט"א על דברי האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל שיהודי תימן סבלו מאד בגלות בגלל שלא החמירו להוציא שבת כדעת רבינו תם, ובירור דעת רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי זמן בין השמשות.

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר, בצירוף הדיסק.

להורדה! פיוט "בר יוחאי" בניקוד תימני כפי מסורת ק"ק תימן נע"ג, עפ"י נוסח מהרי"ץ זיע"א [כגון "מושב טוב" - השי"ן בקמץ, כפי שניקד מהרי"ץ זיע"א בכתב ידו], עם הפיסוקים הנכונים שבבתי הפיוט [כגון "את כרוב, ממשח זיו דורך"], ובתוספת הבית "בר יוחאי, יחדת עשר ספירות וכו'", ועוד. הכל בהגהתו המדוקדקת של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

תנועת ש"ס באלעד חתמה על הסכם כניסה לקואליציה של ישראל פרוש באלעד • "על פי ההסכם, ימונה ממלא מקום ראש העיר מטעם סיעת ש"ס וכן ימונו מספר תפקידים נכבדים" • מקורב לברק צברי: "זו הפרה בוטה כלפי מי שהיה נאמן ושכב על הגדר בשביל שס" • צברי לחרדים 10: "אין תגובה"

כתב מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א בעיני יצחק (הערה י') על שלחן ערוך המקוצר סימן נ"ח הלכה ג' - הלכות תפילת ערבית של שבת: ולענ"ד טוב להוסיף לפני הבית האחרון, בית שיש נוהגין לאמרו: בר יוחאי יֵחַדְתָּ עשר ספירות. מֵאֵין סוף, בחביון העוז נסתרות. סובלים את העולם, י"י בם להורות. וסוד המאורות יענו אשריך.

• אבותינו היו רגילים בלימוד הזוהר. • אף שלא מבינים, יש בו סגולה נפלאה. • כל מי שלמד וקרא זוהר זה זיכך אותו. • בעולם האמת גם מי שלא זכה להבין, שכרו יהיה מרובה. • סגולתו לטהר הנפש, ובמיוחד בזמנינו שהקדושה ירדה מאוד. • יש עניין גדול ללמוד בזוהר כל יום עמוד, ויראה תועלת בעז"ה. (מתוך דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בכנס חוה"מ סוכות ה'תשס"ט)

"וגם בזמנים של־בלבולים ופקפוקים, הלא נביא מקרבך אקים, ויצו ממעל שחקים, כי כן יסד המלך לילך בדרכי אבותינו אראלים ומצוקים, ופעולת צדיק אשר דבריו מנופת צופים ומדבש מתוקים, מעוגנים בנתיבות חכמה ומדע יצוקים, הוא אשר זכה להשיב עטרה לישנה ועוּלה של־תורה להקים: ותיכתב זאת לדור אחרון בו קמו הפורקים תורת רזי דרזין העמוקים, ויוסיפו עוד לאמר כי בתימן רק כהרמב"ם בלבד היו פוסקים, ועל גאון עוזנו הרי הם חולקים. עד אשר הגיע השע"ה להשיב להם דברים ברורים ומוצקים, למען יחדלו הקולות והברקים..."

"לא לחינם כתבו בספרים הקדושים, ומהרי"ץ כותב זאת בתחלת התשובה, שהימים האלו הם ימי דין. כשאומרים שתלמידי ר"ע מתו בין פסח לעצרת, לא פירושו שאנחנו עכשיו מתאבלים ולא מסתפרים, בגלל שעכשיו הם מתו. זהו רק סימן. אם תלמידי רבי עקיבא מתו דוקא בימים האלו, פירושו שמן השמים קבעו את הדין עליהם בתקופה הזאת, כי אלו ימים של דין, וזה מסוכן."

נושאי השיעור: המשך ביאור דעת האומרים שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת, ותשובות לשואלים בעניין זה. השלמה בעניין עיסה שנילושה במי פירות, כגון עוגיות פפושדו, ותשובה לשואל מדוע לדעת מרן שליט"א יש בכך איסור חמץ שעבר עליו הפסח. תירוצים נוספים על קושיית הרשב"ץ כיצד הרמב"ם שכח לכתוב דין תלה מקצת השם בשיטה, בין הדברים הפוסלים בס"ת. התייחסות מרן שליט"א למה שכתוב ב'אחרית דבר' של רמב"ם פרנקל לגבי התימנים שהעתיקו ספרי הרמב"ם במדוייק אולם לא היו גדולים בלימוד התלמוד, וראיות לכך שחכמי תימן נע"ג היו גיבורים בתלמוד ואף חיברו עליו חיבורים שונים.

נאמר בפרשתינו (אמור אל הכהנים) "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה וגו'", האל"ף של 'תביאו' בדגש חזק. לצפייה קטע מתוך השיעור השבועי במוצש"ק ויקרא התשע"א, מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין אותיות גרוניות דגושות וסיבת הדגשתם.

תשובת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א לשואל, מדוע רואים שהעדה התימנית "אינה מתחברת" עם יום העצמאות ויום ירושלים, כגון בתפילות שאין בהם שום שינוי בימים האלה? מתוך חלק ה"שאלות ותשובות" לאחר דרשתו של מרן שליט"א ביום שני בערב אור לה' בסיון ה'תשע"ז בבית הכנסת "אחדות ישראל" - מושב עזריאל.

האם מותר או רצוי לעמוד בצפירה הנשמעת ביום הזכרון, והאם יש בכך משום "חוקות העמים"? וכן האם מותר או רצוי לומר הלל ביום העצמאות? מתוך חלק השו"ת שלאחר השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, מוצש"ק תזריע - מצורע ה'תשע"ב. כולל כתבה בעיתונות החרדית בעת עליית התימנים לארץ ישראל, וכן קטע הנוגע לעניין מתוך חתימת ספר נר יום טוב.