נושאי השיעור: בעניין הפסוק כל כלי וגו' שאמר מרן שליט"א כי יש לצרפו יחד עם ג' הפסוקים הנאמרים לאחר עלינו לשבח שחרית וערבית, קודם הפסוק ועד זקנה אני הוא וגו', האם אפשר לדחותו להיות האחרון מפני הרגל הלשון. המלצה להוסיף לאחר אמירת הפסוק האחרון, שהוא ועד זקנה וגו', גם את תרגום יונתן על פסוק זה. והרחבה בפירוש כוונתו. שבע תשובות לשאלה, מדוע בנוסח תפילת שחרית דשבת, הביאו את הפסוק ושמרו בני ישראל וגו', ולא פסוק אשר כתוב בלוחות עצמן, אותן אנו מזכירים לפני כן 'שני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהן שמירת שבת'. מקור דברי המשנ"ב בהקדמתו להל' שבת, כי י"ב פעמים מוזכר עניין שבת בתורה, הם בדברי הרמב"ם בספר המצוות, ורבינו בחיי. ז' פעמים הוזכר עניין איסור אכילת דם, ונ' פעמים עניין יציאת מצרים. הקשר שבין הדברים דלעיל, לתענית עשירי בטבת, כי אם היו שומרים עם ישראל את השבת, הקב"ה היה מוחל להם על כל עוונותיהם, וביהמ"ק לא היה נחרב. המשך בעניין השמחה, ומ"ש הרמב"ם כי מצות עשה ללכת בדרך האמצעית, מצד 'והלכת בדרכיו'. ודברי הרמב"ם בפיהמ"ש כי מן הכתוב בנביא לגבי התעניות, למֵדים את עניין המיצוע. סתירת דברי מי שטענו כי שיטת הרמב"ם הנז"ל באה מן הפילסופים. בשבח הספר אור ההלכה חלק יורה דעה, אשר יצא לאור לאחרונה במהדורא חדשה מעודכנת ומתוקנת. חשיבות עניין המליחה במקום החתך, וחליטת הבשר.

השיעור היה לנגד עיני מרן שליט"א קודם הוצאתו, הוסיף עניינים וציין מקורות, שיפר ותיקן דברים רבים. הערות ותיקונים יתקבלו ברצון. פנייה לציבור הקדוש! עריכת השיעורים בטוב טעם ודעת, הדפסתם והוצאתם לאור, כרוכות בעלויות רבות. על כן הננו בקריאה אל כל אחד ואחד לסייע לנו בהוצאות מרובות אלו, ומן שמיא תבורכו בכל מידי דמיטב, בני חיי ומזוני. ניתן להקדיש כל שיעור, להצלחה ולרפואה או לעילוי נשמת. השם יוזכר בל"נ בתחילת השיעור מפי מרן הגאון שליט"א, וכן באמירת ה"מי שבירך" בסוף השיעור. כמו כן ניתן להצטרף דרך האתר יד מהרי"ץ ל"מנויים לחיים" - לקבלת חוברות "שערי יצחק" מדי חודש לביתכם דרך הדואר – או בעמדות "נדרים פלוס" ו"קהילות" הממוקמות בבתי המדרש ברחבי הארץ. ברוכים תהיו! הנהלת מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, טלפון 050-4140741.

ויבך על צואריו. לשיטת מהרי"ץ יש לקרות ויֵבְ-כְּעַל צואריו. יפ"ה (הרב יואב פנחס הלוי, תאג תורה קדומה, פרשת ויגש מ"ו,כ"ט). דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בביאור עניין זה, ומדוע על אף שכל קריאתנו לפי חלק הדקדוק למהרי"ץ, בכל זאת לגבי 'שני שוואים בסוף מלה' לא קוראים כדעת מהרי"ץ מאריה דאתרין זיע"א?

נושאי השיעור: ביאור דברי הספר ברכת טוב, כי ג' העבירות החמורות - ע"ז ג"ע ושפ"ד - וכן לשון הרע, הן אלו שגרמו לכל הגָּלִיוֹת. גלות בבל, פרס, יון, וגלותנו זו האחרונה. חמש שאלות על דברי הברכת טוב הנז"ל, ותירוץ אחד על כולן. מגילת אנטיוּכַס, נקראת גם בשם מגילת בני חשמונאי. ביאור גירסת המלה 'אנטיוכס', ומשמעותה. טעות החושבים כי ישנו מנהג אצלינו להרבות באכילת פרי הגזר בימי החנוכה, ודחיית הדברים המובאים על כך בספר משנת שלמה. התייחסות למ"ש שם בעניין זמן הדלקת נר חנוכה, כי כביכול ישנם בקהילותינו שנהגו להדליק בשקיעת החמה. המשך ביאור דברי הרמב"ם בהל' דעות בעניין השמחה, ובירור כי זה יותר משיטת ברסלב, מכיון שלדעת הרמב"ם, המצוה על האדם להיות בשמחה תמיד, היא מדאורייתא. איסור העצבות, ומצות טבילת עזרא. שמחה, מונעת מחלות. והמשך ביאור שיטת הרמב"ם בעניין והלכת בדרכיו, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, האמצעית, מדת הרחמנות שתהיה במקומה. ח"י שאלות ותשובות בתנ"ך, לחידוד הבקיאות, מאת כמה"ר יחיא אלשיך הלוי זצ"ל.

לעיון ולהורדה! קונטריס "מעשה נסים" - מאמרים בענייני חנוכה ופורים, מאת הרה"ג נסים רצאבי שליט"א מהעיר בית שמש ת"ו, בנו של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. יצא לאור בחודש כסלו התשפ"ב

הקריאה ב"מגילת בני חשמונאי" בניגונה המדוייקת, כפי מסורת ק"ק תימן יע"א, במסגרת מסיבת חנוכה שהתקיימה לאחר "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במוצש"ק מקץ שנת ה'תשע"ב

לעיון! מאמר עיוני בדין סדר ההדלקה וההבדלה במוצאי שבת, מאת הרה"ג שלמה רצאבי שליט"א מח"ס בארות שלמה על פסקי מהרי"ץ הלכות חנוכה שיצ"ל בקרוב, ובנו של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן וכו', מישהו יכול להסביר את המושג חתימת זקן? במדרש הגדול כתוב, גומת הזקן. בתרגום יונתן בן עוזיאל כתוב, רושם דקן. ז"א יש פה שלש לשונות, חתימת זקן, גומת הזקן, ורושם הזקן. צריך לברר את הנקודה הזאת. מהו המושג חתימת זקן? מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק שמות ה'תש"ע, והשלמה ותשובה משיעור מוצש"ק יתרו ה'תש"ע

"אנחנו בסוף שמונת ימי חנוכה. דורשי רשומות אומרים שימי חנוכה הם ימים של חזרה בתשובה, דהיינו שממשיכים הימים הנוראים עד חנוכה. ומביאים רמז מהפסוק סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה. הזה כגודל חסדך וכאשר נשאתה – ר"ת חנוכה. דהיינו עניין התשובה, מה שמשה רבינו ביקש מהקב"ה סליחה ביוה"כ, הגמר היה בחנוכה..."

"כיון שאנחנו בימים האלה של חנוכה בפרט, מדברים על מה שהיוונים רצו בזמן בית שני כידוע, התרבות של היוונים, ובעצם היוונים הרי המלחמה שלהם לא היתה כנגד עם ישראל כמו המן שרצה להשמיד להרוג ולאבד את היהודים, אלא רצו להשמיד ולהכניע את עם ישראל מבחינה רוחנית..." מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

חיוב נשים בהדלקה, הדלקה בערב שבת, הדלקה במסיבות, הלל, מלאכה, מאכלי חלב, צדקה, ועוד עניינים, מתוך ספר "בת מלך" להרה"ג עמנואל בשארי זצ"ל - ששימש כמו"צ בנתניה ומנכ"ל פעולת צדיק, מלוקט מתוך ספרי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ניתן להשיג במכון "פעולת צדיק" טל' 052-7635645

"אבותינו לא קראו לזה 'חג', בכדי שלא להשוותם ליתר המועדים. וגם לא מצאנו בספרי רבותינו המפרשים והפוסקים שיקראו לימי החנוכה בשם חג. לכן, גם בברכת איש לרעהו, בירכו כרגיל, 'שלום עליכם', בכדי שלא לתת ולשוות להם מעמד מיוחד של חג. הרי אפילו לעשות סעודות, לא נהגו לעשות בימי חנוכה. כמו כן, לא תמצאו אצלנו שירים, המיוחדים לחנוכה"...